16 במרץ 2012 מאת אורון שמיר
מאוד קשה לפעמים להרגיש שייך למין האנושי, שכן נראה לעיתים כאילו כל מה שמעניין אותו זה לוותר על האנושי ולהתמקד במין. הקונפליקט בין שתי המילים הללו, שלא לחינם פעורה ביניהן תהום של רווח בודד ואין הן מחוברות במקף, מתחדד ומצטלל בסרטו החדש של האמן-שהפך-לבמאי סטיב מקווין, "בושה" ("Shame") שמו. אבל הוא נוכח בחיינו כל העת, אפילו בפריים טיים של הערוץ… להמשך קריאה
5 בפברואר 2012 מאת עופר ליברגל
ראשית, אני חייב שוב להסיר את הכובע ולהלל את פסטיבל הקולנוע הבריטי השב לסינמטקים. זאת משום שדומה כי הפסטיבל בחר בקפידה סרטים שהם לא רק מיטב התוצרת של הקולנוע הבריטי מהשנה האחרונה, אלא סרטים שהם בעלי סגנון ייחודי, אשר אינם מתחנפים לקהל ומנסים לרצות את כולם. רוב הסרטים בפסטיבל יגררו ויכוחים ביציאה מן האולם ואף אנשים שיצאו בזעם באמצע. בואו… להמשך קריאה
מאוד קשה לפעמים להרגיש שייך למין האנושי, שכן נראה לעיתים כאילו כל מה שמעניין אותו זה לוותר על האנושי ולהתמקד במין. הקונפליקט בין שתי המילים הללו, שלא לחינם פעורה ביניהן תהום של רווח בודד ואין הן מחוברות במקף, מתחדד ומצטלל בסרטו החדש של האמן-שהפך-לבמאי סטיב מקווין, "בושה" ("Shame") שמו. אבל הוא נוכח בחיינו כל העת, אפילו בפריים טיים של הערוץ… להמשך קריאה
ראשית, אני חייב שוב להסיר את הכובע ולהלל את פסטיבל הקולנוע הבריטי השב לסינמטקים. זאת משום שדומה כי הפסטיבל בחר בקפידה סרטים שהם לא רק מיטב התוצרת של הקולנוע הבריטי מהשנה האחרונה, אלא סרטים שהם בעלי סגנון ייחודי, אשר אינם מתחנפים לקהל ומנסים לרצות את כולם. רוב הסרטים בפסטיבל יגררו ויכוחים ביציאה מן האולם ואף אנשים שיצאו בזעם באמצע. בואו…
תגובות אחרונות