4 בדצמבר 2015 מאת עופר ליברגל
הנה סרט שיש לו את כל נתוני הפתיחה על מנת להפוך לסרט מעניין, אולי אפילו לסרט חשוב: ״לאהוב אותה״ (Freeheld) מבוסס על סיפור אמיתי שכולל גם התמודדות עם מחלה, גם סיפור אהבה לא שגרתי וגם עיסוק בנושא פוליטי טעון ובעל חשיבות, המהווה חלק מן אחד מן התהליכים החברתיים הכי מסקרנים שעוברים במאה ה-21 על ארה"ב והעולם כולו. סיפור שכבר היווה בסיס… להמשך קריאה
27 בפברואר 2015 מאת עופר ליברגל
לפעמים הנושאים אשר סרט מעלה לדיון גדולים יותר מן הסרט עצמו, או לפחות מרמת הביצוע של הסרט. בבואי לדון ב״עדיין אליס״ (Still Alice) סרטם של זוג הבמאים וואש ווסטמורלנד וריצ'ארד גלצר, אני חש כי אני חייב לפתוח בשורה התחתונה: במהלך הצפייה הסרט ריגש אותי עד דמעות. הסיבה העיקרית לכך היא שהסרט מתאר התמודדות עם מחלת אלצהיימר אשר פורצת לחיי הגיבורה… להמשך קריאה
2 במרץ 2014 מאת פבלו אוטין
אם בתור נער רציתי לדעת מה גבר עושה בעת שהוא מתנהג כמו גבר, הייתי הולך לראות סרט של ארנולד שוורצנגר, סילבסטר סטלון או ברוס וויליס. גיבורי הפעולה תמיד היוו דגם לגבריות הטרונורמטיבית, ולאורך תולדות הקולנוע גיבורי הפעולה עברו התהפכויות ושינויים שנתנו ביטוי למודלים מגוונים של גבריות לשאוף אליהם. לאו דווקא מדובר במודלים בהקשר הרומנטי, אלא יותר בכיוון של פנטזיה גברית… להמשך קריאה
11 באוקטובר 2013 מאת עופר ליברגל
"דון ג'ון" (Don Jon), סרטו הראשון כבמאי של השחקן ג'וזף גורדון לויט הוא, במוצהר, סרט על פורנו. הגיבור שלו (לויט עצמו) מכור לצפייה בסרטי פורנו, מעדיף אוננות מול המסך על פני סקס אמיתי, למרות שהוא גם אוהב ומצליח לכבוש בחורות רבות, עדיף ללילה אחד. כאשר הוא מתפתה לפתח מערכת יחסים ארוכת טווח עם ברברה (סקרלט ג'והנסון), היא מגלה את התחביב… להמשך קריאה
30 באוגוסט 2013 מאת עופר ליברגל
יש לא מעט בעיות בעיבוד קלאסיקות ספרותיות לקולנוע, כאשר כל בעיה יכולה להפוך גם ליתרון. למשל, בסוף המאה ה-19, גירושין, משפחה לא מתפקדת והרעיון כי עדיף לילד לגדול אצל הורים שהם לא ההורים הביולוגים היו קרקע לספרות שהייתה פרובוקטיבית יחסית לזמנה. למשל בספרו של הנרי ג'יימס What Maisie Knew שתורגם לעברית כ"מה שמייזי ידעה", ועיבוד קולנועי חדש שלו יוצא כעת לקולנוע… להמשך קריאה
18 בספטמבר 2011 מאת אור סיגולי
לפני כמה שבועות התבקשתי על ידי עורכי ב"עכבר העיר און-ליין" לכתוב ביקורת על "מורה רעה" (שגם, כמובן, הופיעה כאן). מצד אחד, חשבתי, אין כל כך הרבה טעם באקט הזה. קומדיות כמו "מורה רעה" עובדות או כושלות על דבר אחד - האם הסרט מצחיק או לא. אין שם הרבה יומרנות או עניין, והומור הוא גם ככה עניין של טעם. אז לכתוב… להמשך קריאה
14 בדצמבר 2010 מאת אור סיגולי
בטקס אוסקר הבא עלינו לטובה, עלול לקרות הבלתי יאומן: אנט בנינג וכריסטיאן בייל, שני שחקנים גדולים שטרם זכו לפסלון, יצליחו סוף סוף לקטוף אותו. השניים, כבר החמיצו אותו בעבר, למרות שהיו ראויים לו יותר מפעם אחת. בנינג הפסידה את האוסקר כבר שלוש פעמים, ובייל עוד לא הצליח לקבל מועמדות, וזאת חרף תפקידיו ב"אמריקן פסיכו", "Rescue Dawn" ו"3:10 ליומה". עם זאת,… להמשך קריאה
הנה סרט שיש לו את כל נתוני הפתיחה על מנת להפוך לסרט מעניין, אולי אפילו לסרט חשוב: ״לאהוב אותה״ (Freeheld) מבוסס על סיפור אמיתי שכולל גם התמודדות עם מחלה, גם סיפור אהבה לא שגרתי וגם עיסוק בנושא פוליטי טעון ובעל חשיבות, המהווה חלק מן אחד מן התהליכים החברתיים הכי מסקרנים שעוברים במאה ה-21 על ארה"ב והעולם כולו. סיפור שכבר היווה בסיס… להמשך קריאה
לפעמים הנושאים אשר סרט מעלה לדיון גדולים יותר מן הסרט עצמו, או לפחות מרמת הביצוע של הסרט. בבואי לדון ב״עדיין אליס״ (Still Alice) סרטם של זוג הבמאים וואש ווסטמורלנד וריצ'ארד גלצר, אני חש כי אני חייב לפתוח בשורה התחתונה: במהלך הצפייה הסרט ריגש אותי עד דמעות. הסיבה העיקרית לכך היא שהסרט מתאר התמודדות עם מחלת אלצהיימר אשר פורצת לחיי הגיבורה… להמשך קריאה
אם בתור נער רציתי לדעת מה גבר עושה בעת שהוא מתנהג כמו גבר, הייתי הולך לראות סרט של ארנולד שוורצנגר, סילבסטר סטלון או ברוס וויליס. גיבורי הפעולה תמיד היוו דגם לגבריות הטרונורמטיבית, ולאורך תולדות הקולנוע גיבורי הפעולה עברו התהפכויות ושינויים שנתנו ביטוי למודלים מגוונים של גבריות לשאוף אליהם. לאו דווקא מדובר במודלים בהקשר הרומנטי, אלא יותר בכיוון של פנטזיה גברית… להמשך קריאה
"דון ג'ון" (Don Jon), סרטו הראשון כבמאי של השחקן ג'וזף גורדון לויט הוא, במוצהר, סרט על פורנו. הגיבור שלו (לויט עצמו) מכור לצפייה בסרטי פורנו, מעדיף אוננות מול המסך על פני סקס אמיתי, למרות שהוא גם אוהב ומצליח לכבוש בחורות רבות, עדיף ללילה אחד. כאשר הוא מתפתה לפתח מערכת יחסים ארוכת טווח עם ברברה (סקרלט ג'והנסון), היא מגלה את התחביב… להמשך קריאה
יש לא מעט בעיות בעיבוד קלאסיקות ספרותיות לקולנוע, כאשר כל בעיה יכולה להפוך גם ליתרון. למשל, בסוף המאה ה-19, גירושין, משפחה לא מתפקדת והרעיון כי עדיף לילד לגדול אצל הורים שהם לא ההורים הביולוגים היו קרקע לספרות שהייתה פרובוקטיבית יחסית לזמנה. למשל בספרו של הנרי ג'יימס What Maisie Knew שתורגם לעברית כ"מה שמייזי ידעה", ועיבוד קולנועי חדש שלו יוצא כעת לקולנוע… להמשך קריאה
לפני כמה שבועות התבקשתי על ידי עורכי ב"עכבר העיר און-ליין" לכתוב ביקורת על "מורה רעה" (שגם, כמובן, הופיעה כאן). מצד אחד, חשבתי, אין כל כך הרבה טעם באקט הזה. קומדיות כמו "מורה רעה" עובדות או כושלות על דבר אחד - האם הסרט מצחיק או לא. אין שם הרבה יומרנות או עניין, והומור הוא גם ככה עניין של טעם. אז לכתוב… להמשך קריאה
תגובות אחרונות