28 באוקטובר 2013 מאת עופר ליברגל
לכאורה, אין הרבה במשותף בין סרט ישראלי-צרפתי עתיר כוכבים לסרט אמריקאי מעוטר בשני כוכבי עבר. אבל בפועל, יש לא מעט דמיון בין "כידון" של עמנואל נקש ל"תכנית בריחה" (Escape Plan) של מייקל הפסטרום. או כפי שאתם מכירים אותם - "הסרט עם בר רפאלי" ו-"הסרט עם סטאלון ושווארצנגר". בשניהם יש מימד של השראה מסרטי עבר משנות השבעים-שמונים, בשניהם יש לא מעט… להמשך קריאה
26 באוקטובר 2013 מאת יהונתן בר אילן
חישוב מהיר מעלה שבין השנים 1980 ל-1990 ארנולד שוורצנגר כיכב בשלושה עשר סרטים שהכניסו בארצות הברית בלבד 600 מיליון דולר. אותו חישוב לגבי סילבסטר סטאלון מעלה, באופן לא לגמרי מפתיע את אותו מספר סרטים, 13, פלוס מאה מיליון דולר לטובת סטאלון. שני הכוכבים האלה יחד הכניסו במשך עשור קרוב למיליארד וחצי דולר, ועוד לא אמרנו מילה על שנות התשעים ובו… להמשך קריאה
23 באוקטובר 2013 מאת עופר ליברגל
תעשיית הסרטים של הונג קונג היא אחת מן העשירות והמצליחות בעולם. בראשית שנות השבעים, עוד בטרם נולד בארה"ב המונח "בלוקבאסטר", בשוק הדרום-מזרח אסייתי כבר היו להיטי קופות שהניבו רווחי עתק בכל האזור. הונג קונג, באותן שנים מושבה בריטית עם אוכלוסיה סינית (לקראת מעבר מוסכם לשליטה סינית בסוף המילניום) הייתה אחראית ללהיטים הגדולים ביותר באזור, להיטים שמאוחר יותר עברו לכל העולם.… להמשך קריאה
22 באוקטובר 2013 מאת אור סיגולי
אחרי הפסקה בת חודש, שבה לבלוג פינת "אימת החודש". האמת היא שעל השולחן הצטברו לא מעט סרטי אימה חדשים, אבל מפאת הזמן והמקום החלטתי בכל זאת להסתפק הפעם, בנוהל, בארבעה, ולהשאיר את הנותרים לסקירת האימה הבאה. בזמן הזה שבין "אימת החודש" של אוגוסט לעכשיו, חזרתי אל הסדרה "אז והיום" שם התמקדתי ב"אנחנו מה שאנחנו", הגרסה המקסיקנית אל מול הגרסה האמריקנית… להמשך קריאה
19 באוקטובר 2013 מאת אור סיגולי
שני סרטים הסובבים סביב אותו נושא ונעשים במקביל הוא משהו שכבר מזמן הפסקנו להתייחס אליו כאל דבר מה מרעיש. הדבר קורה בערך פעם בשנה אם לא יותר. בין אם זה מטאורים ("ארמגדון" ו"פגיעה קטלנית"), ביוגרפיות ("טרומן קפוטה" ו"ידוע לשמצה"), חרקים ("באג לייף" ו"עבודת נמלים"), קוסמים ("יוקרה" ו"אמן האשליות") או עיבודים ליצירות מופת ("הפיתויים האסורים של ואלמונט" ו"יחסים מסוכנים" אי שם… להמשך קריאה
18 באוקטובר 2013 מאת עופר ליברגל
כבר אין טעם לצפות לעוד יצירת מופת, או משהו שמנסה להיות יצירת מופת, מוודי אלן. בעשור השמיני לחייו, האיש כבר לא מנסה להיות מעודכן בקולנוע עולמי חדשני או לגוון סגנונית בכל סרט, כפי שעשה מאמצע שנות השבעים עד לסוף שנות התשעים (ויש אנשים שימקמו את הירידה ביצירתו עוד קודם). ובקצב של סרט אחד לשנה, יצא לו בעשור האחרון לעשות לא… להמשך קריאה
15 באוקטובר 2013 מאת פבלו אוטין
שקרים, ניצול, דיכוי, רצח, אלימות, התעללות, רמייה, בגידה, חוסר שוויון ועוד מאפיינים את האנושות ומגדירים את התארגנויותיה. למרות שיש לנו יכולת בחירה, אנחנו מעדיפים לדבוק בשנאה, התנשאות, זלזול וכוחנות כלפי האחר. יצירת המופת החדשה של הגאון הקוריאני בונג ג'ון-הו, שבאנגלית נקראת "Snowpiercer", כואבת את הכאב האנושי הזה תוך שעוטה על עצמה צורה של בלוקבאסטר רב עוצמה. עברו עשר שנים מאז… להמשך קריאה
14 באוקטובר 2013 מאת אור סיגולי
לא ייאמן שעברה כמעט שנה מאז חלקה השני של (סוג של) סדרת "אז והיום", שבוחנת את סרטי האימה והרימייקים שנעשו להם. הפוסט הראשון של "אז והיום" היה "גבעות הפחד", מודל 1977 אל מול מודל 2006, שפסק באופן מוחלט לטובת הרימייק; והשני היה "הבית האחרון משמאל" שגרסתו המקורית יצאה ב-1972, והרימייק שנעשה לו השתחרר 35 שנים לאחר מכן, שם העניינים היו… להמשך קריאה
13 באוקטובר 2013 מאת אורון שמיר
בסקירתו על "אסירים" ו-"3096 ימים", ציין עופר את אחד הטרנדים היותר מטרידים שמככבים כרגע בבתי הקולנוע - נערות חטופות ומרתפים כבתי סוהר. אבל מטרידה לא פחות, או אולי זה רק מבחינתי, היא ההתעסקות הולכת וגוברת של הקולנוע בתקופה האחרונה בנושא המכורים והמכורות למין, או בהשפעת צריכת פורנו על חיינו. יש לכך רמיזות בלבד ב"צעירה ויפה", וזהו הנושא המרכזי של שניים… להמשך קריאה
12 באוקטובר 2013 מאת אור סיגולי
אנשים שצופים בכמות גדולה של סרטים אוהבים להגיד שהם יכולים לזהות האם הסרט יהיה לטעמם או לא כבר בעשרים הדקות הראשונות (אם לא פחות). האמת היא שאני מכיר ומזדהה עם העניין הזה. קשה לי להזכר בסרט שבו סבלתי ברבע שעה הראשונה שלו אך לפתע התהפך לגמרי ושאב אותי פנימה. לעיתים זה לא קשור לעניין הסרט עצמו, שאולי באמת השתפר, אבל… להמשך קריאה
לכאורה, אין הרבה במשותף בין סרט ישראלי-צרפתי עתיר כוכבים לסרט אמריקאי מעוטר בשני כוכבי עבר. אבל בפועל, יש לא מעט דמיון בין "כידון" של עמנואל נקש ל"תכנית בריחה" (Escape Plan) של מייקל הפסטרום. או כפי שאתם מכירים אותם - "הסרט עם בר רפאלי" ו-"הסרט עם סטאלון ושווארצנגר". בשניהם יש מימד של השראה מסרטי עבר משנות השבעים-שמונים, בשניהם יש לא מעט… להמשך קריאה
חישוב מהיר מעלה שבין השנים 1980 ל-1990 ארנולד שוורצנגר כיכב בשלושה עשר סרטים שהכניסו בארצות הברית בלבד 600 מיליון דולר. אותו חישוב לגבי סילבסטר סטאלון מעלה, באופן לא לגמרי מפתיע את אותו מספר סרטים, 13, פלוס מאה מיליון דולר לטובת סטאלון. שני הכוכבים האלה יחד הכניסו במשך עשור קרוב למיליארד וחצי דולר, ועוד לא אמרנו מילה על שנות התשעים ובו… להמשך קריאה
תעשיית הסרטים של הונג קונג היא אחת מן העשירות והמצליחות בעולם. בראשית שנות השבעים, עוד בטרם נולד בארה"ב המונח "בלוקבאסטר", בשוק הדרום-מזרח אסייתי כבר היו להיטי קופות שהניבו רווחי עתק בכל האזור. הונג קונג, באותן שנים מושבה בריטית עם אוכלוסיה סינית (לקראת מעבר מוסכם לשליטה סינית בסוף המילניום) הייתה אחראית ללהיטים הגדולים ביותר באזור, להיטים שמאוחר יותר עברו לכל העולם.… להמשך קריאה
אחרי הפסקה בת חודש, שבה לבלוג פינת "אימת החודש". האמת היא שעל השולחן הצטברו לא מעט סרטי אימה חדשים, אבל מפאת הזמן והמקום החלטתי בכל זאת להסתפק הפעם, בנוהל, בארבעה, ולהשאיר את הנותרים לסקירת האימה הבאה. בזמן הזה שבין "אימת החודש" של אוגוסט לעכשיו, חזרתי אל הסדרה "אז והיום" שם התמקדתי ב"אנחנו מה שאנחנו", הגרסה המקסיקנית אל מול הגרסה האמריקנית… להמשך קריאה
שני סרטים הסובבים סביב אותו נושא ונעשים במקביל הוא משהו שכבר מזמן הפסקנו להתייחס אליו כאל דבר מה מרעיש. הדבר קורה בערך פעם בשנה אם לא יותר. בין אם זה מטאורים ("ארמגדון" ו"פגיעה קטלנית"), ביוגרפיות ("טרומן קפוטה" ו"ידוע לשמצה"), חרקים ("באג לייף" ו"עבודת נמלים"), קוסמים ("יוקרה" ו"אמן האשליות") או עיבודים ליצירות מופת ("הפיתויים האסורים של ואלמונט" ו"יחסים מסוכנים" אי שם… להמשך קריאה
כבר אין טעם לצפות לעוד יצירת מופת, או משהו שמנסה להיות יצירת מופת, מוודי אלן. בעשור השמיני לחייו, האיש כבר לא מנסה להיות מעודכן בקולנוע עולמי חדשני או לגוון סגנונית בכל סרט, כפי שעשה מאמצע שנות השבעים עד לסוף שנות התשעים (ויש אנשים שימקמו את הירידה ביצירתו עוד קודם). ובקצב של סרט אחד לשנה, יצא לו בעשור האחרון לעשות לא… להמשך קריאה
שקרים, ניצול, דיכוי, רצח, אלימות, התעללות, רמייה, בגידה, חוסר שוויון ועוד מאפיינים את האנושות ומגדירים את התארגנויותיה. למרות שיש לנו יכולת בחירה, אנחנו מעדיפים לדבוק בשנאה, התנשאות, זלזול וכוחנות כלפי האחר. יצירת המופת החדשה של הגאון הקוריאני בונג ג'ון-הו, שבאנגלית נקראת "Snowpiercer", כואבת את הכאב האנושי הזה תוך שעוטה על עצמה צורה של בלוקבאסטר רב עוצמה. עברו עשר שנים מאז… להמשך קריאה
לא ייאמן שעברה כמעט שנה מאז חלקה השני של (סוג של) סדרת "אז והיום", שבוחנת את סרטי האימה והרימייקים שנעשו להם. הפוסט הראשון של "אז והיום" היה "גבעות הפחד", מודל 1977 אל מול מודל 2006, שפסק באופן מוחלט לטובת הרימייק; והשני היה "הבית האחרון משמאל" שגרסתו המקורית יצאה ב-1972, והרימייק שנעשה לו השתחרר 35 שנים לאחר מכן, שם העניינים היו… להמשך קריאה
בסקירתו על "אסירים" ו-"3096 ימים", ציין עופר את אחד הטרנדים היותר מטרידים שמככבים כרגע בבתי הקולנוע - נערות חטופות ומרתפים כבתי סוהר. אבל מטרידה לא פחות, או אולי זה רק מבחינתי, היא ההתעסקות הולכת וגוברת של הקולנוע בתקופה האחרונה בנושא המכורים והמכורות למין, או בהשפעת צריכת פורנו על חיינו. יש לכך רמיזות בלבד ב"צעירה ויפה", וזהו הנושא המרכזי של שניים… להמשך קריאה
אנשים שצופים בכמות גדולה של סרטים אוהבים להגיד שהם יכולים לזהות האם הסרט יהיה לטעמם או לא כבר בעשרים הדקות הראשונות (אם לא פחות). האמת היא שאני מכיר ומזדהה עם העניין הזה. קשה לי להזכר בסרט שבו סבלתי ברבע שעה הראשונה שלו אך לפתע התהפך לגמרי ושאב אותי פנימה. לעיתים זה לא קשור לעניין הסרט עצמו, שאולי באמת השתפר, אבל… להמשך קריאה
תגובות אחרונות