6 ביולי 2025 מאת לירון סיני
מה שלומכן? האם עשיתם משהו נחמד בשביל עצמכם לאחרונה? איך אתן מרגישות ביחס לעצמכן של לפני חודשיים, של לפני כמעט שנתיים, של לפני חמש שנים, עשור? האם אתם רוצים את אותם הדברים, האם אותם הרגשות מפעילים אתכן? האם נשארתם אותו הדבר, האם אתן שונות בתכלית? מה חשוב לכם ממש עכשיו? למה אתן מתגעגעות? את מי אתם אוהבים? למה מבול השאלות… להמשך קריאה
2 ביולי 2025 מאת רוי יודקביץ׳
בשנים האחרונות דובר הרבה על חווית בית הקולנוע. החוויה הכוללת, זו שמתחילה בקניית כרטיס ויציאה מהבית, ממשיכה בעמידה במזנון עבור רכישת פופקורן ושתייה ומסתיימת בישיבה באולם עם מסך גדול, לצד קהל משתנה של אנשים - ואז צפייה בסרט. מאז נכנסו לחיינו חברות הסטרימינג השונות והמגוונות, המציעות היצע רחב של סרטים לצפייה ביתית כולל כאלה נחשבים ומצופים של במאים גדולים, יחד… להמשך קריאה
8 ביוני 2025 מאת לירון סיני
חבר טוב ראה רק אחד מסרטי ג'ון וויק, בקושי. "יש שם משהו עם כלב, לא? אבל זה הכל תירוץ כדי להראות אקשן, אין שם סיפור". השלכתי את כוס הקפה שלי ויצאתי עליו בשצף קצף, להגן על הסיפור של ג'ון וויק. כלומר, הנחתי את הכוס לאט ובזהירות שלא תשפריץ ואמרתי באופן מסויג שזה נכון, סצנות האקשן רוויות האלימות היצירתית ומהפכת הקרביים… להמשך קריאה
2 ביוני 2025 מאת לירון סיני
לסטפני (קייטלין סנטה חואנה) יש סיוטים. היא בקולג', תלמידה מצטיינת, עד שהסיוטים החלו לשבש את שגרת יומה מעבר לעייפות הנגררת. זה ברמה שהם מתרחשים גם באמצע היום, גם באמצע שיעור, כשהיא מתעוררת בזעקות מחרידות ומביכות. אם היא לא תתאפס על עצמה ונניח תקבל עזרה, ומהר, היא עלולה להפסיד את המלגה שלה, וכל מסלול ההצלחה עליו התקדמה באופן נינוח עד כה… להמשך קריאה
2 במאי 2025 מאת עופר ליברגל
העולם היה מקום מאוד שונה בשנת 2019. לפני...הרבה דברים. בין היתר, זו הייתה תקופה בה היה נדמה כי סרטי היקום הקולנועי של מארוול לא יכולים להיכשל: הם יכולים להפוך או ללהיטים, או ללהיטים ענקיים בקנה מידה היסטורי. גם אם הביקורת לפעמים נטו להיות פחות חיוביות ומעריצים תמיד ימצאו על מה להתלונן, האווירה הכללית שהייתה של הערכה לתוצר עצמו וליעילות שלו,… להמשך קריאה
20 באפריל 2025 מאת עופר ליברגל
אחרי שפרץ עם "תחנת פרוטוויל", סרט עצמאי על סיפור אמיתי טעון פוליטית, ריאן קוגלר בנה לעצמו שם כבמאי היודע ליצור משהו אישי בניחוח הוליוודי, באופן בו הוליווד פועלת במאה ה-21: סדרות סרטים. אבל הוא בהחלט העניק ניחוח אחר לסדרת רוקי עם "קריד" ולסרטי מארוול עם סרטי "הפנתר השחור" - אף כי ניתן לומר כי חלק מרכזי במגע שלו היא עצם… להמשך קריאה
11 באפריל 2025 מאת עופר ליברגל
לפני שנה כתבתי כאן על "הקרב על האמריקה" (Civil War), סרטו של הכותב-במאי אלכס גרלנד אודות מלחמת אזרחים בדיונית, שעלה בישראל בזמן מלחמה אמיתית. ציינתי אז את ההבדל בין הכותרת העברית לכותרת המקורית שלו, בין היתר כי גם בימי שגרה, מפיצים בארץ לא אוהבים לכתוב את המילה "מלחמה" בשם של סרט. חלפה שנה ודומה שלא יותר מדי לא השתנה. סרט… להמשך קריאה
4 באפריל 2025 מאת עופר ליברגל
הסרט "תיק שחור" (Black Bag) הוא העשירי באורך מלא של סטיבן סודרברג מאז 2017, כך שזה לא ממש מפתיע שהבמאי שהצהיר על פרישה מעשיית סרטים בשנת 2013 עומד כבר על שני סרטים שעלו למסכים בשנת 2025. אבל מלבד קצב עבודה מהיר של הקולנוען שגם מצלם ועורך את סרטיו (ועושה גם טלוויזיה, אפליקציות ועוד עיסוקים), ייתכן שאפשר להצביע על עוד אלמנט… להמשך קריאה
1 באפריל 2025 מאת לירון סיני
יש לי הרגשה, לא יודעת למה, שאם אבדוק כמה פינות אימה חודשיות אחורה, יתברר שכמעט בכולן יש התייחסות למצב, וחצי התנצלות או התנצלות מלאה על עצם העיסוק בקולנוע זוועות במציאות שכזו. היות והמציאות נמשכת ונמתחת כמו סליל תיל חלוד שאין לו סוף, רק התהדקות איטית מסביב לצוואר השפיות שלנו, אני מוצאת חיפוש נחמה בזוועות בדיוניות. או לא בדיוניות אבל יותר,… להמשך קריאה
16 בפברואר 2025 מאת אורון שמיר
השבועות שמובילים אל טקס האוסקר מבטיחים, על פי רוב, את התמלאות האולמות בישראל בסרטים המועמדים. לכן זו גם אחת התקופות שאמורות להיות הכי מבטיחות בלוח השנה מבחינת מה שקרוי בידור למבוגרים, קרוב משפחה של סרטי איכות. המיטב שיש לקולנוע ההוליוודי המסחרי להציע, אבל מכוון אל הקהל הבוגר יותר או המתעניין פחות במותגי-על למיניהם. גם אם הכמות של סרטים כאלה פר… להמשך קריאה
בשנים האחרונות דובר הרבה על חווית בית הקולנוע. החוויה הכוללת, זו שמתחילה בקניית כרטיס ויציאה מהבית, ממשיכה בעמידה במזנון עבור רכישת פופקורן ושתייה ומסתיימת בישיבה באולם עם מסך גדול, לצד קהל משתנה של אנשים - ואז צפייה בסרט. מאז נכנסו לחיינו חברות הסטרימינג השונות והמגוונות, המציעות היצע רחב של סרטים לצפייה ביתית כולל כאלה נחשבים ומצופים של במאים גדולים, יחד… להמשך קריאה
חבר טוב ראה רק אחד מסרטי ג'ון וויק, בקושי. "יש שם משהו עם כלב, לא? אבל זה הכל תירוץ כדי להראות אקשן, אין שם סיפור". השלכתי את כוס הקפה שלי ויצאתי עליו בשצף קצף, להגן על הסיפור של ג'ון וויק. כלומר, הנחתי את הכוס לאט ובזהירות שלא תשפריץ ואמרתי באופן מסויג שזה נכון, סצנות האקשן רוויות האלימות היצירתית ומהפכת הקרביים… להמשך קריאה
לסטפני (קייטלין סנטה חואנה) יש סיוטים. היא בקולג', תלמידה מצטיינת, עד שהסיוטים החלו לשבש את שגרת יומה מעבר לעייפות הנגררת. זה ברמה שהם מתרחשים גם באמצע היום, גם באמצע שיעור, כשהיא מתעוררת בזעקות מחרידות ומביכות. אם היא לא תתאפס על עצמה ונניח תקבל עזרה, ומהר, היא עלולה להפסיד את המלגה שלה, וכל מסלול ההצלחה עליו התקדמה באופן נינוח עד כה… להמשך קריאה
העולם היה מקום מאוד שונה בשנת 2019. לפני...הרבה דברים. בין היתר, זו הייתה תקופה בה היה נדמה כי סרטי היקום הקולנועי של מארוול לא יכולים להיכשל: הם יכולים להפוך או ללהיטים, או ללהיטים ענקיים בקנה מידה היסטורי. גם אם הביקורת לפעמים נטו להיות פחות חיוביות ומעריצים תמיד ימצאו על מה להתלונן, האווירה הכללית שהייתה של הערכה לתוצר עצמו וליעילות שלו,… להמשך קריאה
אחרי שפרץ עם "תחנת פרוטוויל", סרט עצמאי על סיפור אמיתי טעון פוליטית, ריאן קוגלר בנה לעצמו שם כבמאי היודע ליצור משהו אישי בניחוח הוליוודי, באופן בו הוליווד פועלת במאה ה-21: סדרות סרטים. אבל הוא בהחלט העניק ניחוח אחר לסדרת רוקי עם "קריד" ולסרטי מארוול עם סרטי "הפנתר השחור" - אף כי ניתן לומר כי חלק מרכזי במגע שלו היא עצם… להמשך קריאה
לפני שנה כתבתי כאן על "הקרב על האמריקה" (Civil War), סרטו של הכותב-במאי אלכס גרלנד אודות מלחמת אזרחים בדיונית, שעלה בישראל בזמן מלחמה אמיתית. ציינתי אז את ההבדל בין הכותרת העברית לכותרת המקורית שלו, בין היתר כי גם בימי שגרה, מפיצים בארץ לא אוהבים לכתוב את המילה "מלחמה" בשם של סרט. חלפה שנה ודומה שלא יותר מדי לא השתנה. סרט… להמשך קריאה
הסרט "תיק שחור" (Black Bag) הוא העשירי באורך מלא של סטיבן סודרברג מאז 2017, כך שזה לא ממש מפתיע שהבמאי שהצהיר על פרישה מעשיית סרטים בשנת 2013 עומד כבר על שני סרטים שעלו למסכים בשנת 2025. אבל מלבד קצב עבודה מהיר של הקולנוען שגם מצלם ועורך את סרטיו (ועושה גם טלוויזיה, אפליקציות ועוד עיסוקים), ייתכן שאפשר להצביע על עוד אלמנט… להמשך קריאה
יש לי הרגשה, לא יודעת למה, שאם אבדוק כמה פינות אימה חודשיות אחורה, יתברר שכמעט בכולן יש התייחסות למצב, וחצי התנצלות או התנצלות מלאה על עצם העיסוק בקולנוע זוועות במציאות שכזו. היות והמציאות נמשכת ונמתחת כמו סליל תיל חלוד שאין לו סוף, רק התהדקות איטית מסביב לצוואר השפיות שלנו, אני מוצאת חיפוש נחמה בזוועות בדיוניות. או לא בדיוניות אבל יותר,… להמשך קריאה
השבועות שמובילים אל טקס האוסקר מבטיחים, על פי רוב, את התמלאות האולמות בישראל בסרטים המועמדים. לכן זו גם אחת התקופות שאמורות להיות הכי מבטיחות בלוח השנה מבחינת מה שקרוי בידור למבוגרים, קרוב משפחה של סרטי איכות. המיטב שיש לקולנוע ההוליוודי המסחרי להציע, אבל מכוון אל הקהל הבוגר יותר או המתעניין פחות במותגי-על למיניהם. גם אם הכמות של סרטים כאלה פר… להמשך קריאה
תגובות אחרונות