12 בספטמבר 2017 מאת אור סיגולי
"סרטים מן העבר" היא פינה חודשית בבלוג, שמטרתה לגרום לי לקחת נשימה מהמירוץ הסיזיפי אחר הסרטים החדשים, ולחזור אחורה לחפש סרטים ישנים שפספסתי עד היום וששווה להעלות אותם חזרה לשיחה, בין אם הם טובים או לא. הכללים הם שניים: זה צריך להיות סרט שלא ראיתי מעולם, וזה צריך להיות סרט שגילו מינימום 20 שנה. הרעיון הוא להסתכל על הסרטים האלו… להמשך קריאה
31 באוגוסט 2017 מאת עופר ליברגל
הסרט ״אונה״ (Una) מבוסס על המחזה ״ציפור שחורה״ (Blackbird) מאת המחזאי הבריטי דייויד הארוור. המחזה הציג בבכורה בשנת 2005 בפסטיבל הפרינג' באדינבורו, משם המשיך מהר מאוד להצלחה על הבמה בבריטניה ובעוד ארצות רבות ברחבי העולם. ביניהן שתי הפקות אמריקאיות שונות בכיכובו של ג'ף דניאלס - הראשונה ב-2007 יחד עם אליסון פיל, והשנייה בשנה שעברה, כמעט במקביל ליציאת הסרט, כאשר מישל וויליאמס חברה אל… להמשך קריאה
29 באוגוסט 2017 מאת אור סיגולי
את אימת החודש של יולי פתחנו בפרידה מאחד המאסטרים הגדולים של הקולנוע, ג'ורג' רומרו, אבי הזומבים המודרניים בקולנוע, שהלך לעולמו בגיל 77. לאחר מכן סיפרתי על כך שסוף סוף הגיעו הקץ לשמועות על מאחורי הקלעים של סרט האימה "פולטרגייסט", הנוגעים לזהות הבמאי אמיתי של הסרט. טובי הופר הוא החתום עליו, אבל היה זה למעשה סטיבן ספילברג שניהל את הסט. חודש… להמשך קריאה
26 באוגוסט 2017 מאת אור סיגולי
סוף אוגוסט איננה תקופה מרהיבה בבתי הקולנוע מכיוון שהיא מורכבת בעיקר משאריות סרטי הקיץ ובדרמות שהאולפנים לא מאמינים בפוטנציאל שלהן לעונת הפרסים. את זה אנחנו כבר יודעים, אבל השנה היצע הסרטים הדליל קיצוני מבדרך כלל, המשך ישיר לקיץ הכל כך לא מסעיר שעבר עלינו. בודדה בגלות וכמעט מורעבת, החלטתי לחפש במקום אחר. פניתי למנוי הנטפליקס שלי, מניח בצד את ההתקדמות… להמשך קריאה
24 באוגוסט 2017 מאת עופר ליברגל
״שיר ערש שבור״ (Broken Lullaby) הוא סרט שריתק אותי בעבר, אף כי לא הצלחתי למצוא עותק שלו. הסיבה המקורית לעניין שלי בו הייתה העובדה שהוא נחשב לסרט הדרמטי היחיד של ארנסט לוביטש בתקופת הקולנוע המדבר, תקופה בה לוביטש ביסס את שמו כאחד מבמאי הקומדיות השנונים ביותר, תוך שהוא מביים שורה ארוכה של קלאסיקות ששרדו היטב את מבחן הזמן. אחת הגדולות שבהם, צרות… להמשך קריאה
20 באוגוסט 2017 מאת לירון סיני
חם, חם נורא בחוץ, וצריך משהו מרענן כדי לשכוח מ-140% לחות שלא מרפים. נניח סרט שודים, זה משהו שיכול לבוא בטוב. בטח אם הוא מגיע עם כמה כוכבים רציניים וטובי מראה, כולל דיבור חביב על קאמבק, משהו בניחוח האחים כהן אבל עם פחות יומרה, ויותר מבטא. לא ש"לוגאן לאקי" (Logan Lucky) נטול יומרות, זהו סרט השיבה למסך הגדול של סטיבן… להמשך קריאה
19 באוגוסט 2017 מאת עופר ליברגל
אחד מן האתגרים הקשים ביותר לאמן הוא המשך עשייה לאחר שיצירה שלו זוכה להערכה גדולה מן הצפוי. סרטו הארוך השני של דסטין דניאל קרטון, ״בית זמני״ (שהוקרן בארץ גם בשם ״טווח קצר 12״, שם הקרוב יותר למקור ״Short Term 12״) היה פיתוח לסרט קצר שיצר, דרמה בלי שחקנים מאוד ידועים אשר התרחשה במרכז לנוער בסיכון, תוך התמקדות בחייה של מדריכה במקום.… להמשך קריאה
13 באוגוסט 2017 מאת עופר ליברגל
הייתה תקופה, לא לפני יותר מדי זמן, בה סרטים בכיכובו של וויל פארל לא זכו להפצה מסחרית בישראל ובאופן קבוע. ניתן להבין מדוע: יש משהו בסגנון המשחק המוגזם של השחקן הזה בקומדיות שמהווה טעם נרכש. הסרטים בכיכובו תמיד עשויים להיראות במבט ראשון מופרזים מדי והמשחק שלו לרוב אף מוקצן יותר מהנחות היסוד המופרכות של התסריט. אבל בסופו של דבר, פארל… להמשך קריאה
12 באוגוסט 2017 מאת עופר ליברגל
סיום סרטו של ג'ון פורד ״המחפשים״ (The Searchers) הוא אולי הרגע הכי מוכר בתולדות ז'אנר המערבון, למרות שהסיום הזה מרגיש קצת כמו אנטי-קליימקס (ספוילר לסרט בן למעלה מ-60 שנה): אחרי שהגיבור איתן אדוארדס מצא את הילדה/נערה אחריה חיפש במשך שנים (לא אציין בטקסט זה מה היה המניע שלו) הוא שב לעיירת המוצא. כל הדמויות שנותרו בחיים בסרט נכנסות לבית, חוץ מאיתן, בגילומו… להמשך קריאה
6 באוגוסט 2017 מאת עופר ליברגל
עבורי, פרנסואה אוזון הוא אחד מן הבמאים הכי מרתקים בקולנוע הצרפתי העכשווי, קודם כל בזכות הכישורים הטכניים שלו. מדובר בבמאי שעושה תמיד שימוש מוקצן ומרהיב באמצעי המבע הקולנועיים - הסרטים שלו מבליטים את העשייה בעזרת צילום עשיר ולא טבעי ועריכה לא שגרתית, דבר אשר הופך גם את סרטיו הפחות טובים למעניינים לצפייה. אוזון משלב את הפן הטכני הזה עם עבודה… להמשך קריאה
"סרטים מן העבר" היא פינה חודשית בבלוג, שמטרתה לגרום לי לקחת נשימה מהמירוץ הסיזיפי אחר הסרטים החדשים, ולחזור אחורה לחפש סרטים ישנים שפספסתי עד היום וששווה להעלות אותם חזרה לשיחה, בין אם הם טובים או לא. הכללים הם שניים: זה צריך להיות סרט שלא ראיתי מעולם, וזה צריך להיות סרט שגילו מינימום 20 שנה. הרעיון הוא להסתכל על הסרטים האלו… להמשך קריאה
הסרט ״אונה״ (Una) מבוסס על המחזה ״ציפור שחורה״ (Blackbird) מאת המחזאי הבריטי דייויד הארוור. המחזה הציג בבכורה בשנת 2005 בפסטיבל הפרינג' באדינבורו, משם המשיך מהר מאוד להצלחה על הבמה בבריטניה ובעוד ארצות רבות ברחבי העולם. ביניהן שתי הפקות אמריקאיות שונות בכיכובו של ג'ף דניאלס - הראשונה ב-2007 יחד עם אליסון פיל, והשנייה בשנה שעברה, כמעט במקביל ליציאת הסרט, כאשר מישל וויליאמס חברה אל… להמשך קריאה
את אימת החודש של יולי פתחנו בפרידה מאחד המאסטרים הגדולים של הקולנוע, ג'ורג' רומרו, אבי הזומבים המודרניים בקולנוע, שהלך לעולמו בגיל 77. לאחר מכן סיפרתי על כך שסוף סוף הגיעו הקץ לשמועות על מאחורי הקלעים של סרט האימה "פולטרגייסט", הנוגעים לזהות הבמאי אמיתי של הסרט. טובי הופר הוא החתום עליו, אבל היה זה למעשה סטיבן ספילברג שניהל את הסט. חודש… להמשך קריאה
סוף אוגוסט איננה תקופה מרהיבה בבתי הקולנוע מכיוון שהיא מורכבת בעיקר משאריות סרטי הקיץ ובדרמות שהאולפנים לא מאמינים בפוטנציאל שלהן לעונת הפרסים. את זה אנחנו כבר יודעים, אבל השנה היצע הסרטים הדליל קיצוני מבדרך כלל, המשך ישיר לקיץ הכל כך לא מסעיר שעבר עלינו. בודדה בגלות וכמעט מורעבת, החלטתי לחפש במקום אחר. פניתי למנוי הנטפליקס שלי, מניח בצד את ההתקדמות… להמשך קריאה
״שיר ערש שבור״ (Broken Lullaby) הוא סרט שריתק אותי בעבר, אף כי לא הצלחתי למצוא עותק שלו. הסיבה המקורית לעניין שלי בו הייתה העובדה שהוא נחשב לסרט הדרמטי היחיד של ארנסט לוביטש בתקופת הקולנוע המדבר, תקופה בה לוביטש ביסס את שמו כאחד מבמאי הקומדיות השנונים ביותר, תוך שהוא מביים שורה ארוכה של קלאסיקות ששרדו היטב את מבחן הזמן. אחת הגדולות שבהם, צרות… להמשך קריאה
חם, חם נורא בחוץ, וצריך משהו מרענן כדי לשכוח מ-140% לחות שלא מרפים. נניח סרט שודים, זה משהו שיכול לבוא בטוב. בטח אם הוא מגיע עם כמה כוכבים רציניים וטובי מראה, כולל דיבור חביב על קאמבק, משהו בניחוח האחים כהן אבל עם פחות יומרה, ויותר מבטא. לא ש"לוגאן לאקי" (Logan Lucky) נטול יומרות, זהו סרט השיבה למסך הגדול של סטיבן… להמשך קריאה
אחד מן האתגרים הקשים ביותר לאמן הוא המשך עשייה לאחר שיצירה שלו זוכה להערכה גדולה מן הצפוי. סרטו הארוך השני של דסטין דניאל קרטון, ״בית זמני״ (שהוקרן בארץ גם בשם ״טווח קצר 12״, שם הקרוב יותר למקור ״Short Term 12״) היה פיתוח לסרט קצר שיצר, דרמה בלי שחקנים מאוד ידועים אשר התרחשה במרכז לנוער בסיכון, תוך התמקדות בחייה של מדריכה במקום.… להמשך קריאה
הייתה תקופה, לא לפני יותר מדי זמן, בה סרטים בכיכובו של וויל פארל לא זכו להפצה מסחרית בישראל ובאופן קבוע. ניתן להבין מדוע: יש משהו בסגנון המשחק המוגזם של השחקן הזה בקומדיות שמהווה טעם נרכש. הסרטים בכיכובו תמיד עשויים להיראות במבט ראשון מופרזים מדי והמשחק שלו לרוב אף מוקצן יותר מהנחות היסוד המופרכות של התסריט. אבל בסופו של דבר, פארל… להמשך קריאה
סיום סרטו של ג'ון פורד ״המחפשים״ (The Searchers) הוא אולי הרגע הכי מוכר בתולדות ז'אנר המערבון, למרות שהסיום הזה מרגיש קצת כמו אנטי-קליימקס (ספוילר לסרט בן למעלה מ-60 שנה): אחרי שהגיבור איתן אדוארדס מצא את הילדה/נערה אחריה חיפש במשך שנים (לא אציין בטקסט זה מה היה המניע שלו) הוא שב לעיירת המוצא. כל הדמויות שנותרו בחיים בסרט נכנסות לבית, חוץ מאיתן, בגילומו… להמשך קריאה
עבורי, פרנסואה אוזון הוא אחד מן הבמאים הכי מרתקים בקולנוע הצרפתי העכשווי, קודם כל בזכות הכישורים הטכניים שלו. מדובר בבמאי שעושה תמיד שימוש מוקצן ומרהיב באמצעי המבע הקולנועיים - הסרטים שלו מבליטים את העשייה בעזרת צילום עשיר ולא טבעי ועריכה לא שגרתית, דבר אשר הופך גם את סרטיו הפחות טובים למעניינים לצפייה. אוזון משלב את הפן הטכני הזה עם עבודה… להמשך קריאה
תגובות אחרונות