25 באוקטובר 2014 מאת אור סיגולי
התמיהה העולה בפני רבים שצפו בסרט (אם כי סביר ש"רבים" היא לא המילה הנכונה הפעם) קשורה לשמו, "אהבה היא מוזרה", תרגום מדויק משמו הלועזי, Love is Strange. האמת שגם אני שאלתי את עצמי לגבי זה, כי דווקא האהבה שנמצאת בין שתי הדמויות הראשיות היא כפי הנראה הדבר היחיד שלא מתערער במשך תשעים הדקות של הסרט. רק כמה ימים לאחר הצפייה… להמשך קריאה
24 באוקטובר 2014 מאת עופר ליברגל
הבמאי הטורקי נורי בילגה ג'יילן הוא, עבורי, אחד מן הבמאים היחידים הפועלים כיום שכל יצירה חדשה שלו היא אירוע מסעיר, מאתגר ובסופו של דבר גם מרתק ומתגמל במספר רב של דרכים. הבמאי, הבולט בקרב דור של יוצרים טורקיים בעלי סגנון פיוטי, פרץ לראשונה לתודעה עם סרטו "קאסאבה" בסוף שנות התשעים. מאז, הוא יצר את "ענני ירח מאי", "מרחק", "אקלים", "שלושה… להמשך קריאה
19 באוקטובר 2014 מאת אור סיגולי
התחייבות אחת אני יכול לתת כבר מעכשיו: בסקירה הזו לא יהיו ספויילרים. יותר מזה, מכיוון שהמונח ספויילרים הוא, במקרה הטוב, סובייקטיבי, אני לא הולך לדון אפילו בקווים כלליים על עלילת הסרט. הסיבה לכך היא פשוטה. אני הצלחתי, בזכות עבודה וקשה ואינסטינקטים מהירים, להמנע מכל אינפורמציה על "נעלמת" (Gone Girl) לפני הצפייה. לא ראיתי את הטריילר, לא קראתי ביקורות, ברחתי מדיונים,… להמשך קריאה
17 באוקטובר 2014 מאת אור סיגולי
אתמול היה יומי האחרון בפסטיבל חיפה 2014, וכשתקראו את הטקסט הזה כבר אהיה רחוק מהכרמל. נכון, זהו הפסטיבל הראשון מאז 2008 שאאלץ לעזוב לפני תומו, אבל זה מסיבות טובות, אז אין מה לדאוג. מכיוון שזו המהדורה האחרונה, תוכלו למצוא בהמשך הפוסט - מעבר לסקירה על הסרטים שראיתי אתמול, "ג'רונימו" ו"המפלה" - את עשרת הסרטים אהובים עלי והפחות אהובים עלי מכל אלו… להמשך קריאה
16 באוקטובר 2014 מאת אור סיגולי
אחרי ההצלחה של היום הקודם, יומו השביעי של הפסטיבל הביא עמו שלושה סרטים שאינם משיאי הפסטיבל, לטוב או לרע. על הנייר הדברים היו אמורים היו להיראות אחרת: אחד הסרטים האמריקניים הכי מסקרנים של עונת הפסטיבלים, מותחן שייצג את גרמניה באוסקר לפני שנתיים, וסרט ממסגרת טירוף בחצות של הפסטיבל. כל אחד מהסרטים האלו בלט לי בתכנייה עוד בשלב התכנון, ולכולם נכנסתי… להמשך קריאה
15 באוקטובר 2014 מאת עופר ליברגל
גם דיון על ההבדלים בין המטבח האסייתי למטבח האירופאי יכול להיות דיון על טיבו של הקולנוע. גם סצנות המתרחשות בזמן אמת ולא כוללת שום אירוע מיוחד יכולות להיות מרתקות לצופה הקשוב. הקולנוע יכול לדון בטכניקה הקולנועית עצמה וגם במערכות יחסים שבירות בו זמנית, במידה ומאוחרי הסרט עומד יוצר חכם, והבמאי הרומני קורנליו פורומבויו (״12:08 לבוקרשט״, ״שם תואר, משטרה״) הינו יוצר מן… להמשך קריאה
15 באוקטובר 2014 מאת אור סיגולי
החורף חזר לכרמל אתמול, וזו הייתה עוד סיבה טובה לשמוח. אני מניח שהוא הסתובב בשאר ישראל, אבל ידיעותיי על הקיום שמחוץ לחיפה מאוד הצטמצמו בשבוע האחרון, כפי שוודאי שמתם לב. היום השישי של הפסטיבל היה עמוס סרטים מעניינים, ונראה היה שלא משנה על מה תניחו את אצבעותיכם, כנראו שתיפלו על סרט ראוי (גם אם לא קונצנזוס מוחלט או חוויה מושלמת).… להמשך קריאה
14 באוקטובר 2014 מאת אור סיגולי
חשבתי שאחרי סוף השבוע ובכניסה לחול המועד תרגע מעט הנהירה לכרמל והאולמות יהיו פחות מלאים. טעיתי. הקרנות הצהריים עדיין עמוסות אנשים, מה שגורם לי להיות מסוקרן במיוחד כיצד הקהל בוחר לראות את הסרטים. האם מדובר בעיקר מהמלצות בעיתונים ובאינטרנט? האם משמועות או המלצות של חברים? האם רק לפי המשבצת הפנויה ביום? והאם קוני הכרטיסים בוחרים על פי מה שנראה להם… להמשך קריאה
13 באוקטובר 2014 מאת אור סיגולי
רק אתמול כתבתי שעבר עלי כמעט חצי פסטיבל ואיכשהו כל הסרטים שראיתי סבבו סביב גברים, והנה יומו הרביעי של הפסטיבל הביא לי לא פחות משלושה סרטים עם גיבורה, אחד מהם אפילו תוצרתה של במאית. ישראלי, שני גיאורגים בזה אחר זה, ואמריקאי-ספרדי הרכיבו את היבול היומי של בפסטיבל חיפה, האחרון דווקא מעניין במיוחד כי במודע או שלא, הקרין הפסטיבל את הדאבל-פיצ'ר… להמשך קריאה
11 באוקטובר 2014 מאת אדוה לנציאנו
התרבות שלנו לא אוהבת לדבר על זיקנה. כולנו מכירים אנשים זקנים, רובנו גם נגיע להיות כאלה, אבל הייצוג של זיקנה בסוגי המדיה השונים לוקה בחסר. מחקר שנערך באה"ב מראה כי שיעור הפנסיונרים (65+) שמופיעים בטלוויזיה בפריים טיים הוא כחמישית משיעורם באוכלוסייה. בקולנוע, להערכתי, המצב טוב יותר, אבל לא בהרבה. אפשר לחשוב על כמה סיבות לתת-הייצוג של זיקנה במדיה. למשל, התפישה… להמשך קריאה
התמיהה העולה בפני רבים שצפו בסרט (אם כי סביר ש"רבים" היא לא המילה הנכונה הפעם) קשורה לשמו, "אהבה היא מוזרה", תרגום מדויק משמו הלועזי, Love is Strange. האמת שגם אני שאלתי את עצמי לגבי זה, כי דווקא האהבה שנמצאת בין שתי הדמויות הראשיות היא כפי הנראה הדבר היחיד שלא מתערער במשך תשעים הדקות של הסרט. רק כמה ימים לאחר הצפייה… להמשך קריאה
הבמאי הטורקי נורי בילגה ג'יילן הוא, עבורי, אחד מן הבמאים היחידים הפועלים כיום שכל יצירה חדשה שלו היא אירוע מסעיר, מאתגר ובסופו של דבר גם מרתק ומתגמל במספר רב של דרכים. הבמאי, הבולט בקרב דור של יוצרים טורקיים בעלי סגנון פיוטי, פרץ לראשונה לתודעה עם סרטו "קאסאבה" בסוף שנות התשעים. מאז, הוא יצר את "ענני ירח מאי", "מרחק", "אקלים", "שלושה… להמשך קריאה
התחייבות אחת אני יכול לתת כבר מעכשיו: בסקירה הזו לא יהיו ספויילרים. יותר מזה, מכיוון שהמונח ספויילרים הוא, במקרה הטוב, סובייקטיבי, אני לא הולך לדון אפילו בקווים כלליים על עלילת הסרט. הסיבה לכך היא פשוטה. אני הצלחתי, בזכות עבודה וקשה ואינסטינקטים מהירים, להמנע מכל אינפורמציה על "נעלמת" (Gone Girl) לפני הצפייה. לא ראיתי את הטריילר, לא קראתי ביקורות, ברחתי מדיונים,… להמשך קריאה
אתמול היה יומי האחרון בפסטיבל חיפה 2014, וכשתקראו את הטקסט הזה כבר אהיה רחוק מהכרמל. נכון, זהו הפסטיבל הראשון מאז 2008 שאאלץ לעזוב לפני תומו, אבל זה מסיבות טובות, אז אין מה לדאוג. מכיוון שזו המהדורה האחרונה, תוכלו למצוא בהמשך הפוסט - מעבר לסקירה על הסרטים שראיתי אתמול, "ג'רונימו" ו"המפלה" - את עשרת הסרטים אהובים עלי והפחות אהובים עלי מכל אלו… להמשך קריאה
אחרי ההצלחה של היום הקודם, יומו השביעי של הפסטיבל הביא עמו שלושה סרטים שאינם משיאי הפסטיבל, לטוב או לרע. על הנייר הדברים היו אמורים היו להיראות אחרת: אחד הסרטים האמריקניים הכי מסקרנים של עונת הפסטיבלים, מותחן שייצג את גרמניה באוסקר לפני שנתיים, וסרט ממסגרת טירוף בחצות של הפסטיבל. כל אחד מהסרטים האלו בלט לי בתכנייה עוד בשלב התכנון, ולכולם נכנסתי… להמשך קריאה
גם דיון על ההבדלים בין המטבח האסייתי למטבח האירופאי יכול להיות דיון על טיבו של הקולנוע. גם סצנות המתרחשות בזמן אמת ולא כוללת שום אירוע מיוחד יכולות להיות מרתקות לצופה הקשוב. הקולנוע יכול לדון בטכניקה הקולנועית עצמה וגם במערכות יחסים שבירות בו זמנית, במידה ומאוחרי הסרט עומד יוצר חכם, והבמאי הרומני קורנליו פורומבויו (״12:08 לבוקרשט״, ״שם תואר, משטרה״) הינו יוצר מן… להמשך קריאה
החורף חזר לכרמל אתמול, וזו הייתה עוד סיבה טובה לשמוח. אני מניח שהוא הסתובב בשאר ישראל, אבל ידיעותיי על הקיום שמחוץ לחיפה מאוד הצטמצמו בשבוע האחרון, כפי שוודאי שמתם לב. היום השישי של הפסטיבל היה עמוס סרטים מעניינים, ונראה היה שלא משנה על מה תניחו את אצבעותיכם, כנראו שתיפלו על סרט ראוי (גם אם לא קונצנזוס מוחלט או חוויה מושלמת).… להמשך קריאה
חשבתי שאחרי סוף השבוע ובכניסה לחול המועד תרגע מעט הנהירה לכרמל והאולמות יהיו פחות מלאים. טעיתי. הקרנות הצהריים עדיין עמוסות אנשים, מה שגורם לי להיות מסוקרן במיוחד כיצד הקהל בוחר לראות את הסרטים. האם מדובר בעיקר מהמלצות בעיתונים ובאינטרנט? האם משמועות או המלצות של חברים? האם רק לפי המשבצת הפנויה ביום? והאם קוני הכרטיסים בוחרים על פי מה שנראה להם… להמשך קריאה
רק אתמול כתבתי שעבר עלי כמעט חצי פסטיבל ואיכשהו כל הסרטים שראיתי סבבו סביב גברים, והנה יומו הרביעי של הפסטיבל הביא לי לא פחות משלושה סרטים עם גיבורה, אחד מהם אפילו תוצרתה של במאית. ישראלי, שני גיאורגים בזה אחר זה, ואמריקאי-ספרדי הרכיבו את היבול היומי של בפסטיבל חיפה, האחרון דווקא מעניין במיוחד כי במודע או שלא, הקרין הפסטיבל את הדאבל-פיצ'ר… להמשך קריאה
התרבות שלנו לא אוהבת לדבר על זיקנה. כולנו מכירים אנשים זקנים, רובנו גם נגיע להיות כאלה, אבל הייצוג של זיקנה בסוגי המדיה השונים לוקה בחסר. מחקר שנערך באה"ב מראה כי שיעור הפנסיונרים (65+) שמופיעים בטלוויזיה בפריים טיים הוא כחמישית משיעורם באוכלוסייה. בקולנוע, להערכתי, המצב טוב יותר, אבל לא בהרבה. אפשר לחשוב על כמה סיבות לתת-הייצוג של זיקנה במדיה. למשל, התפישה… להמשך קריאה
תגובות אחרונות