21 באוגוסט 2016 מאת אורון שמיר
בזכות אולפני ההנפשה של פיקסאר, לפחות פעם בשנה מתבטאים כולם כאילו חזרנו לעידן האולפנים ההוליוודי, בו הגוף האחראי על היצירה חשוב לא פחות מזהות הבמאי. אך מלבד חטיבת האנימציה הפיקסארית קשה למנות יותר מדי שמות נוספים בעלי השפעה דומה, אולי מלבד הכוח העולה העונה לשם ״לייקה״ (LAIKA). אולפני לייקה יצרו לראשונה סרט באורך מלא בשנת 2009, בטכניקת סטופ-מושן שהפכה לסימן ההיכר… להמשך קריאה
19 באוגוסט 2016 מאת עופר ליברגל
הסרט ״כלבי מלחמה״ (War Dogs) מתבסס על חומר גלם נהדר - סיפור אמיתי שהוא מגוחך ואבסורדי, אך בו זמנית גם מייצג היטב דברים רבים אשר פגומים בתקופה בה אנו חיים. סיפור החושף מגרעות בשיטה הקפיטליסטית, בעודף הפרטה, ובהתערבות הצבאית של ארה"ב וצבאות מערביים נוספים בארצות ובתרבויות שאין להם מושג לגביהן. זהו סיפורם של שני חברים מפלורידה, שגילו שצבא ארה"ב מוציא מכרזים לכמעט כל הצרכים שלו, כולל כלי… להמשך קריאה
18 באוגוסט 2016 מאת אור סיגולי
הסרט "מים לא שקטים", הוזכר לראשונה בפינת אימת החודש של יולי, אז התלוננתי על מצב סרטי הז'אנר של 2016, וקיוויתי שאולי הסרט הזה ישנה את המצב. היחס אליו מעבר לים היה חמים ומפרגן למדי, ומעבר לכך במאי הסרט, חאומה קולט-סרה, עשה בסוף האלף הקודם את המותחן "יתומה" (Orphan) שהיה להפתעה מוצלחת למדי וכפי שגיליתי לאחרונה, גם שורד היטב צפייה שנייה.… להמשך קריאה
16 באוגוסט 2016 מאת אור סיגולי
"סרטים מן העבר" היא פינה חודשית בבלוג, שמטרתה לגרום לי לקחת נשימה מהמירוץ הסיזיפי אחר הסרטים החדשים, ולחזור אחורה לחפש סרטים ישנים שפספסתי עד היום וששווה להעלות אותם חזרה לשיחה, בין אם הם טובים או לא. הכללים הם שניים: זה צריך להיות סרט שלא ראיתי מעולם, וזה צריך להיות סרט שגילו מינימום 20 שנה. הרעיון הוא להסתכל על הסרטים האלו… להמשך קריאה
14 באוגוסט 2016 מאת לירון סיני
אתחיל בחדשות הטובות: "אמהות רעות" (Bad Moms) אומר הרבה דברים שצריכים להיאמר על מה זה להיות אמא היום, דברים שבתמימותי (אני עוד לא אמא בעצמי) הייתי בטוחה שהם מובנים מאליהם אבל מחשיפה לדיונים בפייסבוק לאחרונה הבנתי כמה חשוב שמישהי, נניח דמות שמגולמת על ידי מילה קוניס, תצעק אותם בקולי קולות בקומדיה לקהל הרחב. האמירה שלה בגדול היא שברגע שאת נעשית… להמשך קריאה
12 באוגוסט 2016 מאת עופר ליברגל
הבהרה מיותרת עבור רוב אנשים אבל הכרחית עבור אחרים: הסרט "מסיבת נקניקיות" הינו סרט מצויר למבוגרים בלבד. כל מה שאתם לא רוצים שהילדים שלכם יראו, קיים בסרט זה. סת' רוגן ואוון גולדברג הם אחד מצוותי היוצרים הכי פוריים בהוליווד. קשה לחשוב עליהם בתור כאלו, מאחר ולרוב הם מייצרים סרטים על אנשים שמקדישים את רוב חייהם לבילויים ריקניים וסמים קלים, בכיכובו של רוגן וקבוצה… להמשך קריאה
11 באוגוסט 2016 מאת אור סיגולי
הסיבה האמיתית לראות את "זר דופק בדלת" (Return to Sender) בשבילי, הייתה בעצם השחקנית הראשית רוזמונד פייק. חיבתי אל השחקנית הבריטית, שנתנה את אחת מהופעות היקום ביצירת המופת "נעלמת" (עליו הייתה מועמדת לאוסקר), הייתה רבה מהרגע שראיתי אותה בתפקיד משנה גונב הצגה ב"לחנך את ג'ני", ולאחר כמה תפקידים חלשים, חזרה בחסות דיויד פינצ'ר אל גג העולם. לאחרונה ראינו אותה מבריקה… להמשך קריאה
7 באוגוסט 2016 מאת אורון שמיר
חדי וחדות ההבחנה ודאי שמו לב שלא ממש כתבתי (או אפילו ערכתי, אם להודות על האמת) בסריטה בשבועיים האחרונים. אם לא שמתם ושמתן לב להיעדרי, זה כנראה הודות לחבריי ושותפיי לבלוג, במיוחד אור, שחיפו עליי בתקופה העמוסה הזו. הסיבה היא שינוי בחיי האישיים שאני לא חושב שיהיה מעניין או ראוי להרחיב עליו (בגדול - עברתי לניו יורק), ואני בעיקר מאוד… להמשך קריאה
5 באוגוסט 2016 מאת עופר ליברגל
בערך שנה אחרי שזכה בפרס הראשון בתחרות "מבט מסוים" בפסטיבל קאן (מסגרת אשר מיועדת, יותר ברמת התיאוריה, בעיקר לסרטים החורגים במעט מן המיינסטרים הקולנועי) ולאחר שזכה לתגובות חמות בארץ במהלך הקרנתו בפסטיבל חיפה (שם כתב עליו אור), מגיע סרטו של הבמאי האיסלנדי גרימור האקונרסון להקרנות מסחריות בארץ. שמו העברי של הסרט, "איילים", לכאורה תרגום מילולי מדויק לשם הלועזי Rams. אולם בסרט עצמו ואין… להמשך קריאה
2 באוגוסט 2016 מאת לירון סיני
כשויגו מורטנסן מלוהק לתפקיד ראשי ונושא סרט על כתפיו, הוא מגיע עם מטען. כמו כל שחקן מוכר שכבר עשה פרויקט גדול אחד לפחות, כשאני רואה אותו בסרט חדש אני לא מסוגלת להגיע נקייה מהדמויות הקודמות שראיתי אותו מגלם. במקרים היותר עגומים המצב הזה מוביל לטייפקאסט של שחקנים שמגלמים שוב ושוב את אותה גברת בשינוי אדרת, במקרים היותר מעניינים הוא מוסיף… להמשך קריאה
בזכות אולפני ההנפשה של פיקסאר, לפחות פעם בשנה מתבטאים כולם כאילו חזרנו לעידן האולפנים ההוליוודי, בו הגוף האחראי על היצירה חשוב לא פחות מזהות הבמאי. אך מלבד חטיבת האנימציה הפיקסארית קשה למנות יותר מדי שמות נוספים בעלי השפעה דומה, אולי מלבד הכוח העולה העונה לשם ״לייקה״ (LAIKA). אולפני לייקה יצרו לראשונה סרט באורך מלא בשנת 2009, בטכניקת סטופ-מושן שהפכה לסימן ההיכר… להמשך קריאה
הסרט ״כלבי מלחמה״ (War Dogs) מתבסס על חומר גלם נהדר - סיפור אמיתי שהוא מגוחך ואבסורדי, אך בו זמנית גם מייצג היטב דברים רבים אשר פגומים בתקופה בה אנו חיים. סיפור החושף מגרעות בשיטה הקפיטליסטית, בעודף הפרטה, ובהתערבות הצבאית של ארה"ב וצבאות מערביים נוספים בארצות ובתרבויות שאין להם מושג לגביהן. זהו סיפורם של שני חברים מפלורידה, שגילו שצבא ארה"ב מוציא מכרזים לכמעט כל הצרכים שלו, כולל כלי… להמשך קריאה
הסרט "מים לא שקטים", הוזכר לראשונה בפינת אימת החודש של יולי, אז התלוננתי על מצב סרטי הז'אנר של 2016, וקיוויתי שאולי הסרט הזה ישנה את המצב. היחס אליו מעבר לים היה חמים ומפרגן למדי, ומעבר לכך במאי הסרט, חאומה קולט-סרה, עשה בסוף האלף הקודם את המותחן "יתומה" (Orphan) שהיה להפתעה מוצלחת למדי וכפי שגיליתי לאחרונה, גם שורד היטב צפייה שנייה.… להמשך קריאה
"סרטים מן העבר" היא פינה חודשית בבלוג, שמטרתה לגרום לי לקחת נשימה מהמירוץ הסיזיפי אחר הסרטים החדשים, ולחזור אחורה לחפש סרטים ישנים שפספסתי עד היום וששווה להעלות אותם חזרה לשיחה, בין אם הם טובים או לא. הכללים הם שניים: זה צריך להיות סרט שלא ראיתי מעולם, וזה צריך להיות סרט שגילו מינימום 20 שנה. הרעיון הוא להסתכל על הסרטים האלו… להמשך קריאה
אתחיל בחדשות הטובות: "אמהות רעות" (Bad Moms) אומר הרבה דברים שצריכים להיאמר על מה זה להיות אמא היום, דברים שבתמימותי (אני עוד לא אמא בעצמי) הייתי בטוחה שהם מובנים מאליהם אבל מחשיפה לדיונים בפייסבוק לאחרונה הבנתי כמה חשוב שמישהי, נניח דמות שמגולמת על ידי מילה קוניס, תצעק אותם בקולי קולות בקומדיה לקהל הרחב. האמירה שלה בגדול היא שברגע שאת נעשית… להמשך קריאה
הבהרה מיותרת עבור רוב אנשים אבל הכרחית עבור אחרים: הסרט "מסיבת נקניקיות" הינו סרט מצויר למבוגרים בלבד. כל מה שאתם לא רוצים שהילדים שלכם יראו, קיים בסרט זה. סת' רוגן ואוון גולדברג הם אחד מצוותי היוצרים הכי פוריים בהוליווד. קשה לחשוב עליהם בתור כאלו, מאחר ולרוב הם מייצרים סרטים על אנשים שמקדישים את רוב חייהם לבילויים ריקניים וסמים קלים, בכיכובו של רוגן וקבוצה… להמשך קריאה
הסיבה האמיתית לראות את "זר דופק בדלת" (Return to Sender) בשבילי, הייתה בעצם השחקנית הראשית רוזמונד פייק. חיבתי אל השחקנית הבריטית, שנתנה את אחת מהופעות היקום ביצירת המופת "נעלמת" (עליו הייתה מועמדת לאוסקר), הייתה רבה מהרגע שראיתי אותה בתפקיד משנה גונב הצגה ב"לחנך את ג'ני", ולאחר כמה תפקידים חלשים, חזרה בחסות דיויד פינצ'ר אל גג העולם. לאחרונה ראינו אותה מבריקה… להמשך קריאה
בערך שנה אחרי שזכה בפרס הראשון בתחרות "מבט מסוים" בפסטיבל קאן (מסגרת אשר מיועדת, יותר ברמת התיאוריה, בעיקר לסרטים החורגים במעט מן המיינסטרים הקולנועי) ולאחר שזכה לתגובות חמות בארץ במהלך הקרנתו בפסטיבל חיפה (שם כתב עליו אור), מגיע סרטו של הבמאי האיסלנדי גרימור האקונרסון להקרנות מסחריות בארץ. שמו העברי של הסרט, "איילים", לכאורה תרגום מילולי מדויק לשם הלועזי Rams. אולם בסרט עצמו ואין… להמשך קריאה
כשויגו מורטנסן מלוהק לתפקיד ראשי ונושא סרט על כתפיו, הוא מגיע עם מטען. כמו כל שחקן מוכר שכבר עשה פרויקט גדול אחד לפחות, כשאני רואה אותו בסרט חדש אני לא מסוגלת להגיע נקייה מהדמויות הקודמות שראיתי אותו מגלם. במקרים היותר עגומים המצב הזה מוביל לטייפקאסט של שחקנים שמגלמים שוב ושוב את אותה גברת בשינוי אדרת, במקרים היותר מעניינים הוא מוסיף… להמשך קריאה
תגובות אחרונות