1 בפברואר 2020 מאת עופר ליברגל
כותרות הפתיחה של "יהלום לא מלוטש" (Uncut Gems) מכילות כתובית שיכולה להוות סיכום אלטרנטיבי וקצר לקולנוע האמקריקאי בעשור החולף: "נטפליקס ו-A24 מציגים". כלומר, הסרט מוצג כשילוב של שני כוחות שעלו בשנים האחרונות והפכו משחקנים שוליים לכאלה המצויים בלב התעשיה. A24 היא חברת הפקה/הפצה קטנה, המוציאה שורה ארוכה של סרטי איכות מועמדים לאוסקר, לצד להיטי אימה. זו חברה אשר מקפידה לאתר… להמשך קריאה
30 בינואר 2020 מאת עופר ליברגל
סרט אימה שיוצא לקולנוע ברחבי העולם בינואר, חודש שנחשב לחלש מבחינת ההפצה, אינו סימן טוב. במקרה של "טבעת החנק" (The Turning), יש להוסיף את הביקורות להן זכה והכישלון הקופתי בסוף השבוע הראשון. אך הסרט בכל זאת משך אותי. כחובב בחינה של עיבודי ספרות לקולנוע, "טבעת החנק" מודל 2020 הוא סיפור מרתק. המשך… להמשך קריאה
23 בינואר 2020 מאת עופר ליברגל
באחת מן הסצנות הראשונות בסרטה של גרטה גרוויג, "נשים קטנות" (Little Women), ג'ו מארץ המגומלת בידי סירשה רונאן רצה בפראות מתלהבת ברחובות ניו יורק של שנת 1868, כמעט נתקלת מספר פעמים בגברים המהלכים ברחוב. הדימוי הזה קובע את אופי הסרט במספר דרכים. ראשית, הוא מהווה סוג של הצהרה כי הסרט הוא לא רק עיבוד מכובד ומושקע לרומן ידוע מן המאה… להמשך קריאה
12 בינואר 2020 מאת עופר ליברגל
לפני כשבוע יצא להקרנות מסחריות בארץ סרטו של ירון שני "עיניים שלי". זהו החלק הראשון שמופץ מתוך "טרילוגיה על אהבה" של הבמאי, שלושה סרטים שצולמו במקביל ועלילתם מתרחשת במקביל, ומתחברת בסופו של דבר למה שהוא בעיניי אחד מן הניסויים הקולנועים הכי מרתקים ומוצלחים בקולנוע הישראלי של העת האחרונה. בנוסף, במהלך השבוע הזה יערכו בארץ שתי הקרנות טרום בכורה לסרטו של הבמאי… להמשך קריאה
9 בינואר 2020 מאת עופר ליברגל
על סרטו החדש של טאיקה וואיטיטי, "ג'וג'ו ראביט" (Jojo Rabbit), אורון כבר כתב בבלוג טרם הפצתו בארץ. הוא עשה זאת תוך התייחסות לביקורת שנשמעה נגד הסרט גם מצד אנשים שטרם צפו בו/מראש לא יצפו בו, ולאותה ביקורת אתייחס בעצמי גם בפוסט זה, שמיועד למי שלכל הפחות שמעו ויודעים במה מדובר. הדגש שלי הוא על הביקורת נגד הסרט שמגיעה מצד אנשים… להמשך קריאה
5 בינואר 2020 מאת עופר ליברגל
תקופת המעבר בין סוף שנה אזרחית לתחילתה של שנה חדשה ממלאה את בתי הקולנוע בסרטים עתירי יחסי ציבור ושאיפות לזכייה באוסקר. כתוצאה מכך, חלק מן הסרטים האחרים שיוצאים לאקרנים במקביל זוכים לתשומת לב מועטה יותר בתקשורת, כמו שני הסרטים שבסקירה כפולה זו. שניהם סרטים דוברי צרפתית שפונים לקהל בוגר, אך בניגוד לחלק הארי של סרטים העונים להגדרות אלה הם מנסים… להמשך קריאה
4 בינואר 2020 מאת עופר ליברגל
בשנת 2013, ״בית לחם״ של יובל אדלר היה הזוכה הגדול של פרסי אופיר, זכה להערכה ביקורתית יחסית גורפת (עם כמה הסתייגויות). בסקירה שלי אודותיו התייחסתי אליו בתור כנראה הסרט הישראלי המדובר של השנה, גם אם בראייה לאחור ייתכן והתואר הזה הגיע אז ל"מי מפחד מהזאב הרע" או ל"שש פעמים". לעומת זאת, דומה כי סרטו השני של אדלר, "המורה לאנגלית" (The… להמשך קריאה
1 בינואר 2020 מאת עופר ליברגל
בדרך כלל אני פותח את פוסט ההמלצות החודשי במסגרות הגדולות יותר, ויש כאלו גם החודש, אך במקרה של היום הראשון בחודש הראשון בשנה החדשה אני חש צורך להדגיש המלצה למהירי החלטה. שתי יצירות מופת מאמצע שנות הארבעים, כל אחת מהם באורך של כ-3 שעות, יוקרנו הערב במקומות שונים בארץ. בהרצליה יוקרן "ילדי גן העדן" של הבמאי מרסל קרנה והתסריטאי-משורר ז'אק… להמשך קריאה
24 בדצמבר 2019 מאת עופר ליברגל
סיכום השנה הקולנועית הוא תמיד אתגר כיוון שתהליכים רבים ניתן להעריך רק בדיעבד ולא בזמן אמת. בנוסף לכך, התאריך הוא בסופו של דבר סימן שרירותי, וכמה מן הסרטים האמריקאים המוערכים ביותר יוצאים בארץ באיחור, כך שנראה אותם רק בשנת 2020. עם זאת, אירוע תקשורתי אחד שהחל באמירה שולית בראיון לקידום סרט, מספק בעיניי שער לעיסוק בכמה מן התופעות הבולטות של… להמשך קריאה
19 בדצמבר 2019 מאת עופר ליברגל
״מלחמת הכוכבים: עלייתו של סקייווקר״ (Star Wars: The Rise of Skywalker) הוא סרט לא טוב*. הוא לא מספר את הסיפור שלו בצורה בהירה, הדיאלוגים לא זורמים היטב, הוא לא מצליח להפתיע, אף אחד מן השחקנים לא ממצה את היכולת שלו. יש בו כמה היבטים מביכים וגם חלקים טובים יותר, אך אלו רחוקים מלהצדיק לבדם את הצפייה בו. אבל זהו גם… להמשך קריאה
כותרות הפתיחה של "יהלום לא מלוטש" (Uncut Gems) מכילות כתובית שיכולה להוות סיכום אלטרנטיבי וקצר לקולנוע האמקריקאי בעשור החולף: "נטפליקס ו-A24 מציגים". כלומר, הסרט מוצג כשילוב של שני כוחות שעלו בשנים האחרונות והפכו משחקנים שוליים לכאלה המצויים בלב התעשיה. A24 היא חברת הפקה/הפצה קטנה, המוציאה שורה ארוכה של סרטי איכות מועמדים לאוסקר, לצד להיטי אימה. זו חברה אשר מקפידה לאתר… להמשך קריאה
באחת מן הסצנות הראשונות בסרטה של גרטה גרוויג, "נשים קטנות" (Little Women), ג'ו מארץ המגומלת בידי סירשה רונאן רצה בפראות מתלהבת ברחובות ניו יורק של שנת 1868, כמעט נתקלת מספר פעמים בגברים המהלכים ברחוב. הדימוי הזה קובע את אופי הסרט במספר דרכים. ראשית, הוא מהווה סוג של הצהרה כי הסרט הוא לא רק עיבוד מכובד ומושקע לרומן ידוע מן המאה… 
על סרטו החדש של טאיקה וואיטיטי, "ג'וג'ו ראביט" (Jojo Rabbit), אורון כבר כתב בבלוג טרם הפצתו בארץ. הוא עשה זאת תוך התייחסות לביקורת שנשמעה נגד הסרט גם מצד אנשים שטרם צפו בו/מראש לא יצפו בו, ולאותה ביקורת אתייחס בעצמי גם בפוסט זה, שמיועד למי שלכל הפחות שמעו ויודעים במה מדובר. הדגש שלי הוא על הביקורת נגד הסרט שמגיעה מצד אנשים… 
תקופת המעבר בין סוף שנה אזרחית לתחילתה של שנה חדשה ממלאה את בתי הקולנוע בסרטים עתירי יחסי ציבור ושאיפות לזכייה באוסקר. כתוצאה מכך, חלק מן הסרטים האחרים שיוצאים לאקרנים במקביל זוכים לתשומת לב מועטה יותר בתקשורת, כמו שני הסרטים שבסקירה כפולה זו. שניהם סרטים דוברי צרפתית שפונים לקהל בוגר, אך בניגוד לחלק הארי של סרטים העונים להגדרות אלה הם מנסים… 
בשנת 2013, ״בית לחם״ של יובל אדלר היה הזוכה הגדול של פרסי אופיר, זכה להערכה ביקורתית יחסית גורפת (עם כמה הסתייגויות). בסקירה שלי אודותיו התייחסתי אליו בתור כנראה הסרט הישראלי המדובר של השנה, גם אם בראייה לאחור ייתכן והתואר הזה הגיע אז ל"מי מפחד מהזאב הרע" או ל"שש פעמים". לעומת זאת, דומה כי סרטו השני של אדלר, "המורה לאנגלית" (The… 
בדרך כלל אני פותח את פוסט ההמלצות החודשי במסגרות הגדולות יותר, ויש כאלו גם החודש, אך במקרה של היום הראשון בחודש הראשון בשנה החדשה אני חש צורך להדגיש המלצה למהירי החלטה. שתי יצירות מופת מאמצע שנות הארבעים, כל אחת מהם באורך של כ-3 שעות, יוקרנו הערב במקומות שונים בארץ. בהרצליה יוקרן "ילדי גן העדן" של הבמאי מרסל קרנה והתסריטאי-משורר ז'אק… 
סיכום השנה הקולנועית הוא תמיד אתגר כיוון שתהליכים רבים ניתן להעריך רק בדיעבד ולא בזמן אמת. בנוסף לכך, התאריך הוא בסופו של דבר סימן שרירותי, וכמה מן הסרטים האמריקאים המוערכים ביותר יוצאים בארץ באיחור, כך שנראה אותם רק בשנת 2020. עם זאת, אירוע תקשורתי אחד שהחל באמירה שולית בראיון לקידום סרט, מספק בעיניי שער לעיסוק בכמה מן התופעות הבולטות של… 
״מלחמת הכוכבים: עלייתו של סקייווקר״ (Star Wars: The Rise of Skywalker) הוא סרט לא טוב*. הוא לא מספר את הסיפור שלו בצורה בהירה, הדיאלוגים לא זורמים היטב, הוא לא מצליח להפתיע, אף אחד מן השחקנים לא ממצה את היכולת שלו. יש בו כמה היבטים מביכים וגם חלקים טובים יותר, אך אלו רחוקים מלהצדיק לבדם את הצפייה בו. אבל זהו גם…
תגובות אחרונות