רצים לפסלון: סיכום השבוע שהיה

מעבר לגלובוס הזהב המביך ואיגוד השקנים הראוי, קרו עוד אי אלו דברים במירוץ אל עבר האוסקר. כמו טונות של פרסי מבקרים והפיינליסטים לקטגוריית השיר המקורי והאפקטים הויזואלים.
לפניכם עדכון שבועי, חודש לפני הכרזת המועמדים, כולל קצת חפירות על המירוץ הנוכחי ועל שתי הקטגוריות האמורות, כפי שהופיע בעכבר העיר אונליין.

נא להחזיק לו אצבעות בקטגוריית האפקטים

בחירות המבקרים

כמעט לכל מדינה בארצות הברית יש תא מבקרים מקומי שמחלק פרסים בתום השנה. החשובים הם כמובן לוס אנג'לס וניו-יורק. בנוסף ישנו הBroadcast Film Critics Association, התא היוקרתי והחשוב מכולם. חלק מתאי המבקרים מפרסים רק רשימת זוכים, חלקם משקיעים ומכריזים על חמישה מועמדים בקטגוריות השונות, וכמה שבועות לאחר מכן על הזוכים עצמם. אחרים מסתפקים בפרסום עשרת הסרטים הטובים של השנה. תאי המבקרים נוטים להיות מתואמים בבחירותיהם. כמעט כל פעם ישנו סרט אחד – במקרה הטוב שניים או שלושה – שמופיע שוב ושוב וגורף הכל. עם זאת, מצביעי האוסקר אינם מבקרים אלא אנשי תעשייה, ולכן חשיבות פרסי המבקרים לעניינינו טמונה בעיקר בצמצום היריעה והתמקדות במספר סרטים והופעות שיובילו את המרוץ.

נכון לרגע זה שולט בכיפה סרט אחד בלבד – "הרשת החברתית". סרט הפייסבוק המדובר, הצליח כבר לזכות כבר ב-13 תארי "הסרט הטוב ביותר", וב-11 פרסים לבמאי הסרט דיוויד פינצ'ר. זה עוד לפני שמחשבים את המועמדויות השונות. סביר להניח שככל שעוד תאי מבקרים יפרסמו את בחירותיהם, יתפח שק הפרסים של הפרויקט. במובן זה, המבקרים לא מפתיעים כלל. "הרשת החברתית" זכה לביקורות הטובות ביותר השנה, יותר מכל סרט אמריקאי אחר (שניים לו "קר עד העצם" ו"ברבור שחור" שמוביל את רשימת המועמדים לBFCA), והוא סומן משלב מוקדם מאוד (יש שיאמרו מוקדם מדי) כמוביל. האם פרסי הגילדות יתמכו בהחלטה? סביר להניח שכן. במיוחד באיגודי הבימוי, התסריט והעריכה. את איגודי הצילום, העיצוב והתלבושות יסחוף ככל הנראה "נאום המלך", שלזכותו נזקפת הפקה היסטורית מנקרת עיניים.

מצד שני, כפי שיעיד אנג לי, גם בהצלחה הזו אין כל הבטחה סופית לאוסקר. נכון, פרסי המבקרים השונים ידעו לבשר על זכייתם של "מטען הכאב" ו"נער החידות ממומביי", אבל יותר מפעם אחת האקדמיה החליטה לתת את הזהב לסרט אחר. "הר ברוקבק" ב-2005, "דרכים צדדיות" ב-2004 ו"סודות אל.איי" ב-1997, היו כולם בחירות המבקרים כמעט פה אחד, אך לא יצאו עם פסלון בסוף הטקס.

לעומת קטגוריות הסרט, בקטגוריות המשחק חלוקים המבקרים קצת יותר. פרסי השחקן הראשי התחלקו בין קולין פירת' על תפקידו ב"נאום המלך" וג'יימס פרנקו מ"127 שעות". פירת' היה בחירת המבקרים יותר מפעם אחת גם בשנה שעברה על תפקידו ב"סינגל מן", לפני שג'ף ברידג'ס נכנס לתמונה והשאיר אחריו אדמה חרוכה. עוד שמות שחוזרים על עצמם ברשימות המועמדים הם ג'סי אייזנברג ("הרשת החברתית") וראיין גוסלינג ("בלו ואלנטיין").

תמימות דעים נרשמת דווקא בקטגורית השחקנית הראשית. נטלי פורטמן שיוצאת מעורה ב"ברבור שחור" מצליחה להקסים (ולהפחיד) כמעט את כולם. התגלית של "קר עד העצם", ג'ניפר לורנס, זכתה גם היא בכמה הזדמנויות. עם זאת, אין עדיין מה לדאוג לאנט בנינג, שתפקידה ב"הילדים בסדר" הביא לה קצת אהבה מתא המבקרים של ניו יורק. בשנה שעברה המאבק היה בין מריל סטריפ ("ג'ולי וג'וליה") לבין סנדרה בולוק ("הזדמנות שנייה"). נדמה שמאבק עיקש בקטגוריה הזו ייתכן גם השנה בין פורטמן ובנינג. שחקן המשנה הטוב ביותר מוענק פעם אחרי פעם לכריסטיאן בייל בתפקידו ב"פייטר". שאר הופעות המשנה של השנה, בינהם ג'פרי ראש ("נאום המלך"), מארק רופאלו ("הילדים בסדר") וג'ון הוקס ("קר עד העצם"), מקבלות שאריות.

דווקא בקטגוריית שחקנית המשנה אין קונצנזוס, והפרסים מחולקים כמעט שווה בשווה בין ארבע שחקניות שונות: שתי הנשים של "פייטר", מליסה ליאו ואיימי אדמס; התגלית של "אומץ אמיתי" היילי סטיינפילד; וג'קי וויבר מ"ממלכת החיות", כולן מועמדות כמעט בטוחות לאוסקר. בפעם הקודמת כל פרסי המבקרים, כמעט ללא יוצא מהכלל, הגיעו אל כריסטוף וולץ ("ממזרים חסרי כבוד") ומוניק ("פרשס") וסללו להם דרך חלקה לאוסקר מובטח.

אוסקר האפקטים הויזואלים

השנה לראשונה מאז 1979 יהיו חמישה מועמדים בקטגוריית האפקטים המיוחדים, במקום שלושה כפי שקורה בדרך כלל. שבוע שעבר האקדמיה הכריזה על 15 סרטים שמתוכם יבחרו המועמדים הסופיים:
"אליס בארץ הפלאות"
"סיפורי נרניה – המסע בדורך השחר"
"התנגשות הטיטאנים"
"הארי פוטר ואוצרות המוות חלק 1"
"מעתה ועד עולם"
"התחלה"
"איירון מן 2"
"איירבנדר"
"פרס ג'קסון"
"הנסיך הפרסי"
"סקוט פילגרים נגד העולם"
"שאטר איילנד"
"שוליית הקוסם"
"טרון: המורשת"
"בלתי ניתן לעצירה"

מתוך הרשימה סביר להניח שמועמדות ל"טרון: המורשת" ו"התחלה" די מובנת מאליה. את שאר שלושת המקומות יתפסו כנראה "התנגשות הטיטאנים", "איירון מן 2" ו"אליס בארץ הפלאות". אם כי תחום האפקטים של האוסקר גורם להרמת גבה לא פעם, כמו למשל זכייתו המפתיעה של "מצפן הזהב" על פני "שודדי הקאריביים 3" בטקס של 2007/8. כך או כך, כולם מתבקשים להחזיק אצבעות ל"סקוט פילגרים".

קטגוריית האפקטים המיוחדים בעצם ניתנה כבר מהאוסקר הראשון אך בואריאציות שונות, בעיקר בצורת פרס מיוחד (כמו למשל ל"קינג קונג" ב1933) או שילוב של עבודת אפקטים וסאונד. רק מ1939 הקטגוריה הפכה לקבועה בטקס האוסקר. באותה שנה הפסידו הסרטים "חלף עם הרוח" ו"הקוסם מארץ עוץ" לסרט "הגשמים הגיעו" שנעלם בתודעה.

מ1963 הקטגוריה, שהייתה קרויה עד כה "אפקטים מיוחדים", קיבלה את שמה הרשמי "אפקטים ויזואלים" (visual effects) והופרדה מקטגורית הסאונד.

מעניין לראות שלאוסקר לקח 31 שנים כדי להעניק את פרס הסרט הטוב ביותר לסרט "אקפטים". על אף שבמהלך השנים היו מספר זוכי אוסקר האפקטים מועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר (כגון "מלחמת הכוכבים", "שודדי התיבה האבודה" ו"אי.טי"), בין 1959 לבין 1994 לא היה אפילו סרט אחד שזכה בשני הפרסים האלו יחד. "פורסט גאמפ" למעשה שבר את החלוקה בין "סרט אוסקר איכותי" לבין "סרט אפקטים". מאז אותה שנה, "טיטניק", "גלדיאטור" ו"שר הטבעות: שיבת המלך" היו היחידים שלקחו את שני הפרסים.

השנה סביר להניח שהדבר לא יחזור על עצמו, מכיוון שמתוך 15 הפיינליסטים רק "התחלה" עלול להיות מועמד לפרס הסרט הטוב ביותר וזכייתו בפרס הגדול היא הימור קלוש.

השיר המקורי הטוב ביותר

על מקום בקטגוריית השיר המקורי הטוב ביותר מתמודדים השנה 41 שירים, ביניהם בביצוע כוכבי פופ כגון ג'סטין ביבר ("קראטה קיד") ואבריל לוין ("אליס בארץ הפלאות") וזמרי רוק כמו אדי וודר ("לאכול, להתפלל, לאהוב").

בקטגוריה הזאת סביר שנראה לפחות שיר אחד מתוך "בורלסק" – שהכניסו שלושה שירים מתוך ה41 – מה שעלול להפוך את כריסטינה אגילרה למועמדת לאוסקר; ואת "צעצוע של סיפור 3" עם השיר שכתב רנדי ניומן, מועמד כמעט קבוע בקטגוריה הזו.

סרטים נוספים שכרגע נמצאים קרוב למדי למועמדות באוסקר הקרוב הן הסרטים "קאונטרי סטרונג", "גנוב על הירח", "איזה מין שיויון", "נסיך הפרסי", "פלונטר", "תמרה דרו" ו"דמדומים 3: ירח חדש".

האוסקר בקטגוריה הזו מוענק לשיר שנכתב במיוחד עבור סרט ושובץ מתישהו במהלכו. קאבר לשיר שנכתב לפני הפקת הסרט (למשל I will always love you מתוך "שומר הראש") או מתבסס על סימפול של שיר קודם אינו יכול לזכות במועמדות. הפסלון עצמו מוענק לכותב ומלחין השיר, לא בהכרח המבצע.

לאחרונה הופכת הקטגוריה לבית לסרטים שאינם מהתוצרת האמריקנית כמו "דרום אמריקה באופנוע" (שגם זכה ב2004), "נערי המקהלה", "פריז 36" ו"שלישיית בלוויל".

לאחר פרסום הפינליסטים מוקרנים קליפים קצרים של 41 השירים לחברי האקדמיה והם מדרגים את השירים. שירים שזכו לממוצע ניקוד גבוה מ8.25 יהפכו למועמדים רשמיים בקטגוריה. אם רק שיר אחד זכה לציון גבוה מזה, הוא יהיה מועמד יחד עם עוד שיר אחד בלבד שקיבל את ממוצע הניקוד של המקום השני. כל סרט יכול להכניס רק עוד שני שירים לקטגוריה. אם למשל כל שלושת השירים של "בורלסק" יזכו לניקוד גבוה מ8.25, יכנסו לרשימה הסופית רק השניים עם הניקוד הגבוה ביותר.

מזל שצבא של רואי חשבון ועורכי דין מנהל את כל תפעול המועמדויות. מעט מאוד אנשים היו יכולים להתמודד עם זה.

על אף כל זאת, כבר כמה שנים שמדובר באחת הקטגוריות המושמצות ביותר בטקס. קודם כל מכיוון שאיש לא מצליח להבין מהי הרלוונטיות של שיר לאיכות הסרט, מה שגם שרוב השירים אינם מופיעים במהלכו אלא עמוק בתוך קרדיט הסיום, בדרך כלל, ונכתבים בעיקר כדי לסחוט עוד מועמדות בטקס.

בנוסף, טעמם של אנשי האקדמיה בנוגע לשירים המועמדים גורם לתסכול והרמת גבה לפחות פעם בשנה. לא ברור עד היום איך למשל לא הצליח ברוס ספרינגסטין לקבל מועמדות על שירו הנהדר מתוך "המתאבק", או מיק ג'אגר על שיר הנושא ל"אלפי", שניהם זוכי פרס גלובוס הזהב של אותה שנה.

אחד הרגעים הזכורים בהקשר לקטגוריה היה באוסקר של שנת 2002, בה הפסידו ענקי המוזיקה יו2 ופול סיימון דווקא לראפר אמינם על שירו lose yourself מתוך "8 מייל" (כמה מכם יודעים שאמינם הוא זוכה אוסקר?). את הפרס הגישה לא אחרת מברברה סטרייסנד. כנראה שמארגני הטקס ביקשו לייצר אימג' בלתי נשכח בו גב' סטרייסנד מעניקה אוסקר לאמינם, ואולי זוכה לאיזו נשיקה מהפה הכי מלוכלך של עולם הראפ. אבל לצערם אמינם ביטל את הגעתו לטקס ושלח את מפיק ההיפ-הופ לואיס רסטו, אחד ממלחיני השיר. כנראה שמארשל מאת'רס השלישי עוד לא היה מוכן להיתפס בעדשות המצלמה עם טוקסידו.