30 ביוני 2019 מאת אור סיגולי
לרובכם, שלא נאמר לכולכם, סיכום המחצית הוא לא יותר מעוד פוסט שנתי בסריטה, כזה המספק כמה דקות של הנאה (בתקווה) ואחריו ממשיכים הלאה. שזו לגמרי הדרך הנכונה לחוות אותו, שלא תהיה פה טעות. אצלי לעומת זאת, הפוסט המסורתי הפך להיות כזו מפלצת, שששת החודשים הראשונים של כל שנה הופכים להיות מרוץ מטופש להפליא על מנת לראות כמה שיותר מסרטי המחצית… להמשך קריאה
29 ביוני 2019 מאת עופר ליברגל
"המוסד" הינו סרט המשך, או הרחבה לסרט באורך מלא של הסרט הקצר "המוסד הסגור", מאת אלון גור אריה וחבורת ״היפופוטם״. למי שלא מכירים, מדובר בסרט באורך 45 דקות משנת 2007 שהוקרן במשך מספר רב של שנים בסינמטק תל אביב, בתוספת מופע בימתי של אנשי היפופוטם. הסרט ההוא היה לכאורה פרודיה על סרטי ריגול דרך סיפור על פעילות של המוסד עם… להמשך קריאה
28 ביוני 2019 מאת לירון סיני
יש משהו מהנה ואפילו בעל ערך בידורי, אם יורשה לי, בביקורת שלילית על סרט - כשהיא מוצדקת ומנומקת. לפעמים לא נותר אלא להתפלש בכל מה שלא צלח כדי לפצות על הזמן האבוד. ויודעות ויודעים מה? לפעמים אפילו מתגבשת איזו תובנה מעניינת מתוך ניתוח של אלמנטים שאכזבו, או איזו תחושת שותפות מתוך ההסכמה, כי טרוניה משותפת יכולה להיות מאוד מנחמת. טווח… להמשך קריאה
27 ביוני 2019 מאת אורון שמיר
על השאלה הקבועה ״על מה הסרט?״ יש כמה דרכים לענות. אפשר לדבר על ז׳אנרים, לנסות לתמצת מאוד את העלילה או הסיפור, ויש גם מקום לדבר על רגשות ומחשבות. אבל איכשהו, ונדמה לי שזה בעיקר בשנים האחרונות אבל אולי אני טועה, הגישה הרווחת היא לדבר על נושאי עיסוק. תומר קמרלינג כתב על זה יפה לא מזמן (לא מצאתי היכן אז אין… להמשך קריאה
26 ביוני 2019 מאת אורון שמיר
חודש יוני יגיע אל סיומו בתחילת השבוע הבא, וכפי שהעירו לנו בתגובות - זה אומר שאפשר להתחיל לספור לאחור עד פסטיבל ירושלים. אז לפני הכל וכיוון שהבוקר הוסר האמברגו, מותר כבר לגלות שהירושלמים הגזימו לגמרי הפעם עם סרט הפתיחה - זוכה דקל הזהב הטרי-טרי של בונג ג׳ון-הו, ״פרזיטים״ (Parasite), הישר מקאן אל בריכת הסולטן. זה אומר שב-25 ביולי ייפתחו החגיגות… להמשך קריאה
25 ביוני 2019 מאת אור סיגולי
חצי מ-2019 מאחורינו (אתם כבר מרגישים את סיכום המחצית המסורתי מתקרב?), וכמו בדרך כלל תחילת הקיץ הוא מין שלב אמצע כזה בו קשה למצוא סרטי אימה מסעירים באמת. בבתי הקולנוע מנסה את מזלו הרימייק של "משחק ילדים", שאצלנו קיבל סקירה משלו, ואליו אפשר להוסיף את "צעצוע של סיפור 4" שיש בו בובות אפילו יותר מפחידות מצ'אקי. גם "המתים אינם מתים",… להמשך קריאה
24 ביוני 2019 מאת אורון שמיר
לכו תדעו מה יהיה או לא יהיה להיט בקולנוע הישראלי. לתומי, חשבתי של״תל אביב על האש״, סרטו של סאמח זועבי, יש הרבה נתונים לזכותו – מדובר בקומדיה, ועוד על הנושא החביב על ישראלים ופלסטינים כאחד, הסכסוך ביניהם. יש לו גם אפיל של סרט איכות ועל כך יעידו הזכייה בפרס השחקן בפסטיבל ונציה (במסגרת השנייה בחשיבותה), והן הזכיות בפסטיבל חיפה בו… להמשך קריאה
23 ביוני 2019 מאת עופר ליברגל
הפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטים של תל אביב לשנת 2019 ננעל במוצאי שבת עם טקס הענקת פרסים, אשר לקחתי בו חלק כנציג פרסי פורום המבקרים. השנה הייתי חלק מן השיפוט בפרס ביחד עם ריטה קורן ויהונתן צוריה, ובחרנו זוכה ועוד 4 זוכים ציונים לשבח. את כולם נקרין בערב מיוחד מאוחר יותר השנה. הערב כלל כמובן גם הרבה פרסים אחרים, שעל חלקם… להמשך קריאה
22 ביוני 2019 מאת אור סיגולי
המורשת של מותג סרטי האימה בכיכובו של צ'אקי הבובה היא מעט מפותלת, ולכן נוצר מצב מוזר בו "משחק ילדים" (Child’s Play) מודל 2019 הוא למעשה גם רימייק לסרט הראשון, גם אתחול מחודש של המותג, אבל גם מתנהל במקביל לסדרה המקורית עליה היוצרים טרם אמרו נואש. אז בשביל הסדר הטוב: בראשית, כלומר ב-1988, ברא דון מנסיני את "משחק ילדים", סרט אימה… להמשך קריאה
21 ביוני 2019 מאת עופר ליברגל
סדרת סרטי ״צעצוע של סיפור״ נראית כמותג הדגל של אולפני האנימציה ״פיקסאר״, מכמה סיבות: הסרט הראשון בסדרה היה גם הסרט הארוך הראשון של האולפנים והיה לסרט שבישר את תחילת עידן האנימציה הדיגטלית; היכולת של הסדרה לעסוק בחברוּת, הקרבה עצמית והתבגרות בכל סרט מחדש היא סוג של תמצית המסר של כל סרטי האולפנים וחשוב מכך, מתפקדת כבסיס לקשר הרגשי של הסדרה,… להמשך קריאה
תגובות אחרונות