סרטים חדשים: ״טרופיקנה״, ״10 קילו קוקאין״, ״שישי הפוך יותר״, ״חלומות״, ״שעת הנעלמים״, ״יופי אחר״, ״כלבים באופרה״, ״סופר צ'ארלי״, ״בלאגן ביער״

מוצאי שבת הם זמן החרדה. פעם זו הייתה סתם חרדה של תחילת השבוע, אולי במקומות מסוימים בעולם זה עדיין כך, אבל בישראל העכשווית אני מוצא את עצמי בעיקר חושב על איך השבוע הבא עלול להיראות במקום עשוי להיות. מתוך אילוץ העברתי לכאן את מדור הסרטים החדשים השבועי, בינתיים זה נשאר אבל אולי כדאי לשוב ולהפריד בין החשש ממה שיקרה מחר לבין השמחה על הגיעם של כותרים טריים לבתי הקולנוע. מצד שני, זה מאפשר לנו שבוע מלא פעילות בסריטה ממש מיום ראשון ועד בכלל, עם סקירת המועמדים לאופיר מצד עופר ושובו של פרויקט האוסקר הבינלאומי של אור. עופר גם השלים סקירה מאוחרת יחסית על סרט רץ, וגם רוי התכבד בדאבל סקירות משלו, על סרטי אימה – אחד מוצלח ואחר פחות. מחר לירון תצטרף עם סרט מתוך ההיצע שמרכיב את הפוסט הזה, כאשר על חלק מהסרטים כבר כתבנו והלינקים יובילו לאן שצריך.

טרופיקנה – סרטו הראשון באורך מלא של עומר טובי, אחרי קצרים (״כלבי ציד״, ״שימני כחותם על לבך״), סדרת טלוויזיה (״היורשת״), וסרטונים ויראליים לליין המסיבות הגאה-מזרחי ״אריסה״. עירית שלג מככבת בתור אישה שהחיים לא מחייכים אליה: היא עובדת בסופרמרקט ביישוב דרומי נידח למדי, כלואה בנישואים חסרי תשוקה, אם לבן כפוי טובה ובת הסועדת את אמא הקשישה הארסית (רבקה בכר). חייה משתנים כאשר הקופאית הראשית מוצאת את מותה בנסיבות מטרידות והיא מועמדת לרשת אותה. בין חפציה של המנוחה, טלפון סלולרי מוביל את הגיבורה לגלות משהו שניתן לתאר בתור חברה מחתרתית ומשוחררת מינית, מה שבתחילה מפחיד אותה ואז מוציא אותה למסע משלה. מבחינת סגנון, אני ניסיתי לתאר את הסרט בתור שילוב בלתי סביר בין הקולנוע של זיידל, קאוריסמקי וקצת לינץ׳, אבל דמיינו אותם מביימים את הצד האפל של ״קופה ראשית״. עופר עשה עבודה טובה יותר בסקירה שלו על הסרט כחלק מדיווחי פסטיבל הקולנוע ירושלים 2024.

10 קילו קוקאין – סרטו של דורון ערן השתתף בפרסי אופיר 2024 תחת השם ״10 קילו״, למקרה שתיאור העלילה ייראה מוכר. או שמא זה בזכות הסיפור האמיתי של שרון יצחקי, שנתפסה בבוליביה עם החומרים האסורים (של בן זוגה) ונשלחה שם לכלא נשים. סיפור חייה נהפך לספר רב מכר וכעת מגיע תורה של הגרסה הקולנועית, בכיכובה של דניאלה קרטס. בגרסת הסרט היא מתאהבת בסוחר סמים ובעצם מופללת במקומו, מוצאת עצמה בבית סוהר אכזרי במדינה זרה. הכלא גם מנוהל בידי אותו קרטל סמים עימו הסתבכה, אז נראה שבאמת אין לה שום סיכוי. בכל זאת, היא מוצאת בעצמה את הכוחות להילחם חזרה ואפילו מתחילה להתברג בתוך הארגון ומאחורי הסורגים באופנים שמקרבים אותה לפסגה ולחופש. עוד בקאסט: מאיה עשת, לונא מנסור, ליעוז לוי, אייל רוזלס, תום גרציאני.

חלומות (Dreams) – סרטו של מישל פרנקו, שממשיך להתנכר לחיפושי גוגל עם השמות של סרטיו וגם לעבוד עם ג׳סיקה צ׳סטיין אחרי ״זכרונות״. גם עליו כתב עופר, הפעם בטרום הבכורה במסגרת פסטיבל ירושלים שהסתיים בחודש שעבר. צ׳סטיין מגלמת אישה אמידה, אשת החברה הגבוהה אם תרצו, שבין היתר היא פטרונית של אמנויות. במסגרת פרישת החסות שלה נכנס אל חייה רקדן מקסיקני (איסאק הרננדז) שמעוניין להגר לארצות הברית והקשרים כמו גם העושר שלה יוכלו לסייע לו בכך. הקשר הבלתי מאוזן ממילא ביניהם מכיל גם גוון מיני, אך היא חוששת להציג אותו לעולם בתור בן זוג של ממש. מכאן קצרה הדרך לשאלות על ניצול, אני יכול רק לנחש, מהיכרות עם הקולנוע של הבמאי.

חלומות

שעת הנעלמים (Weapons) – נעבור לסרטי אימה, אל אחד המדוברים שבהם בשנה הנוכחית. גם בזכות היותו הסרט החדש של במאי ״ברברי״, זאק קרגר, וגם הודות לפרמיס מבטיח. זה הולך ככה: לילה אחד, באותה השעה, כל הילדים מאותה כיתת בית ספר קמים מהמיטות שלהם, יוצאות את פתח הבית, ופשוט נעלמים. ההורים שמגלים זאת בבוקר גורלי אחד מתאגדים סביב השאלה מה קרה ומה ניתן לעשות, האשמות נזרקות לחלל האוויר והמקרה נחקר. ג׳וליה גארנר היא המורה שתלמידיה נעלמו, אלדן ארנרייך הוא שוטר ובן הזוג שלה, ג׳וש ברולין הוא אב מודאג, בנדיקט וונג הוא מנהל בית הספר שחייב תשובות. כמובטח לעיל, סקירה של לירון כבר על האש ותעלה לאתר בקרוב.

יופי אחר (Other) – סרט אימה נוסף, הפעם בלגי-צרפתי, עם אולגה קורילנקו בתפקיד הראשי. היא מגלמת אישה שחוזרת אל בית ילדותה בעקבות המוות של אמא שלה, כמו הרבה גיבורות קולנועיות לפניה. אבל בשונה מהן, אליס מוצאת בית שמלא אמצעי אבטחה ומצלמות מעקב, כולן מכוונות עליה. זאת משום שהבית מכיל ישות זדונית, שתאלץ את הגיבורה להסיק כמה מסקנות, וכמובן לשרוד. הבמאי הוא דייויד מורו, שקנה לעצמו שם בשנה שעברה עם ״MadS״ (לא טעיתי באיות), אז אולי הסרט יותר מעניין מאיך שהוא נשמע.

שישי הפוך יותר (Freakier Friday) – חילופי גוף הם אמנם מתכון לסרט אימה, אבל עברנו לטריטוריות קומיות וקלילות יותר עם סרט שאני הייתי מסווג בתור לכל המשפחה, או לפחות בעיקר לנוער. מדובר בהמשכון מאוחר ללהיט מ-2003, הסרט שהפגיש את לינדזי לוהן הצעירה עם הבמאי מארק ווטרס שנה לפני ״ילדות רעות״. גם ״שישי הפוך״ היה חמוד בזכות עצמו, בו לוהן מככבת לצד ג׳יימי לי קרטיס כנערה שאמא שלה עומדת להתחתן וקללה סינית מחליפה ביניהן כדי שיבינו טוב יותר האחת את השנייה. מבוסס על ספר מאת מרי רוג׳רס מ-1972 שיש לו עוד הרבה גרסאות, רובן או כולן בבעלות אולפני וולט דיסני. כך גם ההמשכון שמוותר על קללות סיניות ופשוט מבצע שוב את החילוף – אבל כפול! לוהן וקרטיס חוזרות לתפקידים המקוריים אבל הפעם בתור סבתא ואם לנערה מתבגרת (ג׳וליה באטרס), שצריכה ללמוד להסתדר עם אחות חורגת (סופיה האמונס). כל הארבע מתחלפות, הצעירות בגוף של המבוגרות ולהיפך וצריכות לפתור את התסבוכת לפני עוד חתונה. נישה גנטרה ביימה על פי תסריט של ג'ורדן וייס ואליז הולנדר.

שישי הפוך יותר

כלבים באופרה (Dogs at the Opera) – נעבור לסרטי ילדים פרופר, מונפשים ומדובבים לעברית בלבד בהקרנות שלהם בישראל. אחד כזה הוא סרט תוצרת רוסיה ומודל 2023, שביים וסילי רובנסקי, האיש שהביא לנו את ״חתול במוזיאון״. אני לא יכול לחכות לסרטיו הבאים: ״יחמור באולם נשפים״ וכמובן ״חוגלה בספריה הלאומית״. עד אז נסתפק בסיפורו של כלבלב רחוב שנמלט מלוכדי כלבים תוך המטרופוליטן אופרה של ניו יורק. מסתבר שהוא לא הכלב היחיד שם, שכן הוא פוגש כלבה מפונפנת של אחת הבלרינות ואף מסייע לה להשיב תכשיט גנוב של בעליה.

סופר צ'ארלי (Super Charlie) – אין מספיק סרטים על תינוקות שהם גם גיבורי-על חשב לעצמו ג׳ון הולמברג והרים את ההפקה השוודית-דנית הזו כדי לתקן את המצב. עוד לפני שצ׳ארלי מגיח לאוויר העולם, הסרט מתמקד בילד בשם ווילי שחולם להילחם בפשע יחד עם אביו השוטר, אולי במסכות וזהות בדויה אבל בלי כוחות על משלהם. התוכנית שלו אינה מתממשת וכאשר אחיו הקטן מצטרף למשפחה ומתגלה בתור סופר-תינוק, ווילי ילמד שיעור על קנאת אחים. אני חש שהוא גם ילמד לשחרר אבל אין לדעת אצל הנורדים.

בלאגן ביער (The Myth of Marakuda) – גם זו הפקת אנימציה תוצרת רוסיה אבל חשבתי להפריד ביניהן ולא לכרוך אותן יחדיו. אחרי הכל, אין פה כלבים ולא אופרה, בסרט של ויקטור גלוחושין (מקווה שהצלחתי בתעתיק), איש אפקטים שעובד גם בהוליווד (״מבוקש״, ״אברהם לינקולן צייד ערפדים״) ומביים במולדתו מדי פעם (״סוד הנסיך המכושף״). הפעם הוא עושה בלאגן ביער, משום שבנו של צ׳יף צריך ללמוד להיות לוחם אבל אפילו לא מצליח לצוד. הוא נשלח ליער ופוגש שם ציפור קסומה, שמלמדת אותו את שפת החיות ושבה איתו אל השבט. אך אבוי, השבט מעוניין להקריב את הציפור כמו שהורים מקריבים את עצמם מול כל סרטי האנימציה האלה בחופש הגדול. רק עוד שלושה שבועות וסיימנו.