25 ביולי 2015 מאת עופר ליברגל
שני הסרטים שבסקירה זו מופצים בהקרנות מסחריות בסינמטקים, כאשר המפיץ הוא פסטיבל הקולנוע הגאה. ניתן לומר כי שני הסרטים עוסקים בסיפור התבגרות של צעירה, הכולל גם גילוי של מיניות חד-מינית. אבל למרות הדמיון ולמרות ההחלטה שלי להעניק לשני הסרטים פוסט משותף, לא מדובר בסרטים הדומים זה לזה: כל אחד מהם מתאפיין בשפה קולנועית שונה לגמרי, וכל אחד מהם מרתק כסיפור… להמשך קריאה
24 ביולי 2015 מאת עופר ליברגל
מעניין מתי יופק בהוליווד סרט על הסיוט הגדול ביותר של אנשי התעשייה: הפקת סרט בתקציב גבוה שאינו קשור בשום דרך למותג קיים כלשהו, בין אם ספר, סרט ישן, סרטון ויראלי, או משחק כלשהו. ב״פיקסלים״ (Pixels) המפיקים הלכו לכאורה על בטוח: הסרט הוא עיבוד לסרטון ויראלי קצר שהצליח מאוד לפני כמה שנים, שמצידו מתבסס על הרבה מותגים שמוכרים לחלק מן האוכלוסיה -… להמשך קריאה
23 ביולי 2015 מאת אור סיגולי
בתוך 120 הדקות של סרטו החדש של ג'אד אפאטו, "אסון מהלך" (Trainwreck), נמצאת קומדיה רומנטית תבניתית וחביבה בת שעה וחצי, כזו שכבר ראינו עשרות פעמים בעבר, אבל אנחנו תמיד שמחים לראות שוב. סיפור על גבר פוגש אישה, לשניהם יש כל מיני בעיות אישיות. בהתחלה הם לא מסתדרים מדהים, אבל אז הם קולטים שהם לא יכולים להיות אחד בלי השני. במערכה… להמשך קריאה
18 ביולי 2015 מאת אור סיגולי
כאשר מדברים על שיתופי פעולה גדולים לאורך טווח בקולנוע, בדרך כלל עולים לראש צמדים של במאים עם שחקנים, או במאים עם צלמים. במקרים מסויימים אפילו במאים ועורכים (או עורכות, במקרה של לינץ', טרנטינו וסקורסזה). אבל מבחינתי אחד משיתופי הפעולה הבולטים והאהובים, הוא דווקא כזה של במאי עם מעצבת תלבושות. עבודה משותפת שהתפרשה על פני תריסר שנים וארבעה סרטים, ונגדעה באיבה.… להמשך קריאה
11 ביולי 2015 מאת עופר ליברגל
באחת מן הסצנות היפות ביותר ב"אמא שלי״ (Mia Madre), סרטו החדש של נני מורטי, גיבורת הסרט, מרגריטה (המגולמת בידי מרגריטה ביי) צועדת על פני תור אורך לקולנוע, הנמשך על פני מספר רחובות. הגיבורה פוגשת מספר דמויות מחייה בתור: ראשית עת אמה (ג'וליה לאזריני), אשר נראית לפתע בריאה לאחר שמוקדם יותר בסרט למדנו כי היא גוססת בבית חולים. לקראת סוף התור מרגריטה פוגשת את עצמה בתור אישה צעירה, בשיחה… להמשך קריאה
9 ביולי 2015 מאת עופר ליברגל
העלילה אשר מניעה את ״10% ילדה שלי״, סרטו של אורי בר-און, פשוטה ומוכרת למדי. זוג נשוי נפרד כי האישה מחליטה להתמסר לגבר אחר, צעיר יותר מבעלה. החידוש שבסרט הוא נקודת המבט: בני הזוג שהנישואין שלהם התפרקו לא נראים בסרט בצורה ישירה - הגיבורים של הדרך בה הסיפור הזה בדרך כלל מסופר אינם העניין כאן. המוקד הוא מערכת היחסים הנרקמת בהדרגה בין הבת של… להמשך קריאה
9 ביולי 2015 מאת אור סיגולי
בניגוד למה שקרה על המסך, שאלות די מעניינות עלו בי בזמן הצפייה ב"שליחות קטלנית: ג'נסיס" (Terminator: Genisys), הפרק החמישי במותג האקשן-מד"ב האהוב שהחל ב-1984. אך על אף שלצערי מצאתי שיש לי זמן רב לחשוב במהלך ההקרנה, אני לא יכול לומר שמצאתי תשובות לאף אחת מהן. השאלה הראשונה היא מדוע כבר 24 שנה לא מצליחים לשחזר את הקסם של "שליחות קטלנית:… להמשך קריאה
5 ביולי 2015 מאת אור סיגולי
"סרטים מן העבר" היא פינה חודשית בבלוג שמטרתה לגרום לי לקחת נשימה מהמירוץ הסיזיפי אחרי הסרטים החדשים, ולחזור אחורה לחפש סרטים ישנים שפספסתי עד היום וששווה להעלות אותם חזרה לשיחה, בין אם הם טובים או לא. הכללים הם שניים: זה צריך להיות סרט שלא ראיתי מעולם, וזה צריך להיות סרט שגילו מינימום 20 שנה. הרעיון הוא להסתכל על הסרטים האלו… להמשך קריאה
4 ביולי 2015 מאת אורון שמיר
מבין הסרטים החדשים שעלו לאקרנים בסופש, שניים כוונו באופן מובהק לקהל בגיל חד-ספרתי, כך שנותרתי רק עם ״נשיא על הכוונת״ (Big Game) בתור אופציה ראויה לסקירה. קשה לומר שבאתי עם ציפיות בשמיים, מכל מיני סיבות. הראשונה שבהן היא שם הסרט, שבעברית הוא לא רק חסר ייחוד אלא גם מסבירני במיוחד, למרות שאולי זה עדיף מאשר התמודדות ישירה יותר עם תרגום… להמשך קריאה
28 ביוני 2015 מאת מערכת סריטה
בסוף השבוע פתח פסטיבל הקולנוע ה-32 של ירושלים את האופציה להזמנת כרטיסים, בדיוק בזמן להשלמת החשיפה המלאה של התוכניה השנתית. כהרגלנו, אנחנו כאן קודם כל עם המלצות (ואזהרות) על סרטים שכבר ראינו מתוך ההיצע השנתי, בניגוד לכתבות מהסוג שרק מדגיש את מה שנראה מסקרן (פוסט שכזה יעלה גם אצלנו בהמשך). רצה הגורל והשנה ראינו לא מעט סרטים, בין אם בזכות… להמשך קריאה
שני הסרטים שבסקירה זו מופצים בהקרנות מסחריות בסינמטקים, כאשר המפיץ הוא פסטיבל הקולנוע הגאה. ניתן לומר כי שני הסרטים עוסקים בסיפור התבגרות של צעירה, הכולל גם גילוי של מיניות חד-מינית. אבל למרות הדמיון ולמרות ההחלטה שלי להעניק לשני הסרטים פוסט משותף, לא מדובר בסרטים הדומים זה לזה: כל אחד מהם מתאפיין בשפה קולנועית שונה לגמרי, וכל אחד מהם מרתק כסיפור… להמשך קריאה
מעניין מתי יופק בהוליווד סרט על הסיוט הגדול ביותר של אנשי התעשייה: הפקת סרט בתקציב גבוה שאינו קשור בשום דרך למותג קיים כלשהו, בין אם ספר, סרט ישן, סרטון ויראלי, או משחק כלשהו. ב״פיקסלים״ (Pixels) המפיקים הלכו לכאורה על בטוח: הסרט הוא עיבוד לסרטון ויראלי קצר שהצליח מאוד לפני כמה שנים, שמצידו מתבסס על הרבה מותגים שמוכרים לחלק מן האוכלוסיה -… להמשך קריאה
בתוך 120 הדקות של סרטו החדש של ג'אד אפאטו, "אסון מהלך" (Trainwreck), נמצאת קומדיה רומנטית תבניתית וחביבה בת שעה וחצי, כזו שכבר ראינו עשרות פעמים בעבר, אבל אנחנו תמיד שמחים לראות שוב. סיפור על גבר פוגש אישה, לשניהם יש כל מיני בעיות אישיות. בהתחלה הם לא מסתדרים מדהים, אבל אז הם קולטים שהם לא יכולים להיות אחד בלי השני. במערכה… להמשך קריאה
כאשר מדברים על שיתופי פעולה גדולים לאורך טווח בקולנוע, בדרך כלל עולים לראש צמדים של במאים עם שחקנים, או במאים עם צלמים. במקרים מסויימים אפילו במאים ועורכים (או עורכות, במקרה של לינץ', טרנטינו וסקורסזה). אבל מבחינתי אחד משיתופי הפעולה הבולטים והאהובים, הוא דווקא כזה של במאי עם מעצבת תלבושות. עבודה משותפת שהתפרשה על פני תריסר שנים וארבעה סרטים, ונגדעה באיבה.… להמשך קריאה
באחת מן הסצנות היפות ביותר ב"אמא שלי״ (Mia Madre), סרטו החדש של נני מורטי, גיבורת הסרט, מרגריטה (המגולמת בידי מרגריטה ביי) צועדת על פני תור אורך לקולנוע, הנמשך על פני מספר רחובות. הגיבורה פוגשת מספר דמויות מחייה בתור: ראשית עת אמה (ג'וליה לאזריני), אשר נראית לפתע בריאה לאחר שמוקדם יותר בסרט למדנו כי היא גוססת בבית חולים. לקראת סוף התור מרגריטה פוגשת את עצמה בתור אישה צעירה, בשיחה… להמשך קריאה
העלילה אשר מניעה את ״10% ילדה שלי״, סרטו של אורי בר-און, פשוטה ומוכרת למדי. זוג נשוי נפרד כי האישה מחליטה להתמסר לגבר אחר, צעיר יותר מבעלה. החידוש שבסרט הוא נקודת המבט: בני הזוג שהנישואין שלהם התפרקו לא נראים בסרט בצורה ישירה - הגיבורים של הדרך בה הסיפור הזה בדרך כלל מסופר אינם העניין כאן. המוקד הוא מערכת היחסים הנרקמת בהדרגה בין הבת של… להמשך קריאה
בניגוד למה שקרה על המסך, שאלות די מעניינות עלו בי בזמן הצפייה ב"שליחות קטלנית: ג'נסיס" (Terminator: Genisys), הפרק החמישי במותג האקשן-מד"ב האהוב שהחל ב-1984. אך על אף שלצערי מצאתי שיש לי זמן רב לחשוב במהלך ההקרנה, אני לא יכול לומר שמצאתי תשובות לאף אחת מהן. השאלה הראשונה היא מדוע כבר 24 שנה לא מצליחים לשחזר את הקסם של "שליחות קטלנית:… להמשך קריאה
"סרטים מן העבר" היא פינה חודשית בבלוג שמטרתה לגרום לי לקחת נשימה מהמירוץ הסיזיפי אחרי הסרטים החדשים, ולחזור אחורה לחפש סרטים ישנים שפספסתי עד היום וששווה להעלות אותם חזרה לשיחה, בין אם הם טובים או לא. הכללים הם שניים: זה צריך להיות סרט שלא ראיתי מעולם, וזה צריך להיות סרט שגילו מינימום 20 שנה. הרעיון הוא להסתכל על הסרטים האלו… להמשך קריאה
מבין הסרטים החדשים שעלו לאקרנים בסופש, שניים כוונו באופן מובהק לקהל בגיל חד-ספרתי, כך שנותרתי רק עם ״נשיא על הכוונת״ (Big Game) בתור אופציה ראויה לסקירה. קשה לומר שבאתי עם ציפיות בשמיים, מכל מיני סיבות. הראשונה שבהן היא שם הסרט, שבעברית הוא לא רק חסר ייחוד אלא גם מסבירני במיוחד, למרות שאולי זה עדיף מאשר התמודדות ישירה יותר עם תרגום… להמשך קריאה
בסוף השבוע פתח פסטיבל הקולנוע ה-32 של ירושלים את האופציה להזמנת כרטיסים, בדיוק בזמן להשלמת החשיפה המלאה של התוכניה השנתית. כהרגלנו, אנחנו כאן קודם כל עם המלצות (ואזהרות) על סרטים שכבר ראינו מתוך ההיצע השנתי, בניגוד לכתבות מהסוג שרק מדגיש את מה שנראה מסקרן (פוסט שכזה יעלה גם אצלנו בהמשך). רצה הגורל והשנה ראינו לא מעט סרטים, בין אם בזכות… להמשך קריאה
תגובות אחרונות