23 במרץ 2014 מאת אורון שמיר
שאלוהים תעזור לי, כמה חיכיתי לסרט הזה. יש לבונג ג'ון-הו, גדול במאי דרום-קוריאה ולא יעזור למי שיגיד לי אחרת, קטע פרדוקסלי כזה של לספק את הסחורה אבל בכל זאת להשאיר טעם של עוד. כשיצא "אמא" (Mother) ב-2009 הייתי מתודלק בציפיות בזכות סרטיו הקודמים של הבמאי, עליהם כתבתי בפוסט הסוקר את הקריירה הקצרה אך מלאת אימפקט שלו. ציפיותיי נענו במלואן ובדרך… להמשך קריאה
10 במרץ 2014 מאת פבלו אוטין ועופר ליברגל
הפרק הרביעי בנחמןקאסט עוזב סוף סוף את שנת 1973 ומתקדם בזמן שנתיים תמימות עד לשנת 1975 ואל "נאשוויל" (Nashville) של רוברט אלטמן, עוד אחד מן הבמאים האמריקאים הגדולים שפרצו לתודעה בשנות השבעים. עד כמה אלטמן גדול? הוא הבמאי האהוב על נחמן, מסיבות עליהן תוכלו לשמוע בפודקאסט. והסיבות הן רבות ולא רק אצל נחמן. אלטמן בכלל ו"נאשוויל" בפרט מדורגים קרוב לפסגה… להמשך קריאה
28 בפברואר 2014 מאת אור סיגולי
עצם הפצתו בארץ של "חדשות בהפרעה" הוא עניין בפני עצמו, מכיוון שנדירים המקרים בהם אנחנו מקבלים סרטי המשך לסרטים שלא הופצו בארץ. כן, אתם עלולים שלא לדעת את זה מהשיווק של הסרט (באסטרטגיה חכמה אם כי מפוקפקת), אבל הקומדיה החדשה בכיכובם של וויל פארל וסטיב קארל היא סיקוול לסרט משנת 2004, כפי שאפשר ללמוד משמו הלועזי Anchorman 2: The Legend… להמשך קריאה
23 בפברואר 2014 מאת עופר ליברגל
1. בתוך עולם חשוך, אדם מנסה למצוא אור בתוכו, לתקשר עם קהל. בתוך אולם חשוך, של מועדון הנקרא "אור הגז", אמן מנסה לתקשר עם קהל, להיכנס לתוך עמקי נשמתו ולהוציא משם משהו לטובת הקהל. לא, זה לא שיש עליו תאורה, זה שהאור בוקע ממנו למען המעטים שקולטים אותו - כי יש בו איכות שאין באחרים. במידה רבה, על התחושה הזו… להמשך קריאה
14 בפברואר 2014 מאת אור סיגולי
הדבר הנכון יהיה, כנראה, להאשים את "ארגו". אוקי, אז אולי "נכון" היא לא המילה הכי ראויה, אבל במקרים כאלה הדבר הכי הגיוני הוא לרוץ ולחפש אשמים. אז אני מאשים את "ארגו". סרטו של בן אפלק מהשנה שעברה הציג את הסיפור מאחורי הברחת קבוצת אמריקנים מאיראן על ידי תכסיס מצויין של סוכני הביון בשיתוף הוליווד. הסרט הזה תיאר - בכיפיות אין… להמשך קריאה
11 בפברואר 2014 מאת פבלו אוטין ועופר ליברגל
פרק שלישי בנחמןקאסט וממשיכים עם ארה"ב בשנת 73' וסרט הביכורים של אחד הבמאים המוערכים ביותר של הקולנוע העכשווי - "שביל הזעם" (Badlands) של טרנס מאליק. הסרט בהשראת מקרה אמיתי מתאר בפיוטיות את מסע הרציחות של זוג צעיר אמריקאי בשנות ה-50. סיסי ספייסק ומרטין שין בתפקידים הראשיים עוזרים למאליק להתחיל לגבש את סגנונו הקולנועי, המשלב בין פיוטיות, יופי, צילומי טבע מרהיבים… להמשך קריאה
9 בפברואר 2014 מאת אור סיגולי
זמן רב כבר מאיימים עלינו עם אתחול ל"רובוקופ". משהו כמו עשר שנים. ההתנגדות הראשונית של מעריצי הסרט המקורי - כי הרי אין סיכוי שהוליווד תצליח, או אפילו תרצה, להתעלות על הסרט הראשון ההוא, בטח בתקופה כל כך חלשה שלה כמו העשור הנוכחי בו כל קשר ליצירתיות או השראה מוטל בספק - כבר הפכה להשלמה עם רוע הגזירה, ועל אוהדי הפרנצ'ייז… להמשך קריאה
8 בפברואר 2014 מאת עופר ליברגל
"נברסקה" (Nebraska), סרטו החדש של אלכסנדר פיין, הוא סרט על אנשים לא מרשימים במיוחד, שיוצאים ממקום נידח לעבר מקום נידח מעט גדול יותר ועוצרים בדרך במקום עוד יותר נידח. סרט על המדינות שרוב האמריקאים טסים מעליהן ומעולם לא ביקרו בהן, או בטח לא חשבו על כך שאנשים חיים בהן. הוא מקבל את שמו ממדינה שנמצאת בלב ארה"ב (והייתה זירת ההתרחשות… להמשך קריאה
7 בפברואר 2014 מאת אור סיגולי
(הערה מעורך הדין שלי: כל דבר שייכתב בסקירה על "השורד האחרון" מייצג רק את תפישתי והשקפותיי האישיות. אני מכיר בכך שאין בדברי אמת אבסולוטית ושהם מעידים על אופיי ועלי בלבד. אני מדגיש זאת כי אחרי ארבע שנים של כתיבה על קולנוע, אני עדיין מופתע מכך שאנשים מבינים אחרת) ישנם שני סוגים של סרטים גרועים. הראשון שבהם הוא סרט שחסרונותיו עולים… להמשך קריאה
6 בפברואר 2014 מאת אורון שמיר
חמישה סרטים חדשים עולים השבוע בבתי הקולנוע, ונראה שהפעם יש משהו לכל אחד ואחת: דרמת אינדי מינורית, סרט אקשן פטריוטי, סרט אקשן אנטי-פטריוטי, קומדיית חבר'ה וסרט לא-אמריקאי. אה, כתבתי "משהו לכל אחד ואחת"? התכוונתי לכתוב "לכל ינקי וינקית". אבל בואו לא נתחיל בטון שלילי, שכן בהחלט יש מה לראות הסופש. למשל, את גארי אולדמן. "נברסקה" (Nebraska) הוא סרטו החדש של… להמשך קריאה
שאלוהים תעזור לי, כמה חיכיתי לסרט הזה. יש לבונג ג'ון-הו, גדול במאי דרום-קוריאה ולא יעזור למי שיגיד לי אחרת, קטע פרדוקסלי כזה של לספק את הסחורה אבל בכל זאת להשאיר טעם של עוד. כשיצא "אמא" (Mother) ב-2009 הייתי מתודלק בציפיות בזכות סרטיו הקודמים של הבמאי, עליהם כתבתי בפוסט הסוקר את הקריירה הקצרה אך מלאת אימפקט שלו. ציפיותיי נענו במלואן ובדרך… להמשך קריאה
הפרק הרביעי בנחמןקאסט עוזב סוף סוף את שנת 1973 ומתקדם בזמן שנתיים תמימות עד לשנת 1975 ואל "נאשוויל" (Nashville) של רוברט אלטמן, עוד אחד מן הבמאים האמריקאים הגדולים שפרצו לתודעה בשנות השבעים. עד כמה אלטמן גדול? הוא הבמאי האהוב על נחמן, מסיבות עליהן תוכלו לשמוע בפודקאסט. והסיבות הן רבות ולא רק אצל נחמן. אלטמן בכלל ו"נאשוויל" בפרט מדורגים קרוב לפסגה… להמשך קריאה
עצם הפצתו בארץ של "חדשות בהפרעה" הוא עניין בפני עצמו, מכיוון שנדירים המקרים בהם אנחנו מקבלים סרטי המשך לסרטים שלא הופצו בארץ. כן, אתם עלולים שלא לדעת את זה מהשיווק של הסרט (באסטרטגיה חכמה אם כי מפוקפקת), אבל הקומדיה החדשה בכיכובם של וויל פארל וסטיב קארל היא סיקוול לסרט משנת 2004, כפי שאפשר ללמוד משמו הלועזי Anchorman 2: The Legend… להמשך קריאה
1. בתוך עולם חשוך, אדם מנסה למצוא אור בתוכו, לתקשר עם קהל. בתוך אולם חשוך, של מועדון הנקרא "אור הגז", אמן מנסה לתקשר עם קהל, להיכנס לתוך עמקי נשמתו ולהוציא משם משהו לטובת הקהל. לא, זה לא שיש עליו תאורה, זה שהאור בוקע ממנו למען המעטים שקולטים אותו - כי יש בו איכות שאין באחרים. במידה רבה, על התחושה הזו… להמשך קריאה
הדבר הנכון יהיה, כנראה, להאשים את "ארגו". אוקי, אז אולי "נכון" היא לא המילה הכי ראויה, אבל במקרים כאלה הדבר הכי הגיוני הוא לרוץ ולחפש אשמים. אז אני מאשים את "ארגו". סרטו של בן אפלק מהשנה שעברה הציג את הסיפור מאחורי הברחת קבוצת אמריקנים מאיראן על ידי תכסיס מצויין של סוכני הביון בשיתוף הוליווד. הסרט הזה תיאר - בכיפיות אין… להמשך קריאה
פרק שלישי בנחמןקאסט וממשיכים עם ארה"ב בשנת 73' וסרט הביכורים של אחד הבמאים המוערכים ביותר של הקולנוע העכשווי - "שביל הזעם" (Badlands) של טרנס מאליק. הסרט בהשראת מקרה אמיתי מתאר בפיוטיות את מסע הרציחות של זוג צעיר אמריקאי בשנות ה-50. סיסי ספייסק ומרטין שין בתפקידים הראשיים עוזרים למאליק להתחיל לגבש את סגנונו הקולנועי, המשלב בין פיוטיות, יופי, צילומי טבע מרהיבים… להמשך קריאה
זמן רב כבר מאיימים עלינו עם אתחול ל"רובוקופ". משהו כמו עשר שנים. ההתנגדות הראשונית של מעריצי הסרט המקורי - כי הרי אין סיכוי שהוליווד תצליח, או אפילו תרצה, להתעלות על הסרט הראשון ההוא, בטח בתקופה כל כך חלשה שלה כמו העשור הנוכחי בו כל קשר ליצירתיות או השראה מוטל בספק - כבר הפכה להשלמה עם רוע הגזירה, ועל אוהדי הפרנצ'ייז… להמשך קריאה
"נברסקה" (Nebraska), סרטו החדש של אלכסנדר פיין, הוא סרט על אנשים לא מרשימים במיוחד, שיוצאים ממקום נידח לעבר מקום נידח מעט גדול יותר ועוצרים בדרך במקום עוד יותר נידח. סרט על המדינות שרוב האמריקאים טסים מעליהן ומעולם לא ביקרו בהן, או בטח לא חשבו על כך שאנשים חיים בהן. הוא מקבל את שמו ממדינה שנמצאת בלב ארה"ב (והייתה זירת ההתרחשות… להמשך קריאה
(הערה מעורך הדין שלי: כל דבר שייכתב בסקירה על "השורד האחרון" מייצג רק את תפישתי והשקפותיי האישיות. אני מכיר בכך שאין בדברי אמת אבסולוטית ושהם מעידים על אופיי ועלי בלבד. אני מדגיש זאת כי אחרי ארבע שנים של כתיבה על קולנוע, אני עדיין מופתע מכך שאנשים מבינים אחרת) ישנם שני סוגים של סרטים גרועים. הראשון שבהם הוא סרט שחסרונותיו עולים… להמשך קריאה
חמישה סרטים חדשים עולים השבוע בבתי הקולנוע, ונראה שהפעם יש משהו לכל אחד ואחת: דרמת אינדי מינורית, סרט אקשן פטריוטי, סרט אקשן אנטי-פטריוטי, קומדיית חבר'ה וסרט לא-אמריקאי. אה, כתבתי "משהו לכל אחד ואחת"? התכוונתי לכתוב "לכל ינקי וינקית". אבל בואו לא נתחיל בטון שלילי, שכן בהחלט יש מה לראות הסופש. למשל, את גארי אולדמן. "נברסקה" (Nebraska) הוא סרטו החדש של… להמשך קריאה
תגובות אחרונות