״איש ללא הגיון״, סקירה

30 ביולי 2015 מאת עופר ליברגל

1981 היא שנת מפתח בתולדות הקולנוע. שנה בה התרחשה תופעה מוזרה שלא חזרה על עצמה מאז אותה שנה – לא יצא בה סרט חדש של וודי אלן. אבל מאז אלן מקפיד לא להחמיץ אף שנה, ובגיל 79 הוא מוציא את סרטו הארוך ה-45 עד 47 (תלוי איך סופרים), כאשר, כרגיל אצל הבמאי, הסרט הבא כבר נמצא בתהליך צילומים. אם הפסקה… להמשך קריאה

המלצות ואזהרות לקראת פסטיבל "או לה לה!": ״שעה של שקט״, ״שלוש שנים של אהבה״, ״פגישה עיוורת״, ״המאסטרו״

28 ביולי 2015 מאת עופר ליברגל

הערב (שלישי ה-28.7) יפתח בסינמטקים ברחבי הארץ (וכן בגלובוס מקס אשדוד ואולם זוהר בקרית טבעון) לראשונה פסטיבל הקולנוע המתקרא "או לה לה!", והוא יימשך עד ה-15.8. השנה מוקדש הפסטיבל לקומדיה הצרפתית והחל מן השנה הבאה יהפוך כנראה לפסטיבל שנתי לקומדיות - לאו דווקא צרפתיות. במידה ואכן יוצגו בשנה הבאה סרטי קומדיה מרחבי תבל, אנו מניחים כי הכותרת תשתנה. הפסטיבל מאורגן… להמשך קריאה

״הקיץ של סנגיילה״ ו-״מרגריטה עם קש״, סקירה כפולה

25 ביולי 2015 מאת עופר ליברגל

שני הסרטים שבסקירה זו מופצים בהקרנות מסחריות בסינמטקים, כאשר המפיץ הוא פסטיבל הקולנוע הגאה. ניתן לומר כי שני הסרטים עוסקים בסיפור התבגרות של צעירה, הכולל גם גילוי של מיניות חד-מינית. אבל למרות הדמיון ולמרות ההחלטה שלי להעניק לשני הסרטים פוסט משותף, לא מדובר בסרטים הדומים זה לזה: כל אחד מהם מתאפיין בשפה קולנועית שונה לגמרי, וכל אחד מהם מרתק כסיפור… להמשך קריאה

״פיקסלים״, סקירה

24 ביולי 2015 מאת עופר ליברגל

מעניין מתי יופק בהוליווד סרט על הסיוט הגדול ביותר של אנשי התעשייה: הפקת סרט בתקציב גבוה שאינו קשור בשום דרך למותג קיים כלשהו, בין אם ספר, סרט ישן, סרטון ויראלי, או משחק כלשהו. ב״פיקסלים״ (Pixels) המפיקים הלכו לכאורה על בטוח: הסרט הוא עיבוד לסרטון ויראלי קצר שהצליח מאוד לפני כמה שנים, שמצידו מתבסס על הרבה מותגים שמוכרים לחלק מן האוכלוסיה -… להמשך קריאה

פסטיבל ירושלים 2015 – דיווח #6: "נדיה – שם זמני", "תיקון", "בית משפט", "כשמארני הייתה שם", "המתנקשת", "הלובסטר", "עדן"

19 ביולי 2015 מאת עופר ליברגל

במהלך פסטיבל ירושלים כיהנתי כשופט מטעם פורום המבקרים בתחרות הישראלית. כעת, לאחר שהוענקו הפרסים, אני יכול לחשוף את דעתי על הסרטים אשר ראיתי בתחרות. אולם, מכיוון שאורון כבר כתב בבלוג על כל הסרטים, ומכיוון שבכל זאת יש זמן בטרם הסרטים יצאו להקרנות מסחריות, אני דוחה בשלב זה את הדיון בכולם ומתמקד רק בשני הסרטים אשר צוות השיפוש שלי, שכלל את… להמשך קריאה

פסטיבל ירושלים 2015: דיווח #5 – "הנביא", "הנשיא", "אביר הגביעים" (ניתוח)

17 ביולי 2015 מאת עופר ליברגל

לאחר טקס חלוקת הפרסים, פסטיבל ירושלים נמשך לעוד סוף שבוע עמוס. ועדיין, יש עוד סרטים שראיתי וטרם כתבתי עליהם. בפוסט זה תימצא התייחסות לשלושה מן הסרטים שיותר ציפתי להם טרם הפסטיבל. הספקתי לכתוב חוות דעת קצרה של שני סרטים וארוכה יותר על סרט שלישי, כאשר אורך הטקסטים שלי על הסרטים לאו דווקא מצויה בקשר ישיר עם האיכות של כל אחד… להמשך קריאה

פסטיבל ירושלים 2015: דיווח #4 – "ארץ שפע", "תקשיב פיליפ", "ויקטוריה", "לב רחב"

15 ביולי 2015 מאת עופר ליברגל

לפסטיבלי קולנוע יש דינמיקה משלהם, המשנה את תכנון לוח הזמנים האישי וגם את הדעה על הסרטים, בעקבות שיחות עם אחרים וגם בעקבות פרק הזמן החולף אחרי הצפייה, גם בימים אינטנסיביים במיוחד. כך למשל מצאתי את עצמי מנחה שיחה עם שחקן איסלנדי במקום שיחה עם במאי מקסיקני שתוכננה מראש. המזל הוא השסרט האיסלנדי התגלה כפנינה של ממש, אשר דומה כי איחדה את… להמשך קריאה

פסטיבל ירושלים 2015: דיווח #3 – "מקליגרי להיטלר", "בין 10 ל-12", "הר געש"

14 ביולי 2015 מאת עופר ליברגל

פסטיבל ירושלים עדיין בעיצומו ואני ממשיך לחוות אותו באינטנסיביות. לא רק דרך צפייה בסרטים, אלא גם דרך הרבה שיחות עם אנשי קולנוע מן הארץ ומהעולם ודרך כל האווירה החביבה מסביב, בה גם תקלות כמו הקרנת פתיחה של סרט לא נכון או האיחור המסורתי בכל אולם בו מוקרנים סרטים ישראליים מתקבלות על ידי רוב הקהל בחיוך. איני יודע הרבה על קצב… להמשך קריאה

פסטיבל ירושלים 2015: דיווח #2 – ״אנחנו צעירים, אנחנו חזקים״, ״לוציפר״, ״השד יודע מה״, ״שלושה חלונות ותלייה״

12 ביולי 2015 מאת עופר ליברגל

יותר. מדי. סרטים. טובים. על לא מעט מהם כבר כתבתי בדיווח הראשון שלי, או בהמלצות שפרסמנו טרם הפסטיבל. סרטים אחרים שראיתי זכו להתייחסות מיתר חבריי לבלוג וייתכן שאכתוב עליהם בהמשך. גם על סרטי התחרות הישראלית איני כותב בשלב זה, שכן אני שותף להענקת פרס פורום המבקרים השנה, ותהיה זו טעות פטאלית לכתוב את התרשמותי בשלב זה. לכן, בפוסט הדיווחים השני… להמשך קריאה

״אמא שלי״, סקירה

11 ביולי 2015 מאת עופר ליברגל

באחת מן הסצנות היפות ביותר ב"אמא שלי״ (Mia Madre), סרטו החדש של נני מורטי, גיבורת הסרט, מרגריטה (המגולמת בידי מרגריטה ביי) צועדת על פני תור אורך לקולנוע, הנמשך על פני מספר רחובות. הגיבורה פוגשת מספר דמויות מחייה בתור: ראשית עת אמה (ג'וליה לאזריני), אשר נראית לפתע בריאה לאחר שמוקדם יותר בסרט למדנו כי היא גוססת בבית חולים. לקראת סוף התור מרגריטה פוגשת את עצמה בתור אישה צעירה, בשיחה… להמשך קריאה