22 בספטמבר 2015 מאת עופר ליברגל
אני ממשיך בסדרת הפוסטים שלי השואפת לסקר בדרך זו או אחרת את כל הסרטים אשר יצר הבמאי השבדי אינגמר ברגמן. בפוסט זה, אני מגיע לאחד מן הסרטים הכי ידועים בפילמוגרפיה העשירה של ברגמן, ״מעיין הבתולים״ (The Virgin Spring). בחרתי לקפוץ לסרט זה כסוג של מחווה לבמאי האימה ווס קרייבן שהלך לעולמו לא מכבר. קרייבן ביסס את סרטו הראשון, ״הבית האחרון משמאל״ על… להמשך קריאה
15 בספטמבר 2015 מאת עופר ליברגל
אני ממשיך בסקירת כל הסרטים אשר יצר הבמאי השבדי אינגמר ברגמן. לאחר הקפיצה לסוף הקריירה, אני חוזר כרונולוגית, אל ברגמן המוקדם. או אולי לראשית התקופה השנייה בקריירה של הבמאי. כי למרות ששני הסרטים שביים ברגמן בשנת 1949 ממשיכים הרבה מן הנושאים ומן האפיונים הסגנונים של חמשת סרטיו הראשונים, יש התקדמות נוספת בשימוש של ברגמן במכלול הכלים של הקולנוע, שנוכחת ביכולת שלו לביים… להמשך קריאה
1 בספטמבר 2015 מאת עופר ליברגל
חודש ספטמבר הולך להיות עמוס למדי בסינמטקים הגדולים, בלי קשר לפסטיבל חיפה אשר יתרחש בסיומו. שבוע הקולנוע התאילנדי יציע מבחר סרטים מן העשור האחרון, כולל הזדמנות נוספת לצפות ב״בית קברות מפואר״ של אפיצ׳טפונג ווירסתקול על גבי מסך גדול. בנוסף, סינמטק תל אביב יקדיש את ראש השנה להקרנה של כמות נכבדת למדי של סרטי מופת, לעתים במקביל בשני אולמות שונים. אולם, השיא הוא כנראה… להמשך קריאה
30 באוגוסט 2015 מאת עופר ליברגל
אני ממשיך בסדרת הפוסטים השאפתנית שלי שבמהלכה אני מקווה לכתוב על כל הסרטים אשר ביים אינגמר ברגמן. לאחר שפתחתי בפוסט על חמשת סרטיו הראשונים כבמאי, אני שובר את הרצף ופונה לצד השני של היצירה, לסרט האחרון שביים ברגמן - ״סרבנד״ (Saraband). אף כי זה לא הסרט היחיד שזכה לתואר הזה, זהו הפרויקט האחרון עליו עבד. הסרט מ-2003 נועד במקור לטלוויזיה… להמשך קריאה
23 באוגוסט 2015 מאת עופר ליברגל
בשנים האחרונות הולכת ומתבבסת אצלי ההכרה שאינגמר ברגמן הוא אחד הבמאים האוהבים עליי. הסרטים שלו מטלטלים אותי יותר מסרטים של יוצרים אחרים והוא לפעמים מצליח לרגש אותי לא רק דרך סרטים שלמים וסצנות כתובות היטב, אלא בזכות הדרך שבה הוא מעמיד שחקנים מול מצלמה, גם בסרטים אשר נדמה שהם אינם מורכבים במיוחד, וחלק ניכר מסרטיו דלים במכוון. אולם, בניגוד לבמאים אחרים… להמשך קריאה
18 באוגוסט 2015 מאת אורון שמיר
בפרקים הקודמים של ״אלכס ואני״: אלכס (דה לה איגלסיה) ואני (אורון) נפגשנו לראשונה כבמאי וצופה בפסטיבל הקולנוע של ירושלים 2011. הצפייה בסרטו ״בלדה טריסטה״ הותירה אותי בהלם מוחלט, מהסוג הטוב ביותר שקיים, כאילו חזיתי זה עתה בסרט של הבמאי האהוב עליי בכל הזמנים, רק שלא היה מושג שהוא קיים עד לאותה נקודה גורלית. החלטתי לנסות לבדוק לעומק את המחשבה הרגעית… להמשך קריאה
18 במאי 2015 מאת עופר ליברגל
פסטיבל דוקאביב 2015 הסתיים ביום שבת ה-16 למאי. בימיו האחרונים של הפסטיבל הספקתי להשלים לא מעט סרטים, רובם ישראלים, כולם נוגעים בעשייה אומנותית או בסיפור של משפחה. רצף הסרטים היה קשה, גם מכיוון שקולנוע תיעודי מטבעו הוא לפרקים עצוב ודורש התמודדות עם הצדדים הלא פשוטים של החיים. לכן, בנקודה זו איני כותב על כל הסרטים שראיתי, אבל כן על שלושה… להמשך קריאה
17 במאי 2015 מאת אור סיגולי
לפני שלושה שבועות פרסמתי פה פוסט על הקולנוע של אחד מהמעניינים בבמאי צרפת של השנים האחרונות, כריסטוף הונורה - במאי, תסריטאי, מחזאי וסופר, שמאז תחילת האלף מביים סרטים במגוון סגנונות בממוצע קבוע של כל שנה או שנתיים. לא תמיד סרטיו נורא טובים, כמובן, אבל הוא בכל זאת קול קולנועי שונה שאני עוקב אחריו באדיקות ובהתלהבות. בתחילת אותה סקירה של כל… להמשך קריאה
10 במאי 2015 מאת אור סיגולי
לקראת סוף מאי ייצא לקולנועים ברחבי העולם הרימייק לסרט האימה "פולטרגייסט" (Poltergeist). הסרט המקורי, שיצא בקיץ 1982 – שלימים נחשב הקיץ עם היבול הטוב ביותר בתולדות הוליווד – הפך מאז לאחד מסרטי האימה האהובים והמוכרים ביותר, ויצר מורשת מרשימה ושני סרטי המשך, כמו גם סיפורים מסמרי שיער על ההפקה ותוצאותיה (מה שנודע כ"קללת פולטרגייסט") וקונספירציות על מאחורי הקלעים, במיוחד בהקשר… להמשך קריאה
28 באפריל 2015 מאת אור סיגולי
בפסטיבל ונציה האחרון הוקרן סרטו העשירי באורך מלא של הבמאי, התסריטאי, המחזאי והסופר הצרפתי כריסטוף הונורה. הסרט, "מטאמורפוזה", המבוסס על שירו של המשורר הרומאי אובידיוס, הושלם בתום שלוש שנים משנת יציאתו של סרטו הקודם, "אהובות". זה הזמן הכי ארוך שלקח להונורה להשלים סרט, מאז סרטו הראשון בשנת 2000. על אף הקצב המהיר, והעובדה שהפך להיות אחד הבמאים הבולטים – והשנויים… להמשך קריאה
אני ממשיך בסדרת הפוסטים שלי השואפת לסקר בדרך זו או אחרת את כל הסרטים אשר יצר הבמאי השבדי אינגמר ברגמן. בפוסט זה, אני מגיע לאחד מן הסרטים הכי ידועים בפילמוגרפיה העשירה של ברגמן, ״מעיין הבתולים״ (The Virgin Spring). בחרתי לקפוץ לסרט זה כסוג של מחווה לבמאי האימה ווס קרייבן שהלך לעולמו לא מכבר. קרייבן ביסס את סרטו הראשון, ״הבית האחרון משמאל״ על… להמשך קריאה
אני ממשיך בסקירת כל הסרטים אשר יצר הבמאי השבדי אינגמר ברגמן. לאחר הקפיצה לסוף הקריירה, אני חוזר כרונולוגית, אל ברגמן המוקדם. או אולי לראשית התקופה השנייה בקריירה של הבמאי. כי למרות ששני הסרטים שביים ברגמן בשנת 1949 ממשיכים הרבה מן הנושאים ומן האפיונים הסגנונים של חמשת סרטיו הראשונים, יש התקדמות נוספת בשימוש של ברגמן במכלול הכלים של הקולנוע, שנוכחת ביכולת שלו לביים… להמשך קריאה
חודש ספטמבר הולך להיות עמוס למדי בסינמטקים הגדולים, בלי קשר לפסטיבל חיפה אשר יתרחש בסיומו. שבוע הקולנוע התאילנדי יציע מבחר סרטים מן העשור האחרון, כולל הזדמנות נוספת לצפות ב״בית קברות מפואר״ של אפיצ׳טפונג ווירסתקול על גבי מסך גדול. בנוסף, סינמטק תל אביב יקדיש את ראש השנה להקרנה של כמות נכבדת למדי של סרטי מופת, לעתים במקביל בשני אולמות שונים. אולם, השיא הוא כנראה… להמשך קריאה
אני ממשיך בסדרת הפוסטים השאפתנית שלי שבמהלכה אני מקווה לכתוב על כל הסרטים אשר ביים אינגמר ברגמן. לאחר שפתחתי בפוסט על חמשת סרטיו הראשונים כבמאי, אני שובר את הרצף ופונה לצד השני של היצירה, לסרט האחרון שביים ברגמן - ״סרבנד״ (Saraband). אף כי זה לא הסרט היחיד שזכה לתואר הזה, זהו הפרויקט האחרון עליו עבד. הסרט מ-2003 נועד במקור לטלוויזיה… להמשך קריאה
בשנים האחרונות הולכת ומתבבסת אצלי ההכרה שאינגמר ברגמן הוא אחד הבמאים האוהבים עליי. הסרטים שלו מטלטלים אותי יותר מסרטים של יוצרים אחרים והוא לפעמים מצליח לרגש אותי לא רק דרך סרטים שלמים וסצנות כתובות היטב, אלא בזכות הדרך שבה הוא מעמיד שחקנים מול מצלמה, גם בסרטים אשר נדמה שהם אינם מורכבים במיוחד, וחלק ניכר מסרטיו דלים במכוון. אולם, בניגוד לבמאים אחרים… להמשך קריאה
בפרקים הקודמים של ״אלכס ואני״: אלכס (דה לה איגלסיה) ואני (אורון) נפגשנו לראשונה כבמאי וצופה בפסטיבל הקולנוע של ירושלים 2011. הצפייה בסרטו ״בלדה טריסטה״ הותירה אותי בהלם מוחלט, מהסוג הטוב ביותר שקיים, כאילו חזיתי זה עתה בסרט של הבמאי האהוב עליי בכל הזמנים, רק שלא היה מושג שהוא קיים עד לאותה נקודה גורלית. החלטתי לנסות לבדוק לעומק את המחשבה הרגעית… להמשך קריאה
פסטיבל דוקאביב 2015 הסתיים ביום שבת ה-16 למאי. בימיו האחרונים של הפסטיבל הספקתי להשלים לא מעט סרטים, רובם ישראלים, כולם נוגעים בעשייה אומנותית או בסיפור של משפחה. רצף הסרטים היה קשה, גם מכיוון שקולנוע תיעודי מטבעו הוא לפרקים עצוב ודורש התמודדות עם הצדדים הלא פשוטים של החיים. לכן, בנקודה זו איני כותב על כל הסרטים שראיתי, אבל כן על שלושה… להמשך קריאה
לפני שלושה שבועות פרסמתי פה פוסט על הקולנוע של אחד מהמעניינים בבמאי צרפת של השנים האחרונות, כריסטוף הונורה - במאי, תסריטאי, מחזאי וסופר, שמאז תחילת האלף מביים סרטים במגוון סגנונות בממוצע קבוע של כל שנה או שנתיים. לא תמיד סרטיו נורא טובים, כמובן, אבל הוא בכל זאת קול קולנועי שונה שאני עוקב אחריו באדיקות ובהתלהבות. בתחילת אותה סקירה של כל… להמשך קריאה
לקראת סוף מאי ייצא לקולנועים ברחבי העולם הרימייק לסרט האימה "פולטרגייסט" (Poltergeist). הסרט המקורי, שיצא בקיץ 1982 – שלימים נחשב הקיץ עם היבול הטוב ביותר בתולדות הוליווד – הפך מאז לאחד מסרטי האימה האהובים והמוכרים ביותר, ויצר מורשת מרשימה ושני סרטי המשך, כמו גם סיפורים מסמרי שיער על ההפקה ותוצאותיה (מה שנודע כ"קללת פולטרגייסט") וקונספירציות על מאחורי הקלעים, במיוחד בהקשר… להמשך קריאה
בפסטיבל ונציה האחרון הוקרן סרטו העשירי באורך מלא של הבמאי, התסריטאי, המחזאי והסופר הצרפתי כריסטוף הונורה. הסרט, "מטאמורפוזה", המבוסס על שירו של המשורר הרומאי אובידיוס, הושלם בתום שלוש שנים משנת יציאתו של סרטו הקודם, "אהובות". זה הזמן הכי ארוך שלקח להונורה להשלים סרט, מאז סרטו הראשון בשנת 2000. על אף הקצב המהיר, והעובדה שהפך להיות אחד הבמאים הבולטים – והשנויים… להמשך קריאה
תגובות אחרונות