25 באוגוסט 2014 מאת אור סיגולי
שוב מהדורה מיוחדת של פוסט האימה החודשי שלנו. חודשיים אחרי שהתרכז בסרטים הקיצוניים של פסטיבל ירושלים, אני מאוד שמח להקדיש את הפינה לאירוע קולנוע הז'אנר המשמעותי ביותר בארץ. בשנתיים האחרונות פסטיבל אוטופיה היה בשבילי מקור בלתי נגמר של תסכול. התכנייה הייתה מרתקת, הפאנלים והאורחים נראו מעניינים מאוד, אבל הפסטיבל תמיד היה בחג הסוכות, זמן בו לבי וגופי עמוק בפסטיבל הסרטים… להמשך קריאה
24 באוגוסט 2014 מאת עופר ליברגל
קרני אור הבוקעות מחורי כדורים ממטרה במטווח. רובה מכוון לעבר ראשו של איש רב כוח, חבוי בין קרשים במועדון הימורים זול. מכונית יוצאת מגופו של אדם המספר על כך שנהג בה. חצים הננעצים בנערים שאמרו משהו לאיש הלא נכון. בחורה עירומה מתרחצת בבריכה. אדם גדול מימדים נופל לבריכה מחורר מכדורים (אולי הוא תמיד רצה בריכה). אדם מאיים מגיח מבין הצללים… להמשך קריאה
23 באוגוסט 2014 מאת אור סיגולי
סרט האקשן "לוסי" (Lucy) הוא מקרה כזה שבו קשה להחליט האם מדובר בסרט שאני אוהב לשנוא, או שמא שונא לאהוב. כבר שבוע אני מסתובב עם השאלה הזו ולא מצליח להגיע להחלטה. מדובר בשעה וחצי של סרט אקשן-מדע בדיוני שלא לגמרי ברור האם הוא לוקח את עצמו ברצינות או לא, וכפועל יוצא קצת מקשה את ההתייחסות אליו. או שצריך לאמץ את… להמשך קריאה
22 באוגוסט 2014 מאת פבלו אוטין
בדרך כלל כשאוהבים ומעריכים סרט לא אמורה להיות בעיה לכתוב עליו טקסט שמעלה לדיון את איכויותיו ומפרגן ליוצרים. ברמה האידיאלית, כמבקר קולנוע אני מרגיש שלא אמור לעניין אותי מה אחרים חושבים על סרט מסוים. אני צריך לכתוב את הטקסט שלי מתוך העולם החווייתי שלי, נקודה. אבל כשאני מגיע לסרט כמו "הרחק מהיעדרו" של קרן ידעיה אני בבעיה. הסרט הספיק להיות… להמשך קריאה
17 באוגוסט 2014 מאת אורון שמיר
תגידו אם זה נשמע לכם או לכן מוכר - בעולם שהוא כמו שלנו אבל בעצם קצת אחרת, בני ובנות נוער מסיימים את שלב הילדות שלהם בציות עיוור למערכת חוקים וכללים שקובעת לכל אדם את מעמדו החברתי ללא עוררין. העולם תחום בגבול שלא ברור מה יש מעבר לו, אבל זה לא מספיק מסקרן אף אחד. טקס מביך אך משמח בפני כל הקהילה… להמשך קריאה
16 באוגוסט 2014 מאת אור סיגולי
בשנת 2011 יצא לקולנועים אחד הסרטים היותר שנויים במחלוקת של הזמן האחרון, "החפרפרת" (Tinker Tailor Soldier Spy). ישנם אנשים רבים, חלקם חריפים ואינטילגנטיים ממני, שטוענים שדרמת הריגול הזו היא פצצת שיעמום בלתי נסלחת. בכל היקר לי, אינני יכול להבין אותם. בעיני, סרטו של הבמאי השבדי תומס אלפרדסון, הוא אחד מיצירות המופת הכי מוחלטות שהביא לנו העשור החדש, סרט שאני מסוגל… להמשך קריאה
15 באוגוסט 2014 מאת אור סיגולי
[caption id="attachment_17904" align="aligncenter" width="640"] צילום: יוני המנחם[/caption] הקומדיה הישראלית החדשה "זינוק בעלייה" מגיעה אלינו בתקופת זמן מעניינת במיוחד. היא גם יוצאת להקרנות מסחריות באחד הקיצים היותר קשים מוראלית של מדינת ישראל, וגם כאשר עוד שתי קומדיות ישראליות אחרות עושות חיל בקופות ממש בזמן הגעתה לבתי הקולנוע. יש מקום רב לדיון על רצף הקומדיות הישראליות שהגיעו אלינו, ולבחון האם הסיבות לכך… להמשך קריאה
13 באוגוסט 2014 מאת אור סיגולי
"דאבל פיצ'ר" היא פינה קבועה בימי רביעי בבלוג. הרעיון הוא פשוט: בכל שבוע (בלי נדר) נביט על הסרטים החדשים שיצאו לבתי הקולנוע אותם הספקתי לראות, ולכל אחד מהם – בנפרד – אחשוב על צפייה משלימה שעלולה לעניין בהקשרו. מה זה אומר "צפייה משלימה"? ובכן, זה אומר בערך הכל. כל אסוציאציה אישית, חברתית, היסטורית או טריוויאלית שיכולה להוסיף קצת לחווית הצפייה… להמשך קריאה
10 באוגוסט 2014 מאת עופר ליברגל
אחת מסדרות הילדים האהובות ביותר בארץ עוברת מן המסך הקטן לבתי הקולנוע ועושה זאת בעוצמה גדולה, עם מכירות כרטיסים שבוע מראש ועם מספר גדול עד גדול מאוד של הקרנות בבתי הקולנוע. בחלק מן הימים יש לסרט ״גאליס - המסע לאסטרה״ יותר מ-20 הקרנות בסינמה סיטי גלילות בלבד, ודומה כי מפיצי הסרט בטוחים בהצלחתו, אף כי הוא מיועד כמעט אך ורק… להמשך קריאה
9 באוגוסט 2014 מאת אור סיגולי
סקוט דריקסון הוא שם שאתם צריכים לזכור, והוא הסיבה המרכזית שראיתי את הסרט לשמו התכנסנו, שהסקירה הזו נכתבת. סביר שלא הרבה משייכים את שמו לפרוייקטים הרבים אליהם הוא קשור, אבל כמו ג'יימס גאן (שעבר מ"סלית'ר" ל"שומרי הגלקסיה") גם דריקסון עומד לעשות את הקפיצה הזו בקרוב, והעובדה שסרט האימה/על-טבעי/רוצח-סדרתי שהגיע לבתי הקולנוע שלנו באופן די מפתיע, היא דבר מה שכדאי להתעכב… להמשך קריאה
שוב מהדורה מיוחדת של פוסט האימה החודשי שלנו. חודשיים אחרי שהתרכז בסרטים הקיצוניים של פסטיבל ירושלים, אני מאוד שמח להקדיש את הפינה לאירוע קולנוע הז'אנר המשמעותי ביותר בארץ. בשנתיים האחרונות פסטיבל אוטופיה היה בשבילי מקור בלתי נגמר של תסכול. התכנייה הייתה מרתקת, הפאנלים והאורחים נראו מעניינים מאוד, אבל הפסטיבל תמיד היה בחג הסוכות, זמן בו לבי וגופי עמוק בפסטיבל הסרטים… להמשך קריאה
קרני אור הבוקעות מחורי כדורים ממטרה במטווח. רובה מכוון לעבר ראשו של איש רב כוח, חבוי בין קרשים במועדון הימורים זול. מכונית יוצאת מגופו של אדם המספר על כך שנהג בה. חצים הננעצים בנערים שאמרו משהו לאיש הלא נכון. בחורה עירומה מתרחצת בבריכה. אדם גדול מימדים נופל לבריכה מחורר מכדורים (אולי הוא תמיד רצה בריכה). אדם מאיים מגיח מבין הצללים… 
סרט האקשן "לוסי" (Lucy) הוא מקרה כזה שבו קשה להחליט האם מדובר בסרט שאני אוהב לשנוא, או שמא שונא לאהוב. כבר שבוע אני מסתובב עם השאלה הזו ולא מצליח להגיע להחלטה. מדובר בשעה וחצי של סרט אקשן-מדע בדיוני שלא לגמרי ברור האם הוא לוקח את עצמו ברצינות או לא, וכפועל יוצא קצת מקשה את ההתייחסות אליו. או שצריך לאמץ את… 
בדרך כלל כשאוהבים ומעריכים סרט לא אמורה להיות בעיה לכתוב עליו טקסט שמעלה לדיון את איכויותיו ומפרגן ליוצרים. ברמה האידיאלית, כמבקר קולנוע אני מרגיש שלא אמור לעניין אותי מה אחרים חושבים על סרט מסוים. אני צריך לכתוב את הטקסט שלי מתוך העולם החווייתי שלי, נקודה. אבל כשאני מגיע לסרט כמו "הרחק מהיעדרו" של קרן ידעיה אני בבעיה. הסרט הספיק להיות… 
תגידו אם זה נשמע לכם או לכן מוכר - בעולם שהוא כמו שלנו אבל בעצם קצת אחרת, בני ובנות נוער מסיימים את שלב הילדות שלהם בציות עיוור למערכת חוקים וכללים שקובעת לכל אדם את מעמדו החברתי ללא עוררין. העולם תחום בגבול שלא ברור מה יש מעבר לו, אבל זה לא מספיק מסקרן אף אחד. טקס מביך אך משמח בפני כל הקהילה… 
"דאבל פיצ'ר" היא פינה קבועה בימי רביעי בבלוג. הרעיון הוא פשוט: בכל שבוע (בלי נדר) נביט על הסרטים החדשים שיצאו לבתי הקולנוע אותם הספקתי לראות, ולכל אחד מהם – בנפרד – אחשוב על צפייה משלימה שעלולה לעניין בהקשרו. מה זה אומר "צפייה משלימה"? ובכן, זה אומר בערך הכל. כל אסוציאציה אישית, חברתית, היסטורית או טריוויאלית שיכולה להוסיף קצת לחווית הצפייה… 
אחת מסדרות הילדים האהובות ביותר בארץ עוברת מן המסך הקטן לבתי הקולנוע ועושה זאת בעוצמה גדולה, עם מכירות כרטיסים שבוע מראש ועם מספר גדול עד גדול מאוד של הקרנות בבתי הקולנוע. בחלק מן הימים יש לסרט ״גאליס - המסע לאסטרה״ יותר מ-20 הקרנות בסינמה סיטי גלילות בלבד, ודומה כי מפיצי הסרט בטוחים בהצלחתו, אף כי הוא מיועד כמעט אך ורק… 
סקוט דריקסון הוא שם שאתם צריכים לזכור, והוא הסיבה המרכזית שראיתי את הסרט לשמו התכנסנו, שהסקירה הזו נכתבת. סביר שלא הרבה משייכים את שמו לפרוייקטים הרבים אליהם הוא קשור, אבל כמו ג'יימס גאן (שעבר מ"סלית'ר" ל"שומרי הגלקסיה") גם דריקסון עומד לעשות את הקפיצה הזו בקרוב, והעובדה שסרט האימה/על-טבעי/רוצח-סדרתי שהגיע לבתי הקולנוע שלנו באופן די מפתיע, היא דבר מה שכדאי להתעכב…
תגובות אחרונות