״הנוסעים״, סקירה

1 בינואר 2017 מאת עופר ליברגל

ישנם (עדיין) אנשים אשר סבורים כי מדע בדיוני הוא ז'אנר המיועד רק לחלק מן האוכלוסייה, ושבקולנוע המטרה שלו היא בעיקר לספק בידור קליל. אני דורש מסרטי הז'אנר הרבה יותר - עליהם לומר לקהל משהו לא רק על העתיד או על מציאות אלטרנטיבית, אלא גם להגיד משהו מקורי ומעמיק על העולם שבו אנו חיים. הז'אנר מטבעו מקצין את הקיום האנושי ולכן יש… להמשך קריאה

״אנשים שהם לא אני״, סקירה

28 בדצמבר 2016 מאת עופר ליברגל

יש סרטים שמספרים סיפורי אגדה ויש סרטים שסיפור ההצלחה שלהם דומה לסיפור אגדה. סרטה של הדס בן ארויה משתייך לסוג השני. ״אנשים שהם לא אני״ החל דרכו בתור סרט הגמר של הבמאית בלימודיה בחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב, אבל היא ראתה שיש לה יותר מדי חומר עבור סרט קצר והרחיבה אותו לסרט באורך מלא. מנקודה זו, מסלול ההצלחות של הסרט בעולם עולה… להמשך קריאה

סיכום 2016: מגמות השנה ומשמעותן

26 בדצמבר 2016 מאת עופר ליברגל

האגדה מספרת על כך שיצא השנה סרט כלשהו שלא נתפס כמנבא/מייצג/מוחה/מסביר את עידן דונלד טראמפ. גם אני לא עמדתי בפיתוי והתייחסתי לכך פה ושם במהלך השנה, ולא מפני שאני סבור כי יוצרי הסרטים התייחסו למועמדות של טראמפ, או לזכייה שלו. לא במהלך יצירת הסרטים שאורכת מספר שנים בדרך כלל ולכן לא הייתה יכולה לנחש מה יהיה המצב. אלא שאמנות לרוב מבינה את… להמשך קריאה

"הקורבן", סרטו האחרון של אנדריי טרקובסקי

20 בדצמבר 2016 מאת עופר ליברגל

החודש החלטתי לדחות את הפוסט הבא בפרויקט שלי הסוקר את כל סרטי אינגמר ברגמן, על מנת לעסוק שוב בבמאי לא פחות גדול ומהותי עבורי - אנדריי טרקובסקי הרוסי, שבסוף החודש ימלאו 30 שנה למותו ממחלת הסרטן. אולם, אני עושה זאת באמצעות סרט שהוא בעל קשר ישיר לסרטים של אינגמר ברגמן - סרטו האחרון של טרקובסקי, ״הקורבן״ (The Sacrifice / Offret).… להמשך קריאה

״מסיבת השנה״, סקירה

15 בדצמבר 2016 מאת עופר ליברגל

הסרטים האמריקאים לחג המולד מספקים אתגר תמידי למפיצים בישראל. מצד אחד, מדובר בסרטים בעלי מסורת קולנועית מפוארת, לרוב עם כוכבים שהקהל בארץ מכיר, ומסרים מחממי לב. מאידך - נצרות, האויב הכי גדול של צופי הקולנוע בארץ. לכן, לרוב הסרטים הללו פשוט לא מופצים בקולנוע וכאשר הם כן מופצים, כל זכר לחג המוכר נעלם משם הסרט ומן הפרסום. אולם, דומה כי… להמשך קריאה

״לה לה לנד״, סקירה

9 בדצמבר 2016 מאת עופר ליברגל

הבמאי דמיאן שאזל (״וויפלאש״) אהב כבר מגיל צעיר גם קולנוע וגם ומוזיקה, בעיקר מוזיקת ג'אז. שתי האהבות הללו נכחו ברמה זו או אחרת גם בסרטו הקודם, ובסרט ״התו האחרון״ אותו רק כתב. עם זאת, דומה כי בסרטו הנוכחי, ״לה לה לנד״ (La La Land), הוא מנסח את מכתב האהבה שלו לאמנויות הללו בבהירות ובתשוקה גדולות יותר - זה סרט שכולו הצדעה… להמשך קריאה

פסטיבל מנהיים-היידלברג 2016 – דיווח שני: ״Anomie״, ״Neither Wolf Nor Dog״, ״Another Time״, ״Reykjavík״, ״How Most Thing Work״

6 בדצמבר 2016 מאת עופר ליברגל

לא מכבר דיווחתי כאן על החווית שלי כשופט בפסטיבל הסרטים מנהיים-היידלברג. אולם, בפוסט הראשון כתבתי רק על חלק קטן מן הסרטים שראיתי בפסטיבל, והכרזתי על עוד מספר סרטים שעוררו בי עניין. בסרטים אלו אעסוק בפוסט זה. השניים הראשונים נבדלים מיתר הסרטים, שכן הם לא השתתפו בתחרות אלא במסגרת "תגליות בינלאומיות", אשר מאפשרת גם הצגת סרטים שאינם סרטי ביכורים - ואלו היו שניים… להמשך קריאה

״החטאים״, סקירה

2 בדצמבר 2016 מאת עופר ליברגל

״החטאים״ הינו סרטו החדש של אבי נשר. אני מניח כי לרוב המכריע של קוראי הבלוג המידע הזה מספיק על מנת לדעת האם הם רוצים או לא רוצים לצפות בו. מאז שחזר לביים סרטים בישראל לפני קצת יותר מעשור, הפך נשר לאחד מן הבמאים הכי מצליחים בארץ מבחינת כמות הצופים שמגיעים אל סרטיו, אבל גם לשנוי במחלוקת בשיח הקולנועי ובביקורת. כשם שיש ליוצר… להמשך קריאה

״מנצ'סטר ליד הים״, ניתוח הסרט דרך הדמויות

29 בנובמבר 2016 מאת עופר ליברגל

במהלך סרטו הקודם של התסריטאי-במאי קנת' לונרגן, ״מרגרט״, אומרת הדמות הראשית כי אף אחד אינו דמות משנה באופרה, כל אחד הוא אדם מורכב, דמות ראשית בסיפור שלו, שיש לה צדדים רבים. האמירה הזו היא סוג של מוטו לגבי שני סרטיו האחרונים של לונרגן, שקריירת הבימוי שלו כוללת גם את ״מישהו לסמוך עליו״ (You Can Count On Me) העדין והצנוע יותר. מצד אחד,… להמשך קריאה

״המורה״, סקירה

26 בנובמבר 2016 מאת עופר ליברגל

הסרט הסלובקי החדש, בעל השם הלא בולט בעליל ״המורה״ (The Teacher / Učitelka), מבוסס אומנם על סיפור אמיתי, אבל טיבו של הסיפור הוא יכולתו לתפקד כמשל לתקופת השלטון הקומוניסטי במזרח אירופה בכללותה. ברמת ההתרחשות, הסרט מציג בעזרת בית ספר קטן דגם למבנה חברתי-פוליטי שלם, אשר אופייני לא רק לשלטון בצ'כוסלובקיה ולא רק לאידאולוגיה מאובחנת אחת. הרי נתינת יחס מועדף למקורבים, והמנגנון של… להמשך קריאה