19 באוקטובר 2014 מאת אור סיגולי
התחייבות אחת אני יכול לתת כבר מעכשיו: בסקירה הזו לא יהיו ספויילרים. יותר מזה, מכיוון שהמונח ספויילרים הוא, במקרה הטוב, סובייקטיבי, אני לא הולך לדון אפילו בקווים כלליים על עלילת הסרט. הסיבה לכך היא פשוטה. אני הצלחתי, בזכות עבודה וקשה ואינסטינקטים מהירים, להמנע מכל אינפורמציה על "נעלמת" (Gone Girl) לפני הצפייה. לא ראיתי את הטריילר, לא קראתי ביקורות, ברחתי מדיונים,… להמשך קריאה
10 באוקטובר 2014 מאת עופר ליברגל
חשיפה בלעדית: הוליווד הוא לא רק מקום שמייצר בידור אשר כל העולם צורך, אלא גם מקום מלא בהעמדת פנים, שחצנות, זיוף מכל סוג, תאוות בצע, התרופפות מוסרית וצביעות. אולי נראה לכם שאין בכך דבר חדש, שכן כבר מימי הסרט האילם, הקולנוע, כולל זה שנעשה בהוליווד - תיאר כך את המקום. עדיין, יש קסם מסוים בסרטים אשר "סוגרים חשבון עם הוליווד"… להמשך קריאה
7 באוקטובר 2014 מאת אור סיגולי
"סרטים מן העבר" היא פינה חודשית בבלוג שמטרתה לגרום לי לקחת נשימה מהמירוץ הסיזיפי אחרי הסרטים החדשים, ולחזור אחורה לחפש סרטים ישנים שפספסתי עד היום וששווה להעלות אותם חזרה לשיחה, בין אם הם טובים או לא. הכללים הם שניים: זה צריך להיות סרט שלא ראיתי מעולם, וזה צריך להיות סרט שגילו מינימום 20 שנה. הרעיון הוא להסתכל על הסרטים האלו… להמשך קריאה
29 בספטמבר 2014 מאת אור סיגולי
שלושה חודשים לפני סיכום השנה של דצמבר והעבודה מרובה. בחודש שעבר התרכזנו בסרטי פסטיבל אוטופיה, וכמות סרטי האימה שראיתי לפני ומאז שברה שיאים שנתיים, ולכן לא פחות מארבעה סרטי אימה - אחד מעניין, אחד מעולה, ושניים בעייתיים - יככבו בפינת האימה החודשית של הבלוג. כולם עלו לשיפוט בהקשר של אוטופיה, אך מסיבות כאלו ואחרות נותרו בחוץ. הייתי צריך לבחור רק… להמשך קריאה
28 בספטמבר 2014 מאת אור סיגולי
בשנת 2001 הפך דנזל וושינגטון לשחקן השחור היחיד שזכה ביותר מאוסקר אחד. אחרי אוסקר המשנה בשנת 1989 עם "גלורי", וושינגטון - אחד הכוכבים ההוליוודים הגדולים והאהובים ביותר - חטף את האוסקר לתפקיד ראשי בזכות דרמת המתח "יום אימונים מסוכן" (Training Day). יש שיאמרו שהניצחון הזה היה פיצוי על כך שהפסיד את האוסקר על "ההוריקן" כמה שנים לפני כן, אבל ההישג… להמשך קריאה
12 בספטמבר 2014 מאת עופר ליברגל
פעם, לפני שנים רבות (או בתחילת המילניום הנוכחי) פרץ לנוף הקולנוע האמריקאי העצמאי דייויד גורדון גרין. הסרטים שלו לא שברו קופות (או הוקרנו מסחרית בישראל) אבל צברו הרבה מאוד אהדה ביקורתית בזכות התיאור הביקורתי של אורח החיים האמריקאי והאלימות שהיא חלק מן הסיפור של המעמד הנמוך בארה"ב. לעיתים בשילוב עם סיפורי התבגרות אישיים, ובכל אופן לפחות אחד משני האלמנטים בכל סרט. דייויד גורדון… להמשך קריאה
10 בספטמבר 2014 מאת אור סיגולי
"דאבל פיצ'ר" היא פינה קבועה בימי רביעי בבלוג. הרעיון הוא פשוט: בכל שבוע (בלי נדר) נביט על הסרטים החדשים שיצאו לבתי הקולנוע אותם הספקתי לראות, ולכל אחד מהם – בנפרד – אחשוב על צפייה משלימה שעלולה לעניין בהקשרו. מה זה אומר "צפייה משלימה"? ובכן, זה אומר בערך הכל. כל אסוציאציה אישית, חברתית, היסטורית או טריוויאלית שיכולה להוסיף קצת לחווית הצפייה… להמשך קריאה
5 בספטמבר 2014 מאת אור סיגולי
בלתי אפשרי לכתוב סקירה רגילה על סרט כמו "התבגרות" (Boyhood). הגרסה הראשונה של הטקסט שאתם קוראים עמדה על 1930 מילה שעדיין לא גירדה את כל מה שיש לומר עליו. אבל מכיוון שהייתי מאוד רוצה שמי שהגיע הנה יקרא עד הסוף, הייתי חייב לוותר על לא מעט ולהתמקד כמה שיותר. וכמו לינקלייטר שערך 12 שנה לתוך פחות משלוש שעות, גם הטקסט… להמשך קריאה
11 באוגוסט 2014 מאת עופר ליברגל
"המהגרת" (The Immigrant) סרטו של הבמאי האמריקאי המוערך ג'יימס גריי מציג בימים אלו בבתי הקולנוע בארץ. אורון כבר התייחס אליו בסקירה מפורטת ואור תרם את חלקו לקראת פסטיבל ירושלים. אף כי קשה לומר כי מדובר באחד מן הסרטים המדוברים של השנה, אני חש צורך להוסיף כמה מילים משלי ולהפוך אותו לסרט נדיר הזוכה להתייחסות משלושתנו בבלוג. אני עושה זאת משום שאני סבור… להמשך קריאה
3 באוגוסט 2014 מאת אורון שמיר
עדיין לא החלטתי האם זה ממש מבאס או אולי דווקא ממש מגניב להיות ג׳יימס גריי. מצד אחד, אתה זוכה להסתובב כבר כמה שנים עם תארים כמו ההבטחה הגדולה של הקולנוע האמריקאי ואנשים ממש מצפים לסרט הבא שלך, בתקווה שהוא יהיה יצירת המופת הגדולה שתכניס אותך רשמית לפנתיאון. מצד שני, כמות הלחץ שמפעיל המשפט הקודם, כפול אותן כמה שנים. אני בטוח… להמשך קריאה
תגובות אחרונות