• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה

בחזרה אל סרטי נעוריי: ״כמעט מפורסמים״

11 במאי 2020 מאת עופר ליברגל
פוסט זה הוא חלק מסדרה של פוסטים בהם אני חוזר לכתוב על סרטים שאהבתי והיו חלק מחיי בתור נער. התחלתי עם "העולם שבפנים" והמשכתי אל "קלרה הקדושה". כיאה לסדרת פוסטים שמגיעים מזווית אישית, המבנה של הסדרה הוא במופגן לא אחיד. למשל, בעוד שני הפוסטים הקודמים עסקו למעשה בשני סרטים כל אחד, בפוסט זה אתמקד לראשונה רק בסרט אחד - סרטו… להמשך קריאה

פרויקט מפסידי האוסקר לסרט הטוב ביותר – עונה 1, פרק 7: "ג'רי מגוויר"

10 במאי 2020 מאת אור סיגולי
הפרק השביעי בפרויקט מפסידי האוסקר לסרט הטוב ביותר - עונת הניינטיז, הביא אותנו לאחת השנים המעניינות של העשור, ולאחד המפסידים הכי יוצאי דופן של התקופה, כזה שסימן מצב חדש בתעשייה האמריקאית. זאת גם הפעם הראשונה עד כה בפרויקט (רשימה של כל הפרקים עד כה תוכלו למצוא בסוף הפוסט. הפרק הראשון, שגם הסביר על החוקים, הוא על "JFK") שהסרט לשמו התכנסנו… להמשך קריאה

ותירגעו: 25 הסרטים הכי טובים של נטפליקס על-פי סריטה (הפקות מקור בלבד)

9 במאי 2020 מאת מערכת סריטה
כולנו ראינו הרבה נטפליקס בשבועות האחרונים, ובמקרה שלנו גם כתבנו על זה המון. יצא ש-25 מהפוסטים שלנו בחודשיים האחרונים הזכירו את ענקית הסטרימינג, בין אם במשפט או שהוקדשו לכל אורכם לסרט הזמין בשירות. חשבנו לנצל את המצב לטובת מצעד שכבר מזמן היה צריך לקרות, כזה שמדרג את הסרטים הכי טובים שאפשר לראות בנטפליקס. אלא שדירוג מעין זה עלול לאבד רלוונטיות… להמשך קריאה

טריפל קנדי עכשווי: "אנתולוגיה של עיר רפאים", "היעלמות בקליפטון היל", "פוזסור"

8 במאי 2020 מאת אור סיגולי
קטע מוזר עם הקולנוע הקנדי. על אף שהמדינה הצפונית ייצרה כמה מהבמאים המפורסמים בעולם (דני וילנוב, דיויד קרוננברג, זאבייה דולן, אטום אגויאן, ז'אן-מארק ואלה, שרה פולי וכן, גם ג'יימס קמרון בין היתר), לא נראה שהיא ידועה יותר מדי בקולנוע שלה. אולי זה בגלל שסרטיה דוברים אנגלית וצרפתית ולכן לא מקבלים זהות קנדית לרוב, אבל עם לא מעט נוכחות בפסטיבלים הגדולים… להמשך קריאה

במקום סרטים חדשים: מהדורת צפייה ביתית 8

7 במאי 2020 מאת אורון שמיר
חודש מאי מביא איתו תקווה לחזרה לשגרה או נורמטיביות כלשהי, אז תרשו לי גם להתחיל לפנטז על שובם של בתי הקולנוע, גם אם במתכונת מיוחדת למצב. זה כבר המדור השמיני של מהדורת החירום ואני ממש לא רוצה להגיע לעשירי, עברנו הרבה ואולי אפילו מספיק. בדרך כלל בתקופה הזו בשנה אנחנו מתחילים לדבר על פרסי אופיר. אבל היות ועונת פרסי הטלוויזיה… להמשך קריאה

25 שנה ל"השנאה" של מתייה קסוביץ' – פוסט אורח מאת אדם סנדרסון

6 במאי 2020 מאת אדם סנדרסון
ב-1995, בספרייה של עירוני א', יונתן ליפשיץ (אף מחודד, עיניים כחולות. פשוט דמיינו את ריאן גוסלינג) סיפר לי על סרט צרפתי חדש: "כותבים שזו תשובה צרפתית ל'עשה את הדבר הנכון'", יונתן אמר, "בוא נלך". הלכנו לראות אותו בקולנוע של מגדל האופרה. מה שראינו באותו חדר חשוך, הדהד שנים לתוך חיינו הקצת יותר בוגרים. המשך… להמשך קריאה

ערב עם דאריו ארג'נטו: "החתול בעל תשעת הזנבות", "זעזוע", "פנומנה", "אופרה"

5 במאי 2020 מאת אור סיגולי
על אף שאנחנו פה בסריטה כותבים על סרטי אימה בממוצע של יותר מפעמיים בחודש, מסקרים את הישן והחדש, המסחרי והאזוטרי, לא באמת התייחסנו לאחד היוצרים המשפיעים והחשובים ביותר של הז'אנר – דאריו ארג'נטו האיטלקי. אני לוקח את האשמה על עצמי לחלוטין. ארג'נטו כמובן שצץ פה ושם בסריטה, בין אם בהתייחסות ל"סספיריה" או המורשת של סרטי הג'יאלו והמחוות להן זכו ("ברבריאן… להמשך קריאה

"מותר לאהוב" (The Half of It), סקירת נטפליקס

4 במאי 2020 מאת עופר ליברגל
אחד מן הז'אנרים שזוכה לפריחה יחסית בנטפילקס הוא ז'אנר סרטי התיכון וההתבגרות, לרוב בהצלבה עם תחום הקומדיה הרומנטית. הסיבות לכך הן לא רק הבנה כי חלק מקהל המתבגרים, שמעדיף בקולנוע לרוב גיבורי על, נוטה לצרוך תכנים קרובים יותר לעולמו בצפייה ביתית, אלא גם כי אנשים בכל גיל תמיד רוצים לראות סיפורים על אהבה ראשונה. אולם, ייתכן כי הדרך לגשת לצפייה… להמשך קריאה

״משפחת וילובי״, סקירת נטפליקס

3 במאי 2020 מאת אורון שמיר
אם יש תחום שבו נטפליקס עדיין לוקה בחסר, אלה הפקות המקור באנימציה. קצת מתריס לכתוב את זה על החברה שהביאה לנו את המופת שהן שש העונות של ״בוג׳ק הורסמן״, או ערכה ניסויים דוגמת ״אהבה, מוות ורובוטים״, אבל אלה מיועדים לקהל בוגר בלבד. בכל הקשור לסרטים מונפשים לכל המשפחה, ההסתמכות של נטפליקס על רכש בולטת למדי. ״קלאוס״ (Klaus) משלהי השנה החולפת… להמשך קריאה

״חינוך רע״ (2020), סקירה

2 במאי 2020 מאת עופר ליברגל
סרט בהפקת HBO, או סרט אותו רשת הטלוויזיה מפיצה, יכול להיות קצת בעייתי עבור יוצרי סרטים. מצד אחד זו חברה שמזוהה עם איכות ועם סרטי הטלוויזיה הכי טובים, מאידך זה אומר שהסרט מיועד בעיקרו למסך הקטן וייתכן ויזכה לכתיבה ביקורתית מצומצמת יותר בשל כך. מה גם שנטפליקס גנבה בשנים אחרונות את הפוקוס בגזרת הסרטים המיועדים לצפייה ביתית, וסרטים כמו "הסיפור"… להמשך קריאה