23 בנובמבר 2018 מאת אורון שמיר
את חג החנוכה כבר אפשר להריח, באמריקה נהנים מחג ההודיה, והתקופה החגיגית הזו אומרת בעיקר דבר אחד עבור בתי הקולנוע – צוואר בקבוק של סרטים לכל המשפחה בכלל וסרטי אנימציה בפרט. בניסיון למצוא את הראויים שבהם פניתי אל שניים מאולפני ההנפשה האמריקאיים: דיסני שצריכים את ״ראלף שובר את האינטרנט״ כדי להציל שנה קטסטרופלית מבחינתם אחרי ״קמט בזמן״ ו״כריסטופר רובין״, ואילומיניישן… להמשך קריאה
10 בדצמבר 2014 מאת אורון שמיר
חמישה סרטים חדשים עולים מחר בבתי הקולנוע (כן, אני ממשיך עם הקטע של פרסום הפוסט הזה בימי רביעי בערב), שניים מהם מבשרים את בואו המתקרב של חג החנוכה. מצד שני, יש ביניהם גם כזה שכנראה התבלבל בתאריך היציאה משום שכאילו נתפר למידותיו של חג הפסח. עוד קצת חנוכה - בפינת הפלוס השבועית, שבזכות העיצוב החדש לא מגיעה אחרי הקפיצה אלא כחלק… להמשך קריאה
25 בדצמבר 2012 מאת פבלו אוטין
המבקרת האגדית פולין קייל כתבה פעם שסרטים הם לעתים נדירות אמנות מופתית, ולכן אם לא נפתח יכולת להעריך גם זבל מופתי, אין הרבה סיבות להתעניין בקולנוע. ברור לי שהאהבה שלי לאמנות הקולנוע מאפשרת לי לאהוב מגוון רחב של סרטים (לעומת זאת, אני יודע שיש אנשים שזה עובד אצלם הפוך: הם יאהבו מעט סרטים, דווקא בגלל שהם כל כך אוהבים קולנוע ועבורם… להמשך קריאה
27 באוגוסט 2012 מאת עופר ליברגל
על רוב הפרטים לגבי סרטה החדש של שרה פולי, הואלס האחרון (Take This Waltz), אורון ואני כנראה די מסכימים. אבל איכשהו, הגענו לשורה תחתונה אחרת לגמרי לגבי הסרט, או בעיקר לגבי היחס שלנו כלפיו. לדעתי זה מנובע בעיקר בגלל בניית ציפיות לא נכונה: לאורוןלא נוח עם כך שהסרט לא מאמין באהבה. אני רוצה לשפוט את הסרט לא על פי מה שהוא לא, אלא… להמשך קריאה
24 באוגוסט 2012 מאת אורון שמיר
את "הואלס האחרון" ("Take This Waltz") תפסתי בפסטיבל ירושלים לפני כחודש וחצי, וגם כתבתי עליו בזריזות. הענקתי לו צפייה נוספת ממש לאחרונה לכבוד כתיבת ביקורת עליו לעכבר העיר (כיוון שזו הביקורת הראשונה שלי שמתפרסמת במדור הקולנוע של העיתון, לא רציתי לפשל. ואיזה קטע - מסתבר שגם אחרי שש שנים באותה עבודה אפשר להתרגש ממשהו חדש). אך כיוון שדעתי עליו לא… להמשך קריאה
את חג החנוכה כבר אפשר להריח, באמריקה נהנים מחג ההודיה, והתקופה החגיגית הזו אומרת בעיקר דבר אחד עבור בתי הקולנוע – צוואר בקבוק של סרטים לכל המשפחה בכלל וסרטי אנימציה בפרט. בניסיון למצוא את הראויים שבהם פניתי אל שניים מאולפני ההנפשה האמריקאיים: דיסני שצריכים את ״ראלף שובר את האינטרנט״ כדי להציל שנה קטסטרופלית מבחינתם אחרי ״קמט בזמן״ ו״כריסטופר רובין״, ואילומיניישן… להמשך קריאה
חמישה סרטים חדשים עולים מחר בבתי הקולנוע (כן, אני ממשיך עם הקטע של פרסום הפוסט הזה בימי רביעי בערב), שניים מהם מבשרים את בואו המתקרב של חג החנוכה. מצד שני, יש ביניהם גם כזה שכנראה התבלבל בתאריך היציאה משום שכאילו נתפר למידותיו של חג הפסח. עוד קצת חנוכה - בפינת הפלוס השבועית, שבזכות העיצוב החדש לא מגיעה אחרי הקפיצה אלא כחלק… 
המבקרת האגדית פולין קייל כתבה פעם שסרטים הם לעתים נדירות אמנות מופתית, ולכן אם לא נפתח יכולת להעריך גם זבל מופתי, אין הרבה סיבות להתעניין בקולנוע. ברור לי שהאהבה שלי לאמנות הקולנוע מאפשרת לי לאהוב מגוון רחב של סרטים (לעומת זאת, אני יודע שיש אנשים שזה עובד אצלם הפוך: הם יאהבו מעט סרטים, דווקא בגלל שהם כל כך אוהבים קולנוע ועבורם… 
על רוב הפרטים לגבי סרטה החדש של שרה פולי, הואלס האחרון (Take This Waltz), אורון ואני כנראה די מסכימים. אבל איכשהו, הגענו לשורה תחתונה אחרת לגמרי לגבי הסרט, או בעיקר לגבי היחס שלנו כלפיו. לדעתי זה מנובע בעיקר בגלל בניית ציפיות לא נכונה: לאורוןלא נוח עם כך שהסרט לא מאמין באהבה. אני רוצה לשפוט את הסרט לא על פי מה שהוא לא, אלא… 
את "הואלס האחרון" ("Take This Waltz") תפסתי בפסטיבל ירושלים לפני כחודש וחצי, וגם כתבתי עליו בזריזות. הענקתי לו צפייה נוספת ממש לאחרונה לכבוד כתיבת ביקורת עליו לעכבר העיר (כיוון שזו הביקורת הראשונה שלי שמתפרסמת במדור הקולנוע של העיתון, לא רציתי לפשל. ואיזה קטע - מסתבר שגם אחרי שש שנים באותה עבודה אפשר להתרגש ממשהו חדש). אך כיוון שדעתי עליו לא…
תגובות אחרונות