פסטיבל ונציה 2017 – דיווח שני: ״פוקסטרוט״, ״Lean on Pete״, ״Nico, 1988״, ״Samui Song״

3 בספטמבר 2017 מאת עופר ליברגל

פסטיבל ונציה נמצא בעיצומו ואחד השיאים של הימים הראשונים היה החשיפה של הסרט הישראלי המדובר ביותר בפסטיבל, סרט שהוא גם אחד מן הסרטים הכי מדוברים בפסטיבל בכלל, כולל לא מעט דברי שבח בביקורת העולמית. זהו ״פוקסטרוט״ של שמוליק מעוז, סרט שראוי לדיון מעמיק מכמה בחינות שאגע בכמה מהם בפוסט זה. אחר כך יגיע סרט של במאי בריטי אהוב שלא אכזב, ועוד… להמשך קריאה

פסטיבל ונציה 2017 – דיווח ראשון: ״Downsizing״, ״Zama״, ״The Shape of Water״, ״Human Flow״

2 בספטמבר 2017 מאת עופר ליברגל

פסטיבל הקולנוע של ונציה מציין השנה את שנתו ה-74. הוא נפתח ביום רביעי (ה-30 לאוגוסט) ומאז התחלתי צפייה מרתונית בלא מעט סרטים. ביום הפתיחה הוצג גם הסרט הישראלי ״געגוע״ של שבי גביזון, עליו כבר כתבתי כאשר הוצג בפסטיבל ירושלים בבכורה ישראלית, להבדיל מן הבכורה הבינלאומית המתקיימת בוונציה. שלושה סרטים ישראלים אחרים יוצגו בהמשך הפסטיבל בבכורה עולמית ולפחות בחלקם אגע בהמשך. בינתיים,… להמשך קריאה

״אונה״, סקירה

31 באוגוסט 2017 מאת עופר ליברגל

הסרט ״אונה״ (Una) מבוסס על המחזה ״ציפור שחורה״ (Blackbird) מאת המחזאי הבריטי דייויד הארוור. המחזה הציג בבכורה בשנת 2005 בפסטיבל הפרינג' באדינבורו, משם המשיך מהר מאוד להצלחה על הבמה בבריטניה ובעוד ארצות רבות ברחבי העולם. ביניהן שתי הפקות אמריקאיות שונות בכיכובו של ג'ף דניאלס - הראשונה ב-2007 יחד עם אליסון פיל, והשנייה בשנה שעברה, כמעט במקביל ליציאת הסרט, כאשר מישל וויליאמס חברה אל… להמשך קריאה

"פרנץ" של פרנסואה אוזון מול "שיר ערש שבור" של ארנסט לוביטש

24 באוגוסט 2017 מאת עופר ליברגל

״שיר ערש שבור״ (Broken Lullaby) הוא סרט שריתק אותי בעבר, אף כי לא הצלחתי למצוא עותק שלו. הסיבה המקורית לעניין שלי בו הייתה העובדה שהוא נחשב לסרט הדרמטי היחיד של ארנסט לוביטש בתקופת הקולנוע המדבר, תקופה בה לוביטש ביסס את שמו כאחד מבמאי הקומדיות השנונים ביותר, תוך שהוא מביים שורה ארוכה של קלאסיקות ששרדו היטב את מבחן הזמן. אחת הגדולות שבהם, צרות… להמשך קריאה

הטרילוגיה האמריקאית של ג'ורג' סטיבנס – "שיין"

22 באוגוסט 2017 מאת עופר ליברגל

אחרי מספר עיכובים ודרכים עוקפות, הפוסט האחרון בסדרת הניתוחים שלי על סרטי הטרילוגיה האמריקאית של ג'ורג' סטיבנס עוסק בסרט השני ברצף, וזה אשר לכאורה שימש תירוץ לעיסוק המחודש בסרטים של סטיבנס - ״שיין״ (Shane). המערבון של סטיבנס אף פעם לא לגמרי נעלם מן התודעה, אבל זכה מוקדם יותר השנה לעניין מחודש עקב שילוב קטעים מתוכו וכמה שיחות אודותיו בסרט ״לוגאן… להמשך קריאה

״טירת הזכוכית״, סקירה

19 באוגוסט 2017 מאת עופר ליברגל

אחד מן האתגרים הקשים ביותר לאמן הוא המשך עשייה לאחר שיצירה שלו זוכה להערכה גדולה מן הצפוי. סרטו הארוך השני של דסטין דניאל קרטון, ״בית זמני״ (שהוקרן בארץ גם בשם ״טווח קצר 12״, שם הקרוב יותר למקור ״Short Term 12״) היה פיתוח לסרט קצר שיצר, דרמה בלי שחקנים מאוד ידועים אשר התרחשה במרכז לנוער בסיכון, תוך התמקדות בחייה של מדריכה במקום.… להמשך קריאה

לקראת רטרוספקטיבה של מקס אופולס בסינמטקים

15 באוגוסט 2017 מאת עופר ליברגל

אני מנסה להתאפק ולא לכתוב בראשית דבריי כי המחווה לבמאי מקס אופולס - אשר נפתחת היום (ה-15 לאוגוסט) ותתקיים בסינמטקים של ירושלים, תל אביב, חיפה הרצליה וחולון - היא הזדמנות לצפות על מסך הגדול באחד מן היוצרים החשובים והמרתקים בתולדות הקולנוע. אתאפק כי נדמה שאני ואחרים מעניקים את התואר הזה די בקלות. למשל, רק בפסטיבל ירושלים אמרנו דברים דומים על ז'אן… להמשך קריאה

״הבית תמיד זוכה״, סקירה

13 באוגוסט 2017 מאת עופר ליברגל

הייתה תקופה, לא לפני יותר מדי זמן, בה סרטים בכיכובו של וויל פארל לא זכו להפצה מסחרית בישראל ובאופן קבוע. ניתן להבין מדוע: יש משהו בסגנון המשחק המוגזם של השחקן הזה בקומדיות שמהווה טעם נרכש. הסרטים בכיכובו תמיד עשויים להיראות במבט ראשון מופרזים מדי והמשחק שלו לרוב אף מוקצן יותר מהנחות היסוד המופרכות של התסריט. אבל בסופו של דבר, פארל… להמשך קריאה

״רוחות קרות״, סקירה

12 באוגוסט 2017 מאת עופר ליברגל

סיום סרטו של ג'ון פורד ״המחפשים״ (The Searchers) הוא אולי הרגע הכי מוכר בתולדות ז'אנר המערבון, למרות שהסיום הזה מרגיש קצת כמו אנטי-קליימקס (ספוילר לסרט בן למעלה מ-60 שנה): אחרי שהגיבור איתן אדוארדס מצא את הילדה/נערה אחריה חיפש במשך שנים (לא אציין בטקסט זה מה היה המניע שלו) הוא שב לעיירת המוצא. כל הדמויות שנותרו בחיים בסרט נכנסות לבית, חוץ מאיתן, בגילומו… להמשך קריאה

פרסי אופיר 2017 – הקטגוריות התיעודיות

11 באוגוסט 2017 מאת עופר ליברגל

שתי הקטגוריות הנוגעות לסרטים תיעודיים הן סוג של קטגוריות חורגות בפרסי האופיר. בניגוד לסרטים העלילתיים הארוכים, אין להם הקרנות מטעם האקדמיה, ובמקום זאת לכל הסרטים מועלה קישור לאתר האקדמיה, בו חברי האקדמיה יכולים לצפות בזמנם הפנוי. בשיטה זו יש יתרון שכן היא מנגישה את אפשרות הצפייה גם לחברי אקדמיה שלא יכולים להגיע למרכז תל אביב בארבעה-חמישה ערבים שונים במהלך השבוע,… להמשך קריאה