סרטים חדשים: ״דניאל אויערבאך״, ״דוג מן״, ״כסף טיפש״, ״הסוכן״, ״אמא גלוריה״, ״טעם החופש״, ״אלופי החיים״, ״לוחם״

השבוע שלנו עמד בסימן אוסקר, שהסתיים עם הרבה נצחונות מעודדים ורגע אחד שעדיין לא ירד מהכותרות במדינת ישראל, והזכיר לי שאנחנו עדיין עמוק בתוך חירפון בלתי נגמר. זמן טוב להיזכר בעצמי שאנחנו כאן בענייני קולנוע ולהפנות קודם כל לסינמטקים, שגואלים סרטים חדשים ונהדרים אך נטולי הפצה של ממש כמו ״כולנו זרים״ או ״אלוהים אתה שם? זאת אני מרגרט״, שניהם משיאי 2023 לדעת רבים וטובים. אל בתי הקולנוע מצטרפים שמונה סרטים חדשים ואנחנו עוד לפני פורים, אז יש לצפות ליבול דומה בהמשך.

דניאל אויערבאך – נפתח עם הסרט הישראלי לשבוע זה, זוכה פסטיבל הקולנוע ירושלים שם כתב עליו עופר. מדובר בסרטו השני באורך מלא של דוד וולך, כעשור וחצי אחרי ״חופשת קיץ״ המוערך, והפעם הוא לא רק כתב וביים אלא גם מככב. וולך מגלם את הדמות מן הכותרת, קולנוען שחלף זמן רב מאז סרטו הראשון והמצליח. בעוד המפיקים מאבדים סבלנות, הוא רק צולל פנימה אל תוך עצמו, בניסיון לפענח את זהותו היהודית והישראלית. על המסך תמצאו בין היתר גם את: גלוריה בס, ליהי קורנובסקי, רועי ניק, יואב בבלי, רותם קינן, סיני פתר, חנה אזולאי־הספרי, אלישבע וייל, יובל דיין, לורן פיטארו. משתפי הפעולה שהתכבדו בפרסים אף הם כוללים את הצלם בועז יהונתן יעקב, המלחין יונתן אלבלק, והעורכים חיים טבקמן ולב גולצר.

כסף טיפש (Dumb Money) – לא עברו יותר מדי שנים מאז פרשת מניית ״גיים סטופ״ והשלכותיה והנה כבר יש סרט עלילתי על הנושא. שמבוסס על ספר בשם ״הרשת האנטי-חברתית״, מאת בן מזריך, רפרנס לסרט הקודם שמבוסס על ספר שלו. הבמאי הוא קרייג גילספי שחצב לעצמו נישה מסיפורים אמיתיים אך מטורללים (״אני, טוניה״ וגם הסדרה ״פאם וטומי״) ובשלב הזה נותר רק לגלות האם זה היה סיפור חדשותי מוביל גם בישראל. למקרה שלא, בתקופת הקורונה החליטו אמריקאים רבים להשקיע במנייה של רשת חנויות משחקי המחשב גיים סטופ, שעשירי וול סטריט בנו על נפילתה. מנהיגם הלא-רשמי היה יוטיובר בשם רורינג קיטי ובסרט הוא מגולם בידי פול דאנו. את הקפיטליסטים הרעים מגלמים סת׳ רוגן וניק אופרמן ובצד של ה״טובים״ תמצאו את אמריקה פררה, טליה ריידר, מיהאלה, אנטוני ראמוס, פיט דייוידסון ושיילין וודלי כאשתו של קית׳ גיל, הלא הוא החתלתול השואג. הסרט יצא בארה״ב בספטמבר ובואו התאחר אצלנו מסיבות ברורות.

דוג מן (Dogman) – מחתולים אל כלבים ואל סרט נוסף שאפשר היה לראות בארץ לפני אירועי אוקטובר, בזכות טרום בכורה בפסטיבל הקולנוע של חיפה. אור אפילו בחר את אחד הרגעים מהסרט למצעד סיכום השנה שעברה שלו. קיילב לנדרי ג׳ונס, האיש של האמנות השביעית למשימות מיוחדות או סתם ביזאריות, מגלם את הגיבור שזכה לכינוי מהכותרת. אנחנו פוגשים אותו בתא מעצר, לבוש כמרילין מונרו שחבריה הטובים ביותר הם יהלומים, ואת סיפור חייו המופרך הוא מגולל בפני בלשית עם ענייני משפחה משלה (ג׳וג׳ו טי גיבס). מבנה הסרט הוא פלאשבקים אל עברו של הגיבור, שיש לו קשר כמעט טלפתי עם ידידו הטוב של האדם אבל ידידים אנושיים כמעט ואין לו, וחזרה אל חדר החקירות. כתב וביים את הסרט לוק בסון, שבילה את השנים האחרונות מרצה עונש בעצמו, אז אפשר להבין מהיכן ההשראה ולהחליט לבד לפני הצפייה האם שילם את חובו לחברה.

הסוכן (Fast Charlie) – במאי אקשן אחר שמתקמבק השבוע הוא פיליפ נויס, שעבר קצת זמן מאז סרט סביר שלו (״סולט״ אני מניח) ועוד יותר מאז שביים משהו טוב (״האמריקאי השקט״ אולי). יהיה נחמד אם ישכיל לשבור את המנחוס בעזרת פירס ברוסנן בתפקיד איש צללים, כפי שמרמזת הכותרת העברית, שאת הכינוי שלו אפשר להסיק מהשם באנגלית. הוא לא בדיוק סוכן, אולי רק של כאוס, אלא מה שקרוי פיקסר (fixer) או פשוט מתנקש שפותר בעיות בעזרת קליעים. הג׳וב האחרון שלו הסתבך משום שלגופה חסר ראש, מה שאומר שאין לזהותה ואין תשלום, ולשם כך הוא נעזר באשת המנוח (מורנה באקרין). עוד בקאסט: שמות גדולים כמו ג׳יימס קאן, או פרצופים מעניינים כמו זה של טובי האס. או שילוב בין האופציות.

אמא גלוריה

אמא גלוריה (Ama Gloria) – מעביר אותנו אל סרטים בשפות שאינן אנגלית, במקרה זה צרפתית ועוד שפה שאני אישית לא שמעתי בקולנוע לפני הסרט הזה. היא נקראת Kabuverdianu ויש המכנים אותה ״קריאולית-פורטוגזית״, או כפורדיאנית על שם המקום הכנראה-יחיד בו היא שגורה: כף ורדה. זוהי מדינת המוצא של גלוריה, המטפלת בילדה הצרפתייה קלאו בת השש, כדי לשלוח כסף למשפחתה במדינת האיים. הקטנטונת נקשרת לאומנת שלה ומחוברת אליה יותר מאשר אל אביה הביולוגי, מה שאומר שברון לב מוחלט כאשר גלוריה נאלצת לשוב לכף ורדה כדי לדאוג לילדים שלה. ליבה של הילדה מתאחה כאשר אביה נעתר לבקשתה לשלוח אותה לבלות קיץ אחרון עם ״אמא גלוריה״, במולדתה של האם החלופית. אם זה איכשהו נשמע מוכר זה ודאי בזכות ההקרנות בפסטיבל הקולנוע ירושלים, שם כתב על הסרט עופר.

טעם החופש (Taste of Freedom) – במעבר חד אל אוקראינה, משם מגיע סרטו של אולכסנדר ברזן. הוא דווקא נשמע בהתחלה כמו סרט צרפתי בפוטנציה, כאשר בשלנית צעירה (אירינה קודאשובה) נוטשת את העיירה הקטנה ממנה היא מגיעה, כדי להגשים את חלומה להיות שפית במסעדה יוקרתית בעיר הגדולה. לא הכל הולך חלק עד שהיא נתקלת בספר בישול מ-1929 שנכתב בידי שפית אגדית (אירמה ויטובסקה), ומתגלה כקסום הרבה יותר משנראה במבט ראשון.

אלופי החיים (Campeonex) – נישאר באירופה אבל נעבור אל ספרד, ואל סרט המשך להצלחה המפתיעה ״צ׳מפיונס״ של הבמאי חאבייר פסר. הסרט על מאמן שנקלע לאחד קבוצה של אנשים שונים ביכולתם (אני אף פעם לא בטוח איך נכון לומר בעברית כיום ולא רוצה להשתמש ב״בעלי מוגבלויות״ כמו בתקציר) ועשה מהם קבוצת כדורסל מנצחת. בהמשכון זו אותה קבוצה מלאת הומור עצמי, אבל הפעם עם מאמנת חדשה שרואה אצלם פוטנציאל דווקא בתחומים השונים של עולם האתלטיקה הקלה.

לוחם (Yodha) – כדי לא להזניח את אסיה, יש גם סרט הודי חדש השבוע. מעשה בחייל בצבא הודו שלא ממש מאמין בשרשרת הפיקוד ופועל על דעת עצמו במבצעים מסוכנים. הוא רק רוצה ללכת בדרכי אביו, אבל הצבא דורש סדר ומשמעת שהוא מסרב לקבל. לכן כאשר נחטף מטוס הודי מעל שמי פקיסטן, המפקדים שלו לשעבר נרעשים לשמוע שהוא התגנב אל כלי הטייס. האם בגד במולדתו האהובה שהפנתה לו גב, הופלל בידי גורם או בכלל מצוי על הטיסה רק כדי לעצור טרוריסטים מפקיסטן? התשובות אצל הבמאים סאגר אמברה ופושקר אוג'ה, ועל המסך מככבים סידהארט מלהוטרה, דישה פטאני ורוניט רוי (שזה כמעט שם ישראלי, כמו שקורה לפעמים בהודו. הכרתי פעם מישהו בשם ארנב).

ריקי סטאניקי (Ricky Stanicky) – נסיים אצל אמזון פריים וידאו, לשם התגנב השבוע בלי הודעה מוקדמת סרט חדש של פיטר פארלי (האח פארלי שעדיין פעיל וזוכה שני פרסי אוסקר, כפי שכולם מעדיפים לשכוח משום מה). הרעיון המסקרן או המטופש הוא שחבורת חברי ילדות המציאה בצעירותה שעיר לעזאזל, ריקי סטאניקי, אותו הם מאשימים בכל הפאשלות שלהם. בבגרותם מגלמים אותם זאק אפרון, אנדרו סנטינו וג׳רמיין פאולר, והם ממשיכים להתחמק מאחריות בזכות חברם הדמיוני. עד שלסביבתם הקרובה נמאס והם דורשים לפגוש את סטאניקי. הפתרון? לשכור שחקן כושל ובלתי צפוי כדי לגלם את הדמות מול יקיריהם. מה כבר יכול להשתבש? הכל, במיוחד כשמי שמגלם אותו הוא ג׳ון סינה.