6 באוקטובר 2015 מאת אורון שמיר
בעוד אור ועופר כתבו במרץ מהפסטיבל החיפאי, אני רק ביקרתי בו השנה. שני הסרטים שהכי חיבבתי הם ״אילים״ האיסלנדי ו״לילותיו הלבנים של הדוור״ הרוסי, וגם עליהם, כמו על השאר, לא הרגשתי שיש לי הרבה מאוד מה להוסיף מעבר למה שכתבו עמיתיי. בצירוף מקרים שכזה, יצא שגם ראיתי כמעט את כל הסרטים שעלו בסופש זה לאקרנים. על חלקם כתבתי לעכבר העיר, ואל האחרים… להמשך קריאה
11 בספטמבר 2015 מאת עופר ליברגל
״ריקי והפלאש״ (Ricki and the Flash) מפגיש בין שני יוצרים בעלי מגע אישי מאחורי המצלמה - הבמאי הוותיק ג'ונתן דמי והתסריטאית המוחצנת והמיוחצנת דיאבלו קודי. אבל זה גם סרט שבו משחקת מריל סטריפ, לכן דומה כי הוא קודם כל סרט של מריל סטריפ. לסטריפ יש מעמד יוצא דופן בקרב שחקנים בימינו: למרות שרוב הסרטים שלה לא נחשבים לטובים במיוחד או ללהיטים… להמשך קריאה
14 באוגוסט 2015 מאת עופר ליברגל
סרט הביכורים כבמאי של השחקן האוסטרלי ג'ואל אדג'רטון נפתח לכאורה בסצנה שלווה: זוג אמריקאי אמיד נפגש עם מתווכת דירות לקראת קניית וילה בפרברים האיכותיים של גבעות לוס אנג'לס. הזוג עובר משיקגו, בעקבות העבודה של הבעל שעבורו המעבר הוא סוג של חזרה לקליפורניה בה גדל. הבית נראה כמו קטלוג של חיים איכותיים, וגם הזוג נראה כמו לקוח מתוך קטלוג (ולא רק… להמשך קריאה
30 ביולי 2015 מאת עופר ליברגל
1981 היא שנת מפתח בתולדות הקולנוע. שנה בה התרחשה תופעה מוזרה שלא חזרה על עצמה מאז אותה שנה – לא יצא בה סרט חדש של וודי אלן. אבל מאז אלן מקפיד לא להחמיץ אף שנה, ובגיל 79 הוא מוציא את סרטו הארוך ה-45 עד 47 (תלוי איך סופרים), כאשר, כרגיל אצל הבמאי, הסרט הבא כבר נמצא בתהליך צילומים. אם הפסקה… להמשך קריאה
23 ביוני 2015 מאת אורון שמיר
תארו לכם ולכן שלבמאי כמו דייויד או ראסל יש סרט חדש והעולם שותק. או מוזר יותר - תארו לכם שלבמאי דייויד או ראסל בכבודו ובעצמו יש סרט חדש שהעולם מכתיר כאחד הגרועים והבזויים של 2015. משהו ברמת הקטסטרופה, עם 4.1 בימד״ב ו-8% בלבד במדד העגבניות הרקובות, כזה שמופץ באינטרנט לפני ההפצה המסחרית המזורזת והמוגבלת בארצו בחודש מרץ, ויורד מהמסכים בבושת… להמשך קריאה
4 ביוני 2015 מאת אור סיגולי
הבמאי והתסריטאי האמריקאי נואה באומבך הוא מסוג הקולנוענים שאני יכול להבין את כל מי שחושב שהוא עילוי, כמו גם את כל מי שחושב שהוא בדיחה מעייפת. בתור זה שמשמש כחוליה החסרה בין וודי אלן לווס אנדרסון (אתו שיתף פעולה מספר פעמים כתסריטאי וכמפיק), באומבך מביא קולנוע שמצד אחד נורא קל לצרוך אותו, אך מאידך הוא דורש הסתכלות קצת אחרת. בעיני,… להמשך קריאה
20 במאי 2015 מאת אור סיגולי
השבוע לא פחות משישה סרטים עולים לבתי הקולנוע במדינת ישראל, וגם הפעם ישנו מגוון די מוצלח ונדיר של ז'אנרים. ממחר תוכלו למצוא באקרנים סרט אקשן והרפתקאות שרוצה לכבוש עוד פסגה הקיץ, קומדיה, קומדיה מוזיקלית, דרמה מוזיקלית, מותחן פוליטי וסרט אימה. הרוב המוחץ הוא אמריקאי, כאשר נציג אחד מארץ הגבינות והיין ואחד מגרמניה באו כדי לדלל את האנגלית המדוברת והמושרת. המלצתי… להמשך קריאה
30 באפריל 2015 מאת אור סיגולי
אחד הדברים הידועים על עולמם של הילדים הוא שהם יכולים לחוות הנאה מלשמוע את אותו הסיפור שוב ושוב. ההתרגשות, השמחה והפחד מהעלילה, אפילו הבסיסית ביותר, מתערבבים אצלם יחד עם הידיעה לאן הדברים הולכים ומה יהיו תוצאותיהם. הם מחכים לרגעים האהובים עליהם שהם יודעים לבטח שיבואו, ומתרגשים מהם כל פעם מחדש. זה מקסים לראות את זה מהצד. אבל אם יש משהו… להמשך קריאה
18 באפריל 2015 מאת עופר ליברגל
האמירה "מוטב מאוחר מאשר לעולם לא" מועמדת בסימן שאלה עם ההפצה של הסרט ״ג'ק מאוהב״ (Jack Goes Boating) בבתי הקולנוע בארץ, חמש שנים לאחר יציאתו לאקרנים בעולם. הסיבה לאי-הפצתו בזמן הייתה הגיונית: זהו סרט קטן מאוד, על פי מחזה אוף-אוף ברודוויי. אומנם הוא מכיל שחקנים מוכרים, אבל הם לא כוכבי ענק, והדרמה בסרט הינה עדינה מאוד ולא בהכרח מושכת קהל. גם הסיבה… להמשך קריאה
10 באפריל 2015 מאת עופר ליברגל
רבות מן הביקורות אשר נכתבו על ״שנה קשוחה מאוד״ (A Most Violent Year), סרטו החדש של ג'יי. סי. שאנדור, ציינו את הדמיון הפיזי בין אוסקר אייזק בסרט הזה לאל פאצ'ינו. הנה, לדוגמא, הטקסט של אור. מובן כי דמיון זה אינו מקרי והבמאי ביקש לעורר את דמותו של פאצ'ינו בקרב הקהל הצופה בסרט, ובכך לייצר מערכת אינטרטקסטואלית בין הסרט לבין כמה מתפקידיו הבולטים… להמשך קריאה
תגובות אחרונות