• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה
  • סרטים חדשים: ״טהורה״ מכניס את סידני סוויני למנזר

טריילר ראשון ל-"The Amazing Spider-Man"

21 ביולי 2011 מאת Yaniv Eidelstein

הם פשוט לא מפסיקים להגיע! אחרי מקבץ של חמישה טריילרים לסרטים מדוברים, צץ לפתע הטיזר של "חתולים על סירת פדלים" ועכשיו הגיע תורו של "The Amazing Spider-Man" לספק הצצה ראשונה. הטריילר והמשך הפוסט אחרי הקפיצה.

מה ידוע לי לפני הצפייה: הספיידר-מן החדש, עם אדוארדו מ"הרשת החברתית" במקום טובי מגווייר. ריבוט לריבוט.

לוגואים בהתחלה: זה טריילר למתקדמים. הלוגו של "קולומביה" מופיע רק אחרי חצי דקה, כשאנחנו כבר מעורים טוב-טוב בעלילה.

מחשבות תוך כדי הצפייה: הורים משאירים ילד אצל הדודה והדוד בלילה גשום. האבא הוא קמפבל סקוט, והוא מבטיח לילד שהוא תכף יחזור. זה לא נשמע מבטיח. והופה – הילד הופך לטינאייג'ר. הדודה והדוד עדיין כאן, אז ההורים כנראה לא חזרו. "ספר לנו קצת על עצמך, מר פרקר." אין לו תשובה. אבל קל להבין שהוא תיכוניסט נחבא אל הכלים. כי יש לו משקפי קרן. בבית הספר הוא ביישן, אבל אז הוא קופץ לביקור אצל אמה סטון (הבלונדינית!) במעבדת טקסטיל רדיואקטיבית (?) ונעקץ ע"י עכביש. החל מאותו רגע – רצף דימויים שנראים ממש, אבל ממש, כאילו נלקחו מ"ספיידר-מן" הראשון של סאם ריימי. סיפור הרקע המוכר של הולדת גיבור העל המעופף מסופר תוך 3-4 שוטים. קצת בניית מתח, ואז הקטע שאמור להדהים אותנו: הספיידר-מן בפעולה, קופץ באוויר, מדלג מבניין לבניין… וכל זאת מנקודת מבטו! פי-או-וי מלהיב ביותר, ושורת מחץ לסיום.

טאגליין: טאגליינים זה לחלשים! תסתפקו בלוגו הזוויתי המחודש של איש העכביש. ובתאריך ההפצה: יולי 2012. אאוץ'.

סיכום טריילר: פיסת בידור משובחת. בניית מתח אפקטיבית שבהחלט מעוררת סקרנות ותיאבון לסרט.

תחזית לסרט עצמו: מדובר בשיא חדש: חלפו 10 שנים בלבד מאז הפרק הראשון בסדרה הקודמת, ו-5 שנים בלבד מאז הפרק השלישי שחתם אותה. עוד לא גדל דור של ילדים שהספיקו לשכוח את סיפור המקור הקודם… והנה הוא שוב. על כתפיו של הבמאי המתחיל מארק ווב ("500 ימים עם סאמר") מוטלת משימה בלתי אפשרית כמעט – לבסס את אותה מיתולוגיה אחרי זמן כה קצר – ולפי הטריילר הזה, קשה להאמין שהוא יעמוד במשימה הזאת. האלמנטים המוכרים (העכביש הרדיואקטיבי וכו') נראים בדיוק אותו הדבר. חלקים אחרים בטריילר נראו מבטיחים יותר: אנדרו גארפילד המצוין כפיטר המתוסבך, אמה סטון המהממת תמיד, וגם המראה המחוספס יותר, שמזכיר איתחול סדרה אחר (כן כן, סרטי האביר האפל). ראוי לציין גם את שחקני המשנה המצוינים: מרטין שין, סאלי פילד, דניס לירי, וריס איפאנס המופלא (שנראה פה בדיוק כמו מקס פון סידוב בצעירותו). הריחופים מעל רחובות ניו יורק יהיו מסעירים בתלת-מימד. עכשיו נותר רק להתעלם מכל הטריילרים הבאים שייצאו, ועד קיץ 2012 נספיק לשכוח את כל מה שראינו ונהיה חופשיים ליהנות מהגרסה החדשה.

תגובות

  1. פבלו הגיב:

    looking good – בסוף הטריילר בא לי להגיד "אני ספיידרמן, אני אני אני"

  2. זה לא היה טריילר, זה היה כבר מיני סרט.
    והפי.או.וי היה ממש מביך ולא לעניין. לא עשה לי חשק רב מדי. מן הסתם הסיבה היא שכמו שכתבת, לא עבר זמן רב מאז הפעם האחרונה, אני מזדקן, אבל עדיין לא סנילי.

  3. שוב אני נאלץ להגיב ולו רק כדי לתת קונטרה ליותר מדי תגובות שראיתי ברשת. אז קודם כל, במחנה "השוט האחרון שנראה כמו משחק מחשב", אני נגד. או לפחות מקווה שזה ייראה הרבה הרבה יותר טוב כשהסרט ייצא.
    מצד שני, זה ממש לא דומה בעיניי לספיידרמן הראשון של ריימי, אותו אני עדיין מנסה לשכוח ללא הצלחה (כן, יש כאלה שבשבילם הריבוט הזה הוא ברכה). הנה תזכורת לקודם, רק כדי לרענן:

    עכשיו, תגידו לי שזה אותו הדבר. כן, יש כמה סצינות זהות כמתבקש, אבל הן זהות רק על הנייר. תראו את המעבדה של ריימי לעומת של ווב. גוון סטייסי לעומת מרי ג'יין. מגוויר לעומת גארפילד. ההורים והדודים בשני הסרטים. אווירת הבי-מובי של ריימי לעומת הרצינות הראויה של ווב (אני מודה שזה כן מפחיד אותי, כי ספיידי חייב קצת צחוקים ואינו נוהג לשבת בחושך בפרצוף קודר). בקיצור, אופרה אחרת, נקווה שמשופרת.

  4. דני הגיב:

    לאורון: נכון, אבל כן אהבתי את סצינת הנשיקה. היא אייקונית 🙂

  5. פבלו הגיב:

    שטויות, קוראי קומיקס יודעים שכל הזמן עושים "ריבוט" לגיבורים – אבל לא קוראים לזה "ריבוט", אלא שמדי פעם לוקח יוצר ומשכתב או מוסיף, או מביא את הגרסה שלו לסיפור הולדתו של גיבור העל, וכך חוקר את מהותו, את מאפייניו ומנסה להגדיר אותו מחדש, להוסיף לו רבדים חדשים שלא היו קודם. זה כמו יצירת ג'אז, שיש את הבסיס, וניגן אותה דיוק אלינגטון, ואז בא תלוניוס מונק ועושה ממנה משהו חדש, אבל אז מגיע דאנילו פרז ומנגן אותה שוב ומוסיף ליצירה משהו משלו. אז כמובן שהבסיס הוא אותו הבסיס, אבל השאלה היא איך מבצעים אותה מחדש, ומה זה אומר ומוסיף לסיפור/נעימה שכבר הפך לסוג של מיתולוגיה מודרנית.

    דרך אגב, היצירה של ריימי הייתה בעצם עוד גרסה לסיפור הולדתו של ספיידרמן שכבר הכרנו וקראנו כמה פעמים והתכתב עם ספרי הקומיקס שטיפלו באגדות ספיידרמן בעבר (לקח כמה תמונות מהקומיקסים ועיבד אותם לסרט) והוסיף לו כמה דברים מעניינים חדשים (שאני לא בהכרח מקבל את כולם, אבל מכבד את מה שעשה…)

    השאלה כמובן היא, מיהו מייק ווב (שאלה רטורית), ולמה זה מעניין שדווקא הוא זה שיעשה את זה -מצד שני, בכיף, כמו שאומרת מרי ג'יין: גו גט דם טייגר.

    1. Yaniv Eidelstein הגיב:

      לפתע קלטתי שבקיץ הבא הולכות לרוץ הרבה בדיחות "ספיידר ווב".

להגיב על Yaniv Eidelsteinלבטל

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.