10 בספטמבר 2023 מאת אורון שמיר
טקס פרסי אופיר ה-34 מתקיים הערב באולם האירועים איסט תל-אביב, בהנחיית עלמה זק, ומועבר בשידור ישיר באתר מאקו החל מ-19:00. בהמשך הערב יתכנס השידור אל ספיישל של גיא פינס בקשת 12, החל מ-22:45, אז אפשר אולי גם לומר שהוא בטלוויזיה. אבל כפי שיעידו הכותרות אצל המארחים האינטרנטיים מ״מאקו״, שאלה אחת עולה על שפתות כולם. לא מה יהיה מספר המזל של… להמשך קריאה
7 בספטמבר 2023 מאת אור סיגולי
את מארי, גיבורת "שבע ברכות", אפשר לתאר במילותיו של יענקל'ה רוטבליט, אינטרפטציה לספר תהילים - "עץ שתול על מים". היא נולדה במרוקו, גדלה בישראל בסיטואציה מורכבת מאוד, ומפה היגרה לצרפת שם בנתה את עצמאותה, ואף הכירה את בחיר ליבה, גם הוא ישראלי לשעבר. כלומר, עוד לפני שהגיעה למחצית חייה, מארי כבר טולטלה בין משפחות וארצות יותר ממה שרוב האנשים עושים… להמשך קריאה
4 בספטמבר 2023 מאת אור סיגולי
מאז הקמת סריטה בספטמבר 2010 ועד היום, כתבנו על כמות עצומה של סרטים, חלק לא קטן מהם כאלו שיצאו לעולם הרבה לפני שנת ההשקה שלנו. בערך פעם בשבוע, אפילו יותר בתקופות של יבול חלש, אנחנו מוצאים את הזמן לחזור אחורה, לבדוק מחדש סרטים שכבר ראינו ולגלות כאלו שפספסנו, מכל העולם אבל לא מעט מהם מישראל. בין אם רטרוספקטיבות ליוצרים ויוצרות… להמשך קריאה
31 באוגוסט 2023 מאת אור סיגולי
עם הטקס השישי של פרסי הקולנוע אנחנו נכנסים לעידן חדש בפרויקט. לא מבחינת האקדמיה או הפרס, אלו נשארו בדיוק אותו דבר, אבל החל מהנקודה הזו משהו אצלי משתנה. 1995 היא שנה משמעותית בשבילי כי אז, כשהייתי בן 12, גיליתי את הקולנוע הישראלי, והכול נצבע בצבעים אחרים. סרט הקולנוע הישראלי הראשון שראיתי בקולנוע היה "עץ הדומים תפוס", ולאחריו הגיע "לילסדה" (קצת… להמשך קריאה
27 באוגוסט 2023 מאת אור סיגולי
את הפרק הזה אני מבקש להקדיש לזכרו של המפיק איתן אבן, שלפני כמה ימים התבשרנו בצער רוב על מותו בגיל 75. אבן לא קשור ישירות לזוכה "שחור", אבל לא רק שהוא מפיק רב פעלים שתרם רבות לקולנוע הישראלי, וכמה מסרטיו עוד יוזכרו בהמשך הפרויקט ("עץ הדומים תפוס", "מסוכנת" והזוכה "אביבה אהובתי"), הוא גם היה יו"ר האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה בין… להמשך קריאה
21 באוגוסט 2023 מאת אור סיגולי
בשנתו הרביעית של פרס הקולנוע הישראלי (אז עדיין נטול שם רשמי), נראה כאילו הוא מתחיל לקבל צורה של טקס אמיתי, אבל בגדול זה היה עדיין כאוס משונה למדי. 11 סרטים נרשמו לתחרות (שלושה פחות משנה שעברה) ונכנסו לסבב הצבעה בודד, שבעצם קבע רק את הזוכה, ואת אלו שמשתרכים אחריו. במעמד הטקס עצמו, ולא לפני, הוכרזו הארבעה שזכו בהכי הרבה קולות… להמשך קריאה
17 באוגוסט 2023 מאת אור סיגולי
ברשותכם, רגע קל של עניינים טכניים לפני שאנחנו צוללים לטקס פרסי הקולנוע הישראלי השלישי במספר, ולזוכה המונומנטלי שלו. הטקס של 1992 הוא היחיד שלא הצלחתי לדלות מידע לגבי מתכונת חלוקת הפרסים בו. כלומר אינני יכול לדעת האם, כמו בשנתיים שקדמו, כל הסרטים הרשומים היו מועמדים אוטומטית, או שהתבצע שלב סינון, כמו שיקרה מ-1993 ואילך. לא במשרדי האקדמיה, לא בארכיונים מצולמים,… להמשך קריאה
13 באוגוסט 2023 מאת אור סיגולי
טקס פרסי הקולנוע הישראלי השני במספר, זה של סרטי 1991, היה מוזר אפילו יותר מהראשון, תוצאה של המאבק הבלתי נגמר של תעשיית הקולנוע להצדיק את קיומה המאוים ללא הפסק. רואים את זה בקלות דרך המספרים: על פי "הקולנוע הישראלי" של מאיר שניצר, רק שבעה סרטים ישראלים הופקו ב-1991, אך שניים מהם, "זמן הגמל" ו"קיץ אצל אריקה", נרשמו לפרס התעשייה שנה… להמשך קריאה
12 באוגוסט 2023 מאת לירון סיני
"פני ימינה אל העתיד, זמן משוער בפקק - 18 דקות", היא שורה סמלית וקרה שחוזרת על ידי אפליקציית ניווט, בתזמוני פקק שונים, בסרטו של נעם קפלן ("מנפאואר"). היא מבהירה לד"ר נורית בלוך (ריימונד אמסלם המצוינת כתמיד) שמשהו תקוע בחיים שלה בדרך לעבודה. והתקיעות, או לפחות העיכובים בתכניות שלה בחייה המקצועיים שקשורים לתחום הביטחוני ויותר מכך הפוליטי, וגם אלו שבחייה האישיים,… להמשך קריאה
10 באוגוסט 2023 מאת אור סיגולי
זה כנראה היה בלתי נמנע, אפשר להודות על האמת, אבל במקביל גם עורר אצלי לא מעט ספקות וחששות. אחרי פרויקט כל זוכי האוסקר, פרויקט העיבודים לסטיבן קינג ופרויקט מפסידי האוסקר, הקונספט של כתיבה סדרתית על הזוכים בתחרות הקולנוע הישראלי ריחף מעלי כל הזמן. ניסיתי לברוח מזה, לא אבוש לומר, והתחלתי לעבוד על פרויקט זוכי פסטיבל קאן וזוכי האוסקר לסרט הבינלאומי… להמשך קריאה
טקס פרסי אופיר ה-34 מתקיים הערב באולם האירועים איסט תל-אביב, בהנחיית עלמה זק, ומועבר בשידור ישיר באתר מאקו החל מ-19:00. בהמשך הערב יתכנס השידור אל ספיישל של גיא פינס בקשת 12, החל מ-22:45, אז אפשר אולי גם לומר שהוא בטלוויזיה. אבל כפי שיעידו הכותרות אצל המארחים האינטרנטיים מ״מאקו״, שאלה אחת עולה על שפתות כולם. לא מה יהיה מספר המזל של… להמשך קריאה
את מארי, גיבורת "שבע ברכות", אפשר לתאר במילותיו של יענקל'ה רוטבליט, אינטרפטציה לספר תהילים - "עץ שתול על מים". היא נולדה במרוקו, גדלה בישראל בסיטואציה מורכבת מאוד, ומפה היגרה לצרפת שם בנתה את עצמאותה, ואף הכירה את בחיר ליבה, גם הוא ישראלי לשעבר. כלומר, עוד לפני שהגיעה למחצית חייה, מארי כבר טולטלה בין משפחות וארצות יותר ממה שרוב האנשים עושים… להמשך קריאה
מאז הקמת סריטה בספטמבר 2010 ועד היום, כתבנו על כמות עצומה של סרטים, חלק לא קטן מהם כאלו שיצאו לעולם הרבה לפני שנת ההשקה שלנו. בערך פעם בשבוע, אפילו יותר בתקופות של יבול חלש, אנחנו מוצאים את הזמן לחזור אחורה, לבדוק מחדש סרטים שכבר ראינו ולגלות כאלו שפספסנו, מכל העולם אבל לא מעט מהם מישראל. בין אם רטרוספקטיבות ליוצרים ויוצרות… להמשך קריאה
עם הטקס השישי של פרסי הקולנוע אנחנו נכנסים לעידן חדש בפרויקט. לא מבחינת האקדמיה או הפרס, אלו נשארו בדיוק אותו דבר, אבל החל מהנקודה הזו משהו אצלי משתנה. 1995 היא שנה משמעותית בשבילי כי אז, כשהייתי בן 12, גיליתי את הקולנוע הישראלי, והכול נצבע בצבעים אחרים. סרט הקולנוע הישראלי הראשון שראיתי בקולנוע היה "עץ הדומים תפוס", ולאחריו הגיע "לילסדה" (קצת… להמשך קריאה
את הפרק הזה אני מבקש להקדיש לזכרו של המפיק איתן אבן, שלפני כמה ימים התבשרנו בצער רוב על מותו בגיל 75. אבן לא קשור ישירות לזוכה "שחור", אבל לא רק שהוא מפיק רב פעלים שתרם רבות לקולנוע הישראלי, וכמה מסרטיו עוד יוזכרו בהמשך הפרויקט ("עץ הדומים תפוס", "מסוכנת" והזוכה "אביבה אהובתי"), הוא גם היה יו"ר האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה בין… להמשך קריאה
בשנתו הרביעית של פרס הקולנוע הישראלי (אז עדיין נטול שם רשמי), נראה כאילו הוא מתחיל לקבל צורה של טקס אמיתי, אבל בגדול זה היה עדיין כאוס משונה למדי. 11 סרטים נרשמו לתחרות (שלושה פחות משנה שעברה) ונכנסו לסבב הצבעה בודד, שבעצם קבע רק את הזוכה, ואת אלו שמשתרכים אחריו. במעמד הטקס עצמו, ולא לפני, הוכרזו הארבעה שזכו בהכי הרבה קולות… להמשך קריאה
ברשותכם, רגע קל של עניינים טכניים לפני שאנחנו צוללים לטקס פרסי הקולנוע הישראלי השלישי במספר, ולזוכה המונומנטלי שלו. הטקס של 1992 הוא היחיד שלא הצלחתי לדלות מידע לגבי מתכונת חלוקת הפרסים בו. כלומר אינני יכול לדעת האם, כמו בשנתיים שקדמו, כל הסרטים הרשומים היו מועמדים אוטומטית, או שהתבצע שלב סינון, כמו שיקרה מ-1993 ואילך. לא במשרדי האקדמיה, לא בארכיונים מצולמים,… להמשך קריאה
טקס פרסי הקולנוע הישראלי השני במספר, זה של סרטי 1991, היה מוזר אפילו יותר מהראשון, תוצאה של המאבק הבלתי נגמר של תעשיית הקולנוע להצדיק את קיומה המאוים ללא הפסק. רואים את זה בקלות דרך המספרים: על פי "הקולנוע הישראלי" של מאיר שניצר, רק שבעה סרטים ישראלים הופקו ב-1991, אך שניים מהם, "זמן הגמל" ו"קיץ אצל אריקה", נרשמו לפרס התעשייה שנה… להמשך קריאה
"פני ימינה אל העתיד, זמן משוער בפקק - 18 דקות", היא שורה סמלית וקרה שחוזרת על ידי אפליקציית ניווט, בתזמוני פקק שונים, בסרטו של נעם קפלן ("מנפאואר"). היא מבהירה לד"ר נורית בלוך (ריימונד אמסלם המצוינת כתמיד) שמשהו תקוע בחיים שלה בדרך לעבודה. והתקיעות, או לפחות העיכובים בתכניות שלה בחייה המקצועיים שקשורים לתחום הביטחוני ויותר מכך הפוליטי, וגם אלו שבחייה האישיים,… להמשך קריאה
זה כנראה היה בלתי נמנע, אפשר להודות על האמת, אבל במקביל גם עורר אצלי לא מעט ספקות וחששות. אחרי פרויקט כל זוכי האוסקר, פרויקט העיבודים לסטיבן קינג ופרויקט מפסידי האוסקר, הקונספט של כתיבה סדרתית על הזוכים בתחרות הקולנוע הישראלי ריחף מעלי כל הזמן. ניסיתי לברוח מזה, לא אבוש לומר, והתחלתי לעבוד על פרויקט זוכי פסטיבל קאן וזוכי האוסקר לסרט הבינלאומי… להמשך קריאה
תגובות אחרונות