20 במרץ 2023 מאת עופר ליברגל
את סדרת הפוסטים הקצרה "בחזרה אל סרטי נעוריי" כתבתי במהלך הסגרים בשנת 2020. בכמה פוסטים שבתי ובחנתי מחדש סרטים שאהבתי בשנות ההתבגרות שלי, בעיקר בשנות התיכון. כעת אני שב לסרט נוסף שכנראה עיצב אותי באותה תקופה, סרט שאני זוכר שראיתי מספר פעמים סביב סיום התיכון ותמיד נהניתי לצפות בו. אולם, הסיבה העיקרית לכתיבה עליו אינה רק האהבה שלי לסרט, אלא… להמשך קריאה
28 בספטמבר 2019 מאת אור סיגולי
יש את הרגע הזה בסרטו הלא מאוד מוצלח של ג'ון ווטרס "ססיל בי. דימנדט", בו קבוצת האנרכיסטים-למען-קולנוע מתפרצת למסיבה הוליוודית, או סט צילומים, אני לא לגמרי זוכר, ושם תוקפים את אחד המפיקים כי הוא "זה שלקח את הסרט האירופאי היפה ההוא ועשה לו עיבוד אמריקאי גרוע". אני נזכר ברגע הזה תמיד כשעוד רימייק אמריקאי לסרט שאינו דובר אנגלית יוצא לקולנוע.… להמשך קריאה
18 באפריל 2019 מאת אור סיגולי
אחד הדברים הכי משונים שהעניקה לנו תעשיית הקולנוע האמריקאית הוא הרימייק-העצמי - פרויקט בו במאי לא-אמריקאי קופץ יבשת כדי לעשות שוב סרט שהוא עצמו ביים בעבר. זה לא הדבר הכי שכיח בעולם, אבל זה קורה מדי פעם ואותי לפחות תמיד משאיר עם הרבה שאלות לא פתורות. ממיכאל האנקה שעשה שוב את "משחקי שעשוע", דרך שני "ההיעלמות" של ג'ורג' סלוייזר, "13"… להמשך קריאה
10 ביולי 2018 מאת עופר ליברגל
כעת מגיע פרויקט האחים כהן לסרט שנמצא בספרה אחרת. הסרט שהאוהדים שלו הכי מסורים כלפיו, סרט שבתי קולנוע מסוימים מקרינים באופן סדיר 20 שנה אחרי שיצא, סרט שנכתבו עליו מספר ספרים, סרט שיש פסטיבלים המוקדשים לו ואפילו דת רצינית לגמרי שקרויה על שם הגיבור שלו. כיוון שאחד מן הדגשים המרכזיים בסדרת הפוסטים על האחים כהן הוא מציאת המשמעות בעולם שלהם… להמשך קריאה
28 בספטמבר 2017 מאת לירון סיני
מה יותר מתסכל מטריילר שעושה ספוילר לסרט שכל כך ציפית לראות? טריילר שבדיעבד מתברר כגרסה הרבה יותר טובה, בזמן שהיצירה המלאה מאכזבת, ארוכה מדי, עם הומור נמוך מדי ועלילה לא קוהרנטית ולא בקטע מודע לעצמו. כאן למעשה יכולה להסתיים הסקירה של "קינגסמן: מעגל הזהב" (Kingsman: The Golden Circle). ניתן לסכם שסרט ההמשך בבימוי מת'יו ווהן איבד את האלגנטיות הבועטת של… להמשך קריאה
4 בספטמבר 2017 מאת עופר ליברגל
הדיווח השלישי מפסטיבל ונציה (זה הראשון והנה השני) כולל הפעם חמישה סרטים במקום ארבעה, המגיעים משני אזורים גיאוגרפים שונים. מתחילים שוב עם סרט ישראלי, משם קופצים ללבנון, בטרם עוברים לסרטים המתרחשים בארה"ב וכוללים כוכבי קולנוע גדולים. הבן דוד סרטו השלישי של צחי גראד כבמאי וגם סרטו המי-יודע-כמה בתור שחקן. בשלב זה של הקריירה שלו, גראד כבר הבין מה הן הנקודות… להמשך קריאה
23 בדצמבר 2016 מאת אור סיגולי
ממש לפני שנה, יצאנו אורון ואני מהקרנה מקדימה של הסרט "האיש שנולד מחדש". אלו היו צהריי יום שישי, בחוץ השתוללה סערה, ובזמן שחיכינו לאוטובוס באיזור התעשייה של הרצליה, נושא השיחה היה כמעט אחד ויחיד: איך כולם עושים סלטות באוויר מהתפקיד של ליאונרדו דיקפריו, אבל אף אחד לא מדבר על תצוגת המשחק הטובה ביותר של הסרט – זו של טום הארדי.… להמשך קריאה
25 ביוני 2016 מאת עופר ליברגל
פעם, בעידן תור הזהב של הוליווד, הקומדיות הרומנטיות היו שנונות יותר. למעשה, ניתן אפילו לומר כי הן היו חלק מהז'אנר הכי חכם ומתוחכם שנוצר בהוליווד מאמצע שנות השלושים עד סוף החמישים. דווקא מפני שהן היו קיצוניות ומגוחכות יותר, עד לרמה כי רוב סרטי הז'אנר בזמנו נקראו "קומדיות סקרובול", כלומר קומדיה אשר עפה לכיוון לא צפוי ויש בה משהו מעוות ולא הגיוני מבחינת השמירה… להמשך קריאה
4 בדצמבר 2015 מאת עופר ליברגל
הנה סרט שיש לו את כל נתוני הפתיחה על מנת להפוך לסרט מעניין, אולי אפילו לסרט חשוב: ״לאהוב אותה״ (Freeheld) מבוסס על סיפור אמיתי שכולל גם התמודדות עם מחלה, גם סיפור אהבה לא שגרתי וגם עיסוק בנושא פוליטי טעון ובעל חשיבות, המהווה חלק מן אחד מן התהליכים החברתיים הכי מסקרנים שעוברים במאה ה-21 על ארה"ב והעולם כולו. סיפור שכבר היווה בסיס… להמשך קריאה
27 בפברואר 2015 מאת עופר ליברגל
לפעמים הנושאים אשר סרט מעלה לדיון גדולים יותר מן הסרט עצמו, או לפחות מרמת הביצוע של הסרט. בבואי לדון ב״עדיין אליס״ (Still Alice) סרטם של זוג הבמאים וואש ווסטמורלנד וריצ'ארד גלצר, אני חש כי אני חייב לפתוח בשורה התחתונה: במהלך הצפייה הסרט ריגש אותי עד דמעות. הסיבה העיקרית לכך היא שהסרט מתאר התמודדות עם מחלת אלצהיימר אשר פורצת לחיי הגיבורה… להמשך קריאה
את סדרת הפוסטים הקצרה "בחזרה אל סרטי נעוריי" כתבתי במהלך הסגרים בשנת 2020. בכמה פוסטים שבתי ובחנתי מחדש סרטים שאהבתי בשנות ההתבגרות שלי, בעיקר בשנות התיכון. כעת אני שב לסרט נוסף שכנראה עיצב אותי באותה תקופה, סרט שאני זוכר שראיתי מספר פעמים סביב סיום התיכון ותמיד נהניתי לצפות בו. אולם, הסיבה העיקרית לכתיבה עליו אינה רק האהבה שלי לסרט, אלא… להמשך קריאה
יש את הרגע הזה בסרטו הלא מאוד מוצלח של ג'ון ווטרס "ססיל בי. דימנדט", בו קבוצת האנרכיסטים-למען-קולנוע מתפרצת למסיבה הוליוודית, או סט צילומים, אני לא לגמרי זוכר, ושם תוקפים את אחד המפיקים כי הוא "זה שלקח את הסרט האירופאי היפה ההוא ועשה לו עיבוד אמריקאי גרוע". אני נזכר ברגע הזה תמיד כשעוד רימייק אמריקאי לסרט שאינו דובר אנגלית יוצא לקולנוע.… להמשך קריאה
אחד הדברים הכי משונים שהעניקה לנו תעשיית הקולנוע האמריקאית הוא הרימייק-העצמי - פרויקט בו במאי לא-אמריקאי קופץ יבשת כדי לעשות שוב סרט שהוא עצמו ביים בעבר. זה לא הדבר הכי שכיח בעולם, אבל זה קורה מדי פעם ואותי לפחות תמיד משאיר עם הרבה שאלות לא פתורות. ממיכאל האנקה שעשה שוב את "משחקי שעשוע", דרך שני "ההיעלמות" של ג'ורג' סלוייזר, "13"… להמשך קריאה
כעת מגיע פרויקט האחים כהן לסרט שנמצא בספרה אחרת. הסרט שהאוהדים שלו הכי מסורים כלפיו, סרט שבתי קולנוע מסוימים מקרינים באופן סדיר 20 שנה אחרי שיצא, סרט שנכתבו עליו מספר ספרים, סרט שיש פסטיבלים המוקדשים לו ואפילו דת רצינית לגמרי שקרויה על שם הגיבור שלו. כיוון שאחד מן הדגשים המרכזיים בסדרת הפוסטים על האחים כהן הוא מציאת המשמעות בעולם שלהם… להמשך קריאה
מה יותר מתסכל מטריילר שעושה ספוילר לסרט שכל כך ציפית לראות? טריילר שבדיעבד מתברר כגרסה הרבה יותר טובה, בזמן שהיצירה המלאה מאכזבת, ארוכה מדי, עם הומור נמוך מדי ועלילה לא קוהרנטית ולא בקטע מודע לעצמו. כאן למעשה יכולה להסתיים הסקירה של "קינגסמן: מעגל הזהב" (Kingsman: The Golden Circle). ניתן לסכם שסרט ההמשך בבימוי מת'יו ווהן איבד את האלגנטיות הבועטת של… להמשך קריאה
הדיווח השלישי מפסטיבל ונציה (זה הראשון והנה השני) כולל הפעם חמישה סרטים במקום ארבעה, המגיעים משני אזורים גיאוגרפים שונים. מתחילים שוב עם סרט ישראלי, משם קופצים ללבנון, בטרם עוברים לסרטים המתרחשים בארה"ב וכוללים כוכבי קולנוע גדולים. הבן דוד סרטו השלישי של צחי גראד כבמאי וגם סרטו המי-יודע-כמה בתור שחקן. בשלב זה של הקריירה שלו, גראד כבר הבין מה הן הנקודות… להמשך קריאה
ממש לפני שנה, יצאנו אורון ואני מהקרנה מקדימה של הסרט "האיש שנולד מחדש". אלו היו צהריי יום שישי, בחוץ השתוללה סערה, ובזמן שחיכינו לאוטובוס באיזור התעשייה של הרצליה, נושא השיחה היה כמעט אחד ויחיד: איך כולם עושים סלטות באוויר מהתפקיד של ליאונרדו דיקפריו, אבל אף אחד לא מדבר על תצוגת המשחק הטובה ביותר של הסרט – זו של טום הארדי.… להמשך קריאה
פעם, בעידן תור הזהב של הוליווד, הקומדיות הרומנטיות היו שנונות יותר. למעשה, ניתן אפילו לומר כי הן היו חלק מהז'אנר הכי חכם ומתוחכם שנוצר בהוליווד מאמצע שנות השלושים עד סוף החמישים. דווקא מפני שהן היו קיצוניות ומגוחכות יותר, עד לרמה כי רוב סרטי הז'אנר בזמנו נקראו "קומדיות סקרובול", כלומר קומדיה אשר עפה לכיוון לא צפוי ויש בה משהו מעוות ולא הגיוני מבחינת השמירה… להמשך קריאה
הנה סרט שיש לו את כל נתוני הפתיחה על מנת להפוך לסרט מעניין, אולי אפילו לסרט חשוב: ״לאהוב אותה״ (Freeheld) מבוסס על סיפור אמיתי שכולל גם התמודדות עם מחלה, גם סיפור אהבה לא שגרתי וגם עיסוק בנושא פוליטי טעון ובעל חשיבות, המהווה חלק מן אחד מן התהליכים החברתיים הכי מסקרנים שעוברים במאה ה-21 על ארה"ב והעולם כולו. סיפור שכבר היווה בסיס… להמשך קריאה
לפעמים הנושאים אשר סרט מעלה לדיון גדולים יותר מן הסרט עצמו, או לפחות מרמת הביצוע של הסרט. בבואי לדון ב״עדיין אליס״ (Still Alice) סרטם של זוג הבמאים וואש ווסטמורלנד וריצ'ארד גלצר, אני חש כי אני חייב לפתוח בשורה התחתונה: במהלך הצפייה הסרט ריגש אותי עד דמעות. הסיבה העיקרית לכך היא שהסרט מתאר התמודדות עם מחלת אלצהיימר אשר פורצת לחיי הגיבורה… להמשך קריאה
תגובות אחרונות