• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה

סיכום 2017: הציונים לשבח

19 בדצמבר 2017 מאת עופר ליברגל
החלק הכי מעניין עבורי בקריאת סיכומי שנה של אחרים הוא דירוג עשרת סרטי השנה, שרירותי כלל שהיה. במקרה שלי, החרטה שלי על הדירוג שאני עושה מתרחשת עוד לפני שהוא מתפרסם. אף על פי שבבלוג אנו בוחרים למעשה 20 סרטים כל אחד - 10 שהופצו בארץ בבתי הקולנוע ועוד 10 שלא, אני מרגיש כי רבים מן הסרטים המעניינים אשר עשו לי… להמשך קריאה

פסטיבל אוטופיה 2017 – ״האינסופי״, ״הדיירים״, ״אנתרקס״, ״ילדי הסתיו״

16 בדצמבר 2017 מאת עופר ליברגל
פסטיבל אוטופיה השנתי לסרטי מדע בדיוני וז'אנר ננעל בערך במקביל לזמן בו פוסט זה מתפרסם. על רוב הסרטים מתוכניית הפסטיבל כתבנו בבלוג, בעיקר דרך פוסט המדריך המפורט. גם הסרטים עליהם אכתוב בפוסט זה צוינו כבר באותו הפוסט, אך בלי הפנייה לטקסט ארוך יותר כי טרם צפינו בהם, ויש בהם מספיק עניין על מנת להצדיק דיווח. כולל שני סרטים מן התחרות… להמשך קריאה

"מלחמת הכוכבים: אחרוני הג'דיי" סקירה

14 בדצמבר 2017 מאת עופר ליברגל
מוטב לפתוח סקירה זו בסוג של הבהרה: בניגוד לרוב חובבי הקולנוע בני דורי, לא צפיתי בסרטי "מלחמת הכוכבים" בתור ילד. למעשה, צפיתי בסרטי הטרילוגיה המקורית בסביבות גיל 18, איפשהו בין הצפייה בפריקוולים הידועים לשמצה. אולי בעקבות זאת רגשות הנוסטלגיה שלי כלפי היצירה פחות חזקים. סרטי הסדרה מעולם לא היו קרובים לראש רשימת הסרטים האהובים עליי, ומעולם לא ראיתי בה משהו… להמשך קריאה

בעקבות ״אף פעם לא משעמם: בילי ויילדר״ ולקראת פסטיבל הקולנוע היהודי – 20 הסרטים הגדולים של בילי ויילדר

11 בדצמבר 2017 מאת עופר ליברגל
במוצאי שבת ה-16.12 ייפתח בסינמטק ירושלים פסטיבל הקולנוע היהודי, אשר מתדהר השנה בשני סרטים מאוד מדוברים בפתיחה ובסיום - ״קרא לי בשמך״ של לוקה גואדנינו בפתיחה ו״שעה אפלה״ של ג'ו רייט לסיום. שני הסרטים מתחילים לצבור כעת לא מעט פרסים (בעיקר הראשון) וסביר שנשמע עליהם עוד רבות לקראת טקס האוסקר. יש לפסטיבל עוד הרבה מה להציע, אך בשל אילוצים שונים לא הייתה לי השנה… להמשך קריאה

״פרחים בבוץ״, סקירה

10 בדצמבר 2017 מאת עופר ליברגל
על סרטה של די ריס, ״פרחים בבוץ״ (Mudbound), אורון כבר כתב בבלוג כאשר הוקרן בפסטיבל ניו יורק, ולא הייתי בטוח אם להוסיף את חוות הדעת שלי בבלוג עם הפיכת הסרט לזמין לצפייה בארץ דרך נטפליקס. אולם, דווקא הדרך היחידה בה ניתן לצפות בו בארץ חושפת את חברת הסטרימינג ככוח מהותי בעולם הקולנוע שיש לו ברכה וקללה: מצד אחד, הוא מאפשר חשיפה… להמשך קריאה

״גלגל ענק״, סקירה

7 בדצמבר 2017 מאת עופר ליברגל
ויטוריו סטוררו הוא אחד מן הצלמים הגדולים בתולדות הקולנוע, לא רק מפני שהוא זכה בשלושה פרסי אוסקר, אלא בזכות האופן בו הוא מצא דרכים חדשות ויצירתיות לשימוש בתאורה ובגוונים עזים של צבעים בסרטים אשר צילם. הסרט החדש, ״גלגל ענק״ (Wonder Wheel) מעניק לו הזמנות לשוב לגוון היותר ניסיוני בעבודה שלו, תוך שהוא בונה כמעט בכל שוט משחק מסוים על הגוונים ועם… להמשך קריאה

״המוזיאון״, סקירה

3 בדצמבר 2017 מאת עופר ליברגל
כותרת סרטו החדש של רן טל, ״המוזיאון״, מתייסת למוזיאון ישראל אשר מוצג בו, כאשר השימוש ב-ה' הידיעה מביע גם עמדה כי מדובר לא רק במוזיאון, אלא גם במוזיאון בעל ערך ייחודי כחשוב ביותר במציאות הישראלית אותה מתעד טל בסרטיו השונים. יחד עם זאת, הכותרת יכולה גם להתייחס לסרט עצמו, אשר מלקט את הסצנות המוצגות בו והאנשים אשר מספרים סיפורים כסוג… להמשך קריאה

״קוֹקוֹ״, סקירה

1 בדצמבר 2017 מאת עופר ליברגל
אתם עשויים לחשוב שהתמודדות עם מוות של קרובי משפחה, או סימני הזקנה שכוללים אובדן זיכרון, הם נושאים אפלים מדי לסרטי ילדים. ייתכן שגם לפני שנתיים כניסה לתודעה של ילדה על מנת לעסוק בחשיבות מרכיב העצב באישיות היה נושא מורכב מדי לסרט לכל המשפחה, אבל אולפני האנימציה של פיקסאר הוכיחו אחרת עם ״הקול בראש״ שביים בידי פיט דוקטר. כעת האולפנים מוציאים את… להמשך קריאה

דיווח מפסטיבל הסרטים המזרח האירופאיים בקוטבוס 2017

26 בנובמבר 2017 מאת עופר ליברגל
במסגרת מסעותיי כחבר בארגון במבקרים הבינלאומי "פיפרסקי", הזדמן לי מוקדם יותר החודש לקחת חלק בחבר השיפוט של מבקרי הקולנוע בפסטיבל קוטבוס לקולנוע מזרח-אירופאי. העיר קוטבוס בה מתקיים הפסטיבל הייתה חלק ממזרח גרמניה, היא קרובה לברלין אבל קרובה אף יותר לגבול הפולני. האווירה בעיר בהחלט עדיין משלבת בין הקדמה הגרמנית לעבר הקומוניסטי הצנוע היותר (והפחות בקיא באנגלית), מה שהתאים לאווירת הנושא… להמשך קריאה

״פלא״, סקירה

23 בנובמבר 2017 מאת עופר ליברגל
״פלא״ (Wonder) הוא סרט על קשיים חברתיים של ילד בן 10 בעל פגם מולד שגורם לפניו להיראות מעוותים. במהלך הצפייה, חשבתי כי זה בדיוק מסוג הסרטים שהייתי צריך לראות בהיותי בן 10, לא רק כסרט על התמודדות עם תחושה של להיות ילד לא מקובל, אלא גם משום שהסרט מנסה לתת ביטוי לתחושת פנימיות של מגוון רחב של דמויות הפוגעות זו בזו.… להמשך קריאה