10 במרץ 2016 מאת עופר ליברגל
במהלך הצפייה השנייה שלי בסרטו החדש של הבמאי האיטלקי פאולו סורנטינו, ״נעורים״ (Youth), שמתי לב ללחישות אשר נשמעו מכיוונים שונים בנקודות שונות של הסרט. המילים "איזה יופי" חזרו פעם אחרי פעם, או פשוט "וואו". נדמה לי כי התגובה הזו מאפיינת את החוויה אשר הבמאי מותיר על הצופה, יותר מכל במאי אחר בן זמננו - כל הסרטים של סורנטינו הם חגיגה מפעימה של יופי… להמשך קריאה
17 במרץ 2013 מאת עופר ליברגל
הסכמתי עם הרבה דברים בסקירה של יניב על "ארץ אוז" (Oz the great and powerful), הפריקוול של סם ריימי ל"הקוסם מארץ עוץ" שעלה לקולנוע לא מכבר. אבל בעיקר בער לי להרחיב אודות מספר היבטים עליהם יניב לא מתעכב ולדעתי הם דורשים ניתוח נוסף. זאת משום ש"ארץ אוז", על כל פגמיו, הוא יצירה הוליוודית המכילה לא מעט נקודות מוצא לדיון מרתק בסרט עצמו… להמשך קריאה
12 במרץ 2013 מאת Yaniv Eidelstein
יצאתי עמוס מנטלית מ"ארץ אוז" (Oz The Great and Powerful). הסרט הזה מנסה להיות המון דברים: גם אפוס מרהיב שמרחיב את עולם הפנטזיה של פרנק באום; גם מחווה ל"הקוסם מארץ עוץ" של MGM, אולי הסרט הפופולרי והמשפיע ביותר שנוצר בהוליווד; גם משל על כוחו וקסמו של הקולנוע; ולמרבה הצער, גם מעין פנטזיה שוביניסטית שרוצה להחזיר את הנשים למטבח (שעלתה למסכים,… להמשך קריאה
1 בספטמבר 2012 מאת אורון שמיר
כמו נשיפה אחרונה על גחלים כבויות שמציתה בהם לפתע זיק חדש, כך גם טרנדים קולנועיים מאוסים מאיימים לגווע ברגע שמגיע סרט חדש המתגאה להשתייך אליהם. אם חשבתם שנפטרנו סופית מאופנת ריבוי העלילות והסיפורים בסרט אחד אוניברסלי, לא כך הדבר. אין הכוונה לפסיפסים בנויים לעילא כמו שהתמחה בהם רוברט אלטמן מחד, או לקומדיות רומנטיות מלאות כוכבים וכוכבות וחסרות נשמה מן העבר… להמשך קריאה
תגובות אחרונות