12 באוקטובר 2017 מאת עופר ליברגל
"אנימציה היא קולנוע. סרטים מצולמים הם אגף בתוך אנימציה. אנימציה היא תהליך בו אתה יכול לשים על המסך הכל – כל התרחשות, כל האפקטים כמו למשל תנועה מואצת או מואטת. אתה גם יכול לשים תמונות מצולמות. אתה מתחיל מדף לבן. אתה יכול לצייר, לצלם תמונה, לעצב במחשב או לצלם תמונה ואז לשנות אותה במחשב או בציור מחדש. אנימציה היא קופסה… להמשך קריאה
9 באוקטובר 2017 מאת עופר ליברגל
בשנה שעברה הייתי בפסטיבל אשר הוקדש באופן רשמי לסרטי ביכורים, אולם ייתכן כי אחוז סרטי הביכורים שראיתי בו לא גבוה בהרבה מאחוז סרטי הביכורים שצפיתי בהם בפסטיבל חיפה השנה. זאת בלי שאני מתייחס לתחרות הישראלית אשר כוללת למעשה רק סרט אחד שאינו סרט עלילתי ארוך ראשון. אולם, רציתי להיות בטוח שאני כותב גם על סרטים של יוצרים מעט יותר ותיקים,… להמשך קריאה
9 באוקטובר 2017 מאת עופר ליברגל
על סרטה החדש של לוקרסיה מרטל, אשר מציג בימים אלו בפסטיבל חיפה, כתבתי לראשונה מיד לאחר בכורתו העולמית בפסטיבל ונציה. הייתה זו סקירה אשר כבר בעת כתיבתה חשתי לא שלם עמה, שכן זה היה הסרט הרביעי בו צפיתי באותו יום - לא הדרך האידאלית לחוות את הקולנוע של מרטל, אשר לא טורח להסביר את עצמו בצורה ישירה. אף כי בעוברי… להמשך קריאה
8 באוקטובר 2017 מאת עופר ליברגל
פסטיבל חיפה שנפתח ביום חמישי, כמו כל פסטיבל קולנוע, דורש גם לא מעט החלטות קשות לגבי מה לצפות בכל רגע נתון. ברגע האחרון בחרתי לוותר בינתיים על צפייה בסרטה החדש של הבמאית האהובה אנייס ורדה מכיוון שהנס של הפצתו המסחרית בארץ צפוי להתרחש ממש בקרוב. גם בכתיבה, אני נאלץ לבחור על אלו סרטים לכתוב עכשיו ואלו לדחות לשלב מעט מאוחר… להמשך קריאה
6 באוקטובר 2017 מאת עופר ליברגל
לפעמים אני צופה בסרט שאני חושב שהוא בו זמנית אחד מן הסרטים הכי מרשימים של השנה ואחד מן הסרטים הגרועים, או המפוספסים ביותר. קולנוע יכול להכיל סתירות מן הסוג הזה. למעשה, הדבר מתחיל לקרות לי בתדירות גבוהה כאשר אני צופה בסרטיו של הבמאי דייויד גורדון גרין בשלב הנוכחי של הקריירה שלו, בו הוא מנסה למצוא את השילוב בין היצירתיות של… להמשך קריאה
29 בספטמבר 2017 מאת עופר ליברגל
כחלק מתכנית הקלאסיקות בפסטיבל הסרטים בחיפה יוצג בבכורה הישראלית העותק הדיגיטלי המשוחזר החדש ביותר של סרטו הסובייטי האחרון של אנדריי טרקובסקי - ״סטאלקר״ (Stalker). עבורי זו הזדמנות להרחיב על הסרט, מתוך שאיפה שלי לכתוב (או לדבר) בהדרגה על כל סרטי הבמאי הרוסי הדגול ב"סריטה", כסוג של המשך מזדחל של הפרויקט שלי של כתיבה על כל סרטי אינגמר ברגמן. שני היוצרים קשורים… להמשך קריאה
21 בספטמבר 2017 מאת עופר ליברגל
הבמאי הדני קארל תיאודור דרייר הוא יוצר שתמיד רציתי אך חששתי לכתוב אודותיו. השם של דרייר מוכר לחובבי הקולנוע כבמאי חשוב בתולדות הקולנוע אשר ברא לעצמו שפה חזותית ייחודית, ששימשה סוג של נקודת מוצא לכמה וכמה מן הבמאים האהובים עלי ביותר: למשל אינגמר ברגמן, אנדריי טרקובסקי ורובר ברסון. כולם יכולים להיחשב כממשיכים ישירים של צדדים מסוימים ביצירה שלו, כמו גם… להמשך קריאה
10 בספטמבר 2017 מאת עופר ליברגל
פסטיבל ונציה השנה היה הראשון בו נכחתי באופן מסיבי ברוב ימי הפסטיבל, וחוותי לא מעט סרטים נהדרים, לא על כולם הספקתי לכתוב. בסיום פוסט זה אכתוב על עוד שני סרטים מעוררי עניין שהוקרנו בשבוע שעבר, כאשר על יתר הסרטים עליהם לא כתבתי אולי אוסיף דברים בעתיד, במידה ויהיו אקטואליים לקהל ישראלי. באופן ככלי, הפסטיבל שיקף את מגמת עליית האלימות בסרטי… להמשך קריאה
8 בספטמבר 2017 מאת עופר ליברגל
פסטיבל ונציה יינעל מחר ואני מנצל את הזמן על מנת להשלים דיווח על עוד כמה סרטים מתוכו. תחילה עוד סרט ישראלי שהציג במסגרת המשנה, ולאחר מכן מסע בתחרות הרשמית עם מערבון אוסטרלי, דרמה סינית, וטירוף איטלקי שגלש גם לסרט נוסף שהוצג במסגרת המשנה בפסטיבל. דיוווחים קודמים: ראשון – ״Downsizing״, ״Zama״, ״The Shape of Water״, ״Human Flow״ שני – ״פוקסטרוט״, ״Lean on Pete״,… להמשך קריאה
7 בספטמבר 2017 מאת עופר ליברגל
פסטיבל ונציה יסתיים רק במוצאי שבת, אולם אני נאלץ לעזוב את העיר כבר הבוקר. אך טרם סיימתי עם הדיווחים, שכן יש עוד מספר רב של סרטים, בהם כמה בולטים, עליהם עדיין לא הספקתי לכתוב אף על פי שצפיתי בהם. את הדיווח הנוכחי אפתח עם שלושה מסרטי התחרות - אמריקאי, יפני וצרפתי, בהם גם הסרט הכי מפלג קהל שהוקרן עד כה,… להמשך קריאה
"אנימציה היא קולנוע. סרטים מצולמים הם אגף בתוך אנימציה. אנימציה היא תהליך בו אתה יכול לשים על המסך הכל – כל התרחשות, כל האפקטים כמו למשל תנועה מואצת או מואטת. אתה גם יכול לשים תמונות מצולמות. אתה מתחיל מדף לבן. אתה יכול לצייר, לצלם תמונה, לעצב במחשב או לצלם תמונה ואז לשנות אותה במחשב או בציור מחדש. אנימציה היא קופסה… להמשך קריאה
בשנה שעברה הייתי בפסטיבל אשר הוקדש באופן רשמי לסרטי ביכורים, אולם ייתכן כי אחוז סרטי הביכורים שראיתי בו לא גבוה בהרבה מאחוז סרטי הביכורים שצפיתי בהם בפסטיבל חיפה השנה. זאת בלי שאני מתייחס לתחרות הישראלית אשר כוללת למעשה רק סרט אחד שאינו סרט עלילתי ארוך ראשון. אולם, רציתי להיות בטוח שאני כותב גם על סרטים של יוצרים מעט יותר ותיקים,… להמשך קריאה
על סרטה החדש של לוקרסיה מרטל, אשר מציג בימים אלו בפסטיבל חיפה, כתבתי לראשונה מיד לאחר בכורתו העולמית בפסטיבל ונציה. הייתה זו סקירה אשר כבר בעת כתיבתה חשתי לא שלם עמה, שכן זה היה הסרט הרביעי בו צפיתי באותו יום - לא הדרך האידאלית לחוות את הקולנוע של מרטל, אשר לא טורח להסביר את עצמו בצורה ישירה. אף כי בעוברי… להמשך קריאה
פסטיבל חיפה שנפתח ביום חמישי, כמו כל פסטיבל קולנוע, דורש גם לא מעט החלטות קשות לגבי מה לצפות בכל רגע נתון. ברגע האחרון בחרתי לוותר בינתיים על צפייה בסרטה החדש של הבמאית האהובה אנייס ורדה מכיוון שהנס של הפצתו המסחרית בארץ צפוי להתרחש ממש בקרוב. גם בכתיבה, אני נאלץ לבחור על אלו סרטים לכתוב עכשיו ואלו לדחות לשלב מעט מאוחר… להמשך קריאה
לפעמים אני צופה בסרט שאני חושב שהוא בו זמנית אחד מן הסרטים הכי מרשימים של השנה ואחד מן הסרטים הגרועים, או המפוספסים ביותר. קולנוע יכול להכיל סתירות מן הסוג הזה. למעשה, הדבר מתחיל לקרות לי בתדירות גבוהה כאשר אני צופה בסרטיו של הבמאי דייויד גורדון גרין בשלב הנוכחי של הקריירה שלו, בו הוא מנסה למצוא את השילוב בין היצירתיות של… להמשך קריאה
כחלק מתכנית הקלאסיקות בפסטיבל הסרטים בחיפה יוצג בבכורה הישראלית העותק הדיגיטלי המשוחזר החדש ביותר של סרטו הסובייטי האחרון של אנדריי טרקובסקי - ״סטאלקר״ (Stalker). עבורי זו הזדמנות להרחיב על הסרט, מתוך שאיפה שלי לכתוב (או לדבר) בהדרגה על כל סרטי הבמאי הרוסי הדגול ב"סריטה", כסוג של המשך מזדחל של הפרויקט שלי של כתיבה על כל סרטי אינגמר ברגמן. שני היוצרים קשורים… להמשך קריאה
הבמאי הדני קארל תיאודור דרייר הוא יוצר שתמיד רציתי אך חששתי לכתוב אודותיו. השם של דרייר מוכר לחובבי הקולנוע כבמאי חשוב בתולדות הקולנוע אשר ברא לעצמו שפה חזותית ייחודית, ששימשה סוג של נקודת מוצא לכמה וכמה מן הבמאים האהובים עלי ביותר: למשל אינגמר ברגמן, אנדריי טרקובסקי ורובר ברסון. כולם יכולים להיחשב כממשיכים ישירים של צדדים מסוימים ביצירה שלו, כמו גם… להמשך קריאה
פסטיבל ונציה השנה היה הראשון בו נכחתי באופן מסיבי ברוב ימי הפסטיבל, וחוותי לא מעט סרטים נהדרים, לא על כולם הספקתי לכתוב. בסיום פוסט זה אכתוב על עוד שני סרטים מעוררי עניין שהוקרנו בשבוע שעבר, כאשר על יתר הסרטים עליהם לא כתבתי אולי אוסיף דברים בעתיד, במידה ויהיו אקטואליים לקהל ישראלי. באופן ככלי, הפסטיבל שיקף את מגמת עליית האלימות בסרטי… להמשך קריאה
פסטיבל ונציה יינעל מחר ואני מנצל את הזמן על מנת להשלים דיווח על עוד כמה סרטים מתוכו. תחילה עוד סרט ישראלי שהציג במסגרת המשנה, ולאחר מכן מסע בתחרות הרשמית עם מערבון אוסטרלי, דרמה סינית, וטירוף איטלקי שגלש גם לסרט נוסף שהוצג במסגרת המשנה בפסטיבל. דיוווחים קודמים: ראשון – ״Downsizing״, ״Zama״, ״The Shape of Water״, ״Human Flow״ שני – ״פוקסטרוט״, ״Lean on Pete״,… להמשך קריאה
פסטיבל ונציה יסתיים רק במוצאי שבת, אולם אני נאלץ לעזוב את העיר כבר הבוקר. אך טרם סיימתי עם הדיווחים, שכן יש עוד מספר רב של סרטים, בהם כמה בולטים, עליהם עדיין לא הספקתי לכתוב אף על פי שצפיתי בהם. את הדיווח הנוכחי אפתח עם שלושה מסרטי התחרות - אמריקאי, יפני וצרפתי, בהם גם הסרט הכי מפלג קהל שהוקרן עד כה,… להמשך קריאה
תגובות אחרונות