• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה
  • סרטים חדשים: ״טהורה״ מכניס את סידני סוויני למנזר

לעולם לא עוד: "אקס-מן" והשואה

29 ביוני 2011 מאת איתי רווה

בסרט "אקס-מן: ההתחלה" ישנה התייחסות לשואה. למעשה זה לא רק אזכור, אלא לגמרי האלמנט המרכזי המעצב את העלילה. גם הסרט הראשון התעסק בנושא לא מעט. אמנם לא בפורנוגרפיות כמו הסרט הזה, אבל בהחלט התעסק. לדעתי, למרות ואולי בגלל שהנושא קרוב לליבי, השואה היא עקב אכילס של הסרט. על אף שכלפי חוץ היא נראית מצודדת, למעשה היא בעייתית והרסנית במספר מובנים.

זהירות, ספויילרים לפניכם.

אריק לנשר (לימים "מגניטו") באושוויץ. ציור של Carmine Di Giandomenico

שואה ושואו ביזנס הולכים טוב ביחד. יודעים זאת כל זוכה או זוכת אוסקר שקיבלו את הפרס אחרי שנאותו להשתתף בסרט שואה. באופן כללי שואה מתערבבת טוב עם פנטזיה ועם גיבורי-על, גם אם זה יוצא מעט ילדותי והרבה מביך, כאשר היא מעלה שאלות על משקל "איפה היה סופרמן בשואה?". התשובה לכך, אגב, היא "התעסק בבעיות שלו" כמו כל שאר העולם.
ב"אקס-מן" הראשון האיזכור של השואה היה אפקטיבי ביותר בכל מה שקשור בפיתוח הדמויות. מגניטו הרשע אינו כה רשע ברגע שאנו רואים את המספר המקועקע על ידו. אגב, לפי מה שהבנתי, בקומיקס המקורי זהותו האתנית של מגניטו לא כל כך ברורה ויש ספק אם הוא יהודי או צועני. בזמן שהסרט הראשון השאיר מקום לדמיון, היוצרים של הסרט הנוכחי החליטו ללכת ראש בראש. הם אפילו הביאו אותנו להזיל דמעה למראה אריק הקטן מדליק נרות חנוכה עם אמו (משום מה, אפילו בזכרון הילדות החמים של מגניטו אמא שלו נראית כמו אסירה במחנה ריכוז). יתרונו ,או חוכמתו, של הסרט הראשון הוא שהשואה נשארה בו ברמת המחשוף. חסרונו של הסרט החדש הוא שהשואה בו חשופת ערווה לחלוטין. בעוד בראשון השואה מעניקה רקע מעורפל במידה הנכונה לאופיו של מגניטו, פה השואה היא המוליכה יד ביד את אישיותו, היא שנותנת לו את הכוח שלו והיא זו שעוצרת אותו. אהבתי במיוחד את מגניטו בתפקיד איסר הראל, ואת העתקת רחוב גריבילדי לחווה הפסטורלית.

אבל למה השואה מפילה לדעתי את הסרט? ובכן, משתי סיבות. האחת- היא מעניקה למגניטו עומק רגשי ברמה שלאף דמות אחרת לעולם לא יהיה, ובכך מוציאה אותה מהמאזן המוסרי ששאר הדמויות מצויות בו. "אקס-מן" היא סדרת סרטים שמנסה לרמוז רמזים, לא מאוד דקים, כלפי הדרך בה החברה (בעיקר חברת הפוליטיקלי קורקט האגרסיבית) מקבלת את השונה ואת הזר. כל דמות אמורה להיות מונעת על ידי שאיפות להתגברות על המעצור הפנימי (או החיצוני) שלה ולהשתלב בחברה ה"אנושית" מסביבה. אישית, אם היו לי כנפיים של שפירית לא הייתי משקיע כל כך הרבה בחברה הגרועה הזאת והייתי מוצא לי איזה יער גשם לינוק בו צוף כל היום. אבל בזמן שכל הדמויות נרדפות על ידי פגמים שונים ומשונים, מגניטו נרדף פחות או יותר על ידי החוויה האנושית הקשה ביותר שאי פעם התקיימה. אוקי, אז מיסטיק רוצה להיראות כוסית וביסט לא רוצה רגליים עקומות. תנסו להתעלות על רצח אם, מספר על היד ועל שנים במרתפי עינויים. היוצרים רצו להשתמש בשואה, לרתום אותה לצרכי הדמות, העלילה והקופות. אבל השואה היא פצצה גרעינית, וככזו היא מגיעה עם נזק סביבתי. כשיש לך שואה, שאר הנרטיבים המדוכאים האחרים פשוט מחווירים. מי בכלל שם לזה שאין דמות נשית אחת בעלת אישיות בסרט? אפילו סוכנת הסי.איי.איי. האסרטיבית והאידיאליסטית צריכה להתפשט ממש בסצינה הראשונה שלה כדי לעשות את העבודה, שלא נדבר בכלל על אמה פרוסט. וגם ברור שהדמות השחורה היחידה בסרט הינה, לא במפתיע, הראשונה להקטל. אם אני לא טועה ספייק לי קורא לזה "מג'יק ניגר".

הסיבה השנייה שהשואה היא חסרונו של הסרט היא שלמעשה הסרט שולל את התגובה האנושית הפופלרית לשואה. הכוונה שלי היא כמובן לתגובת ה"הייתה לנו שואה, לכן כל אלימות מצידנו היא מוצדקת כי היא שומרת עלינו בחיים". על אף שאני הראשון להתנגד לתפיסה הזו באופן כללי, אני לא אוהב את דרך הטיפול בה בסרט ואני עוד יותר לא אוהב את ההשלכות שלה על מדיניות ועל פוליטיקה.

בסרט, התנהגותו של מגניטו מדגימה מדוע זה שגוי ולא ראוי לחשוב בצורה הזו. לאורך כל הסרט השואה היא המניע הבלעדי של מגניטו. אל תתבלבלו עם השאיפה לרצוח את סבסטיאן שו – השואה כפי שהיא באה לידי ביטוי בהבזקים, זכרונות ויחסו כלפי נאצים, היא המובילה האמיתית. בשום שלב, כולל כאשר הוא רוצח בדם קר קצינים נאציים במיל', אנחנו לא מקבלים את התחושה שנקמת השואה של מגניטו עשויה להפוך אותו למרושע אבל אז בסצנה הסופית של הסרט יש מהפך. הבעיה היא שהמהפך הזה כל כך מרושל, שהוא יוצר דיסוננס שמפיל את כל המגדל שנבנה בשעתיים לפני כן.

בסצנה האמורה, מגניטו ואקסבייר מתעמתים אחד עם השני על רקע עתידם של צוותי ספינות שני צבאות, ארה"ב וברה"מ, שרגע לפני כן שיגרו לכיוונם טילים במטרה להורגם. מגניטו רוצה להחזיר לצבאות באותו מטבע (לסובב את טיליהם חזרה אליהם) ואקסבייר תופס את הצד ה"מוסרי" של המתרס. כל צד מעלה טיעון כשלמעשה ברור שמה שמונח על הכף היא השקפת עולם שלמה. אקסבייר צווח למגניטו לעצור שכן אותם מאות חיילים הם חפים מפשע ושהם "רק מילאו פקודות". למשמע אמירה זו מגניטו צורח "כבר הייתי תחת רחמיהם של אנשים שרק מילאו פקודות", ומוסיף, לא פחות ולא יותר- "לעולם לא עוד!"- ויורה את הטילים אל הספינות המאויישות. לצופה ברור כי מגניטו טועה. גם אם החיילים רשעים מרושעים ורצו במותם של המוטנטים, הכל נובע מחוסר הבנה או איזו קשות עורף כלשהי שהיה אפשר לסדר בעזרת איזו סדרת חינוך. בכל מקרה אף אחד לא רוצה לראות את החיילים מושמדים על ידי הטילים. ברור כי גם מה שמוביל אותו זה לא הנקמה בשו, אלא בכל הנאצים שעשו לו מה שעשו. מכאן מובל הצופה להבנה, כי השואה הפכה את דעתו של מגניטו עליו, והוא אינו מסוגל להבדיל בין תם לחוטא.

זהו דיסוננס עמוק. מדוע החיילים האלה, שאכן רק מילאו פקודות, טובים יותר מהחיילים הנאצים? אם נקמתו של מגניטו נראתה מוצדקת עד עכשיו, מדוע פתאום התנהגותו נראית כה מרושעת? הצופה מבולבל, הוא רק לא יודע את זה. הוא לא יודע את זה כי יוצרי הסרט הניחו בצורה נוחה למדי את גישתו של אקסבייר ללא קריאת תיגר. התמימות הילדותית והפטרונות הבריטית המציקה של הפרופסור מעולם לא עומדת למבחן. הזווית של אקסבייר נבחרת כהגיונית מברירת מחדל, לא בגלל שהיא טובה יותר. אם הסרט באמת היה הוגן, היו מדגישים עוד יותר את הנאיביות של אקסבייר, ומזכירים לנו בדיוק למה בני האדם, מוטנטים או לא מוטנטים, הם אכן החראות שהם.

ובכלל, למה לעזאעזל מגניטו זועם ושוצף על המין האנושי? אנחנו יודעים שהוא לא מאמין בקיום מקביל של המין האנושי ושל המוטנטים- ראינו לצערנו את הסרט השלישי. אבל למה המהפך דווקא עכשיו? כל הסרט הוא רדף אחרי סבאסטיאן שו, שאמנם חוטא בחוש סטייל מזעזע, אבל אינו מייצג את המין האנושי. למה פתאום מגניטו מתעב כל כך את האנושות? מי שרצח את אמו היה מוטנט גרמני, לא נאצי. טכנית, הוא אמור לפתח שנאה למוטנטים גרמנים, לא לבני אדם.

אבל הדבר שהכי צרם לי, ודי במפתיע יש לציין, היא התחושה שהתעוררה בי כישראלי. כן, כן. אני שמוכן לסבול ייצוגים הרבה יותר מזעזעים של השואה בקולנוע – ותאמינו לי שלא חסר – חשתי מותקף. ואני צריך להדגיש שוב: אני מתנגד נחרצות באופן עקרוני לערבוב המניפולטיבי בין שואה ופוליטיקה. מימין, אני מקבל בחילה כשביבי עולה לבימת עצרת האו"ם עטוף בגלימת מפת המחנה אושוויץ-בירקנאו, ומשמאל אני רותח כשמנצלים את השתתפתו של ניצול שואה במשט לעזה כדי לתת לפעולה לגיטמציה, כאילו אם היה בבוכנוואלד זה הופך אותו לצודק יותר. אין לי שום בעיה עם ייצוגיים אומנותיים של השואה, אבל יש לי בעיה עם מניפולציה פוליטית באמצעות השואה. וזה למה נפגעתי והתעצבנתי. עיצבן אותי שלפתע מתקיים מהפך, וזכרון השואה פתאום הופך לדבר שלילי, וכל זאת בצורה מניפולטיבית ללא הצגת הצד השני. הסצנה הזאת גרמה לי להרגיש כאילו מעמידים אותי, הצופה הישראלי, בפני ועדה מטעם עצרת האו"ם, ואומרים לי "עד מתי תתעטף כבר במפה של אושוויץ? אתה לא מבין שבעצם כולנו צריכים לעבוד ביחד?". ובכן, כן, אני מבין. אבל אני לא אוהב שדוחפים לי את זה בפנים. אני לא אוהב שהסרט שולל מאנשים את הזכות להרגיש שהשואה מצדיקה התגוננות בכל מחיר. מי שמרגיש כך טועה. אני יודע את זה. אתם יודעים את זה. אבל אם אנחנו כל כך מאמינים בצדקת הגישה שלנו צריך להציג אותה כאלטרנטיבה משכנעת, ולא להציג את הטירוף של הגישה הנגדית. לא חוכמה  לעשות מניפולציה ולגרום למישהו להרגיש כמו סופר רשע רק בגלל שהוא חושב משהו אחר ממך. הסרט נכשל כי הוא נופל לאותה מלכודת של האנשים אותם הוא מבקר: הוא רותם את השואה למסר פוליטי. אם היוצרים היו רוצים לשכנע את הקהל שאלימות היא תגובה לא נכונה לשואה, הם היו צריכים לעבוד קשה יותר. אני לא מסכים עם מגניטו אבל אני לא מוצא בסרט צידוק אמיתי לגישתו של אקסבייר. אם לא מאזנים בעדינות וביצירתיות את הגישה הבעייתית הזו לא רק שיוצרים אנטגוניזם, אלא שבסוף נשארים עם לא יותר מסתם פרופגנדה זולה.

תגובות

  1. עמרי הגיב:

    כתיבה ברמה גבוהה מאוד. למרות שזה רק סרט ולך תדע למה התכוון המשורר….

  2. אלון רותם הגיב:

    אני הגעתי למסקה קצת אחרת מאותם נתונים.
    הכותבים הלכו עד הסוף עם מגנטו והאמינו שהוא צודק, ולכן העבירו רק את עמדתו. אקסוויר הוא ילדותי, מתנשא… אהבתו למוטנטים היא כמו אהבת השמאל לפלסטינים – פטרונית ומתנשאת. הוא "יודע" שהם נחותים ואלימים אבל מרחם עליהם וחושק בבנותיהם. מגנטו יודע את הרע שהם מסוגלים לו (שמוכח באותה שנייה בה בני-האנוש מגלים על נוכחתו של "השונה" בקרבם) ויודע שהדרך היחידה לשלום אמיתי עם האויב היא כשהאויב מת. מגנטו הוא פצצת האטום הישראלית (ולכן הציטוט "לעולם לא עוד" שמופיע על הפצצה הישראלית הראשונה כל-כך מתאים). מגנטו הוא המהפך שעבר היהודי בשבעים השנה האחרונות מניצול לקלגס. מניפסט חזק וחד-צדדי כמו בסרט הנידון אפילו גרם לי למספר שניות לחשוב שהכוחנות הישראלית מוצדקת…

    1. איתי רווה הגיב:

      שלום אלון
      תודה על התגובה שלך. הטענה שאתה מעלה היא בהחלט מעניינת, ותמיד מרענן לראות תגובה שונה שמבוססת על אותם נתונים והיא אכן גרמה לחשוב על זווית שונה לדברים.
      אני מבין את ההקבלה שלך בין אקסבייר ל"שמאל", אבל לא את השורה לגבי החשק לבנות. פשוט לא ממש הבנתי.
      בנוגע לדברים עצמם- אין ספק שמגנטו, כיהודי, מהווה אלגוריה לטרנספורמציה מקורבן לתוקפן. יחד עם זאת, אין לי גם ספק שקיימת טענה בסרט שהטרנספורמציה עצמה יצרה את התוקפנות, כלומר שהוא משקף את האלימות, הגזענות והרוע של מי שיצר אותו. פה לדעתי מונחת הביקורת של היוצרים ובזה אני לא מסכים איתך. לדעתי היוצרים לא מסכימים עם גישתו של מגנטו, אלא מזהירים בצורה לא אחראית מכך שהקורבן עשוי ליצור מפלצת. מגנטו מצוי במעגל האלימות ובשאיפה להשתחרר מהקורבנות שלו, עד שהוא כבר לא יכול לחזור אחורה ונהיה בלית ברירה אויב האנושות. וזו, לדעתי לפחות, הביקורת הגסה שקיימת בסרט. מצד שני, יכול להיות שהיוצרים בכלל לא חשבו על זה וזאת פרשנות אישית שלי.

  3. Kfir Pravda הגיב:

    אני חושב שהשואה נתנה צידוק למגנטו, כמו שאהבת האדם נותנת צידוק לאקסיוור. בסופו של דבר, אנשים (ומוטנטים) מפרשים חוויות, חוויות לא בונות את תפיסת העולם. יש כאלו שיצאו מהשואה אוהבי אדם, ויש כאלה שיצאו שונאים, יש כאלה שיצאו משם מאמינים באל, ויש אפיקורסים. הדמות של מגנטו עמוקה, גם אם מניעיה הופשטו לקלות הבנה. אבל הרקע הזה נותן משהו אחר לדמות הזאת, אפלה מוצדקת ולא ככ חד ממדית.

  4. איתי רווה הגיב:

    שלום כפיר
    אם הדברים אכן כפי שאתה אומר ו"אהבת האדם" של אקסבייר אמורה להעניק לו את כוחו כפי שזכרון השואה עושה למגניטו, אז למעשה היוצרים יורים לעצמם ברגל. אין שום דרך שהצגת השואה בסרט כמניע תוכל להדחק על נרטיב אחר. בוודאי לא לקהל אמריקאי. הקהל המערבי, ביחוד האמריקאי, נהיה אילם מול זוועות השואה. גם הצופה הישראלי מבין זאת, אך מעט אחרת. מבחינת הישראלי, השואה היא אירוע מכונן, טרגדיה של העם היהודי ובמובנים רבים גם שיא היסטורי (חשוב לציין שאני מדבר בהכללות מאוד מאוד רחבות ושאני עושה את ההרחבות הללו רק לשם הדיון, זה לא ניתוח היסטורי או סוציולוגי). עבור האמריקאים מדובר בטרגדיה אנושית עצומה, ובעיקר מכים על "חטא" שהם לא טרחו לעצור אותה בזמן. מה שאני אומר בעצם- אמריקאי וישראלי מגיבים חזק לייצוגים של שואה, אך בצורה שונה. הטענה שלי היא שברגע שמציגים את מניעיה של דמות אחת ב"שואה" המניעים ההומניים והליברלים של הדמות הנגדית פשוט נעלמים. הם פשוט לא משכנעים.
    אני לא יודע להגיד לך אם חוויות בונות תפיסת עולם או להיפך, וקטונתי לקבוע עם איזה "תפיסות עולם" אנשים יצאו מהשואה. מה גם שאני לא משתגע על המושג המעורפל זה- נו אופנס.
    אני לא חושב שמניעיו של מגניטו הופשטו אלא אני מאמין שיוצרי הסרט באמת ובתמים חושבים שהם העניקו לו עומק ומורכבות. עוד אני חושב, שהם כשלו בכך. מגניטו שטחי ולא מוסבר, והוא מגחיך את הנרטיבים של הדמויות ובראשן אקסבייר.

  5. יהודיה וגאאה! הגיב:

    הסרט בכלל לא על השואה… אני ראיתי אותו ולא היה שום קשר לשואה….

  6. עידו שמיר הגיב:

    אני חושב שזה די ברור מה הולך בסרט:
    זה פוליטיקה לכל דבר! מצד אחד יוצרי הסרט מזדהים עם מגנטו ומצד שני מבקרים אותו.
    חבורת האקס מן ובראשה אריק מייצגת את הצד השמאלי של המפה
    חבורת "מגנטו" מייצגת את הצד הימיני
    מגנטו – ואת זה ניתן לראות בסרט הראשון – לא מאמין כלל במין האנושי, הוא חווה את השואה והסבל והבין שדבר לא השתנה , בתחילת הסרט הראשון בסידרה הוא מגיע לישיבת קבינט כלשהי כדי לנסות לתת הזדמנות נוספת לעולם, הוא יוצא משם מאוכזב ובצעדים מהירים כדי להפגין שהוא לא טעה ולהמשיך בפעילות שלו נגד המין האנושי. אריק פוגש בו ומציג דעה נגדית – המין האנושי השתנה, וצריך לשבת למשא ומתן עימו.
    מגנטו הרסני מכיוון שהוא מציג צד סובייקטיבי. ילדות עשוקה, לעומת אריק שכזכור היה "ילד שמנת" עם אמא שלא מתקרבת למטבח (לשם כך יש משרתת).
    אריק הוא ה"רך" יותר כלפי האויבים (פלסטינאים) שרוצים ללא ספק להשמיד את המוטנטים (היהודים).
    מגנטו (ימני אפילו קיצוני) חושב שאין סיכוי להידברות והדרך היחידה לפיתרון היא שרק אחד ישאר והשני יושמד.

  7. gargamel הגיב:

    בתור יהודי אין לתאר כמה נפגעתי מהזילות בסרט.
    השואה זה לא נושא שצריך לראות בסרט קומיקס. הילדותיות הזו לא במקום נקודה

להגיב על Kfir Pravdaלבטל

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.