22 באוגוסט 2019 מאת אור סיגולי
הקומדיה השחורה, או שמא מותחן האימה, "מי שעומד מאחורי" (Ready or Not) בא בדרישה לא קטנה מהצופים שלו ממש על ההתחלה – הוא מבקש מאתנו לשתף פעולה עם אחת מנקודות המוצא המופרכות והמטופשות ביותר שאי פעם ראיתי בסרט. הסרט (אני עומד לתאר פה את 10 הדקות הראשונות, פחות או יותר, אז אל תחששו) נפתח ביום חתונתה של גרייס לבחיר ליבה… להמשך קריאה
19 באוגוסט 2019 מאת אור סיגולי
זה ממש לא מה שהיה אמור לקרות. הרי כל הסימנים העידו על כך ש"לבבות באטלנטיס" (Hearts in Atlantis), העיבוד הקולנועי הראשון לסטיבן קינג במילניום החדש,נועד להצלחה קופתית וביקורתית ואפילו לקבל נוכחות מאסיבית בעונת הפרסים. לא רק שהוא נישא על כנפי ההצלחה של העיבוד הקודם לקינג, "גרין מייל", שהיה לשובר קופות ומועמד לאוסקר הסרט הטוב ביותר (הוא ניצב במשך 18 שנה… להמשך קריאה
16 באוגוסט 2019 מאת אור סיגולי
כבר כמעט עשר שנים, מאז "עץ החיים" ב-2011 ליתר דיוק, שלא הגיע אלינו בכזאת מהירות מסחררת זוכה דקל הזהב הישר מפסטיבל קאן אל מסכי הקולנוע המקומיים. לרוב נושא התואר היוקרתי משתהה זמן מה, בעיקר כדי לראות מה יעשו אתו בעונת האוסקרים אי שם באופק, אבל הפעם הכו בברזל בעודו הוא לוהט, ומקאן הוא הגיע לפתוח את פסטיבל ירושלים ואז לבתי… להמשך קריאה
8 באוגוסט 2019 מאת אור סיגולי
בפעם השנייה בתולדות מעלליו של הסופר סטיבן קינג בקולנוע - והאחרונה נכון לפרסום הטקסט הזה - הגיע אחד מעיבודיו כל הדרך עד למועמדות לפרס הסרט הטוב ביותר באוסקר. זה קרה עם "גרין מייל" (The Green Mile) בשנת 1999, חמש שנים לאחר "חומות של תקווה" שאז צבר שבע מועמדויות לאוסקר והפסיד את הפרס הגדול ל"פורסט גאמפ". ההישג של "גרין מייל" היה… להמשך קריאה
30 ביולי 2019 מאת אור סיגולי
עם הדיווח הזה מפסטיבל ירושלים אני בצער רב עוזב את עיר הבירה וחוזר לשגרה, מקנא בכל אלו שממשיכים לראות את ההיצע הבלתי נגמר שם. אני נפרד עם סרטים שהוקרנו במהלך הפסטיבל מאז הסיקור הקודם, שניים מהתפוצות, ושניים מהתחרות הישראלית שחיכינו להזדמנות להתייחס אליהם מאז הקרנות האופיר. לפני הסרטים עצמם, אני ברשותכם רוצה להגיד תודה ענקית למארגני הפסטיבל על עוד אירוע… להמשך קריאה
28 ביולי 2019 מאת אור סיגולי
כמעט לא יאומן באיזו מהירות חולפות השעות בפסטיבל ירושלים. לא תמיד במהלך הסרטים עצמם, שם לעיתים הדקות משתהות הרבה יותר מן הראוי, אבל מרגע היקיצה פתאום תוך דקה מגיעים הצהריים ואז נוחתת השקיעה, ולא משנה כמה סרטים הספקת תמיד יש את הרצון לעוד, בטח כשצריך גם לנצל את הזמן לבירות ושיחות עם אנשים שלא רואים כמעט במהלך השנה, כמו גם… להמשך קריאה
25 ביולי 2019 מאת אור סיגולי
זה אך אתמול התבשרנו חגיגית שסרט האימה המדובר ביותר של 2019 (אחרי "אנחנו" כמובן), הלא הוא "מידסומר" של ארי אסטר, יקבל סיבוב בבתי הקולנוע בישראל. אלו חדשות נהדרות, כי זה באמת מסוג הסרטים שלא ממש זוכים להגיע למסכים אצלנו. למעשה, היינו כל כך סקפטים לגבי ההפצה הישראלית שלו, שאורון כבר כתב על הסרט המסקרן הזה מניו יורק לפני כמה שבועות.… להמשך קריאה
23 ביולי 2019 מאת אור סיגולי
השנה מצאתי את עצמי ממש מעורב רגשית בעונת האופיר. אולי זה בגלל שב-2018 לקחתי שנת שבתון מהעניין, אולי בגלל שהסרט האהוב עלי ביותר השנה ממש היה חלק מהתחרות, אולי בגלל שמשהו בעונה היחסית חלשה הזו הפעיל אותי יותר. אין לדעת. כל מה שאני יכול לומר, הוא שלא שמרתי מרחק מהמתרחש, על אף הידיעה שמדובר בטקס פרסים תעשייתי שהיכולת שלי להשפיע… להמשך קריאה
22 ביולי 2019 מאת אור סיגולי
על אף הטעות הרווחת, בעיקר אצל יוצרי הסרטים, המועמדים לפרסי הקולנוע הישראלי 2019 הוכרזו רק כעת. עד כה הסרטים והאנשים היו בגדר "מתמודדים", כלומר שלב אחד לפני מועמדות. זה אמנם לא מנע מהסרטים להכריז על עצמם כ"מועמדים" בפרסומים השונים כבר מהרגע בו התחילה העונה, אבל עכשיו הגיע המאני-טיים. אז הנה, אחרי חודשיים וחצי של הקרנות ולא מעט טקסטים שלנו כאן,… להמשך קריאה
20 ביולי 2019 מאת אור סיגולי
"ג'ון וויק 3" הארור הרס לי יופי של פסקת פתיחה לסקירה על סרט החדש "אויב בטווח אפס" (Point Blank). אילולא הלהיט ההוא בכיכובו של קיאנו ריבס, שיצא לבתי הקולנוע בחודש מאי השנה, הייתי מתחיל את הטקסט הזה ב"מתי פעם אחרונה ראינו אקשן טוב על המסך הגדול? כזה שהוא לא אורגיית אפקטים ממוחשבים או מעולם האנימציה, כזה שהוא מותח ומלא תפניות,… להמשך קריאה
תגובות אחרונות