סרטים חדשים: ״מיני די וי״, ״התחרות הרשמית״, ״שלום ולא להתראות״, ״אהבה בין השורות״, ״פריטביראג'״

מאי הקשוח מאחורינו וחודש יוני מביא עימו משב רוח אמיתי של קיץ, גם אם קשה לקרוא אפילו לאחד מן הסרטים החדשים של השבוע סרט קיץ. יוני הוא גם חודש הגאווה אז צפו להרבה סרטים ואירועים להט״ביים, כולל בקטגוריות ייעודיות בשירותי התוכן המקוון וכמובן על אפם ועל חמתם של מי שיש להם בעיה עם זה. אם כי שוב, קשה לומר שהסרטים של הסופש הנוכחי עונים לגמרי להגדרה הזו, אולי חוץ מהראשון. אני פשוט יודע שאנחנו כבר לא בחודש מאי כי אימת החודש של אתמול הוכיחה סופית שהוא נגמר. בכל מקרה, בפסטיבל דוקאביב ממשיכים במלוא הכיף התיעודי עד יום ראשון, ואל הדיווחים של אור ושל עופר יצטרפו עוד כמה עד אז.

עוד חוב מאי כדי להסיר את הקללה – פסטיבל קאן הכריז על הזוכים בסוף השבוע הקודם וקישט את המדף של רובן אוסטלונד בעוד דקל מוזהב, הפעם על ״משולש העצבות״ (נראה שזה השם הרשמי, ע״פ קולנוע לב). הגרנד פרי התחלק בין ״Close״ של לוקאס דונט ו״Stars at Noon״ של קלייר דני, וגם פרס חבר השופטים פוצל לטובת ״Eo״ של יז׳י סקולימובסקי ו״The Eight Mountains״ של הזוג שרלוט ואנדרמירש ופליקס ואן חרונינגן. פארק צ׳אן-ווק הוא הבמאי הטוב ביותר עבור ״Decision to Leave״, טאריק סאלח קטף את פרס התסריט על ״Boy From Heaven״, זאר אמיר איברהימי מ״Holy Spider״ של עלי עבאסי זכתה בפרס השחקנית, וסונג קאנג-הו הגדול בפרס השחקן, על תפקידו ב״Broker״ של הירוקאזו קורה-אדה. אה, והאחים דארדן זכו בפרס מומצא (פרס ה-75?) כי אם הם באים חייבים לתת להם דיפלומה, על סרטם ״Tori and Lokita״. כל השמות המגרים האלה נכנסים למאגר הציפיות ואני מקווה שאפשר יהיה לחזות בסרטים בחודשים הקרובים בפסטיבלים ולא בעוד שנה ויותר כפי שקורה לפעמים עם סרטי קאן.

מיני די וי – נפתח עם סרט ישראלי ותיעודי שערך את בכורתו בדוקאביב ומיד מגיע להקרנות נוספות בקולנוע לב, יחד עם היוצר הצעיר שאולי מלמד. הבמאי שב אל חומרים שצילם בילדותו ונעוריו בפורמט הווידאו ששמו כשם הסרט ונדהם לגלות את זהותו הלהט״בית מבצבצת כבר אז. הוא פנה אל מספר צעירים וצעירות נוספים ונוספות שתיעדו את עצמם בילדות ומצאו במבט מחודש בעבר רמזים למי שיהיו בעתיד: טום שגדל כחרדי בצפת ותיעד את מסעו בעקבות גילוי זהותו המגדרית, בתי שנולדה לעולים חדשים מאיראן וצילמה באובססיביות את קשריה האינטימיים עם חברותיה, ורומיה שגילתה את ניצני הדראג שלה במקביל ליציאה מהארון של אמה. הצפייה המפוכחת מביאה את גיבורי הסרט להתמודד עם עצמם ועם דמויות בחייהן.

התחרות הרשמית (Official Competition) – ספק לכבוד סיומו של פסטיבל קאן, הנה סרט מפסטיבל ונציה הקודם שכל כולו סאטירה על עולם הקולנוע האמנותי ופסטיבלי הקולנוע, כמשתמע משמו. איש עסקים אמיד (חוזה לואיס גומז) מבקש לממן סרט דרכו יותיר את חותמו בעולם. לשם כך הוא שוכר במאית מוערכת (פנלופה קרוז), כוכב קולנוע (אנטוניו בנדרס) ושחקן תיאטרון (אוסקר מרטינז) שלכל אחד מהם אגו עצום. התוצאה היא סאטירה או קומדיה על עולם הקולנוע האמנותי האירופאי, כפי שכתבו וביימו גסטון דופרה ומאריאנו כהן הארגנטינאים, חובבי העיסוק בתככי ובתכני עולם הפרסים לתרבות ולאמנות, כפי שהוכיחו בסרטם הקודם שהיה בוונציה, ״האזרח המכובד״.

שלום ולא להתראות (Adieu les cons) – נעבור מספרדית לצרפתית, ואל סרט עליו למעשה כבר כתבתי במסגרת ההכנות לפסטיבל הקולנוע הצרפתי, שמגיע אל סיומו. אבל סרטו של אלבר דופנטל (״להתראות שם למעלה״) נשאר איתנו ועובר מהסינמטקים אל בתי הקולנוע. הבמאי-תסריטאי גם מככב בסרטו, בתור איש אבטחת סייבר שמואס בחייו ומנסה לשים להם קץ, במה שהופך לתאונה מחרידה-משעשעת. הרשויות בעקבותיו במחשבה כי מדובר ביורה מסוכן, אך עדת ראייה עשויה לשנות את גורלו. מגלמת אותה וירז'ני אפירה שהיא למעשה הדמות הראשית בסרט, המקבלת בפתיחתו בשורות איוב ומבקשת למצוא את התינוק שנאלצה לוותר עליו כשהרתה בגיל-עשרה. השניים חוברים אל ארכיבאי עיוור בחיפוש אחר תיק אימוץ ולמקרה שזה לא ברור, מדובר בקומדיה בסגנון המקאברי-מתקתק הקבוע של היוצר (מעין דיאט ז׳אן-פייר ז׳נה). התמונה בראש הפוסט היא מתוך הסרט ודי מעידה בעיניי על סגנונו.

אהבה בין השורות (Book of Love) – נעבור להפקה בריטית-אמריקאית אבל כזו שיש בה לא מעט ספרדית לצד האנגלית. סאם קלאפין מגלם סופר קפוץ ישבן הלומד כי ספרו הפך ללהיט עצום במקסיקו. הוא טס אל מרכז אמריקה לסיור ופוגש שם את המתרגמת לספרדית, בגילומה של ורוניקה אצ'גי. הוא מגלה כי הסיבה לפופולריות של הספר היא כנראה השינויים הרבים שערכה המתרגמת, סופרת מתוסכלת בעצמה ששיכתבה את היצירה הכנראה-עצורה לרומן רומנטי נוטף תשוקה. כיוון שזו קומדיה רומנטית אני חש שמשהו יקרה ביניהם, לא לפני שהוא ילמד להשתחרר ולהיפתח והיא תשחרר את התסכולים של חייה אל מול הסופר הפריווילגי. הבמאית היא אנלינה קאל אי מאיור (אם לתעתק בלי שום ביטחון) ובמקור זה סרט של אמזון, שאזכיר גם בהמשך אבל בחלק המוקדש לצפייה ביתית.

פריטביראג' (Prithviraj) – הסרט ההודי לשבוע זה, שאני מזכיר שיוצא בישראל כחלק מהפצה עולמית ממש כמו קודמיו בחצי השנה החולפת, הוא אפוס היסטורי מאת צ׳אנדרה פראקש דוויוידי. הכוכב הבוליוודי אקשיי קומאר מגלם את הגיבור מן הכותרת, לוחם חסר פחד שהיסטוריונים ואגדות עם כאחד מהללים כמי שיצא נגד הסולטן מוחמד מגור, שניסה לכבוש את הודו. פריטביראג' שמר עליה חופשית ונכבל בכבלי האהבה של הנסיכה סניוגיטה, אותה מגלמת מיס עולם של 2017, מאנושי צ'הילאר, בתפקידה הקולנועי הגדול השני. יחסית לסרט הודו, שעתיים ורבע זה די קצר אז אני כמעט תוהה אם מתוכנן חלק נוסף.

סרטים חדשים ב-VOD

מקרה חירום

מקרה חירום (Emergency) – את החלק הזה של המדור נפתח עם סרט שכבר זמין בשירות אמזון פריים וידאו, אך כמובן שלקח לי רגע לגלות את זה. מדובר גם בסרט שכתבתי עליו בקצרה בדיווח מפסטיבל סאנדנס, שם אפשר לקרוא את דעתי. יותר בקצרה, מעשה בשלושה צעירים שרק רוצים לסיים את הלימודים בשלום ואולי גם לחגוג בלילה האחרון שלהם לפני כן, אבל בחורה לבנה מעולפת בדירה שלהם מציתה ויכוח: אחד רוצה להתקשר למשטרה, האחרים חושבים שצבע עורם עשוי להוות בעיה. קארי וויליאמס ביים, קיי.די. דאבילה כתבה.

אתר שחור (Black Site) – נעבור אל סרט שמגיע מחר (2.6) אל סלקום tv, ונדמה לי שרק לשם אבל אתקן אם טעיתי. מישל מונאהן וג׳יי קורטני מגלמים סוכנים מיוחדים הנדרשים להשגיח על אסיר מסוכן (ג׳ייסון קלארק), שמובא אל מתקן הכליאה המאובטח ביותר. כאשר הוא בורח מן התשאול ומתחיל תוכנית רבת שלבים להשתלט על המתקן, גיבורינו יצטרכו לא רק לעצור אותו אלא גם להבין מה קורה. אני מקווה שהתסריטאי הוותיק ג׳ון קולי (״אדון ומפקד״, ״הוטל מומבאי״) יודע את התשובה, וכך גם הבמאית סופיה בנקס, שזה הסרט הקולנוע הראשון שלה אחרי מספר קצרים וסרט טלוויזיה אחד.

משימת יירוט (Interceptor) – נטפליקס קבעה את תאריך היציאה של הסרט הזה בתור יום שישי ה-3.6 אבל עכשיו אני פתאום לא מוצא אותו משובץ שם. נעמיד פנים שהכל כמתוכנן עד שיוכח אחרת. אלזה פטאקי (אלנה מ״מהיר ועצבני״ וזוגתו של כריס המסוורת׳, סתם לידע כללי) מגלמת מפקדת של תחנת יירוט בסגנון ״כיפת ברזל״ רק באמצע הים ועבור אמריקאים, שחווה מצב של מצור. חבר׳ה רעים בפיקודו של לוק ברייסי מבקשים להשתלט על התחנה ולשבש את פעילותה כדי לאיים על ארה״ב בנשק גרעיני, מה שמוביל את הגיבורה להזמין אותם לעבור דרכה. על האווירה שזועקת אקשן של אייטיז חתום הבמאי מתיו ריילי, בסרט הביכורים שלו.