• סרטים חדשים: ״אמא!״ מגיע לבתי הקולנוע
  • אימת החודש - אוקטובר 2017
  • על היחס הביקורתי לסרטים ישראליים בידוריים
  • ״סיפורי מאירוביץ׳״, סקירה וניתוח
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 46
  • ״אנשים ומקומות״, סקירה
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 45
  • דיווח שני ואחרון מפסטיבל הקולנוע של ניו יורק
  • גם בניו יורק יש פסטיבל קולנוע
  • פסטיבל חיפה 2017: הסיכום של עופר
  • פסטיבל חיפה 2017 - סיכום ופרידה של אור
  • ״חזק יותר״, סקירה
  • בלייד ראנר 2049
  • כל הנציגים לאוסקר הסרט הטוב ביותר בשפה זרה
  • המשחקים של ג'ראלד
  • קינגסמן: מעגל הזהב

פסטיבל חיפה 2011: היום השמיני

21 באוקטובר 2011 מאת אור סיגולי

יום קשה ומאכזב עבר על כוחותינו שבכרמל. יומיים לפני הסוף של הטירוף המופלא הזה, נקרו בדרכי אך ורק סרטים לא טובים. וכשאני כותב "לא טובים" אני סלחן. זה היה כל כך נורא שדחיתי את הצפייה ב"ריחוק" שאני כה מצפה לו ליום שבת, כדי שלא יקבל נאחס מכל התחושות של היום. גם התחרות הישראלית הסתיימה היום באנטי-קליימקס מהגיהנום עם הקרנת שני הסרטים האחרונים ברשימה. הזוכים יוכרזו מחר.
במקום סרט בעשר בלילה יצאתי לבירה עם חברי הפסטיבל היקרים שלי. קצת להירגע.

וככה זה נראה:

"מורגן"
Morgen
זה התחיל עם הנציג הרומני לאוסקר. זה היה הסרט היחיד שראיתי השנה באולם הסינמטק וישר כשנכנסתי נזכרתי למה. האולם הזה הוא בעל יכולות הקרנה ראויות ביותר אך הצפיפות שם גובלת בקלסטרופוביה. בנוסף, היחס הסלחני מדי של סדרני הפסטיבל למאחרים יצר מצב שאיזה חמור אחד וזוגתו האיומה – שניהם איחרו באיזה רבע שעה לסרט – סרבו להתפנות וכמנהג הישראלי הידוע ביקשו למנוע משאר האנשים לראות את הסרט על בסיס "אם אני לא יכול, אף אחד לא יוכל". זה הסתיים אחרי כמה דקות אבל אני כבר הייתי במוד עצבני ורוטן במיוחד וכל דבר בסרט עיצבן אותי. במיוחד אחת הדמויות הראשיות, מהגר טורקי, שבעיקר רציתי לקום ולהכות אותו נמרצות עד שירגע. לו רק ידעתי שזה יהיה הסרט הכי סביר של אותו היום.

"בראבו"
Baraboo
יצאתי אחרי רבע שעה.

"עד סוף הקיץ" / "ברקיע החמישי"
התחרות הישראלית הסתיימה היום בצורה הכי מאכזבת שיכולה להיות עם שני הסרטים הנ"ל. אני לצערי מכניס את שני הסרטים הללו תחת אותה כותרת מכיוון שבשניהם אני לא מצליח להבין איך לא קלטו – עוד  בשלב התסריט – ששום דבר טוב לא יכול לצאת מהם.
ואחרי המשפט הזה אני עוצר. אתם כבר יודעים שאנחנו ב"סריטה" לא נהנים לקטול סתם לצורך הקטילה, ואם אין לנו משהו מעניין לומר אנחנו פשוט מוותרים. בטח בסרטים ישראלים ובטח בסרטים ישראלים לפני הפצה. זו הסיבה בגינה לא קראתם הרבה במהלך השנה על "הפנטזיה הגדולה של סימיקו הקטן", "לא רואים עלייך", "רסיסי אהבה" ועוד כמה. אנחנו פשוט לא חושבים שזה לעניין.
אי לכך ובהתאם לזאת אני אוותר על דיון בשני הסרטים האלה. כאשר הם יצאו לקולנועים ויקבלו הזדמנות למצוא את הקהל שלהם, אז ארגיש נוח להביע את דעתי ולפתח דיון עליהם.

וכן, ככה נגמר היום שלי. זה היה יכול להיות מדכא אילולא פונדק "הדוב", הגולדסטאר, עירון, חגי, ענת וניר.

מחר היום הלפני אחרון ובו אצפה ב"אומץ" בבוקר, ארוץ לטקס הסיום, אראה עוד כמה סרטים ובסוף היום אדווח כהרגלי.

תגובות

  1. על מנת לאזן את הרושם ולהפריך את המחשבה כי בבלוג יש דעה אחידה, אני דווקא מצאתי דברים חיובים ב"ברקיע החמישי" ואהבתי את "לא רואים עלייך".

  2. איתן הגיב:

    וכדי עוד יותר לאזן – אני (באופן יוצא דופן הפעם) עם עופר. התרגשתי מ"ברקיע החמישי", ומאוד התרגשתי מ"לא רואים עלייך".

  3. Yaniv Eidelstein הגיב:

    להיעלב שלא אוזכרנו על תקן נוגדי דיכאון? :^)

השאר תגובה