29 במאי 2024 מאת עופר ליברגל
במהלך הצפייה בסרטי דוקאביב, צצים ועולים הקשרים בין הסרטים. כך למשל הסרטים הקצרים עליהם כתבתי בפוסט הקודם הוסיפו להדהד בסרטים שראיתי מיד אחרי פרסמו, ובהם אעסוק בפוסט הזה. הדהודים כמו עיסוק ביחסים בין-דוריים במשפחה הישראלית או במבט על עבודה חקלאית כמקום המציע מפגש בין תרבויות. עוד דבר שעולה לאורך הפסטיבל הוא חוסר היכולת שלי להספיק לצפות בכל הסרטים המוצגים בו… להמשך קריאה
26 במאי 2024 מאת עופר ליברגל
כמו כל דבר השנה, גם פסטיבל דוקאביב 2024 עטוף באווירה אחרת מן הרגיל, אבל לא לחלוטין. אזור הסינמטק עדיין עמוס באנשים, בסוף השבוע האולמות היו מלאים עד אפס מקום ברוב המקרים, ועדיין יש שיח ער על קולנוע. אולם, כמעט כל הקרנה עם יוצרים ישראלים כוללת התייחסות להחזרת החטופים ולסיום המלחמה. ההיצע הבינלאומי מעט יותר מצומצם השנה, כאשר יש גם סרטים… להמשך קריאה
11 במאי 2024 מאת לירון סיני
בכל כתיבת סקירה או ביקורת קולנוע יש קו דק שמנסה ובדרך כלל לא מצליח להפריד עד הסוף בין שלושה צירים: הערכה אובייקטיבית ככל הניתן לגבי איכויות היצירה - מה עובד בה, מה טוב יותר, מה מרשים פחות; התייחסות לטעם הקהל, או יותר מדויק, חשיבה על מי קהל היעד שלה, מי ייהנה או יפיק ממנה הכי הרבה ערך ולמי עדיף להתרחק;… להמשך קריאה
29 באפריל 2024 מאת אור סיגולי
ממש עם ייסוד פרס הקולנוע הישראלי הראשון, אי שם ב-1990, החליטה האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה על מהלך מאוד מעניין: מי שיזכה בפרס הסרט הטוב ביותר של השנה יהפוך אוטומטית לנציג ישראל בפרס האוסקר הבינלאומי. קטגוריה שאז נקראה "הסרט הטוב ביותר בשפה זרה" ועד אותה נקודת זמן קיבלה את ישראל שש פעמים: "סלאח שבתי" ב-1964, שלושה טקסים ברציפות בין 1971 ל-1973… להמשך קריאה
16 באפריל 2024 מאת עופר ליברגל
במובן מסוים, עשינו עוול ל"חדר משלו", סרטו השלישי של מתן יאיר אחרי "פיגומים" ו"בגרות". אמנם אורון כתב עליו אחרי הבכורה בפסטיבל ירושלים ולרוב אנו מסתפקים בסקירה קיימת (אם ישנה) על סרט שעולה לאקרנים. אבל ייתכן והיינו צריכים להדגיש יותר עד כמה זה סרט טוב, כאשר עד שהטקסט הזה רואה אור מספר ההקרנות המסחריות כבר הצטמצם. אבל זה לא רק אנחנו -… להמשך קריאה
14 באפריל 2024 מאת אור סיגולי
מבין כל האנקדוטות והפרטים שמרכיבים את פרסי הקולנוע הישראלי, הסיפור של איל חלפון הוא כנראה המשונה מכולם. על חלפון כבר דיברנו בעבר, בפרק 9 שעסק בזוכה של 1998, "קרקס פלשתינה" שכתב וביים. עכשיו מגיע החלק השני – והאחרון לעת עתה – במסלול האופיר יוצא הדופן שלו, עם זכייתו השנייה בזכות "איזה מקום נפלא". בין לבין, אגב, היה מועמד כבמאי תיעודי… להמשך קריאה
6 באפריל 2024 מאת עופר ליברגל
בזמן ש"אזור העניין" של ג'ונתן גלייזר מוקרן בבתי קולנוע רבים בארץ ומעורר שיח ער, שאני מקווה שמתמקד לא בדברי הבמאי אלא בסרט עצמו, מוקרן בסינמטק תל אביב בצורה מצומצמת סרט תיעודי ישראלי שמספק סוג של תמונת מראה מעניינת ובמידה מסוימת הכרחית לסרטו של גלייזר. גם אם יש משהו משותף בחלק מן המסקנות שניתן להעלות משני הסרטים. זהו "השיבה מהפלנטה האחרת",… להמשך קריאה
30 במרץ 2024 מאת אור סיגולי
בדברי הימים של הקולנוע הישראלי, 2004 היא שנה לא פחות ממיתולוגית. אולי הטובה ביותר אי פעם. זה כמעט לא סביר כמה קרה תוך שנה אחת בתעשיית תרבות ובידור שנאבקה להוכיח את עצמה כל כך הרבה זמן ללא הצלחה, והנה נראה שהתחילה עידן חדש. 2004 היא השנה בה אבי נשר חזר לישראל והוציא את "סוף העולם שמאלה", להיט כחול-לבן בסדר גודל… להמשך קריאה
26 במרץ 2024 מאת אור סיגולי
בטקס פרסי הקולנוע הישראלי ה-14 במספר נקבעו שני שיאים שטרם נשברו. האחד, בזכות הסרט הזה היה שבי גביזון לבמאי הראשון שביים שלושה זוכי פרס הסרט, אחרי ניצחונותיו הגדולים עם "שורו" ו"חולה אהבה בשיכון ג'". אליו יצטרף שבע שנים לאחר מכן יוסף סידר, שהשווה את השיא עם "ההסדר", "מדורת השבט" ו"הערת שוליים". הם נכון לרגע זה היחידים עם המספר הזה. השני הוא… להמשך קריאה
10 במרץ 2024 מאת אורון שמיר
הלילה, בין יום ראשון ה-10 במרץ ושני ה-11 במרץ, ייערך בלוס אנג׳לס טקס האוסקר ה-96 בשעה לא שגרתית. שילוב בין הקדמת הטקס להזזת השעון אצל האמריקאים אבל לא בישראל, מבטיח צפייה מוקדמת מהרגיל ובתקווה גם סיום לפני שעות הבוקר. סיקור השטיח האדום יחל כבר בשעה 22:30 שעון ישראל והטקס עצמו צפוי להתחיל בשעה 1:00 בלילה (במקום ב-3:00 כמו בדרך כלל)… להמשך קריאה
במהלך הצפייה בסרטי דוקאביב, צצים ועולים הקשרים בין הסרטים. כך למשל הסרטים הקצרים עליהם כתבתי בפוסט הקודם הוסיפו להדהד בסרטים שראיתי מיד אחרי פרסמו, ובהם אעסוק בפוסט הזה. הדהודים כמו עיסוק ביחסים בין-דוריים במשפחה הישראלית או במבט על עבודה חקלאית כמקום המציע מפגש בין תרבויות. עוד דבר שעולה לאורך הפסטיבל הוא חוסר היכולת שלי להספיק לצפות בכל הסרטים המוצגים בו… להמשך קריאה
כמו כל דבר השנה, גם פסטיבל דוקאביב 2024 עטוף באווירה אחרת מן הרגיל, אבל לא לחלוטין. אזור הסינמטק עדיין עמוס באנשים, בסוף השבוע האולמות היו מלאים עד אפס מקום ברוב המקרים, ועדיין יש שיח ער על קולנוע. אולם, כמעט כל הקרנה עם יוצרים ישראלים כוללת התייחסות להחזרת החטופים ולסיום המלחמה. ההיצע הבינלאומי מעט יותר מצומצם השנה, כאשר יש גם סרטים… 
בכל כתיבת סקירה או ביקורת קולנוע יש קו דק שמנסה ובדרך כלל לא מצליח להפריד עד הסוף בין שלושה צירים: הערכה אובייקטיבית ככל הניתן לגבי איכויות היצירה - מה עובד בה, מה טוב יותר, מה מרשים פחות; התייחסות לטעם הקהל, או יותר מדויק, חשיבה על מי קהל היעד שלה, מי ייהנה או יפיק ממנה הכי הרבה ערך ולמי עדיף להתרחק;… 
ממש עם ייסוד פרס הקולנוע הישראלי הראשון, אי שם ב-1990, החליטה האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה על מהלך מאוד מעניין: מי שיזכה בפרס הסרט הטוב ביותר של השנה יהפוך אוטומטית לנציג ישראל בפרס האוסקר הבינלאומי. קטגוריה שאז נקראה "הסרט הטוב ביותר בשפה זרה" ועד אותה נקודת זמן קיבלה את ישראל שש פעמים: "סלאח שבתי" ב-1964, שלושה טקסים ברציפות בין 1971 ל-1973… 
במובן מסוים, עשינו עוול ל"חדר משלו", סרטו השלישי של מתן יאיר אחרי "פיגומים" ו"בגרות". אמנם אורון כתב עליו אחרי הבכורה בפסטיבל ירושלים ולרוב אנו מסתפקים בסקירה קיימת (אם ישנה) על סרט שעולה לאקרנים. אבל ייתכן והיינו צריכים להדגיש יותר עד כמה זה סרט טוב, כאשר עד שהטקסט הזה רואה אור מספר ההקרנות המסחריות כבר הצטמצם. אבל זה לא רק אנחנו -… 
מבין כל האנקדוטות והפרטים שמרכיבים את פרסי הקולנוע הישראלי, הסיפור של איל חלפון הוא כנראה המשונה מכולם. על חלפון כבר דיברנו בעבר, בפרק 9 שעסק בזוכה של 1998, "קרקס פלשתינה" שכתב וביים. עכשיו מגיע החלק השני – והאחרון לעת עתה – במסלול האופיר יוצא הדופן שלו, עם זכייתו השנייה בזכות "איזה מקום נפלא". בין לבין, אגב, היה מועמד כבמאי תיעודי… 
בזמן ש"אזור העניין" של ג'ונתן גלייזר מוקרן בבתי קולנוע רבים בארץ ומעורר שיח ער, שאני מקווה שמתמקד לא בדברי הבמאי אלא בסרט עצמו, מוקרן בסינמטק תל אביב בצורה מצומצמת סרט תיעודי ישראלי שמספק סוג של תמונת מראה מעניינת ובמידה מסוימת הכרחית לסרטו של גלייזר. גם אם יש משהו משותף בחלק מן המסקנות שניתן להעלות משני הסרטים. זהו "השיבה מהפלנטה האחרת",… 
בדברי הימים של הקולנוע הישראלי, 2004 היא שנה לא פחות ממיתולוגית. אולי הטובה ביותר אי פעם. זה כמעט לא סביר כמה קרה תוך שנה אחת בתעשיית תרבות ובידור שנאבקה להוכיח את עצמה כל כך הרבה זמן ללא הצלחה, והנה נראה שהתחילה עידן חדש. 2004 היא השנה בה אבי נשר חזר לישראל והוציא את "סוף העולם שמאלה", להיט כחול-לבן בסדר גודל… 
בטקס פרסי הקולנוע הישראלי ה-14 במספר נקבעו שני שיאים שטרם נשברו. האחד, בזכות הסרט הזה היה שבי גביזון לבמאי הראשון שביים שלושה זוכי פרס הסרט, אחרי ניצחונותיו הגדולים עם "שורו" ו"חולה אהבה בשיכון ג'". אליו יצטרף שבע שנים לאחר מכן יוסף סידר, שהשווה את השיא עם "ההסדר", "מדורת השבט" ו"הערת שוליים". הם נכון לרגע זה היחידים עם המספר הזה. השני הוא… 
הלילה, בין יום ראשון ה-10 במרץ ושני ה-11 במרץ, ייערך בלוס אנג׳לס טקס האוסקר ה-96 בשעה לא שגרתית. שילוב בין הקדמת הטקס להזזת השעון אצל האמריקאים אבל לא בישראל, מבטיח צפייה מוקדמת מהרגיל ובתקווה גם סיום לפני שעות הבוקר. סיקור השטיח האדום יחל כבר בשעה 22:30 שעון ישראל והטקס עצמו צפוי להתחיל בשעה 1:00 בלילה (במקום ב-3:00 כמו בדרך כלל)…
תגובות אחרונות