17 בפברואר 2020 מאת אור סיגולי
בפעם השנייה בפרויקט כל סרטי סטיבן קינג, ובפעם השלישית שלי בסריטה, מגיע פוסט שהתאפשר אך ורק בגלל קורא שתרם מזמנו ויכולתו. הפרק הזה התעכב המון זמן לא רק בגלל סיכומי השנה והאוסקר שנכנסו באמצע (וגם זה שהוצאתי ספר. יאיי.) אלא גם בגלל שפשוט לא הצלחתי להניח את ידי על "דספריישן – עיר ושמה ייאוש" (Desperation) העיבוד שביים מיק גאריס לטלוויזיה… להמשך קריאה
26 באפריל 2019 מאת אור סיגולי
בדיוק בקו התפר בין המילניום הקודם לזה הנוכחי, חזר הקולנוע על פי סטיבן קינג לקבל מעמד יוקרתי. במאים מבטיחים נעמדו להנהיג את הסרטים על פי כתביו, מצביעי האוסקר חזרו להתייחס אליהם ברצינות, ומעוד סיפורי אימה זולים קינג לפתע עמד במרכזו של רנסנס קצרצר של סרטים בעלי משקל על ליבה הפועם של אמריקה. אבל אנחנו עוד לא שם. אנחנו עם "מעופף… להמשך קריאה
בפעם השנייה בפרויקט כל סרטי סטיבן קינג, ובפעם השלישית שלי בסריטה, מגיע פוסט שהתאפשר אך ורק בגלל קורא שתרם מזמנו ויכולתו. הפרק הזה התעכב המון זמן לא רק בגלל סיכומי השנה והאוסקר שנכנסו באמצע (וגם זה שהוצאתי ספר. יאיי.) אלא גם בגלל שפשוט לא הצלחתי להניח את ידי על "דספריישן – עיר ושמה ייאוש" (Desperation) העיבוד שביים מיק גאריס לטלוויזיה… להמשך קריאה
בדיוק בקו התפר בין המילניום הקודם לזה הנוכחי, חזר הקולנוע על פי סטיבן קינג לקבל מעמד יוקרתי. במאים מבטיחים נעמדו להנהיג את הסרטים על פי כתביו, מצביעי האוסקר חזרו להתייחס אליהם ברצינות, ומעוד סיפורי אימה זולים קינג לפתע עמד במרכזו של רנסנס קצרצר של סרטים בעלי משקל על ליבה הפועם של אמריקה. אבל אנחנו עוד לא שם. אנחנו עם "מעופף…
תגובות אחרונות