22 בנובמבר 2018 מאת עופר ליברגל
בעשור האחרון ביסס את עצמו הירוקאזו קורה-אדה כבמאי היפני הפעיל הכי מוכר מחוץ למולדתו, ובשנים האחרונות כמעט כל סרט שלו גם מופץ בהצלחה יחסית בארץ. רוב הזמן הבמאי נצמד לנוסחה אשר גורמת לסרטים שלו להיות נגישים ומרגשים לרבים ברחבי העולם: עיסוק במערכות יחסים בתוך המשפחה, לרוב עם תפקיד מהותי לילדים קטנים וסצנות סנטימנטליות קטנות שנוגעת בקיטש ומתיקות יתר, אבל שורדות… להמשך קריאה
18 בנובמבר 2018 מאת עופר ליברגל
על ״הצד האחר של הרוח״ (The Other Side of the Wind), סרטו האחרון של אורסון וולס שהושלם השנה שנים אחרי מותו, כתבתי כאשר הוצג בבכורה בפסטיבל ונציה. זו הייתה תגובה ראשונית וחלקית, מטבעה. מזה מספר שבועות הסרט זמין לצפייה בנטפליקס, יחד עם הסרט התיעודי ״הם יאהבו אותי אחרי מותי״ (They'll Love Me When I'm Dead) שעושה מעט סדר בסיפור הסבוך… להמשך קריאה
13 בנובמבר 2018 מאת עופר ליברגל
פסטיבל "או לה לה!" לקומדיות צרפתיות הוא כנראה האירוע שהכי נושק למיינסטרים מבין אלה המתקיימים בסינמטקים השונים תחת הכותרת "פסטיבל". זאת מכיוון שהאירוע, שנולד לפני כארבע שנים מתוך פסטיבל הקולנוע הצרפתי הוותיק יותר (שיתקיים בהמשך החורף), לא מביא בהכרח את הסרטים הצרפתיים הכי מדוברים בסצנת הפסטיבלים, אלא כאלה בעלי אופי מסחרי יותר, חלקם אכן מופצים מסחרית מיד אחריו, וחלקם בהחלט… להמשך קריאה
8 בנובמבר 2018 מאת עופר ליברגל
סרטים בינוניים שמנסים להיות סרטים גדולים הם יותר קשים וכואבים לצפייה מסתם סרטים לא טובים. ״החיים האלה״ (Life Itself), סרטו החדש של דן פוגלמן (שסדרת הטלוויזיה שיצר תפסה את התרגום הישיר לעברית "החיים עצמם", ובנוסף הוא כתב עוד הרבה מאוד סרטים), מכיל לא מעט סצנות מרגשות בפני עצמן, סיפורי אהבה קטנים ויפים ורגעים טובים במשחק ובטכניקה הקולנועית. אבל כל אלו… להמשך קריאה
4 בנובמבר 2018 מאת עופר ליברגל
פוסט ההמלצות של חודש נובמבר מגיע אחרי שעל חלק מן האירועים הסינמטקים הגדולים של החודש כבר כתבנו בנפרד - למשל מבט על הקולנוע הנורדי או פסטיבל פרינט סקרין שכבר תם. מסגרות גדולות נוספות שאולי יזכו לפוסט משל עצמן יהיו שבוע הקולנוע האירי ופסטיבל "או לה לה" לקומדיה צרפתית. חשוב עבורי לא פחות: אחרי הפסקה ארוכה מדי, הרטרוספקטיבה לאינגמר ברגמן חוזרת ויש שיטענו כי… להמשך קריאה
1 בנובמבר 2018 מאת עופר ליברגל
״רפסודיה בוהמית״ (Bohemian Rhapsody) מוצג כסרט ביוגרפי על סולן להקת קווין, פרדי מרקורי, אבל יותר מכך הוא סרט על המיתוס של מרקורי ושל הלהקה - וזה דבר מאוד שונה. לא שסרטי ביוגרפיה של זמרים נוטים להיות נאמנים למציאות יותר מאשר ליחסי הציבור של הלהקה, אבל דומה שבסרט זה, שבין מפיקיו נמצאים שני החברים הפעילים שנותרו בלהקה, בריאן מאי ורוג'ר טיילור… להמשך קריאה
28 באוקטובר 2018 מאת עופר ליברגל
בתחילת חודש נובמבר יעלה לנטפליקס סרטו האחרון של אורסון וולס, ״הצד האחר של הרוח״ (The Other Side of The Wind), שהעבודה עליו הושלמה למעלה מ-40 שנה אחרי הצילומים. נטפליקס ישחררו במקביל גם סרט תיעודי חדש על וולס, ״הם יאהבו אותי אחרי מותי״ (They'll Love Me When I'm Dead). הסרט התיעודי נוצר בידי הבמאי זוכה האוסקר מורגן נוויל (״מרחק נגיעה מהתהילה״, ״Won't… להמשך קריאה
26 באוקטובר 2018 מאת עופר ליברגל
כותרת סרטו החדש של אבי נשר, ״סיפור אחר״, מתכתבת עם הסרט במספר דרכים נוסף לנקודה בסרט בה היא נאמרת בדיאלוג. ברמה הבסיסית, פרט לעלילה שנראית כראשית יש בסרט לפחות עוד סיפור אחד שכולל דרמה לא פחות סוערת. מעבר לכך, כל סיפור מתגלה כמורכב ושונה באופיו מאיך שהדמויות מפרשות בתחילה, או לפחות שונה מן המידע הראשוני שהקהל מקבל עליו. כמה פעמים… להמשך קריאה
18 באוקטובר 2018 מאת עופר ליברגל
הבמאי הדרום-קוריאני לי צ'אנג-דונג לוקח את הזמן שלו, לא רק משום שחלפו 8 שנים בין הסרט הקודם שלו לנוכחי. בעוד רוב הסרטים הקוריאנים שזוכים להצפה/עניין בארץ מתנהלים בקצב מהיר וכוללים גם הפתעות של שינויי ז'אנר, הסרטים שלו איטיים ומהורהרים. חובבי קולנוע קוריאני שמראה הרבה אלימות על המסך ימצאו בסרטי צ'אנג-דונג יותר הרהור על אלימות מפעולה של ממש, דבר שהיה בולט… להמשך קריאה
14 באוקטובר 2018 מאת עופר ליברגל
מבין השפע הרב של הסרטים שנמצאים בנטפילקס מסתרר מזה כחודש גם סרטה השישי של ניקול הולופסנר, שנקרא ״ארץ ההרגלים היציבים״ (The Land of Steady Habits). הולופסנר אינה שם מוכר בארץ, אף על כי חלק מסרטיה הקודמים (״ממש מושלמת״, ״חברות עם כסף״, ״דיברנו מספיק״) הוצגו בפסטיבלים מקומיים ו/או בבתי הקולנוע לתקופה קצרה. עבור לא מעט מבקרים בארה"ב היא מהווה אחד מן השמות… להמשך קריאה
בעשור האחרון ביסס את עצמו הירוקאזו קורה-אדה כבמאי היפני הפעיל הכי מוכר מחוץ למולדתו, ובשנים האחרונות כמעט כל סרט שלו גם מופץ בהצלחה יחסית בארץ. רוב הזמן הבמאי נצמד לנוסחה אשר גורמת לסרטים שלו להיות נגישים ומרגשים לרבים ברחבי העולם: עיסוק במערכות יחסים בתוך המשפחה, לרוב עם תפקיד מהותי לילדים קטנים וסצנות סנטימנטליות קטנות שנוגעת בקיטש ומתיקות יתר, אבל שורדות… להמשך קריאה
על ״הצד האחר של הרוח״ (The Other Side of the Wind), סרטו האחרון של אורסון וולס שהושלם השנה שנים אחרי מותו, כתבתי כאשר הוצג בבכורה בפסטיבל ונציה. זו הייתה תגובה ראשונית וחלקית, מטבעה. מזה מספר שבועות הסרט זמין לצפייה בנטפליקס, יחד עם הסרט התיעודי ״הם יאהבו אותי אחרי מותי״ (They'll Love Me When I'm Dead) שעושה מעט סדר בסיפור הסבוך… להמשך קריאה
פסטיבל "או לה לה!" לקומדיות צרפתיות הוא כנראה האירוע שהכי נושק למיינסטרים מבין אלה המתקיימים בסינמטקים השונים תחת הכותרת "פסטיבל". זאת מכיוון שהאירוע, שנולד לפני כארבע שנים מתוך פסטיבל הקולנוע הצרפתי הוותיק יותר (שיתקיים בהמשך החורף), לא מביא בהכרח את הסרטים הצרפתיים הכי מדוברים בסצנת הפסטיבלים, אלא כאלה בעלי אופי מסחרי יותר, חלקם אכן מופצים מסחרית מיד אחריו, וחלקם בהחלט… להמשך קריאה
סרטים בינוניים שמנסים להיות סרטים גדולים הם יותר קשים וכואבים לצפייה מסתם סרטים לא טובים. ״החיים האלה״ (Life Itself), סרטו החדש של דן פוגלמן (שסדרת הטלוויזיה שיצר תפסה את התרגום הישיר לעברית "החיים עצמם", ובנוסף הוא כתב עוד הרבה מאוד סרטים), מכיל לא מעט סצנות מרגשות בפני עצמן, סיפורי אהבה קטנים ויפים ורגעים טובים במשחק ובטכניקה הקולנועית. אבל כל אלו… להמשך קריאה
פוסט ההמלצות של חודש נובמבר מגיע אחרי שעל חלק מן האירועים הסינמטקים הגדולים של החודש כבר כתבנו בנפרד - למשל מבט על הקולנוע הנורדי או פסטיבל פרינט סקרין שכבר תם. מסגרות גדולות נוספות שאולי יזכו לפוסט משל עצמן יהיו שבוע הקולנוע האירי ופסטיבל "או לה לה" לקומדיה צרפתית. חשוב עבורי לא פחות: אחרי הפסקה ארוכה מדי, הרטרוספקטיבה לאינגמר ברגמן חוזרת ויש שיטענו כי… להמשך קריאה
״רפסודיה בוהמית״ (Bohemian Rhapsody) מוצג כסרט ביוגרפי על סולן להקת קווין, פרדי מרקורי, אבל יותר מכך הוא סרט על המיתוס של מרקורי ושל הלהקה - וזה דבר מאוד שונה. לא שסרטי ביוגרפיה של זמרים נוטים להיות נאמנים למציאות יותר מאשר ליחסי הציבור של הלהקה, אבל דומה שבסרט זה, שבין מפיקיו נמצאים שני החברים הפעילים שנותרו בלהקה, בריאן מאי ורוג'ר טיילור… להמשך קריאה
בתחילת חודש נובמבר יעלה לנטפליקס סרטו האחרון של אורסון וולס, ״הצד האחר של הרוח״ (The Other Side of The Wind), שהעבודה עליו הושלמה למעלה מ-40 שנה אחרי הצילומים. נטפליקס ישחררו במקביל גם סרט תיעודי חדש על וולס, ״הם יאהבו אותי אחרי מותי״ (They'll Love Me When I'm Dead). הסרט התיעודי נוצר בידי הבמאי זוכה האוסקר מורגן נוויל (״מרחק נגיעה מהתהילה״, ״Won't… להמשך קריאה
כותרת סרטו החדש של אבי נשר, ״סיפור אחר״, מתכתבת עם הסרט במספר דרכים נוסף לנקודה בסרט בה היא נאמרת בדיאלוג. ברמה הבסיסית, פרט לעלילה שנראית כראשית יש בסרט לפחות עוד סיפור אחד שכולל דרמה לא פחות סוערת. מעבר לכך, כל סיפור מתגלה כמורכב ושונה באופיו מאיך שהדמויות מפרשות בתחילה, או לפחות שונה מן המידע הראשוני שהקהל מקבל עליו. כמה פעמים… להמשך קריאה
הבמאי הדרום-קוריאני לי צ'אנג-דונג לוקח את הזמן שלו, לא רק משום שחלפו 8 שנים בין הסרט הקודם שלו לנוכחי. בעוד רוב הסרטים הקוריאנים שזוכים להצפה/עניין בארץ מתנהלים בקצב מהיר וכוללים גם הפתעות של שינויי ז'אנר, הסרטים שלו איטיים ומהורהרים. חובבי קולנוע קוריאני שמראה הרבה אלימות על המסך ימצאו בסרטי צ'אנג-דונג יותר הרהור על אלימות מפעולה של ממש, דבר שהיה בולט… להמשך קריאה
מבין השפע הרב של הסרטים שנמצאים בנטפילקס מסתרר מזה כחודש גם סרטה השישי של ניקול הולופסנר, שנקרא ״ארץ ההרגלים היציבים״ (The Land of Steady Habits). הולופסנר אינה שם מוכר בארץ, אף על כי חלק מסרטיה הקודמים (״ממש מושלמת״, ״חברות עם כסף״, ״דיברנו מספיק״) הוצגו בפסטיבלים מקומיים ו/או בבתי הקולנוע לתקופה קצרה. עבור לא מעט מבקרים בארה"ב היא מהווה אחד מן השמות… להמשך קריאה
תגובות אחרונות