12 בספטמבר 2015 מאת עופר ליברגל
בית המלוכה הבריטי על גלגוליו השונים תמיד ריתק את הקולנוע, אפילו יותר מכל מסורת מלוכה אחרת. השילוב בין השפה האנגלית, הדימוי של רהיטות, יוקרה, וגם המידה המשתנה של ההשפעה האמיתית על היסטוריה במדינה אשר בין היתר הייתה הראשונה לצמצם את זכויות המלוכה. הסרט החדש ״יציאה מלכותית״ (A Royal Night Out) עולה לאקרנים בארץ בעיתוי אשר ודאי אינו מקרי: יום אחרי שהמלכה הנוכחית,… להמשך קריאה
11 בספטמבר 2015 מאת עופר ליברגל
״ריקי והפלאש״ (Ricki and the Flash) מפגיש בין שני יוצרים בעלי מגע אישי מאחורי המצלמה - הבמאי הוותיק ג'ונתן דמי והתסריטאית המוחצנת והמיוחצנת דיאבלו קודי. אבל זה גם סרט שבו משחקת מריל סטריפ, לכן דומה כי הוא קודם כל סרט של מריל סטריפ. לסטריפ יש מעמד יוצא דופן בקרב שחקנים בימינו: למרות שרוב הסרטים שלה לא נחשבים לטובים במיוחד או ללהיטים… להמשך קריאה
8 בספטמבר 2015 מאת עופר ליברגל
בימים אלו נערך סיבוב ההצבעה השני והסופי לפרסי אופיר ואחרי שאור ואורון התחילו את הסקירה לחלק מן הקטגוריות, ואני משלים את התמונה עם מספר קטגוריות בולטות נוספות. בפוסט זה אנסה לנחש את מצב המירוץ לגבי פרס הסרט הטוב ביותר, וגם בקטגוריות השחקנית הראשית והצילום שתמיד מרתקות אותי. בנוסף, אסקור גם את הסרטים שיכלו להיות מועמדים רק לפרס אחד בלבד: הסרטים… להמשך קריאה
4 בספטמבר 2015 מאת עופר ליברגל
סרטה הראשון של נטלי פורטמן כבמאית, ״סיפור על אהבה וחושך״ (A Tale of Love and Darkness) עוסק בהתבגרות כאקט של התפכחות. התפכחות מן הרומנטיקה של הנעורים והאידיאלים של אהבה ומשפחה, ובנוסף גם התפכחות מן המחשבה כי מימוש של רעיונות פוליטיים יכול להביא גאולה לפרט. למעשה, לעתים דווקא הגשמת חזון פוליטי הנראה אידאי, מובילה לטשטוש הזהות הייחודית ולאובדן. סיפור ההתבגרות כרעיון מובא… להמשך קריאה
1 בספטמבר 2015 מאת עופר ליברגל
חודש ספטמבר הולך להיות עמוס למדי בסינמטקים הגדולים, בלי קשר לפסטיבל חיפה אשר יתרחש בסיומו. שבוע הקולנוע התאילנדי יציע מבחר סרטים מן העשור האחרון, כולל הזדמנות נוספת לצפות ב״בית קברות מפואר״ של אפיצ׳טפונג ווירסתקול על גבי מסך גדול. בנוסף, סינמטק תל אביב יקדיש את ראש השנה להקרנה של כמות נכבדת למדי של סרטי מופת, לעתים במקביל בשני אולמות שונים. אולם, השיא הוא כנראה… להמשך קריאה
30 באוגוסט 2015 מאת עופר ליברגל
אני ממשיך בסדרת הפוסטים השאפתנית שלי שבמהלכה אני מקווה לכתוב על כל הסרטים אשר ביים אינגמר ברגמן. לאחר שפתחתי בפוסט על חמשת סרטיו הראשונים כבמאי, אני שובר את הרצף ופונה לצד השני של היצירה, לסרט האחרון שביים ברגמן - ״סרבנד״ (Saraband). אף כי זה לא הסרט היחיד שזכה לתואר הזה, זהו הפרויקט האחרון עליו עבד. הסרט מ-2003 נועד במקור לטלוויזיה… להמשך קריאה
25 באוגוסט 2015 מאת עופר ליברגל
לא באמת צריך תירוץ על מנת לייצר סרטים תיעודים נוספים אודות אורסון וולס, בהיותו לא רק אחד מגדולי הבמאים/שחקנים/תסריטאים הגדולים בתולדות הקולנוע (והתיאטרון והרדיו), אלא גם אדם שברא את עצמו לאורך כל חייו כדמות צבעונית, המשלבת בין גאונות מוצהרת לרצון להקטנה עצמית, בין אנקדוטות אישיות אמיתיות והר גדול של בדיות אשר רקם להנאת הקהל. אמן האשליות אשר התנסה במהלך חייו כמעט… להמשך קריאה
23 באוגוסט 2015 מאת עופר ליברגל
בשנים האחרונות הולכת ומתבבסת אצלי ההכרה שאינגמר ברגמן הוא אחד הבמאים האוהבים עליי. הסרטים שלו מטלטלים אותי יותר מסרטים של יוצרים אחרים והוא לפעמים מצליח לרגש אותי לא רק דרך סרטים שלמים וסצנות כתובות היטב, אלא בזכות הדרך שבה הוא מעמיד שחקנים מול מצלמה, גם בסרטים אשר נדמה שהם אינם מורכבים במיוחד, וחלק ניכר מסרטיו דלים במכוון. אולם, בניגוד לבמאים אחרים… להמשך קריאה
20 באוגוסט 2015 מאת עופר ליברגל
שני דברים המצביעים על אופיו של ״הצרפתי״ (La French), סרטו של סדריק חימנז, מתרחשים כבר בשניות הראשונות שלו. שני דברים שאולי נראים כמובנים מאליהם, אבל גם מייצגים את הדואליות של הסרט. הדבר הראשון הוא הלוגו של חברת ההפקה, חברת גומון. מדובר באחת מחברות הסרטים הראשונות בעולם ובחברה מובילה בקולנוע הצרפתי והאירופאי החל מסוף המאה ה-19 ועד היום. אין שום דבר… להמשך קריאה
14 באוגוסט 2015 מאת עופר ליברגל
סרט הביכורים כבמאי של השחקן האוסטרלי ג'ואל אדג'רטון נפתח לכאורה בסצנה שלווה: זוג אמריקאי אמיד נפגש עם מתווכת דירות לקראת קניית וילה בפרברים האיכותיים של גבעות לוס אנג'לס. הזוג עובר משיקגו, בעקבות העבודה של הבעל שעבורו המעבר הוא סוג של חזרה לקליפורניה בה גדל. הבית נראה כמו קטלוג של חיים איכותיים, וגם הזוג נראה כמו לקוח מתוך קטלוג (ולא רק… להמשך קריאה
תגובות אחרונות