15 באוקטובר 2015 מאת עופר ליברגל
״להציל את מארק וואטני״ (The Martian), סרטו החדש של רידלי סקוט, הוא סרט שבהחלט נהנתי מן הצפייה בו לרוב אורכו. למעשה, זה אחד מן הסרטים שהכי נהנתי ממנו מקרב סרטיו של הבמאי, בטח שבעשורים האחרונים. אבל אני עדיין חש בעיה מול הסביבה בקשר אליו - אני לא מרגיש שהסרט הזה הוא ציון מפנה בתולדות המדע הבדיוני בקולנוע, או סרט יוצא דופן… להמשך קריאה
13 באוקטובר 2015 מאת אור סיגולי
"סרטים מן העבר" היא פינה חודשית בבלוג שמטרתה לגרום לי לקחת נשימה מהמירוץ הסיזיפי אחרי הסרטים החדשים, ולחזור אחורה לחפש סרטים ישנים שפספסתי עד היום וששווה להעלות אותם חזרה לשיחה, בין אם הם טובים או לא. הכללים הם שניים: זה צריך להיות סרט שלא ראיתי מעולם, וזה צריך להיות סרט שגילו מינימום 20 שנה. הרעיון הוא להסתכל על הסרטים האלו… להמשך קריאה
10 באוקטובר 2015 מאת עופר ליברגל
"לונדון, שנות הששים. לכולם היה סיפור על האחים קריי". במילים אלו נפתח הסרט ״אגדת האחים קריי״, אשר באנגלית שמו הוא פשוט ״Legend״ רק אגדה. דומה כי הסרט מתמיד בשילוב הצהרת הפתיחה הזו והכותרת - הסרט נראה כמו רצף אפיזודות, ספק נטועות במציאות של לונדון, ספק הפרזה. יש בסרט התקדמות נראטיבית לינארית, אבל היא עובדת פחות טוב מכל סצנה ספק-ביזארית בנפרד.… להמשך קריאה
9 באוקטובר 2015 מאת עופר ליברגל
הסקירה שלי על כל סרטי אינגמר ברגמן מגיעה לחלקה החמישי, הכולל ארבעה סרטים שנוצרו בין השנים 1950 ל-1952. עוד באותה תקופה, ברגמן יצר פרסומות לסבון (הייתה תקופה קשה הן בתעשיית הקולנוע והן בחייו הפרטיים), אבל אני לא התייחס אליהם בשלב זה. בכל מקרה, יחד עם הסרטים בפוסט זה הגעתי עד כה ל-13 סרטים שנסקרו ויש לי עוד דרך ארוכה. אבל… להמשך קריאה
6 באוקטובר 2015 מאת אורון שמיר
בעוד אור ועופר כתבו במרץ מהפסטיבל החיפאי, אני רק ביקרתי בו השנה. שני הסרטים שהכי חיבבתי הם ״אילים״ האיסלנדי ו״לילותיו הלבנים של הדוור״ הרוסי, וגם עליהם, כמו על השאר, לא הרגשתי שיש לי הרבה מאוד מה להוסיף מעבר למה שכתבו עמיתיי. בצירוף מקרים שכזה, יצא שגם ראיתי כמעט את כל הסרטים שעלו בסופש זה לאקרנים. על חלקם כתבתי לעכבר העיר, ואל האחרים… להמשך קריאה
4 באוקטובר 2015 מאת אור סיגולי
המרוכזים שביניכם ודאי שמו לב שביום שבת לא עלה סיכום יומי מחיפה, אבל זה לא אומר שנעדרתי מהפסטיבל. להפך. פשוט החלטתי לקחת יום אחד רענון כדי לחזור בכוחות מחודשים, ולמנוע מכם קריאת טקסטים אוטומטיים ועייפים שמגיעים באופן טבעי אחרי שבוע רצוף. במהלך היומיים האחרונים צפיתי בשישה סרטים, כאשר ארבעה מהם יסוקרו כאן. שניים שלא יופיעו פה, או בזה הבא, הם… להמשך קריאה
2 באוקטובר 2015 מאת אור סיגולי
השנה יוענק בפסטיבל חיפה פרס חביב הקהל, לו מצביעים הצופים. אני לא זוכר אם היוזמה הזו הייתה גם בשנה שעברה (בירושלים היא רצה כבר כמה שנים), והאמת שמעולם לא לגמרי השתכנעתי שהמדד שלה הוא נכון (לסרטים שמוקרנים באולמות הגדולים יהיו יותר צופים ולכן יכולים לזכות ביותר קולות וכו'), אבל היא בכל זאת מעניינת מאוד. על פי הנתונים בשטח, כלומר הסרט… להמשך קריאה
1 באוקטובר 2015 מאת עופר ליברגל
אחד מן הסרטים הכי מרשימים והכי מפצלי קהל בפסטיבל חיפה אשר מתקיים בימים אלו הוא סרט הביכורים של הבמאי האיטלקי פרדיננדו צ'יטו פילומרינו. ״אנטוניה.״ (Antonia), כך נקרא הסרט, הוא דיוקן של חייה ויצירתה של המשוררת אנטוניה פּוֹצִי, ילידת 1912. המשוררת חיה וכתבה באיטליה הפאשיסטית. כבר בראשית הסרט מציין הכיתוב על המסך כי במהלך חייה הקצרים לא פורסם אף שיר שלה. פוצי מתה… להמשך קריאה
1 באוקטובר 2015 מאת אור סיגולי
זה היה יום של שמות גדולים בחיפה. גם מתמודד אירופאי לאוסקר הטוב ביותר בשפה זרה, וגם שני סרטים אמריקאיים בעלי פרופיל בינוני עד גבוה עם שחקנים שיכולים לעטר הפקות הוליוודיות יוקרתיות. בינתיים גם התחרות הישראלית מתחילה לקבל תאוצה. "התעוררות" ו"למה עזבתני?" השנוי במחלוקת היו הסוסים הראשונים, ואתמול הצטרף אליהם יקירינו "היורד למעלה". היום יוקרנו שני סרטים אחרים שעושים את בכורתם… להמשך קריאה
״להציל את מארק וואטני״ (The Martian), סרטו החדש של רידלי סקוט, הוא סרט שבהחלט נהנתי מן הצפייה בו לרוב אורכו. למעשה, זה אחד מן הסרטים שהכי נהנתי ממנו מקרב סרטיו של הבמאי, בטח שבעשורים האחרונים. אבל אני עדיין חש בעיה מול הסביבה בקשר אליו - אני לא מרגיש שהסרט הזה הוא ציון מפנה בתולדות המדע הבדיוני בקולנוע, או סרט יוצא דופן… להמשך קריאה
"סרטים מן העבר" היא פינה חודשית בבלוג שמטרתה לגרום לי לקחת נשימה מהמירוץ הסיזיפי אחרי הסרטים החדשים, ולחזור אחורה לחפש סרטים ישנים שפספסתי עד היום וששווה להעלות אותם חזרה לשיחה, בין אם הם טובים או לא. הכללים הם שניים: זה צריך להיות סרט שלא ראיתי מעולם, וזה צריך להיות סרט שגילו מינימום 20 שנה. הרעיון הוא להסתכל על הסרטים האלו… להמשך קריאה
"לונדון, שנות הששים. לכולם היה סיפור על האחים קריי". במילים אלו נפתח הסרט ״אגדת האחים קריי״, אשר באנגלית שמו הוא פשוט ״Legend״ רק אגדה. דומה כי הסרט מתמיד בשילוב הצהרת הפתיחה הזו והכותרת - הסרט נראה כמו רצף אפיזודות, ספק נטועות במציאות של לונדון, ספק הפרזה. יש בסרט התקדמות נראטיבית לינארית, אבל היא עובדת פחות טוב מכל סצנה ספק-ביזארית בנפרד.… להמשך קריאה
הסקירה שלי על כל סרטי אינגמר ברגמן מגיעה לחלקה החמישי, הכולל ארבעה סרטים שנוצרו בין השנים 1950 ל-1952. עוד באותה תקופה, ברגמן יצר פרסומות לסבון (הייתה תקופה קשה הן בתעשיית הקולנוע והן בחייו הפרטיים), אבל אני לא התייחס אליהם בשלב זה. בכל מקרה, יחד עם הסרטים בפוסט זה הגעתי עד כה ל-13 סרטים שנסקרו ויש לי עוד דרך ארוכה. אבל… להמשך קריאה
בעוד אור ועופר כתבו במרץ מהפסטיבל החיפאי, אני רק ביקרתי בו השנה. שני הסרטים שהכי חיבבתי הם ״אילים״ האיסלנדי ו״לילותיו הלבנים של הדוור״ הרוסי, וגם עליהם, כמו על השאר, לא הרגשתי שיש לי הרבה מאוד מה להוסיף מעבר למה שכתבו עמיתיי. בצירוף מקרים שכזה, יצא שגם ראיתי כמעט את כל הסרטים שעלו בסופש זה לאקרנים. על חלקם כתבתי לעכבר העיר, ואל האחרים… להמשך קריאה
המשך… להמשך קריאה
המרוכזים שביניכם ודאי שמו לב שביום שבת לא עלה סיכום יומי מחיפה, אבל זה לא אומר שנעדרתי מהפסטיבל. להפך. פשוט החלטתי לקחת יום אחד רענון כדי לחזור בכוחות מחודשים, ולמנוע מכם קריאת טקסטים אוטומטיים ועייפים שמגיעים באופן טבעי אחרי שבוע רצוף. במהלך היומיים האחרונים צפיתי בשישה סרטים, כאשר ארבעה מהם יסוקרו כאן. שניים שלא יופיעו פה, או בזה הבא, הם… להמשך קריאה
השנה יוענק בפסטיבל חיפה פרס חביב הקהל, לו מצביעים הצופים. אני לא זוכר אם היוזמה הזו הייתה גם בשנה שעברה (בירושלים היא רצה כבר כמה שנים), והאמת שמעולם לא לגמרי השתכנעתי שהמדד שלה הוא נכון (לסרטים שמוקרנים באולמות הגדולים יהיו יותר צופים ולכן יכולים לזכות ביותר קולות וכו'), אבל היא בכל זאת מעניינת מאוד. על פי הנתונים בשטח, כלומר הסרט… להמשך קריאה
אחד מן הסרטים הכי מרשימים והכי מפצלי קהל בפסטיבל חיפה אשר מתקיים בימים אלו הוא סרט הביכורים של הבמאי האיטלקי פרדיננדו צ'יטו פילומרינו. ״אנטוניה.״ (Antonia), כך נקרא הסרט, הוא דיוקן של חייה ויצירתה של המשוררת אנטוניה פּוֹצִי, ילידת 1912. המשוררת חיה וכתבה באיטליה הפאשיסטית. כבר בראשית הסרט מציין הכיתוב על המסך כי במהלך חייה הקצרים לא פורסם אף שיר שלה. פוצי מתה… להמשך קריאה
תגובות אחרונות