סרטים חדשים: ״גן קופים״, ״ז'אן דו בארי״, ״היוצר״, ״משחק הוגן״, ״המסור X״, ״מפרץ ההרפתקאות: סרט העל״, ״קטן עליהם״, ״הרוח בטירה״

אם הכל יילך כשורה, נראה שכמעט ושרדנו את ספטמבר, חודש די מדברי בלוח השנה הקולנועי. פסטיבל הקולנוע של חיפה שיתחיל מחר, בסמוך לחג הסוכות, עתיד לשפר מיידית את ההיצע ולהבטיח מעבר חלק אל אוקטובר קצת יותר מרגש מבחינת סרטים. לראייה, חלק מן החדשים בקולנוע השבוע יחלו את ההקרנות שלהם על הכרמל. אור כבר סגר את ספטמבר עם אימת החודש, והמשיך למנות את נציגי כל המדינות לאוסקרים, ואני קשרתי בסרט ושלחתי לאחסון לא רק את החודש אלא את השנה כולה, בעוד פוסט יומולדת לסריטה. תודה לכם ולכן על הברכות, זה לעולם לא יפסיק לחמם את ליבנו ולהעלות חיוך, אנרגיה שאני צריכים בשעה שאנחנו ממקבלים פסטבילים החל ממחר (אני כבר שבוע בפריוויו של פסטיבל ניו-יורק). באווירה זו, שמונה מצטרפים טריים אל לוחות ההקרנות, חלקם לקהל צעיר, והוספתי גם פרויקט נטפליקסי שאין להתעלם ממנו.

גן קופים – סרטו של אבי נשר יוקרן בפסטיבל חיפה, מחוץ לתחרות ובאופן חגיגי במסגרת המאסטרים, מה שלא משפיע על היציאה שלו לאקרנים באופן סדיר. כזכור, שלל המועמדויות שלו לפרסי אופיר לא התגשמו לכדי פרסים אמנם, אבל ההד ניכר והאמירה של נשר לפיו זהו סרטו האחרון הדהדה אף יותר. אולי כמו הייאו מיאזאקי, שחזר השנה לעשייה מפרישה אחרי עשור, גם הוא יחזור בו. אדיר מילר שב לככב אצל הבמאי, אבל מי שמדברים עליה הרבה בהקשר של הסרט היא סוזנה פפיאן, שחווה שנת פריצה (״סובייצקה״, ״פסק זמן״). הוא מגלם סופר שכוכבו דעך, והיא שחקנית שהוא שוכר להתחזות לחוקרת ספרות שעושה עליו דוקטורט. בתקציר הרשמי זה מתואר כך: ״סופר ישראלי שירד מתהילתו, מחליט כעבור שני עשורים לצאת למלחמה לא רק על מקומו הראוי בקנון הספרותי הישראלי, שלשיטתו ניגזל ממנו, אלא גם על זכות הקיום של יצירותיו, שהולכות ונעלמות מהתודעה כלא היו״. אני מניח שהמהלך ברור, ואם לא, ערן זרחוביץ׳ מגלם מבקר קטלני שלא מעריך את הגיבור, וחוטף. עוד בקאסט: שני כהן, יניב ביטון, עלא דקה ושירה נאור.

ז'אן דו בארי (Jeanne du Barry) – סרט הפתיחה של פסטיבל חיפה, ובעבר של פסטיבל קאן שם צפיתי בו ואף כתבתי עליו. מי שכתבה, ביימה ומככבת היא מאיוון (״פוליס״), אורחת פסטיבל חיפה שגם יקרין את סרטה מהסוגריים. היא מגלמת את הדמות מן הכותרת, דמות היסטורית שידועה בעיקר כפילגשו האחרונה של מלך צרפת לואי ה-15 (ג׳וני דפ, הוא חזר), אבל מאיוון מבקשת לשנות את ההיסטוריה לטובתה. או לספר את הסיפור האמיתי, תלוי את מי שואלים (האופציה הקודמת, אם שואלים אותי למשל). ז'אן מתחילה את חייה כילדה לא רצויה, מתבגרת ונהפכת לקורטיזונה, נישאת לבעל מעמד (מלווין פופו) המעניק לה את שם המשפחה ולבסוף נפגשת עם המלך המזדקן ושובה את ליבו. בארמון ורסאי מצפים לה אתגרים חברתיים למכביר, עם חצר מלוכה שלמה שלא סובלת אותה, חוץ מאחד (בנז׳מה לאברן). גם מארי אנטואנט הצעירה מגיעה מתישהו, אם תרצו חפיפה לגרסת סופיה קופולה. התמונה בראש הפוסט היא מתוך הסרט ומתארת נאמנה את הפאר החזותי שלו.

היוצר (The Creator) – זוכרים וזוכרות את גארת אדוורדס? איש הקולנוע והאפקטים הבריטי שהתחיל את דרכו עם ״מפלצות״ העצמאי והמרשים, ואז נבלע במכונה ההוליוודית בסרטים ״גודזילה״ ו״רוג אחת״. נראה כאילו הוא חוזר לעשות את מה שרצה וקיווה, מדע בדיוני מקורי (במובן של לא מבוסס על מותג קיים), אבל במקום בתקציב זעום כמו בסרט הפריצה שלו – בתקציב ענק כמו סרטיו המאוחרים. העלילה מתרחשת בעתיד בו בינה מלאכותית נלחמת באנושות, וכל מיני יצורי כלאיים שבין אדם ומכונה מתקיימים אלו לצד אלו. ג׳ון דייויד וושינגטון מגלם את הפרוטגוניסט (סליחה, זה היה רפרנס ל״טנט״), איש הכוחות המיוחדים לשעבר שמקבל משימה לאתר את ״היוצר״ ואת תוכניתו להכחיד את האנושות. הוא פוגש ילדה-רובוטית שכנראה תהפוך את הסיפור הזה למשהו שפדרו פסקל לרוב מלוהק אליו, אבל לא מצאתי אותו בקאסט. כן מצאתי את ג׳מה צ׳אן, אליסון ג׳ני וקן ווטאנבה. כריס וייץ, גם הוא קורבן של הוליווד לאחרונה (מ״מצפן הזהב״ ועד ״פינוקיו״ האחרון למשל), שותף לתסריט.

משחק הוגן (Fair Play) – עוד סרט שכבר כתבתי עליו במסגרת פסטיבלית, הפעם סאנדנס אי אז בתחילת השנה. לא ידעתי אז שהוא יוקרן בקולנוע בישראל שבוע לפני ההגעה אל נטפליקס, שהשקיעה ברכישתו 20 מיליון דולר, וכנראה הבטיחה הפצה קולנועית. העיקר ש״הרוזן״ נמנע ממסכי הקולנוע בישראל, והסרט הזה שמומלץ לדלג עליו גם בבית, יתפוס מסכים. רק קחו בחשבון שאני בדעת מיעוט די קיצונית, ומצטער מאוד להיות בה, כי קיוויתי לפרגן לבמאית הצעירה קלואי דומונט, שהרשימה את ריאן ג׳ונסון ורם ברגמן מספיק כדי להפיק את סרטה. בתפקידים הראשיים תמצאו את פיבי ״ברידג׳רטון״ דינבור ואלדן ״סולו״ ארנרייך, כזוג המתארס בפתיחה אך מסתיר את הזוגיות שלו מן העולם. זאת משום ששניהם עובדים באותה חברה קשוחה בוול-סטריט, ואף מתחרים על אותו קידום מיוחל. כאשר היא מקבלת את הג׳וב ונהיית הבוסית שלו, מערכת היחסים משתנה. ומכיוון שזה גם מותחן אירוטי, או כך הוא מוגדר, יש גם אלמנט של מיניות וכוחנות בעלילה. או כך סיפרו לי, אני עוד מתאושש.

משחק הוגן

המסור 10 (Saw X) – רגע אחד, חשבתי שהם הבטיחו שלא יהיו יותר סרטי ״המסור״ אחרי הבדיחה הגרועה עם כריס רוק. חלפו בקושי שנתיים ואנחנו שוב כאן עם ״המסור X״, שזה גם פרק עשירי פחות או יותר וגם אות רומית שמפיקי סרטים אוהבים. העלילה אמורה להתרחש בין אירועי ״המסור״ המקורי והמשכו, כלומר פרקים 1 ו-2, וגם זה טריק ישן מאוד של הסדרה (השלישי והרביעי) שכנראה כבר לא תמציא את עצמה מחדש. טובין בל שב לגלם את ג׳יגסו, הרוצח הסדרתי חובב המשחקים הקטלניים והמלכודות היצירתיות. הוא יוצא לקבל טיפול רפואי נסיוני כדי לרפא את הסרטן ממנו סבל בסרט הראשון, אבל מגלה שאת המקום מפעילים שרלטנים. זמן לשלוף את הבובה הקטנה המפחידה, את מסכת החזיר ואת השאלה ״רוצה לשחק משחק?״, אם יורשה לי לנחש. גם חביבת הקהל שוני סמית׳, הלא היא אמנדה הניצולה והתלמידה של ג׳יגסו, חוזרת לככב. הבמאי הוא קווין גרוטרט, שאחראי להיחלשות משמעותית בסדרה (השישי והשביעי), ואת התסריט כתבו ג׳וש סטולברג ופיט גולדפינגר, שחתומים על פרקים שמונה ותשע החלשים עד מאוד.

מפרץ ההרפתקאות: סרט העל (Paw Patrol: The Mighty Movie) – סרט שני למותג ״יחידת חילוץ״. שנתיים אחרי סרט הקולנוע הראשון, ועשור אחרי שהשתלט על מדפי חנויות הצעצועים ועל חייהם של ילדים דרך סדרת הטלוויזיה. למי שלא מכירים או מכירות, מדובר בעלילות שמתרחשות בעולם המאוכלס בידי בני אדם, אבל יש בו יחידת הצלה שמורכבת מגורי כלבים חמודים ומדברים (וילד אחד, אף פעם לא הבנתי את זה). הפעם מתרסק בעולמם מטאור שמעניק לכלבלבים כוחות-על, אם זה לא היה מספיק פאוור-ריינג׳רס עם פרווה עד עכשיו, ואת היכולות המיוחדות הללו מעוניין לגנוב ראש העיר הנודע לשמצה. קאל ברונקר, הקנדי שביים גם את הסרט הקודם, שב לעשות זאת.

ֿקטן עליהם (Argonuts / Epic Tails) – סרט אנימציה צרפתי, ומדובב לעברית, גם הוא עם חיות מדברות למכביר. העלילה מתרחשת דווקא ביוון העתיקה, ביולקוס, עירו של הגיבור המיתולוגי יאסון (או ג׳ייסון אם אתם באמריקה). ההוא מסיפורי גיזת הזהב והארגונאוטים. כל זה רק בונוס כי הם לא מוקד הסיפור, אלא עכברונת ששואפת להיות גיבורה כמוהם. בליווי חתול ושחף, היא יוצאת להפלגה על מנת להציל את העיר מחרון אפו של פוסידון, אל הים שהתקנא באחיו זאוס על הפסל שבנו לכבודו בעיר. סרטו של דויד אלו (״צוות ג׳ונגל״).

הרוח בטירה (The Canterville Ghost) – אני נוטה לסדר את סרטי האנימציה לילדים לפי איכות האנימציה, כפי שהיא משתקפת בטריילרים, ולכן נסיים עם ההפקה הבריטית הזו. אם כי לפי רשימת המדבבים המקורית והמרשימה, הייתי מצפה לקצת יותר השקעה בהנפשה. השם הלועזי מסגיר שמדובר כנראה בעיבוד לסיפור הקצר של אוסקר ויילד, שחווה כבר גלגולים קולנועיים בעבר. המסגרת הסיפורית מציגה משפחה אמריקאית שעוברת לגור באחוזה אנגלית כפרית, הרדופה מזה מאות שנים בידי הרוח של בעל המקום המקורי. מה שלא מפריע לדיירים הנוכחיים ומכניס את סר קאנטרוויל המנוח למשבר. קים בורדון ורוברט צ׳נדלר ביימו את הגרסה הנוכחית.

הסיפור המופלא של הנרי שוגר (The Wonderful Story of Henry Sugar) – נסיים אצל נטפליקס שתחל לשגר היום פרויקט שלם של ווס אנדרסון להמשיך ולעבד את כתבי רואלד דאל. דיאגרמת ון שהייתה צריכה לקרנות מתישהו, הרי אנדרסון כבר חתום על ״מר שועל המהולל״ ונטפליקס על ״מטילדה״, כולם של דאל במקור. ״הנרי שוגר״ על 40 דקותיו יהיה הראשון לעלות לשרתי נטפליקס, ממש היום (רביעי ה-27.9) ובכל יום מעתה יעלו ויבואו הפרקים הבאים, כולם בבימויו של אנדרסון ומבוססים על הסיפורים הקצרים: "The Swan", "The Ratcatcher", and "Poison". יש גם עלילה, ובה בנדיקט קאמברבץ׳ מגלם איש אמיד הלומד כי יש אדם המסוגל לראות מבלי להשתמש בעיניו, ומעוניין לנכס לעצמו את היכולת הזו על מנת לרמות בהימורים. שאר הסיפורים נראים ונשמעים מוזרים לא פחות, ואני מניח שנשפוט את הפרויקט לכשיהיה זמין במלואו.