4 בספטמבר 2020 מאת אור סיגולי
בשיטוט אקראי בתכנים החדשים של נטפליקס, נראה שיש לחברת הסטרימינג קהל יעד חדש שהיא מחזרת אחריו בכל הכוח. אחרי הפקות תיעודיות כמו "High Score", "כוח טירת הגולגולת", "הצעצועים שעיצבו אותנו", "הסיפור שמאחורי ליג אוף לג'נדס", "עולם האנימה" וגם סרטים בסגנון "משמר האלמוות" ו"פרויקט פאוור", אפשר לראות את מי ענקית הסטרימינג רוצה לפתות פנימה – הגיקים. אחרי שהוכיחו את עצמם ככוח… להמשך קריאה
30 באוגוסט 2020 מאת אור סיגולי
הקולנוע הטרנסי, או אולי נכון יותר לומר הנראטיב הטרנסי בקולנוע, עבר מהפכות די משמעותיות במספר השנים האחרונות. למשל, ב-2005 יצאו שני סרטים מדוברים שעסקו בדמות טרנסית, "טרנסאמריקה" שהביא את פליסיטי האפמן לאוסקר ו"ארוחת בוקר בפלוטו" של ניל ג'ורדן ("משחק הדמעות"). שניהם די נחגגו בתקופתם וכביכול הציגו את ההתקדמות המחשבתית של תעשיית הסרטים, בין אם היא אמריקאית או בריטית. כיום, הסרטים… להמשך קריאה
25 באוגוסט 2020 מאת אור סיגולי
למרות שבאמת הקונספט של עונות השנה כבר הרבה זמן איננו שיא הרלוונטיות, לפחות קאלנדרית הקיץ מגיע לסיומו ממש כעת. מצד שני, הפעם אפילו בלתי אפשרי להיתלות בדברים שלרוב אנחנו אחראים עליהם, כמו נגיד תום עונת הקיץ הקולנועית או חזרתם של מוסדות הלימודים. הכל מעורבל. עם זאת, לאחרונה התבשרנו (שוב) שאולמות הקולנוע יפתחו, ובזמן שאני חייב להודות שהחופשה מלצפות בסרטים כאשר… להמשך קריאה
24 באוגוסט 2020 מאת אור סיגולי
הפיצול האוסקרי בין זוכי הבימוי הטוב ביותר והסרט הטוב ביותר, התופעה הנדירה-אך-מוכרת בה עוסקת העונה השלישית של פרויקט מפסידי האוסקר, מתרחש כמעט תמיד עם סיבה די קלה להבנה: לרוב זוכה הבימוי הוא זה שמרשים מבחינת עשייה, ומאתגר את גבולות הקולנוע, כאשר זוכה הסרט הוא לרוב קל לעיכול באופן יחסי, רגשי ומנחם יותר. זאת אחת הסיבות מדוע הפיצול של הטקס ה-22… להמשך קריאה
22 באוגוסט 2020 מאת אור סיגולי
אין שום דבר צפוי, שלא נאמר אפילו מובן מאליו, בפרסי אופיר 2020. קל וחומר העובדה שזה בכלל מתקיים. על אף המגיפה, על אף המצב המפחיד ביותר שתעשיית הקולנוע הישראלית עמדה בפניו אי פעם (אפנה אתכם לכתבתה של אינה טוקר ב-ynet), על אף עתידם הלוט בערפל של האולמות, טקס פרסי הקולנוע הישראלי יתקיים השנה זאת הפעם ה-30. אני סמוך ובטוח שהאקדמיה,… להמשך קריאה
17 באוגוסט 2020 מאת אור סיגולי
כשחושבים על מפסידי האוסקר המפורסמים ביותר עולים כמה שמות באופן כמעט מיידי: "האזרח קיין", "הרשת החברתית", "פארגו", "אי.טי – חבר מכוכב אחר", "ספרות זולה", "השור הזועם", "אפוקליפסה עכשיו" ועוד. יש כמובן מאות סרטים שהובסו, אבל בכל זאת חלק זכורים יותר מאחרים, בעיקר מכיוון שהם הפסידו לסרט שההיסטוריה תייגה כנחות מהם (בין אם בצדק ובין או לא). הם הסרטים ש"נשדדו". לצורך… להמשך קריאה
16 באוגוסט 2020 מאת אור סיגולי
אפתח, ברשותכם, באנקדוטה שלא באמת קשורה לכלום, לצורכי פתיחה וחימום. תישארו אתי, מה אכפת לכם. עד כה היו בחיי שני סרטים אותם ראיתי פעמיים ברציפות, בהפרש של כמה שעות בודדות. הראשון היה "עלי: פחד אוכל את הנשמה" הפאסבינדרי איפשהו באיזור 2008. צפיתי בו בדירתי הירושלמית בצהרי יום שבת ולאחר שהסתיים הייתי כל כך המום ממנו שהוצאתי את עצמי לטיול ארוך… להמשך קריאה
13 באוגוסט 2020 מאת אור סיגולי
אחד ממקרי האוסקר המוזרים ביותר התרחש ב-27 למרץ 1973, במהלך הטקס ה-45 של חגיגת הזהב ההוליוודית. מקרה שאפשר אפילו לומר שלא חזר על עצמו מעולם. באחת השנים הטובות ביותר בתולדות הקולנוע, שני סרטים רצו ראש בראש לאחת העונות המותחות ביותר של האוסקר. אחד מהם סיים עם פרס הסרט הטוב ביותר, והשני מהם עם תואר "הסרט שזכה בהכי הרבה אוסקרים רק… להמשך קריאה
9 באוגוסט 2020 מאת אור סיגולי
אחרי הקדמה קצרה ואינפורמטיבית שהתפרסמה לפני כמה ימים, אנחנו פותחים את העונה השלישית של פרויקט מפסידי האוסקר לסרט הטוב ביותר עם יצירה של האדם על שמו היא קרויה. הרי רק הגיוני שאם מקדישים עונה לבמאי האגדי שזכה שלוש פעמים באוסקר הבימוי והפסיד את פרס הסרט, נתחיל דווקא אתו. המפסיד של הפרק הראשון אפילו מקבל את תואר "הסרט הוותיק ביותר בפרויקט… להמשך קריאה
7 באוגוסט 2020 מאת אור סיגולי
הדבר הכי מוצלח בחלוקת פרויקט לעונות, הוא שאפשר בכל פעם להתחיל משהו חדש. החיסרון הוא שזה תמיד מצריך הרבה מאוד הסברים מחדש. בפרויקט מפסידי האוסקר לסרט הטוב ביותר, העונה הראשונה הייתה מאוד קלה להבנה: כל פרק הוקדש לטקס אחד משנות התשעים, ולסרט אחד מתוכו שהובס בקטגורית הסרט. אין איך להסתבך עם זה יותר מדי, אבל כן חלק משמעותי מהפרק הראשון… להמשך קריאה
הדבר הכי מוצלח בחלוקת פרויקט לעונות, הוא שאפשר בכל פעם להתחיל משהו חדש. החיסרון הוא שזה תמיד מצריך הרבה מאוד הסברים מחדש. בפרויקט מפסידי האוסקר לסרט הטוב ביותר, העונה הראשונה הייתה מאוד קלה להבנה: כל פרק הוקדש לטקס אחד משנות התשעים, ולסרט אחד מתוכו שהובס בקטגורית הסרט. אין איך להסתבך עם זה יותר מדי, אבל כן חלק משמעותי מהפרק הראשון… להמשך קריאה
תגובות אחרונות