"איילים", סקירה

בערך שנה אחרי שזכה בפרס הראשון בתחרות "מבט מסוים" בפסטיבל קאן (מסגרת אשר מיועדת, יותר ברמת התיאוריה, בעיקר לסרטים החורגים במעט מן המיינסטרים הקולנועי) ולאחר שזכה לתגובות חמות בארץ במהלך הקרנתו בפסטיבל חיפה (שם כתב עליו אור), מגיע סרטו של הבמאי האיסלנדי גרימור האקונרסון להקרנות מסחריות בארץ.

שמו העברי של הסרט, "איילים", לכאורה תרגום מילולי מדויק לשם הלועזי Rams. אולם בסרט עצמו ואין ולו אייל אחד, גם לא ברמה הסימובלית. למילה Ram קיימים עוד מספר פירושים מלבד אייל, בהם גם כבש ממין זכר, בעיקר בהקשר של כבש למטרות הרבייה של עדר הכבשים – זה השימוש אשר רלוונטי בעיקר לסרט זה מבחינת העלילה. בנוסף הפירוש הנ"ל למילה חובר בסרט גם למימד סימבולי, שבעקבותיו אני מכנה את הסרט בני לבין עצמי "זכרים" – שכן אני סבור כי מדובר בסרט המדבר גם על צורך בזכרים עבור העדר למטרות רבייה, וגם סרט על שני זכרים אנושים, שלא התרבו או יתרבו אבל נותרו עם הגבריות שלהם בעודם מזדקנים בסביבה מרוחקת.

הסביבה הזו היא עמק מבודד באיסלנד, עמק אשר תושביו לוקחים את תחרות גידול הכבשים בצורה מאוד רצינית, כאילו היא חשובה כמו הישגי נבחרת הכדורגל של האי. בעיקר הדבר נכון לגבי גומי וקידי, שני אחים מבוגרים אשר מנהלים חוות סמכות על האדמה שירשו, ולרוב וזוכים בפרסים הבכירים ביותר. אף אחד אחר לא גר בסמוך, אבל שני האחים מצויים ביריבות ולא מדברים זה עם זה, מצב אשר נמשך כ-40 שנה ואף אחד מהם לא מתכוון לוותר או להתקרב. זכרים, כאמור.

האירועים המניעים את עלילת הסרט מתחילים כאשר אחד מן האחים מבחין בכבשים חולות בעדרו של האחר. הוא מדווח על כך לרשויות הווטרינריות, מהלך אשר גורר כפעילות מונעת צעדים המגבילים את הגידול בכל העמק, וכוללים הריגה של כבשים, למניעת התפשטות המחלה. האירועים צפויים להביא לשנה ללא רוויה טבעית כנראה, שכן כל הזכרים הומתו, לפחות מבחינה רשמית. אבל צמד האחים שבמרכז הסרט לא יוותר כל כך בקלות על העדרים שלהם, שהם גם מקור המחייה אבל גם הרבה יותר מכך – גידול הכבשים הוא סוג של אובססיה, סוג של אהבה וגם דרך של כל אחד מהם לגבור על היריב הקרוב לו.

מקור הסכסוך בין הגיבורים אינו חשוב במיוחד והמהות שלו גם ברורה במידה רבה עוד לפני שנחשפים לגביו פרטים – העיקר אינו הסיבה, אלא העקשנות והיריבות, אשר גם אם היא מבוססת על חוסר תקשורת ועל פגיעה הדדית, לאורך כל הזמן נוכחת בה גם אהבה. אהבה בין שני גיבורים אשר קשורים בדם ובחיבור למקום. האחים בזים לזה לזה, לא מתקשרים מילולית, אבל יש בניהם גם אינטימיות.

במידה רבה, עבורי מדובר בסרטים משלים ל"מרחוק", זוכה פסטיבל ונציה של שנה שעברה, שהוקרן במסגרת פסטיבל הקולנוע הגאה ויעלה להקרנות מסחריות בארץ בשבוע הבא. שני הסרטים מתארים קשר בין גברים שיש בו משיכה מעבר לגבולות ההיגיון ורתיעה חזקה לא פחות. הסרטים מציגים ארבעה גיבורים מיוסרים אשר מעבר לכך שהם אינם חיים בשלום עם הסובבים אותם, הם לא חיים בשלום עם עצמם. מדובר כמובן בסרטים מאוד שונים – "איילים" אינו עוסק במשיכה מינית, ונעזר במבנה נרטיבי קונבנציונלי יותר. אבל הוא כן עוסק בקרבה ובקשר, גם כאשר הוא מתאר אנשים שדומה כי כבר אין מיניות בחייהם. זהו סרט על חיפוש אחר חום ואהבה, במקום קר במיוחד, לא רק מבחינת תנאי מזג האוויר.

אבל לא מדובר רק בעיסוק ברגשות עצורים, אלא גם בהתרבות עצורה. בעוד האחים עמלים על הניסיון להמשיך את הריבוי הטבעי בעדר, העובדה כי להם כנראה לא יקום דור המשך בחווה זועקת – הצורך בכבשי רבייה נוצר אצל אנשים אשר המסורת שלהם ואורח החיים שלהם יסתיים כנראה בתוך שנים ספורות. אומנם גידול כבשים בעמק יימשך, אבל החוות המצליחות שלהם תלויות כל אחת באדם אחד, ושני האחים כבר מצויים בגיל בו הגוף מתחיל להיות שברירי. כך שמעל הסרט יש שתי מחלות – המגפה אשר פוגעת בעדרים ומחלת החיים בדידות, בה במידה רבה בחרו הגיבורים, אך היא מגיעה לשלב מסוכן.

הסיפור שניצב במרכז הסרט אומנם אינו קונבנציונלי הן במיקום שלו והן בנושא, אך הבמאי-תסריטאי האקונרסון מתאר אותו בדרך נגישה ובכלים של קולנוע מיינסטרימי. למרות תיאור העלילה הדל, התסריט רב בתפניות אשר מגיעות בדיוק בנקודות המתאימות על מנת שלא לשעמם את הקהל, וכל הצדדים הטכנים של העשייה הם ברמה גבוהה, בעיקר הצילום אשר חושף היטב את אחד מגורמי המשיכה העיקרים של הסרט – הנוף של האזורים הכפריים המרוחקים באיסלנד, אשר מתועד במהלך תקופות שונות בשנה, כאשר העלילה מתחילה בקיץ ומגיעה לשיאה בחורף המושלג והסוער. צוות השחקנים של הסרט לא נראה כמו כוכבי קולנוע, אך הם עושים עבודה טובה מאוד, בעיקר סיגורדור סיגוריונסון ותאודור יוליוסון בתפקיד שני האחים היריבים. חובבי הסרט האיסלנדי הקודם שהוקרן בארץ, "לב רחב", ישמחו לגלות גם בסרט הזה את השחקן הנהדר וגדול המימדים גונאר יונסון, שמופיע בתפקיד קטן אשר משדר חום לב אנושי – אולי מול הקרירות אשר שני האחים מפגינים לכאורה כלפי חוץ.

אבל גם בתנאים הכי קרים, זהו סרט על אינטימיות וחום, גם אם רוב הזמן דרך היעדר גורמים אלו. "איילים" מעניין ומבדר לכל אורכו, אבל חיבתי אליו נובעת בעיקר בגלל סצנת הסיום שלו. עבורי, מדובר בסרט טוב עם סיום נהדר. לא מפני שהסיום מפתיע במיוחד או מעורר תדהמה, אלא מפני שהוא מבטא היטב את הנושאים בהם עוסק הסרט בעזרת דימוי חזק אחד.