2 ביוני 2017 מאת עופר ליברגל
בהמשך סקירה זו: דיון בהיבט הפמיניסטי של סרט נדיר המציג גיבורת-על ובוים בידי אישה, וכמובן גם על ההישג הפלאי של המפעל הציוני בדמות הליהוק של גל גדות לסרט אמריקאי בעל תקציב עתק. אבל קודם כל, אתייחס למה שהוא לדעתי האתגר הגדול יותר שעמד בפני חטיבת הקולנוע של חברת DC בהעברת דמותה של וונדר וומן ליקום הקולנועי בימינו. חוברות הקומיקס יצרו במהלך המאה… להמשך קריאה
26 במאי 2017 מאת עופר ליברגל
את הדיווח האחרון מפסטיבל דוקאביב השנה אני מפרסם כמה ימים אחרי סייומו, דיווח אשר משלב כמה סרטים בהם צפיתי וטרם כתבתי עליהם יחד עם מבט חצי-כללי על הפסטיבל השנה, שהיה נוכח בעיקר בדיון בקבוצת הסרטים האחרונה בה אעסוק. לא על כל הסרטים בהם צפיתי כתבתי, ובסרטים עליהם כתבתי בחלק מן המקרים התייחסתי רק לחלק מן ההיבטים של הסרטים, ההיבטים אותם מצאתי… להמשך קריאה
25 במאי 2017 מאת עופר ליברגל
צירוף המילים "מבוסס על סיפור אמיתי" מופיע בפוסטרים ובפתיחתם של הרבה מאוד סרטים, ועבורי לרוב הוא די חסר משמעות. בחלק ניכר מן המקרים, הקשר בין הספר למקרה אשר היווה לו השראה הופך לרופף יותר ויותר, להוציא מקרים בהם הסיפור הוא כל כך מפורסם עד שאין ממש צורך לומר זאת - וגם במקרים כאלו, המציאות היא שונה לחלוטין. הסרט החדש "שעתם היפה" (Their… להמשך קריאה
22 במאי 2017 מאת עופר ליברגל
פסטיבל דוקאביב הסתיים, אבל הדיווחים שלי ממנו טרם הסתיימו והם ימשיכו גם בפוסט נוסף אשר יעלה בהמשך, שיכלול דיון בסרטים נוספים וגם סוג של סיכום של מגמה או שתיים אשר עולה מן החיבור בין הסרטים השונים. בינתיים בפוסט זה תמצאו מחשבות שלי בעקבות שלושה סרטים ישראלים מדוברים ועוד סרט בינלאומי בולט באמצע. מוחי צמד הבמאים רינה קסטלנובו-הולנדר ותמיר אלתרמן זכו בפרס… להמשך קריאה
19 במאי 2017 מאת עופר ליברגל
פסטיבל דוקאביב מתקרב לסיומו, אם כי הדיווחים שלי על חלק מן הסרטים אשר ראיתי במהלכו ימשכו גם לתוך שבוע הבא. בינתיים, בערב יום רביעי (ה-17.5) כבר חולקו הפרסים לזוכים בפסטיבל והנה הם לפניכם: פרס הסרט הישראלי הטוב ביותר: "הקיר" במאית: מורן איפרגן (כתבתי עליו בדיווח השני) ציון לשבח תחרות ישראלית: "מקווה שאני בפריים" במאית: נטעלי בראון (פירוט עליו בהמשך פוסט זה)… להמשך קריאה
17 במאי 2017 מאת עופר ליברגל
אחרי שדנתי בסרטים ישראלים בפוסט הקודם, בפוסט הזה אני חוזר לסרטים מן התכנית הבינלאומית של הפסטיבל. ליתר דיוק, ארבעה סרטים אשר כולם נוגעים בדרך זו או אחרת בסוגיות פוליטיות ובחלקם יש נושאים שחוזרים. בלי כוונה, נדמה לי שיצא לי שהם מסודרים בפוסט מן הכבד לקצת פחות כבד מבחינת התכנים. חירותו של השטן Devil's Freedom מקסיקו מהווה מקור להרבה סרטים תיעודים… להמשך קריאה
15 במאי 2017 מאת עופר ליברגל
את הדיווח השני מפסטיבל דוקאביב בחרתי להקדיש לארבעה סרטים ישראלים בעלי מכנה משותף: כולם דנים במקום פיזי, בייצוג שלו, וגם בקשר בין העבר והווה. אף כי פרט למכנה משותף זה, מדובר בסרטים שונים לחלוטין בסגנון הקולנועי שלהם ובאפקט שהם מייצרים. לדיווח הקודם לחצו כאן. הקיר סרטה של מורן איפרגן מדגים סוגים שונים ניתוק ושייכות לסביבה ולמורשת, בעוד הבמאית משלבת בין תיעוד… להמשך קריאה
13 במאי 2017 מאת עופר ליברגל
פסטיבל דוקאביב השנתי החל ביום חמישי האחרון (11 למאי), ובימיו הראשונים צברתי לא מעט סרטים, אשר לא על כולם מצאתי זמן לכתוב. בשלב זה אני משאיר את הדיון בסרטים הישראלים לפוסט הבא, ובינתיים כותב על כמה היבטים אשר עולים בחלק מן הסרטים הבינלאומיים שראיתי. "דינה" Dina לרוב אני סבור כי אחרי שמגיע שיא לקראת סיום סרט, עדיף שלא יבוא אחריו… להמשך קריאה
11 במאי 2017 מאת עופר ליברגל
״תחושה של סוף״ (The Sense of an Ending) הוא סרט שמבוסס על ספר באופן בולט. כמובן, הרבה מאוד סרטים מבוססים על ספרים, מוכרים ולא מוכרים, ולכאורה אין ייחוד בכך שהתסריטאי ניק פיין והבמאי ריטש באטרה (״לאנצ׳ בוקס״) עיבדו לסרט את רב המכר של ג'וליאן בארנס. אלא שבמקרה זה, ניכר בסרט כי היה ניסיון להעביר למסך לא מעט רבדים מן הספר, דבר אשר יוצר… להמשך קריאה
6 במאי 2017 מאת עופר ליברגל
פוסט זה הוא חלק מסדרת פוסטים המוקדשים לסרטים אותם אני מגדיר ככישלונות נהדרים, כלומר עליהם לעמוד בשני תנאים בסיסים: 1. מדובר בסרטים שנכשלו כאשר יצאו לאקרנים לראשונה, עם עדיפות לכישלונות קטסטרופליים. 2. מדובר בסרטים נהדרים. חלק מהתגובות לפוסט הקודם (על ״אחד מהלב״ של קופולה) גרמו לי לחשוב שהכלל השני לא הובהר בצורה ברורה מספיק - לדעתי האישית לא מדובר בסתם סרטים אלא ביותר מכך,… להמשך קריאה
בהמשך סקירה זו: דיון בהיבט הפמיניסטי של סרט נדיר המציג גיבורת-על ובוים בידי אישה, וכמובן גם על ההישג הפלאי של המפעל הציוני בדמות הליהוק של גל גדות לסרט אמריקאי בעל תקציב עתק. אבל קודם כל, אתייחס למה שהוא לדעתי האתגר הגדול יותר שעמד בפני חטיבת הקולנוע של חברת DC בהעברת דמותה של וונדר וומן ליקום הקולנועי בימינו. חוברות הקומיקס יצרו במהלך המאה… להמשך קריאה
את הדיווח האחרון מפסטיבל דוקאביב השנה אני מפרסם כמה ימים אחרי סייומו, דיווח אשר משלב כמה סרטים בהם צפיתי וטרם כתבתי עליהם יחד עם מבט חצי-כללי על הפסטיבל השנה, שהיה נוכח בעיקר בדיון בקבוצת הסרטים האחרונה בה אעסוק. לא על כל הסרטים בהם צפיתי כתבתי, ובסרטים עליהם כתבתי בחלק מן המקרים התייחסתי רק לחלק מן ההיבטים של הסרטים, ההיבטים אותם מצאתי… להמשך קריאה
צירוף המילים "מבוסס על סיפור אמיתי" מופיע בפוסטרים ובפתיחתם של הרבה מאוד סרטים, ועבורי לרוב הוא די חסר משמעות. בחלק ניכר מן המקרים, הקשר בין הספר למקרה אשר היווה לו השראה הופך לרופף יותר ויותר, להוציא מקרים בהם הסיפור הוא כל כך מפורסם עד שאין ממש צורך לומר זאת - וגם במקרים כאלו, המציאות היא שונה לחלוטין. הסרט החדש "שעתם היפה" (Their… להמשך קריאה
פסטיבל דוקאביב הסתיים, אבל הדיווחים שלי ממנו טרם הסתיימו והם ימשיכו גם בפוסט נוסף אשר יעלה בהמשך, שיכלול דיון בסרטים נוספים וגם סוג של סיכום של מגמה או שתיים אשר עולה מן החיבור בין הסרטים השונים. בינתיים בפוסט זה תמצאו מחשבות שלי בעקבות שלושה סרטים ישראלים מדוברים ועוד סרט בינלאומי בולט באמצע. מוחי צמד הבמאים רינה קסטלנובו-הולנדר ותמיר אלתרמן זכו בפרס… להמשך קריאה
פסטיבל דוקאביב מתקרב לסיומו, אם כי הדיווחים שלי על חלק מן הסרטים אשר ראיתי במהלכו ימשכו גם לתוך שבוע הבא. בינתיים, בערב יום רביעי (ה-17.5) כבר חולקו הפרסים לזוכים בפסטיבל והנה הם לפניכם: פרס הסרט הישראלי הטוב ביותר: "הקיר" במאית: מורן איפרגן (כתבתי עליו בדיווח השני) ציון לשבח תחרות ישראלית: "מקווה שאני בפריים" במאית: נטעלי בראון (פירוט עליו בהמשך פוסט זה)… להמשך קריאה
אחרי שדנתי בסרטים ישראלים בפוסט הקודם, בפוסט הזה אני חוזר לסרטים מן התכנית הבינלאומית של הפסטיבל. ליתר דיוק, ארבעה סרטים אשר כולם נוגעים בדרך זו או אחרת בסוגיות פוליטיות ובחלקם יש נושאים שחוזרים. בלי כוונה, נדמה לי שיצא לי שהם מסודרים בפוסט מן הכבד לקצת פחות כבד מבחינת התכנים. חירותו של השטן Devil's Freedom מקסיקו מהווה מקור להרבה סרטים תיעודים… להמשך קריאה
את הדיווח השני מפסטיבל דוקאביב בחרתי להקדיש לארבעה סרטים ישראלים בעלי מכנה משותף: כולם דנים במקום פיזי, בייצוג שלו, וגם בקשר בין העבר והווה. אף כי פרט למכנה משותף זה, מדובר בסרטים שונים לחלוטין בסגנון הקולנועי שלהם ובאפקט שהם מייצרים. לדיווח הקודם לחצו כאן. הקיר סרטה של מורן איפרגן מדגים סוגים שונים ניתוק ושייכות לסביבה ולמורשת, בעוד הבמאית משלבת בין תיעוד… להמשך קריאה
פסטיבל דוקאביב השנתי החל ביום חמישי האחרון (11 למאי), ובימיו הראשונים צברתי לא מעט סרטים, אשר לא על כולם מצאתי זמן לכתוב. בשלב זה אני משאיר את הדיון בסרטים הישראלים לפוסט הבא, ובינתיים כותב על כמה היבטים אשר עולים בחלק מן הסרטים הבינלאומיים שראיתי. "דינה" Dina לרוב אני סבור כי אחרי שמגיע שיא לקראת סיום סרט, עדיף שלא יבוא אחריו… להמשך קריאה
״תחושה של סוף״ (The Sense of an Ending) הוא סרט שמבוסס על ספר באופן בולט. כמובן, הרבה מאוד סרטים מבוססים על ספרים, מוכרים ולא מוכרים, ולכאורה אין ייחוד בכך שהתסריטאי ניק פיין והבמאי ריטש באטרה (״לאנצ׳ בוקס״) עיבדו לסרט את רב המכר של ג'וליאן בארנס. אלא שבמקרה זה, ניכר בסרט כי היה ניסיון להעביר למסך לא מעט רבדים מן הספר, דבר אשר יוצר… להמשך קריאה
פוסט זה הוא חלק מסדרת פוסטים המוקדשים לסרטים אותם אני מגדיר ככישלונות נהדרים, כלומר עליהם לעמוד בשני תנאים בסיסים: 1. מדובר בסרטים שנכשלו כאשר יצאו לאקרנים לראשונה, עם עדיפות לכישלונות קטסטרופליים. 2. מדובר בסרטים נהדרים. חלק מהתגובות לפוסט הקודם (על ״אחד מהלב״ של קופולה) גרמו לי לחשוב שהכלל השני לא הובהר בצורה ברורה מספיק - לדעתי האישית לא מדובר בסתם סרטים אלא ביותר מכך,… להמשך קריאה
תגובות אחרונות