14 במאי 2019 מאת עופר ליברגל
לאחר הפסקה ארוכה מסרטים באורך מלא, המבט המחודש על סרטי האחים כהן חוזר, ומדלג, לפחות בינתיים, על סרט חשוב בפילמוגרפיה שלהם. העניין הוא ש״ארץ קשוחה״ כבר סוקר בבלוג זה באריכות במסגרת החזרה של אור אל כל הסרטים זוכי האוסקר. אף כי הסקירה שלו לא נגעה, מטבע הדברים, בכל הנקודות שהסרט מעלה בהקשרים שאני בוחן בסדרת הפוסטים שלי, מדובר בסקירה מקיפה… להמשך קריאה
25 בנובמבר 2016 מאת עופר ליברגל
ניכר כי הבמאי רוברט זמקיס (״בחזרה לעתיד״, ״פורסט גאמפ״, ״קונטקט״ ולאחרונה ״על חבל דק״) אוהב במיוחד קולנוע, בעיקר מן התקופה הקלאסית. רבים מסרטיו הם יותר חגיגה של הסגנון ההוליוודי הישן יותר מכל דבר אחר, כולל ניסיון להידמות. קשה שלא להעריך סוג כזה של אהבה לקולנוע, ואין ספק כי הבמאי אחראי לכמה מן הסרטים היותר זכורים מהשנים האחרונות של המאה שעברה. אבל לפעמים התחושה היא… להמשך קריאה
8 בספטמבר 2016 מאת עופר ליברגל
אני שב ארצה בעיצומו של הפסטיבל וחש כי אני נוטש את ונציה בשלב יותר מדי מוקדם. לא תכננתי לצפות בכל כך הרבה סרטים ובטח שלא לכתוב על כל כך הרבה, אבל הפסטיבל פשוט כבש אותי, גם אם אני מרגיש כי טרם למדתי למצות אותו, וכי הייתי מפיק ממנו הרבה יותר לו הייתי מתכונן יותר זמן מראש. יחד עם זאת, אני… להמשך קריאה
28 בינואר 2016 מאת עופר ליברגל
הצפייה ב״מכונת הכסף״ (The Big Short), סרטו החדש של אדם מקיי, טלטלה אותי פעמיים ובשני אופנים שונים לגמרי. במהלך הצפייה, מדובר ברכבת הרים של הומור משובח ופרוע לפרקים, הומור אשר מתבסס גם בטכניקה הקולנועית על מנת לייצר את האפקט הדרוש ולא בורח גם משימוש בדרמה. כך שלאורך הצפייה חיוך ענקי היה מרוח לי על הפנים. הטלטול השני חילחל לאט ותפס… להמשך קריאה
26 בנובמבר 2015 מאת עופר ליברגל
על פניו, דומה כי כותרת סרטה החדש של אנג'לינה ג'ולי (בתור תסריטאית-במאית-כוכב), ״ליד הים״ (By The Sea), אינה אומרת הרבה. רק מצביעה על מיקום גאוגרפי די כללי בו יתרחש הסרט. אבל עצם הדגשת הנוף מלמדת על המסורת הקולנועית עימה שואפת ג'ולי להתכתב בסרט זה, שהוא הסרט השלישי אשר ביימה ג'ולי אבל ככל הנראה הראשון בו היא מנסה להתכתב גם עם מורשת… להמשך קריאה
31 באוקטובר 2014 מאת עופר ליברגל
עד שהאנושות תספק זוועה גדולה יותר, מלחמת העולם השנייה תמשיך להיות דומיננטית בתור נושא קולנועי. בימים אלו מוקרנים בארץ שני סרטים השואפים, כל אחד בדרכו, לומר משהו על האנושות באמצעות אותה מלחמה ולספק מבט על צד פחות ידוע בה, או פחות ידוע קולנועית בהקשר אליה. האחד מהם הוא הפקה אמריקאית עתירת תקציב וסצנות קרב, השני הוא סרט של במאי גרמני… להמשך קריאה
26 בספטמבר 2014 מאת אור סיגולי
מחר (שבת) בשעה 22:00 ישודר בערוץ yes4 סרטו של רידלי סקוט "היועץ" (The Councellor), שיצא לקולנועים בשנה שעברה, ועכשיו עושה אצלנו את בכורתו הטלוויזיונית. אני ראיתי את הסרט באיחור, הרבה אחרי שנעלם מבתי הקולנוע, ומאוד רציתי לכתוב עליו אך לא מצאתי סיבה מספיק טובה, והנה היא הופיעה. האמת היא שהעובדה שפספסתי אותו בבתי הקולנוע אינה לגמרי אשמתי. "היועץ" יצא לבתי… להמשך קריאה
16 ביוני 2014 מאת אור סיגולי
הקומדיה "רחוב ג'אמפ 22" סימנה, מבחינתי, את כניסתם של צ'נינג טייטום וג'ונה היל להיכל התהילה של הצמדים הקולנועיים. עקרונית זהו הסרט הרביעי שלהם ביחד, אם כי באחד מהם הם כלל לא נפגשו ("סוף.") ובשני לא נראו על המסך ("סרט לגו", שם גיל טייטום את סופרמן והיל את גרין לנטרן). "רחוב ג'אמפ 21" משנת 2012, וממשיך דרכו שהגיע אלינו זה עתה,… להמשך קריאה
3 במרץ 2014 מאת אור סיגולי
תמיד הבטחתי לעצמי שאני לא אהיה מאלה. תמיד זעמתי על כל הכתבים הנרגנים שמבלים שנה שלמה בלרדוף אחרי האוסקר, צופים בו בלילות באדיקות, ואז כשמגיע הסיכום לא עושים שום דבר חוץ לרטון עליו. אבל האמת שזה הופך להיות קשה יותר ויותר, ואולי אני סתם מזדקן וצריך להניח לאחרים לעשות את העבודה. אבל זה לגבי, ובואו נודה באמת, זה לא מה… להמשך קריאה
17 בינואר 2014 מאת עופר ליברגל
"12 שנים של עבדות" (Twelve Years a Slave) הוא סרט מוזר. סוג של יצור כלאיים של שני סוגים של סרטים "חשובים". ראשית, מדובר בנושא "חשוב" - העבדות שבכותרת, הפצע הפעור בהיסטוריה האמריקאית שעדיין לא הגליד, גם לא בתקופה בה בבית הלבן יושב נשיא אפרו-אמריקאי. הסרט מבוסס על סיפורו האמיתי של סלומון נורת'אפ, אפרו-אמריקאי שגדל והקים משפחה כאדם חופשי במדינת ניו… להמשך קריאה
לאחר הפסקה ארוכה מסרטים באורך מלא, המבט המחודש על סרטי האחים כהן חוזר, ומדלג, לפחות בינתיים, על סרט חשוב בפילמוגרפיה שלהם. העניין הוא ש״ארץ קשוחה״ כבר סוקר בבלוג זה באריכות במסגרת החזרה של אור אל כל הסרטים זוכי האוסקר. אף כי הסקירה שלו לא נגעה, מטבע הדברים, בכל הנקודות שהסרט מעלה בהקשרים שאני בוחן בסדרת הפוסטים שלי, מדובר בסקירה מקיפה… להמשך קריאה
ניכר כי הבמאי רוברט זמקיס (״בחזרה לעתיד״, ״פורסט גאמפ״, ״קונטקט״ ולאחרונה ״על חבל דק״) אוהב במיוחד קולנוע, בעיקר מן התקופה הקלאסית. רבים מסרטיו הם יותר חגיגה של הסגנון ההוליוודי הישן יותר מכל דבר אחר, כולל ניסיון להידמות. קשה שלא להעריך סוג כזה של אהבה לקולנוע, ואין ספק כי הבמאי אחראי לכמה מן הסרטים היותר זכורים מהשנים האחרונות של המאה שעברה. אבל לפעמים התחושה היא… להמשך קריאה
אני שב ארצה בעיצומו של הפסטיבל וחש כי אני נוטש את ונציה בשלב יותר מדי מוקדם. לא תכננתי לצפות בכל כך הרבה סרטים ובטח שלא לכתוב על כל כך הרבה, אבל הפסטיבל פשוט כבש אותי, גם אם אני מרגיש כי טרם למדתי למצות אותו, וכי הייתי מפיק ממנו הרבה יותר לו הייתי מתכונן יותר זמן מראש. יחד עם זאת, אני… להמשך קריאה
הצפייה ב״מכונת הכסף״ (The Big Short), סרטו החדש של אדם מקיי, טלטלה אותי פעמיים ובשני אופנים שונים לגמרי. במהלך הצפייה, מדובר ברכבת הרים של הומור משובח ופרוע לפרקים, הומור אשר מתבסס גם בטכניקה הקולנועית על מנת לייצר את האפקט הדרוש ולא בורח גם משימוש בדרמה. כך שלאורך הצפייה חיוך ענקי היה מרוח לי על הפנים. הטלטול השני חילחל לאט ותפס… להמשך קריאה
על פניו, דומה כי כותרת סרטה החדש של אנג'לינה ג'ולי (בתור תסריטאית-במאית-כוכב), ״ליד הים״ (By The Sea), אינה אומרת הרבה. רק מצביעה על מיקום גאוגרפי די כללי בו יתרחש הסרט. אבל עצם הדגשת הנוף מלמדת על המסורת הקולנועית עימה שואפת ג'ולי להתכתב בסרט זה, שהוא הסרט השלישי אשר ביימה ג'ולי אבל ככל הנראה הראשון בו היא מנסה להתכתב גם עם מורשת… להמשך קריאה
עד שהאנושות תספק זוועה גדולה יותר, מלחמת העולם השנייה תמשיך להיות דומיננטית בתור נושא קולנועי. בימים אלו מוקרנים בארץ שני סרטים השואפים, כל אחד בדרכו, לומר משהו על האנושות באמצעות אותה מלחמה ולספק מבט על צד פחות ידוע בה, או פחות ידוע קולנועית בהקשר אליה. האחד מהם הוא הפקה אמריקאית עתירת תקציב וסצנות קרב, השני הוא סרט של במאי גרמני… להמשך קריאה
מחר (שבת) בשעה 22:00 ישודר בערוץ yes4 סרטו של רידלי סקוט "היועץ" (The Councellor), שיצא לקולנועים בשנה שעברה, ועכשיו עושה אצלנו את בכורתו הטלוויזיונית. אני ראיתי את הסרט באיחור, הרבה אחרי שנעלם מבתי הקולנוע, ומאוד רציתי לכתוב עליו אך לא מצאתי סיבה מספיק טובה, והנה היא הופיעה. האמת היא שהעובדה שפספסתי אותו בבתי הקולנוע אינה לגמרי אשמתי. "היועץ" יצא לבתי… להמשך קריאה
הקומדיה "רחוב ג'אמפ 22" סימנה, מבחינתי, את כניסתם של צ'נינג טייטום וג'ונה היל להיכל התהילה של הצמדים הקולנועיים. עקרונית זהו הסרט הרביעי שלהם ביחד, אם כי באחד מהם הם כלל לא נפגשו ("סוף.") ובשני לא נראו על המסך ("סרט לגו", שם גיל טייטום את סופרמן והיל את גרין לנטרן). "רחוב ג'אמפ 21" משנת 2012, וממשיך דרכו שהגיע אלינו זה עתה,… להמשך קריאה
תמיד הבטחתי לעצמי שאני לא אהיה מאלה. תמיד זעמתי על כל הכתבים הנרגנים שמבלים שנה שלמה בלרדוף אחרי האוסקר, צופים בו בלילות באדיקות, ואז כשמגיע הסיכום לא עושים שום דבר חוץ לרטון עליו. אבל האמת שזה הופך להיות קשה יותר ויותר, ואולי אני סתם מזדקן וצריך להניח לאחרים לעשות את העבודה. אבל זה לגבי, ובואו נודה באמת, זה לא מה… להמשך קריאה
"12 שנים של עבדות" (Twelve Years a Slave) הוא סרט מוזר. סוג של יצור כלאיים של שני סוגים של סרטים "חשובים". ראשית, מדובר בנושא "חשוב" - העבדות שבכותרת, הפצע הפעור בהיסטוריה האמריקאית שעדיין לא הגליד, גם לא בתקופה בה בבית הלבן יושב נשיא אפרו-אמריקאי. הסרט מבוסס על סיפורו האמיתי של סלומון נורת'אפ, אפרו-אמריקאי שגדל והקים משפחה כאדם חופשי במדינת ניו… להמשך קריאה
תגובות אחרונות