• הרוכב
  • סרטים חדשים: ״קרב המינים״ מגיע לקולנוע
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 53
  • ״הארץ שמעבר להרים״ ו״איפה לילבס ילדת הקרקס״
  • סקירה ישראלית כפולה: ״פיגומים״ ו״הפורצת״
  • ליגת הצדק
  • ארבעים ושבעה מטר
  • ״סוף טוב״, סקירה לסרטו של מיכאל האנקה
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 52
  • מחשבות נוספות על ״בלייד ראנר 2049״
  • רצח באוריינט אקספרס
  • בשם בתי
  • תור: ראגנארוק

המניפסט החדש לכתיבת ביקורת קולנוע

12 באוקטובר 2010 מאת ר. אומוט

לאחר כמה שנים של עיסוק בביצת הקולנוע הישראלי יצא לי לקרוא לא מעט דברי "ביקורת" ותאוריה במדיות השונות. הביקורות, הדיבור והשיח הקולנועי בישראל מפתיעים אותי ברדידותם. המבקרים הולכים והופכים לכתבי רכילות חסרי דעות אשר משמשים את ידיהם של מפיקים ויחצנים. במקרה הטוב המבקר הופך הוא עצמו ליחצ"ן בעוד העשייה הקולנועית עומדת דום. מה שנותר הוא מילים, תמונות ולינקים אשר ערכם כערך כתב רכילות.

בניסיון לתקן את העוול הנעשה ליוצרים ולאוהבי הקולנוע הוקם מנפיסט לכתיבה קולנועית חדשה.

המניפסט החדש לכתיבת ביקורת קולנוע:

1. על מבקר הקולנוע להתנער מהמושג "מבקר" עליו להתייחס אל עצמו כ"כותב".

2. הביקורת אינה נכתבת על מנת לגרום למישהו לראות או לא לראות את הסרט. על הביקורת להוסיף לסרט נדבך נוסף – נדבך הצפייה. הביקורת היא תיאור מדויק של החויה הריגשית-אינטלקטואלית אשר הכותב חווה לפני, בזמן ואחרי הצפייה בסרט.

3. אין לכתוב בביקורת סופרלטיבים שליליים או חיובים. על הכותב להוסיף לסרט צד נוסף.

4. אין שום חשיבות בלקיחת עמדה כגון "אהבתי", "יצירת מופת", "משעמם", "סרט חשוב". העמדה אינה דבר פסול אבל במכלול הביקורת הקולנועית של היום היא תופסת יותר מדיי חשיבות. כדאי שגם תהיה סיבה קולנועית לעמדה.

5. כותבי הביקורת לא יתיימרו במכוון להתפרנס מהיותם כותבי ביקורות קולנוע. הביקורת לא תתיימר להיות מסחרית. הביקורת אינה "מקצוע". הכתיבה נעשית ממניעים שהם מעבר למניעים כלכלים ועל הביקורת להיות משוללת ממניעים כלכליים.

6. הכותב הוא מבדר ומחנך. הכתיבה היא פופלארית ובו בזמן אינה יורדת למכנה המשותף הנמוך ביותר, אפילו של צופי הקולנוע "אניני הטעם". שני רבדים אלו של הכתיבה יכולים לעיתים להיות הפכים ולסתור אחד את השני אך הם יכולים גם להשלים אחד את השני. על המבקר להתייחס לעצמו כמחנך לתרבות, אמנות וקולנוע.

7. לכתיבת "סקירה" קולנועית, במתכונתה הנוכחית, אין באמת משמעות – הרי המילים שנשפכות על דף העיתון/בלוג לא באמת מעבירות את חוית הצפייה בסרט ומי שראה את הסרט אינו מתעניין בקריאה חוזרת של המובן מאליו. ה"סקירה" הופכת משמעותית כאשר היא מלווה בניתוח. לכן כל כתיבת "סקירה" תהיה מלווה ב"ניתוח", או תכלול אלמנט אחד או יותר של כתיבת "ניתוח" לסרט.

8. על הכתיבה הקולנועית להתייחס לתוכן הסרט ולא להגדרותו. הגדרות כגון ז'אנר, סגנון, שמות הבמאים, צלמים שחקנים נועדו כדי לשמש את השיח. אבל הם אינם השיח עצמו. על כותב הקולנוע לעסוק בתוכן ולא בהגדרה.

9. על מבקר הקולנוע להימנע מניימדרופינג שאין בו צורך ממשי ואנליטי לניתוח הסרט.

10. על כותב הקולנוע להימנע לחלוטין מהכלאות כגון "אינספשיין" הוא "שמש ניצחית" פוגש את "מטריקס", "שאטר איילנד הוא הסרט הטוב ביותר של בריאן דה פאלמה זה שנים" – הם לא יותר מאשר חוסר יכולת לנתח, לבקר ולהגדיר את הסרט בצורה שעומדת בפני עצמה.

11. ישנה משמעות לתיאוריה ולכתיבה. המשמעות היא מעבר לכתב רכילות. על הכותב לזכור זאת עם כל מילה שהוא כותב.

 

הערת אורון: לא אני כתבתי את המניפסט, ולצערי אני אפילו לא יכול לחתום עליו משום שאני חוטא ביותר מדי סעיפים בכתיבתי על סרטים. אבל אני כן מפרסם אותו כאן בבלוג, כאידיליה שיש לשאוף אליה ואולי אף להגיע אליה ביום מן הימים. ואני בעיקר מפרסם אותו משום שיש בו את המידות הנכונות של תשוקה, זעם ואמת. אתם עוד תשמעו מאדון ר. אומוט. בקרוב, אני מקווה.

תגובות

  1. cocorosie הגיב:

    מעניין, נשמע שיש לבחור משהו להגיד.

  2. עידן וילנצ'יק הגיב:

    מבקר הקולנוע צריך לראות סרטים בתשלום כאחד האדם ובהקרנות רגילות.אין המבקר מורם מעם והוא מקבל כסף עבור עבודתו ולא צריך לקבל הטבות שבעצם נתינתן יש טעם לפגם.חוץ מזה,גם לצורך הדוגמה,שאטר איילנד הוא סרט של מרטין סקורסזה ולא של בריאן דה פלמה.

    1. ר. אומוט הגיב:

      אתה חושב שאני לא יודע ש"שאטר איילנד" הוא סרט של סקורסזה. הסעיף דיבר על הכלאות שלא במקומם, הבאתי דוגמה לכך. נסה לקרוא שוב פעם.

    2. והקוסם הגיב:

      וואו, עידן, ההתעקשות שלך לגבי הקרנות חינם מפליאה אותי כל פעם מחדש. אם אתה רוצה, אני מוכן לשלם על כל הסרטים שלך. ברצינות.

      ובתור מישהו שכל כך מעריך את עצמו, מצחיק אותי שלא הבנת למה התכוון הכותב בכך שכתב ששאטר איילנד הוא הסרט הטוב של בריאן דה פלמה וכו'.

  3. עידן וילנצ'יק הגיב:

    למחבר ה"מניפסט",בבקשה אל תתנשא.אם אתה לא רוצה שיחשבו שאינך יודע אל תכתוב דברים שאינם נכונים בחזקת פירצה קוראת לגנב.הקוסם,אתה כנראה מכיר את דיעותיי.אני מודה לך על ההצעה אבל זה עניין עקרוני.בעיניי,מבקר ולא רק מבקר קולנוע,גם מבקר מסעדות,ספרות,אמנות וכל תחום אחר לא אמור לקבל הטבות בחינם.זו נורמה בסיסית שכנראה שכחו אותה והדבר הכי מרגיז הוא שיש מבקרים שמתייחסים אל הקרנות החינם כמובנות מאליהן וזה מקומם וגם לא נכון.ברור שהמבקרים לא יוותרו על טובת ההנאה הזו מרצונם.הרי ממשכורת הרעב שלהם הם בקושי יכולים להתקיים בוודאי ובוודאי שלא לראות את כל הסרטים בתשלום.אין לי בעיה שישלמו להם יותר או שיעבדו בעוד חמש עבודות במקביל.סרטים בחינם? לא ולא!!!!! שזה יהיה מעוגן בחוק אם צריך.

  4. עידן וילנצ'יק הגיב:

    הקוסם,אני מאד לא מחשיב את עצמי.אם היית מכיר אותי,היית יודע זאת.אני גם לא מחשיב מבקרים שחושבים שמגיע להם איזה פרס בגלל שהם מבקרים.אתה עובד כמבקר,אתה מקבל שכר תמורת הכתיבה שלך.הקרנות בחינם זה לא חלק מהגדרת התפקיד נקודה.

    1. עידן – הקרנת חינם אינם חלק מן השכר של המבקר, הם חלק מן העבודה שלו. כמו שמבקר מסעדות מקבל ארוחת חינם, עיתונאי ספורט נכנס בחינם למשחקים (במקומות הכי טובים!) ובעלי מלאכה ועובגים שונםי מקבלים החזרי הוצאות נסיעה והוצאות רכב. אין שום סיבה שמבקר ישלם כסף על מנת לבצע את עבודתו. חוץ מזה, מי שעמניק למבקר את הכרטיסים הם היחצ"נים, כלומר בעל הזכויות על הסרט רוצים שהמבקר יראה את הסרט חינם, הסרט הוא שלהם וזו זוכתם. הטיעונים שלך נראים כמו ניסיון להעליב אנשים בכוח או סתם לחלול שערוריה על כלום.

      ובעניין האחר, התוספות של למניפסט ולכל מניפסט אמנותי: אין כלל שלא ניתן לחרוג ממנו, אבל צריך לדעת למה חורגים.

  5. עידן וילנצ'יק הגיב:

    עופר,נכון שזו שיטה מקובלת אבל זו נורמה פסולה ואני אכן קורא ליחצ"נים לחדול מכך כפי שחלקם עשו לתקופה מסויימת.עבודתו של המבקר היא כתיבת ביקורת על סרט ועל כך הוא מקבל שכר..ביקורת שאין בה מקום למשוא פנים גם למראית עין.אם המבקר מקבל כרטיס בחינם לסרט יש חשד ולו לכאורה שדברים אינם כשורה.אני מניח שאתה כמבקר לא תרצה לוותר על הפריבילגיה הזו אבל היא לא ראויה והמבקרים אינם יכולים לאחוז בחבל בשני קצותיו.מבקרים מסויימים מעיזים גם לקבל הזמנות וגם לבוא בטענות על עבודת המפיצים שמזמינים אותם.זו חוצפה שלא תתואר.רוצה לבקר? אל תלך בחינם אחרת בלום פיך! אני חוזר ואומר למען הסר ספק:כל מבקר שמקבל את מושא ביקורתו בחינם או אפילו בהנחה מסויימת נגוע בשחיתות הזו.

    1. עידן, קודם כל, אני לא מקבל כרטיסים חינםי כמבקר/תשלום כמבקר. אני כן מכיר מבקרים והיו מקרים בהם הם הכניסו אותי עם הכרטיס שלהם. אגב, הם לא פעם קוטלים סרטים שראו חינםו מהללים סרטים שלא הזמנו אליהם. הם לא מתייחסים לכרטיסים חינם כטובות הנאה אלא כחלק מן העבודה. שוב, זה לא תועפה שקיימת רק בביקורת הקולנוע אלא בכל תחום בו קיימת ביקורת. זה לא עניין של נורמה, זה עניין של הכרח: אם המבקרים לא יכתבו על הסרטים, לקהל לא היה את השירות של דעות על הסרטים והגדרה של התחומים בהם עוסק הסרט. זו הייתה גם עמדתי לפני שנכנסי להקרנת מבקרים אחת והיא תהיה העמדה שלי גם אחרי.

  6. עידן וילנצ'יק הגיב:

    עופר,.רוב מבקרי הקולנוע בארץ הם אנשים קטנים ויוצרים כושלים שעשו אולי סרט סטודנטים אחד אבל יודעים טוב מאד מה לא בסדר בסרטים של אנשים מוכשרים ומוצלחים מהם.

    1. עידן, הכישרונים של כתיבת ביקורת והכישורים של בימוי קולנוע הם שונים לחלוטין. יש לפעמםי מקרים של אנשםי שמוכשרים בשני התחומים, אבל לרוב זה נדיר. יש מבקרים טובים יותר וטובים פחות, אבל הטובים שבהם הם מבריקים לא פחות מהרבה במאים.

  7. אביגיל הגיב:

    יש הגיון בטענה של עידן שמבקר קולנוע אינו צריך לקבל כרטיס חינם ממפיקים ויחצ"נים. אך לא כדאי להיטפל לזוטות. אני חושבת שהכוונה של ר. אומוט או איך שלא קוראים לו היתה להעיר על משהו מאוד רדוד שנמצא בכתיבה התרבותית בישראל.

    הרדידות לא נמצאת רק בתחום הקולנוע – היא נמצאת בתחום המוזיקה, האמנות ואפילו בתחום הספרות. אני חושבת שהסעיף שהכי הסכמתי איתו היה זה שעסק במאבק בין הגדרה-תוכן. בכתיבה של היום ההגדרה באמת הפכה למרכז. התוכן נעלם.
    ושימו לב מה קורה אז? ההגדרה נועדה לאחד דעות. היא לוקחת יצירה ומכניסה אותה לקטגוריה מסוימת. הקורא, הצופה אשר מקבל את ההגדרה יכול ביתר קלות להסכים עם חברו.
    הביקורת שמתייחסת להגדרה מעל התוכן היא כזאת שמוותרת על הדעה העצמאית למען אחדות דעות.
    מאוד קל ליפול למשחק של אגו בעידן האינטרנט והבלוגים. כדאי תמיד לזכור למה בכלל רצינו לכתוב.

    מהו באמת תפקידו של אדם המתיימר לעצב דעת קהל? לתת את התשובות או לשאול את השאלות?

  8. עידן וילנצ'יק הגיב:

    השירות כביכול שאתה מדבר עליו הוא לא נחוץ .בוודאי לא בימינו עם הגישה לאינטרנט כשאפשר לקרוא על סרטים באתרי קולנוע עולמיים שם כותבים אנשים ראויים מעט יותר מהחבורה האומללה שעוסקת בכך בארץ.מלבד אולי אורי קליין,אין מבקר פעיל אחד בישראל שראוי לתואר מבריק.

    1. אגב, שמתי לב שהכתיבה של קליין עונה על לרוב על המניפסט הזה. אבל יש עוד מבקרים מבריקים בארץ, בגלל שאני מכיר את חלקם, אני מרגיש שלא בנוח לציין כאן את שמותיהם. לגבי העדר הצורך של השיורת: רוב הציבור לא גולש לקרוא ביקורות באתרים זרים. הוא אפילו לא היה יודע על הרבה מן הסרטים אמלא הביקורות המוקמיות. מה גם, שהטעם האמריקאי/אירופאי שונה מן הטעם הישראלי. יש סרטים שמבקרים זרים משבחים וישראלים אוהבים הרבה פחות. מה גם שהמבקרים הזרים גם הם ראו את הסרט חינם.

  9. עידן וילנצ'יק הגיב:

    אביגיל,תודה לפחות על הבנת הבעייתיות שבעניין.אולי זה בעינייך זוטות אבל מהדברים הקטנים האלה צומחות שחיתויות.גילוי נאות:גם אני הייתי בעבר בהקרנות חינם,אני לא טלית שכולה תכלת.אבל היום לו יציעו לי,אסרב בכל תוקף ולא כי אני איזה צדיק .אני מאמין שנקיון כפיים למרות הזלזול בו וחוסר הכבוד שרוחשים לו עדיין צריך להיות נר לרגלי אנשים שעוסקים בעיתונות ונקיון כפיים ושקיפות מתחילים בדברים האלה.

  10. עידן וילנצ'יק הגיב:

    אז בגלל שרוב הציבור לא גולש,מגיע למבקרים לראות בחינם? אולי לראות בהקרנה מוקדמת(גם על זה אפשר להתווכח)אבל בשום פנים ואופן לא בחינם!

  11. עידן וילנצ'יק הגיב:

    גם לא לתת קרדיט לציבור הצופים כי הם הדיוטות ואנחנו נחנך אותם אינה סיבה מספקת לראות סרטים בחינם.

    1. אין בביקורת קולנוע מימד של חינוך, אלא של סיפוק מידע וזווית אישית. תקציר שיהיה מנוסח על ידי בעל מקצוע שיודע מה קהל הקוראים שלו צורך, איזה קהל צופים יהנה מן הסרט. לא פחות חשוב – הוא יספק לקהל מידע על הסרט שהוא לא פרסומי מן היחצ"ן. אגב, לא מדובר רק בהדיוטות- יש גם הרבה אנשים שמבינים מעולה בקולנוע, אבל לא מחפשים מידע על סרטים באתרים באינטרנט.

  12. אביגיל הגיב:

    אין בביקורת מימד של חינוך? בכל דבר היוצא לתקשורת יש מימד של עיצוב דעת קהל. אם תרצה או אם לא זה חלק מהתופעות הנלוות של מבקרים שנחשבים לחשובים. זה המהות של התפקיד שלהם. יכול להיות שגם הם עדיין לא מבינים את זה. חבל.
    מאוד קל להיות מבקר שכותב – אהבתי לא אהבתי. מכיוון שזה מספק לקורא את ההחלטה בשבילו – זה פונה למכנה המשותף הנמוך ביותר שלו. כמו כותרות בעיתון. כך הכתיבה והביקורת באמת הופכים לכתב רכילות או ל"כוכב נולד קולנוע".
    תנו לקורא לחשוב, תנו לו לפתח דעה עצמאית ואם הקורא אינו רוצה לחשוב לפחות תנו ליוצר לחשוב. תפנו לבמאים. תכתבו בשפה שלהם. נראה לכם שבזה שקראתם לסרט יצירת מופת או כישלון עזרתם לקולנוע? תנסו להעמיק מעט יותר.

    1. לא התכוונתי לכך במובן הזה. התכוונתי שאין בביקורת מימד של החכם שבא לחנך את פשוטי העם.

  13. עידן וילנצ'יק הגיב:

    עדיין זה לא מצדיק בעיניי צפייה בחינם.גם אם המבקר הוא מוכשר ומבין ויש אנשים שרוצים לדעת מה הוא חושב הוא יכול לעשות זאת על חשבונו.זה יגרום לי להעריך אותו יותר.

  14. עידן וילנצ'יק הגיב:

    התחושה הזו של שליחות היא מגוחכת.המבקר הוא לא בשליחות של ליידע את הציבור,הוא בשליחות העיתון ואם מערכת העיתון לא תהיה מרוצה גם את זה הוא לא יעשה.

    1. מי דיבר על תחושה של שליחות? כשאדם מקבל הוצאות נסיעה ממקום העבודה שלו לא מדובר בתחושה של שליחות. אבל הוא מקבל את זה ונוסע חינם.

      1. עידן וילנצ'יק הגיב:

        הקרנות חינם אינן הוצאות נסיעה.הקרנות חינם הן טובות הנאה.

  15. אור סיגולי הגיב:

    בתור מי שמתארח בבלוג הזה, כותב על קולנוע כבר זמן מה, ובהחלט מסכים על רוב ה"מניפסט" הזה – אני חייב להודות שהפוסט הזה די עצבן אותי.
    שוב, אדגיש, אני מסכים – עם חלק משמעותי מהנאמר – אבל,

    יש תמיד את עניין ה"אני אכתוב. אתה תקרא אם אתה רוצה". אני לא רואה בעיה עם מי שכותב ביקורות של כוכבים עם כיתוב של "לכו לראות". זה לגיטימי כל עוד זה לא השיח היחידי בסביבה. מתפקידינו לתקן את זה אבל בטח לא "להלחם" בזה. זה מתנשא וזה מטופש. שאנשים יכתבו על קולנוע מה שהם רוצים – בקשתי היחידה היא שיתנו כבוד ראוי ליוצרים שעמלו על הסרט גם אם הוא מסריח, זה הכל – ואם כתיבתם אינה ראויה או לא רלוונטית, פשוט אין צורך לקרוא אותם.

    דבר שני, יש פלח אוכלוסיה שאני מאוד אוהב ואפילו נוטה להתייחס אליו כל פוסט או שניים. הקבוצה הזו היא קבוצת "הסבתות של קולנוע לב". אלו נשים (וגברים לצורך העניין), פנסיונרים, שנהנים ללכת ביחד ולחוד לסינ'מה ולנצח יתמוגגו מעוד קומדיה צרפתית המתרחשת בכפר וכוללת זקן נרגן וילד חמוד שהושאר שם במקרה. זה הבילוי החביב עליהם. חברי קבוצת האוכלוסיה הזו מוצפים בעשרות כותרים ובעשרות פוסטרים והם צריכים לדעת מה לבחור. מעניין להן את הת-ת אם יש לסרט השפעות מוקדמות של מלוויל או שהוא מתכתב עם התקופה הבריטית של ג'ון שלזינגר – הם רוצות לשמוע ממישהו אם הוא נהנה או לא. פשוט ככה. זו גם חשיבותה של ביקורת – מעבר להעלות דרגה את השיח הקולנועי, ביקורות משמשות גם לעשיית סדר לקהל הרחב בין כל הסרטים שמוקרנים. הקהל הרחב. זה שקונה כרטיסים וכאלה.

    ואין לי שום בעיה שמישהו יתפרנס מביקורת קולנוע (אני לא מתפרנס מזה זה בטוח, אז אין פה מגננה עצמית). את הקטע הזה ממש לא הבנתי.

    אני באופן כללי חושב שצריך לשאוף לכתיבה אינטלליגנטית ומכובדת. מעבר לזה, יאללה ניים-דרופינג…

  16. עדן הגיב:

    גם אני התאכזבתי מאד מהמניפסט הזה. אין ספק שיש צורך בניעור יסודי של ביקורת הקולנוע בארץ אבל לא המניפסט הוא מה שיעשה את זה וטוב שכך. יש בו יותר מדי סעיפים תמוהים וסעיפים שניתן היה להגיד עליהם שיעבדו רק בעולם מושלם, אלמלא העולם בו הם באמת היו עובדים לא היה מושלם כלל, אלא פגום למדי.

    1. ר. אומוט הגיב:

      האם תירצי לנמק או להשאיר את זה בגדר משפט "יש בו יותר מדי סעיפים תמוהים"? יש משמעות לדיון. להערות אהבתי לא אהבתי אין כל משמעות.

      בקרוב כתבה חדשה על מהות הספוילר.

      1. עידן וילנצ'יק הגיב:

        איזו חשיבות עצמית יש לך כאילו זה עתה פיצחת את האטום וגם אתה אומר לאנשים מה להגיד ואיך.כולה קישקשת כמה משפטים שלא באמת מעניינים אף אחד.

        1. ר. אומוט הגיב:

          אני מניח שאת טענותייך אפשר לסווג תחת "לא אהבתי". אם תרצה להתייחס לתוכן הדברים אתה מוזמן לכתוב.

          מעבר לכך יש לי שאלה אלייך. אם הדברים לא מעניינים אותך למה טרחת להגיב 13 פעמים לפוסט הזה?

  17. עידן וילנצ'יק הגיב:

    באמת בזבוז זמן משווע מצידי.יכולתי לעשות דברים יותר חשובים ומועילים.רק להבהיר שלא הגבתי לך אלא לאנשים אחרים שהעירו לי הערות ואני השבתי להם.

    1. ר. אומוט הגיב:

      עידן אתה מתוק. ואני מעריך אותך, באמת.

      אבל ממש לא מתחשק לי להנמיך את רמת השיח אלא להעלות אותו. זו המטרה שלי. להפוך את השיח התרבותי בקולנוע ממצב של צריכה למצב של דיון. אני טוען שבכדי להעלות את רמת השיח יש להתייחס לתוכן.

  18. סשה הגיב:

    מאמר מעניין

  19. יהל הגיב:

    איפה אני חותם? בוגר לימודי קולנוע.

השאר תגובה