14 באוגוסט 2013 מאת עופר ליברגל
ההיסטוריה האמריקאית מלאה בלא מעט דמויות אגדתיות ומרתקות ובלא מעט דמויות שהתרבות הפופולרית הפכה לכאלו. אבל דומה כי דמותו של וויליאם קודי, הנודע בכינוי "באפלו ביל", ניצבת במדרגה משלה, בשל היותה חלק מן ההיסטוריה האמריקאית במספר דרכים - הוא קשור לכיבוש המערב והצטיינות במלחמות האינדיאנים, בשלב בו הן הפכו לקשות, ולא פחות מכך הוא קשור עם הולדת התרבות הפופולרית. לאחר… להמשך קריאה
10 באוגוסט 2013 מאת אור סיגולי
רוב צופי הקולנוע - או שמא צריך לכתוב רוב מבקרי הקולנוע - כמעט אף פעם לא מתייחסים לסרט כיצירה שעומדת בפני עצמה, אלא כחלק ממכלול. הסרט תמיד יהיה חלק מאיזושהי מפה גדולה יותר כמו למשל השיוך הז'אנרי של הסרט, שנת היציאה שלו, המדינה שהפיקה אותו או אפילו אסוציאציה אישית כלשהי. אני מניח שהסיבה לכך היא שזה גורם לסרט להיות גדול… להמשך קריאה
9 באוגוסט 2013 מאת עופר ליברגל
"החיים על פי דנקן" (או The Way Way Back באנגלית) הוא סרטם הראשון של צמד היוצרים נאט פקסון וג'ים ראש, שמות שאולי לא אומרים לכם כלום, אבל סביר להניח כי אתם זוכרים את הפנים שלהם - הם שחקני משנה די מצליחים ומוצלחים, כאשר ראש הפך בשנים האחרנות למוכר יותר בעקבות תפקידו הראוותני בתור הדיקן חובב התחפושת בסדרה "קומיוניטי". חוץ מזה, השנים… להמשך קריאה
9 באוגוסט 2013 מאת Yaniv Eidelstein
אשתדל להיות מתחשב בסקירה על "אליסיום" (Elysium). זה לא באמת סרט גרוע, ואפילו לא גרוע מסוגו. זה מד"ב לא רע, מרשים לפרקים, ואם מכבים את המוח, אפשר לצפות בזה וגם ליהנות; אבל אם חושבים לרגע על הפוטנציאל שהתבזבז, עלולים להתאכזב. מרה. כדי לשמר אפשרות כלשהי של ערב מהנה עם הסרט הזה, כדאי להשאיר את השכל בבית. לא התאכזבתי מ"אליסיום" כי… להמשך קריאה
3 באוגוסט 2013 מאת עופר ליברגל
הדבר אשר מושך אותי לסרטים ישנים הוא לאו דווקא האיכות שלהם, או בעצם לאו דווקא רק האיכות שלהם, אלא גם היותם מתעדים של תקופה. כמעט סוג של מסמך היסטורי על העבר, באופן שבו תעשיית הקולנוע תפסה אותו. זו גם אפשרות לגעת באופן יותר מעמיק באותן אגדות מסך, שכן מפני שלא חייתי בשנים בהן פעלו יצא לי לדגום את הקריירה שלהם… להמשך קריאה
1 באוגוסט 2013 מאת אורון שמיר
נניח שהיה קיים מעין ספר דברי הימים של הקולנוע. ונניח שלכל במאי מוקצה באותו ספר מקום לשורה אחת בלבד. ישנם יוצרים רבים שקשה לסכם את רשימת ההישגים הקולנועיים שלהם לכדי הודעת טקסט או ציוץ בטוויטר, או בניסוח פחות מעליב - לדבר הראשון שקופץ לראש כאשר חושבים עליהם. גיירמו דל טורו, הוא דווקא אחד מהיותר קלים לפיצוח. אין לי מושג מה… להמשך קריאה
27 ביולי 2013 מאת Yaniv Eidelstein
לא התכוונתי לצפות ב"וולברין" החדש (The Wolverine). זכרתי מה היה בפעם שעברה. "וולברין" הקודם, או בשמו המלא "אקס-מן: המקור - וולברין", יצא לפני שנתיים-שלוש והיה סרט מיותר. לחלוטין. למעשה, הוא היה כה נוראי שהדחקתי את עצם הצפייה בו. ועכשיו יוצא עוד אחד, עם אותו שם, אותו פוסטר... למה לכל הרוחות שארצה לצפות בעוד אחד כזה? בכל זאת החלטתי לתת צ'אנס… להמשך קריאה
27 ביולי 2013 מאת פבלו אוטין
בקרדיטים בסוף "רק אלוהים סולח" (Only God Forgives), סרטו החדש של ניקולס וינדינג רפן ("דרייב"), ניתן לראות תודות לבמאים כמו גאספר נואה ואלחנדרו חודורובסקי (הסרט אף מוקדש לזה האחרון). אך שמות של במאים נוספים עולים בראש בזמן הצפייה והם דיויד לינץ' וסייג'ון סוזוקי. ואם יש משהו שמאפיין את הקולנוע של כל אלה זה הרעיון שבסרטיהם העלילה הולכת ונהפכת למשנית ומה שעומד… להמשך קריאה
26 ביולי 2013 מאת עופר ליברגל
ישנם מספר דרכים להסתכל על סרטם החדש של האחים פאולו ו-ויטוריו טביאני, "קיסר חייב למות" (Cesare deve morire), בו צפינו אורון ואני בפסטיבל הקולנוע של ירושלים (אורון כבר כתב עליו אז). במידה רבה, הסרט הוא עיבוד לא בלתי נאמן למקור של המחזה "יוליוס קיסר" של וויליאם שייקספיר. במידה לא פחות מובהקת, זהו סרט כלא על אסירים "כבדים" - רוצחים ומאפיונרים, שמגלים… להמשך קריאה
25 ביולי 2013 מאת אור סיגולי
סרטו הארוך הראשון של עידן הובל אמנם יוצא להקרנות מסחריות לראשונה רק בסוף השבוע, אך דרכו לשם הייתה ארוכה ועמוסה, ומי שהיה אתנו בשנה האחרונה ודאי שם לב שכתבנו על "מנתק המים" לא מעט. לפני שנה בדיוק הסרט התמודד על פרסי אופיר. מכל 29 סרטי התחרות אשתקד, הסרט הזה היה אחד האהובים עלי ביותר, שני רק ל"ההתחלפות". במהלך המרוץ לאופיר… להמשך קריאה
ההיסטוריה האמריקאית מלאה בלא מעט דמויות אגדתיות ומרתקות ובלא מעט דמויות שהתרבות הפופולרית הפכה לכאלו. אבל דומה כי דמותו של וויליאם קודי, הנודע בכינוי "באפלו ביל", ניצבת במדרגה משלה, בשל היותה חלק מן ההיסטוריה האמריקאית במספר דרכים - הוא קשור לכיבוש המערב והצטיינות במלחמות האינדיאנים, בשלב בו הן הפכו לקשות, ולא פחות מכך הוא קשור עם הולדת התרבות הפופולרית. לאחר… להמשך קריאה
רוב צופי הקולנוע - או שמא צריך לכתוב רוב מבקרי הקולנוע - כמעט אף פעם לא מתייחסים לסרט כיצירה שעומדת בפני עצמה, אלא כחלק ממכלול. הסרט תמיד יהיה חלק מאיזושהי מפה גדולה יותר כמו למשל השיוך הז'אנרי של הסרט, שנת היציאה שלו, המדינה שהפיקה אותו או אפילו אסוציאציה אישית כלשהי. אני מניח שהסיבה לכך היא שזה גורם לסרט להיות גדול… 
"החיים על פי דנקן" (או The Way Way Back באנגלית) הוא סרטם הראשון של צמד היוצרים נאט פקסון וג'ים ראש, שמות שאולי לא אומרים לכם כלום, אבל סביר להניח כי אתם זוכרים את הפנים שלהם - הם שחקני משנה די מצליחים ומוצלחים, כאשר ראש הפך בשנים האחרנות למוכר יותר בעקבות תפקידו הראוותני בתור הדיקן חובב התחפושת בסדרה "קומיוניטי". חוץ מזה, השנים… 
אשתדל להיות מתחשב בסקירה על "אליסיום" (Elysium). זה לא באמת סרט גרוע, ואפילו לא גרוע מסוגו. זה מד"ב לא רע, מרשים לפרקים, ואם מכבים את המוח, אפשר לצפות בזה וגם ליהנות; אבל אם חושבים לרגע על הפוטנציאל שהתבזבז, עלולים להתאכזב. מרה. כדי לשמר אפשרות כלשהי של ערב מהנה עם הסרט הזה, כדאי להשאיר את השכל בבית. לא התאכזבתי מ"אליסיום" כי… 
הדבר אשר מושך אותי לסרטים ישנים הוא לאו דווקא האיכות שלהם, או בעצם לאו דווקא רק האיכות שלהם, אלא גם היותם מתעדים של תקופה. כמעט סוג של מסמך היסטורי על העבר, באופן שבו תעשיית הקולנוע תפסה אותו. זו גם אפשרות לגעת באופן יותר מעמיק באותן אגדות מסך, שכן מפני שלא חייתי בשנים בהן פעלו יצא לי לדגום את הקריירה שלהם… 
נניח שהיה קיים מעין ספר דברי הימים של הקולנוע. ונניח שלכל במאי מוקצה באותו ספר מקום לשורה אחת בלבד. ישנם יוצרים רבים שקשה לסכם את רשימת ההישגים הקולנועיים שלהם לכדי הודעת טקסט או ציוץ בטוויטר, או בניסוח פחות מעליב - לדבר הראשון שקופץ לראש כאשר חושבים עליהם. גיירמו דל טורו, הוא דווקא אחד מהיותר קלים לפיצוח. אין לי מושג מה… 
לא התכוונתי לצפות ב"וולברין" החדש (The Wolverine). זכרתי מה היה בפעם שעברה. "וולברין" הקודם, או בשמו המלא "אקס-מן: המקור - וולברין", יצא לפני שנתיים-שלוש והיה סרט מיותר. לחלוטין. למעשה, הוא היה כה נוראי שהדחקתי את עצם הצפייה בו. ועכשיו יוצא עוד אחד, עם אותו שם, אותו פוסטר... למה לכל הרוחות שארצה לצפות בעוד אחד כזה? בכל זאת החלטתי לתת צ'אנס… 
בקרדיטים בסוף "רק אלוהים סולח" (Only God Forgives), סרטו החדש של ניקולס וינדינג רפן ("דרייב"), ניתן לראות תודות לבמאים כמו גאספר נואה ואלחנדרו חודורובסקי (הסרט אף מוקדש לזה האחרון). אך שמות של במאים נוספים עולים בראש בזמן הצפייה והם דיויד לינץ' וסייג'ון סוזוקי. ואם יש משהו שמאפיין את הקולנוע של כל אלה זה הרעיון שבסרטיהם העלילה הולכת ונהפכת למשנית ומה שעומד… 
ישנם מספר דרכים להסתכל על סרטם החדש של האחים פאולו ו-ויטוריו טביאני, "קיסר חייב למות" (Cesare deve morire), בו צפינו אורון ואני בפסטיבל הקולנוע של ירושלים (אורון כבר כתב עליו אז). במידה רבה, הסרט הוא עיבוד לא בלתי נאמן למקור של המחזה "יוליוס קיסר" של וויליאם שייקספיר. במידה לא פחות מובהקת, זהו סרט כלא על אסירים "כבדים" - רוצחים ומאפיונרים, שמגלים… 
סרטו הארוך הראשון של עידן הובל אמנם יוצא להקרנות מסחריות לראשונה רק בסוף השבוע, אך דרכו לשם הייתה ארוכה ועמוסה, ומי שהיה אתנו בשנה האחרונה ודאי שם לב שכתבנו על "מנתק המים" לא מעט. לפני שנה בדיוק הסרט התמודד על פרסי אופיר. מכל 29 סרטי התחרות אשתקד, הסרט הזה היה אחד האהובים עלי ביותר, שני רק ל"ההתחלפות". במהלך המרוץ לאופיר…
תגובות אחרונות