29 בפברואר 2024 מאת אורון שמיר
איכשהו עדיין פברואר, ותודה ליום האקסטרה שמגיע רק פעם בארבע שנים, ואיכשהו עדיין מלחמה. בינתיים האקטואליה מספקת עוד סיבות להתקוטט על עניינים פוליטיים, מהבחירות לראשיות המקומיות ועד לזוכי פסטיבל ברלין. ספציפית לבמאים באסל עדרה, חמדאן בלאל, יובל אברהם ורחל שור שסרטם ״אין ארץ אחרת״ זכה בפרס התיעודי. מאז קראתי כל-כך הרבה דעות על הסרט, מפי אנשים שלא ראו אותו אבל… להמשך קריאה
28 בפברואר 2024 מאת עופר ליברגל
בעיבוד הקולנועי לספרו הקלאסי של פרנק הרברט, "חולית", ניצב אתגר גדול בפני הבמאי דני וילנב. חלק מן האתגר טמון במיתוס סביב הספר: פופולרי מאוד בקרב חובבי מדע בדיוני ופנטזיה ומפורסם בחוסר ההצלחה לעבד אותו לקולנוע. שום סרט שקיים במציאות לא ממש יכול להתחרות באיך שניתן לדמיין את הגרסה השאפתנית והפרועה שאלחנדרו חודורובסקי תכנן לספר בשנות השבעים. ובשנות השמונים, שתי אגדות… להמשך קריאה
25 בפברואר 2024 מאת לירון סיני
אם התחושה היא, לאחרונה, שאנחנו בשקיעה בתוך חול טובעני, לפעמים לאט ולפעמים בבת אחת, אבל כל הזמן מתוך מאבק להיחלץ שרק מעמיס עוד קשיים, צפייה נעימה היא סוג של תרפיה. היא לא חייבת להוות בריחה מהמציאות, יש מספיק תכנים בדיוניים שמספקים שיקוף וגם ככה הדעת נודדת כל הזמן אל הכאן והעכשיו המתמשך, הבלתי נסבל, מאז ה-7 באוקטובר. אבל כשהסרט שלפנינו… להמשך קריאה
24 בפברואר 2024 מאת עופר ליברגל
אחרי "הבלדה על באסטר סקראגס", האחים כהן לקחו הפסקה מעבודה משותפת. בעוד ג'ואל נכנס יחסית מהר לעבודה על "הטרגדיה של מקבת'", איתן טען בראיונות כי הוא מוצא את העבודה בסרטים תובענית מדי ומתישה מדי בגילו. לפחות במידה מסוימת, זה לא החזיק מעמד זמן רב: הוא השלים סרט תיעודי על הזמר ג'רי לי לואיס שהוקרן בפסטיבל קאן 2022 (ולא הוקרן בישראל… להמשך קריאה
23 בפברואר 2024 מאת עופר ליברגל
לסרט "מעשייה אמריקאית" (American Fiction) יש נקודת מוצא ברורה שקל לשווק: סאטירה על תרבות התקינות הפוליטית בעת העכשווית, באופן ספציפי על הצפייה לגיוון באמנות ולנקודת מבט אותנטית של החוויה של בני מיעוטים. הסאטירה בנויה בצורה שפונה בצורה ישירה לאנשים שהם חלק מן התרבות שזוכה לביקורת, ודומה כי הם שמחים לקבל ביקרות פנימית, דרך ישירות ושנינות. מימד זה של היצירה יקסום… להמשך קריאה
22 בפברואר 2024 מאת אורון שמיר
הודעת מערכת לפני שמתחילים: אני מקווה שזה לא ניכר, אבל השבוע ממש לא היה לי את הזמן הדרוש לטיפול בסריטה. בכל זאת פרסמתי באיחור סקירה שכתבתי (גם באיחור אבל פחות) על ״הכוורן״, הסרט המצליח של 2024 בעולם עד כה. בעוד אני עסוק בענייני התריעו בפניי על כמות חריגה של תגובות נאצה, ועד שהספקתי להגיע חבריי כבר ניקו את הצפת הביוב.… להמשך קריאה
21 בפברואר 2024 מאת אור סיגולי
שלשום התקיים טקס פרסי הפורום הדוקומנטרי 2024, הראשון בו נכחתי באופן אישי. ובזמן שאפשר לשטוח הרבה טיעונים ראויים נגד פרסים לאומנות וטקסים שבסופו של דבר מנציחים טעם כללי של מצביעים רבים, מה שבעיקר היה מרהיב לספוג שם זה את רמת המעורבות והכנות של העוסקים במלאכה התיעודית בישראל. קבוצה לא גדולה של אמנים ואנשי מקצוע שהעשייה היא כל מהותם, והרצון שלהם… להמשך קריאה
19 בפברואר 2024 מאת אורון שמיר
יש הרבה תופעות לוואי בלתי חשובות לאירועי אוקטובר 2023 בישראל, וזו שקשורה לקולנוע ומעצבנת אותי מעבר לכל פרופורציה היא ״מי בעדנו ומי נגדנו״. כי הרי מה שחשוב לזכור אחרי טבח שלא נראה כמוהו בתולדות מדינת ישראל, שהוביל להרס והרג שהצד הישראלי מכחיש אקטיבית מדי יום, לצד התגייסות ציבורית מרגשת במשך חודשים וציניות בלתי נתפסת של המערכת הפוליטית שממשיכה להפקיר ולהפקיר… להמשך קריאה
17 בפברואר 2024 מאת עופר ליברגל
הסיכויים היו מראש נגד "מאדאם ווב" (Madame Web), סרט גיבורי שבין הצילומים שלו לבין יציאתו לאקרנים למדנו כי הקהל כבר שבע מגיבורי על. בטח כאלו המבוססות על דמויות קומיקס שהציבור שאינו בקיא בתחום לא בהכרח מכיר. יותר מכך, "מאדאם ווב" שייך לקבוצת הסרטים הכי מוזרה ולא מאוד מצליחה מקרב הסרטים שעדיין מופקים: בהסכם בין חברת סוני לאולפני מארוול ודיסני לגבי… להמשך קריאה
15 בפברואר 2024 מאת אור סיגולי
באופן די משעשע, טקס פרסי הקולנוע של סרטי 2002 היה ממש כמו שידור חוזר של השנה הקודמת. בדיוק כמו "חתונה מאוחרת", שוב זכה סרט אחד בתשעה פרסים כנראה בלי הרבה תחרות, ומשם המשיך להצלחה מאסיבית אצל הקהל והביקורת (במונחים של קולנוע ישראלי). ובדיוק כמו דובר קוסאשווילי, שוב זכה במאי בזכות סרט ביכורים בעקבותיו של סרט קצר ומהולל שעוסק בילד קטן.… להמשך קריאה
תגובות אחרונות