18 ביוני 2015 מאת עופר ליברגל
עולם התקשרות שותק, ואף אחד לא נותן את הדעת על כך שנוסף לסרט "אל סף הפחד" (Beyond the Fear), פסטיבל הקולנוע בירושלים מתכוון להציג סרט נוסף המציג רוצח באור אנושי. אף פוליטיקאי לא מתרעם על כך שסרט המראה רוצח המונים וראש מאפיה כאיש משפחה, נבחר לנעול את הפסטיבל, למרות שאותו הסרט מביע צדדים רבים במשפחה של רוצחים ואף מציג את ראש המאפיה בשעת… להמשך קריאה
18 במאי 2015 מאת עופר ליברגל
פסטיבל דוקאביב 2015 הסתיים ביום שבת ה-16 למאי. בימיו האחרונים של הפסטיבל הספקתי להשלים לא מעט סרטים, רובם ישראלים, כולם נוגעים בעשייה אומנותית או בסיפור של משפחה. רצף הסרטים היה קשה, גם מכיוון שקולנוע תיעודי מטבעו הוא לפרקים עצוב ודורש התמודדות עם הצדדים הלא פשוטים של החיים. לכן, בנקודה זו איני כותב על כל הסרטים שראיתי, אבל כן על שלושה… להמשך קריאה
15 במאי 2015 מאת עופר ליברגל
בשבוע החולף זכיתי לשפוט בקטגורית "עומק שדה" בפסטיבל דוקאביב לקולנוע תיעודי, מטעם פורום מבקרי הקולנוע. הקטגוריה נועדה לסרטים אשר מותחים בדרכם קצת, או הרבה, את גבולות הסרט התיעודי וכפי שלמדתי השנה, גם אם לא תמיד מתיחת הגבולות הזו מולידה שפה קולנועית חדשה. הסרטים שנבחרו לתחרות כולם היו טובים מספיק על מנת שאשקול אותם לזכייה בפרס, גם אם כמה מהם עוררו… להמשך קריאה
12 במאי 2015 מאת עופר ליברגל
בפסטיבל דוקאביב לסרטים תיעודיים המתקיים בסינמטק תל אביב בימים אלו, אני מכהן כשופט בתחרות "עומק שדה" מטעם פורום מבקרי הקולנוע. הצפייה בסרטי התחרות גוזלת ממני את מירב זמן שהותי בפסטיבל, ואני מקווה לכתוב סקירה על כל סרטי התחרות המרתקת, אך אעשה זאת רק לאחר שיוחלקו הפרסים בפסטיבל. אולם בנוסף לתחרות, הספקתי גם לצפות בעוד מספר סרטים עליהם ארחיב בקצרה בדיווח… להמשך קריאה
3 במאי 2015 מאת מערכת סריטה
המהדורה ה-17 של פסטיבל הקולנוע הדוקומנטרי הגדול בישראל, המכונה ״דוקאביב״, תוזנק ביום חמישי הקרוב, ה-7 במאי, ותרוץ בסינמטק וברחבי העיר תל אביב עד מוצאי שבת ה-16 במאי. בשנה שעברה אנחנו כאן בסריטה גילינו מחדש את חדוות הפסטיבל הזה, שהפך להיות אחד האירועים המשמעותיים של 2014 ולא רק עבורנו - בשום שלב אחר באותה השנה לא ראיתי את סינמטק ת״א כה הומה… להמשך קריאה
5 באפריל 2015 מאת אור סיגולי
"סרטים מן העבר" היא פינה חודשית בבלוג שמטרתה לגרום לי לקחת נשימה מהמירוץ הסיזיפי אחרי הסרטים החדשים, ולחזור אחורה לחפש סרטים ישנים שפספסתי עד היום וששווה להעלות אותם חזרה לשיחה, בין אם הם טובים או לא. הכללים הם שניים: זה צריך להיות סרט שלא ראיתי מעולם, וזה צריך להיות סרט שגילו מינימום 20 שנה. הרעיון הוא להסתכל על הסרטים האלו… להמשך קריאה
19 במרץ 2015 מאת עופר ליברגל
הסרט ״מלח הארץ״ (The Salt of the Earth) הינו דיוקן קולנועי של צלם הסטילס סבסטיאו סלגאדו. דרך הדמות של הצלם הייחודי הזה, שעל עבודתו וחייו ארחיב מעט בהמשך, הסרט הוא גם מעין כתב עמדה המגדיר את מקומו של האמן בעולם. הצלם הוא גם אדם שמצייר באור, כמשמעות המילה הלטינית לצילום (שמוסברת בראשית הסרט), אבל הוא בעיקר אדם שרואה את האדם האחר,… להמשך קריאה
20 בפברואר 2015 מאת עופר ליברגל
לא פעם, סרטים תיעודיים מוצאים קהל לא רק בהתאם לאיכות עשייתם, אלא גם למידת האטרקטיביות של הנושא שלהם. סרט על הירקון, המכונה "נהר" למרות שהוא בקושי נחל, לאו דווקא נשמע כמו נושא מרתק במיוחד. זאת למרות מיקומו של הירקון במרכז גוש דן וכתוצאה מכך גם קרוב למרכז התרבות הישראלית, סוג של מקום שכולם מודעים אליו, גם אם רוב הקונוטציות הקשורות… להמשך קריאה
13 בפברואר 2015 מאת עופר ליברגל
כבר כמה חודשים שסרטה התיעודי של דבורית שרגל, ״איפה אלה-קרי ומה קרה לנוריקו-סאן״ מוקרן ברחבי הארץ, בעיקר בסינמטקים. באופן לא טיפוסי, בסינמטק תל אביב הסרט מוקרן כמעט תמיד באולמות הגדולים ומצליח להביא כמות גדולה של קהל שבוע אחרי שבוע. התגובות הרגשיות של הקהל לאחר הסרט הופכות אותו לאחת מן התופעות המעניינות של הקולנוע הישראלי בעת האחרונה. למרות זאת, במשך שבועות רבים לאחר הצפייה… להמשך קריאה
16 בספטמבר 2014 מאת עופר ליברגל
נשמות תועות I ORIGINS במידה רבה, סרטו השני של הבמאי האמריקאי מייק קאהיל ("ארץ אחרת") הוא יצירה משלימה לסרט הפתיחה של הפסטיבל, "תיאוריית האפס" - גם כאן הגיבור הראשי עוסק במחקר על מנת להוכיח כי אין משמעות לקיום או תכנון אלוהי. הוא מנסה להראות כי העין האנושית היא לא פרי של "מתכנת-על" (כלומר, אלוהים) אלא תוצאה של תהליך אבולוציוני. אבל… להמשך קריאה
עולם התקשרות שותק, ואף אחד לא נותן את הדעת על כך שנוסף לסרט "אל סף הפחד" (Beyond the Fear), פסטיבל הקולנוע בירושלים מתכוון להציג סרט נוסף המציג רוצח באור אנושי. אף פוליטיקאי לא מתרעם על כך שסרט המראה רוצח המונים וראש מאפיה כאיש משפחה, נבחר לנעול את הפסטיבל, למרות שאותו הסרט מביע צדדים רבים במשפחה של רוצחים ואף מציג את ראש המאפיה בשעת… להמשך קריאה
פסטיבל דוקאביב 2015 הסתיים ביום שבת ה-16 למאי. בימיו האחרונים של הפסטיבל הספקתי להשלים לא מעט סרטים, רובם ישראלים, כולם נוגעים בעשייה אומנותית או בסיפור של משפחה. רצף הסרטים היה קשה, גם מכיוון שקולנוע תיעודי מטבעו הוא לפרקים עצוב ודורש התמודדות עם הצדדים הלא פשוטים של החיים. לכן, בנקודה זו איני כותב על כל הסרטים שראיתי, אבל כן על שלושה… להמשך קריאה
בשבוע החולף זכיתי לשפוט בקטגורית "עומק שדה" בפסטיבל דוקאביב לקולנוע תיעודי, מטעם פורום מבקרי הקולנוע. הקטגוריה נועדה לסרטים אשר מותחים בדרכם קצת, או הרבה, את גבולות הסרט התיעודי וכפי שלמדתי השנה, גם אם לא תמיד מתיחת הגבולות הזו מולידה שפה קולנועית חדשה. הסרטים שנבחרו לתחרות כולם היו טובים מספיק על מנת שאשקול אותם לזכייה בפרס, גם אם כמה מהם עוררו… להמשך קריאה
בפסטיבל דוקאביב לסרטים תיעודיים המתקיים בסינמטק תל אביב בימים אלו, אני מכהן כשופט בתחרות "עומק שדה" מטעם פורום מבקרי הקולנוע. הצפייה בסרטי התחרות גוזלת ממני את מירב זמן שהותי בפסטיבל, ואני מקווה לכתוב סקירה על כל סרטי התחרות המרתקת, אך אעשה זאת רק לאחר שיוחלקו הפרסים בפסטיבל. אולם בנוסף לתחרות, הספקתי גם לצפות בעוד מספר סרטים עליהם ארחיב בקצרה בדיווח… להמשך קריאה
המהדורה ה-17 של פסטיבל הקולנוע הדוקומנטרי הגדול בישראל, המכונה ״דוקאביב״, תוזנק ביום חמישי הקרוב, ה-7 במאי, ותרוץ בסינמטק וברחבי העיר תל אביב עד מוצאי שבת ה-16 במאי. בשנה שעברה אנחנו כאן בסריטה גילינו מחדש את חדוות הפסטיבל הזה, שהפך להיות אחד האירועים המשמעותיים של 2014 ולא רק עבורנו - בשום שלב אחר באותה השנה לא ראיתי את סינמטק ת״א כה הומה… להמשך קריאה
"סרטים מן העבר" היא פינה חודשית בבלוג שמטרתה לגרום לי לקחת נשימה מהמירוץ הסיזיפי אחרי הסרטים החדשים, ולחזור אחורה לחפש סרטים ישנים שפספסתי עד היום וששווה להעלות אותם חזרה לשיחה, בין אם הם טובים או לא. הכללים הם שניים: זה צריך להיות סרט שלא ראיתי מעולם, וזה צריך להיות סרט שגילו מינימום 20 שנה. הרעיון הוא להסתכל על הסרטים האלו… להמשך קריאה
הסרט ״מלח הארץ״ (The Salt of the Earth) הינו דיוקן קולנועי של צלם הסטילס סבסטיאו סלגאדו. דרך הדמות של הצלם הייחודי הזה, שעל עבודתו וחייו ארחיב מעט בהמשך, הסרט הוא גם מעין כתב עמדה המגדיר את מקומו של האמן בעולם. הצלם הוא גם אדם שמצייר באור, כמשמעות המילה הלטינית לצילום (שמוסברת בראשית הסרט), אבל הוא בעיקר אדם שרואה את האדם האחר,… להמשך קריאה
לא פעם, סרטים תיעודיים מוצאים קהל לא רק בהתאם לאיכות עשייתם, אלא גם למידת האטרקטיביות של הנושא שלהם. סרט על הירקון, המכונה "נהר" למרות שהוא בקושי נחל, לאו דווקא נשמע כמו נושא מרתק במיוחד. זאת למרות מיקומו של הירקון במרכז גוש דן וכתוצאה מכך גם קרוב למרכז התרבות הישראלית, סוג של מקום שכולם מודעים אליו, גם אם רוב הקונוטציות הקשורות… להמשך קריאה
כבר כמה חודשים שסרטה התיעודי של דבורית שרגל, ״איפה אלה-קרי ומה קרה לנוריקו-סאן״ מוקרן ברחבי הארץ, בעיקר בסינמטקים. באופן לא טיפוסי, בסינמטק תל אביב הסרט מוקרן כמעט תמיד באולמות הגדולים ומצליח להביא כמות גדולה של קהל שבוע אחרי שבוע. התגובות הרגשיות של הקהל לאחר הסרט הופכות אותו לאחת מן התופעות המעניינות של הקולנוע הישראלי בעת האחרונה. למרות זאת, במשך שבועות רבים לאחר הצפייה… להמשך קריאה
נשמות תועות I ORIGINS במידה רבה, סרטו השני של הבמאי האמריקאי מייק קאהיל ("ארץ אחרת") הוא יצירה משלימה לסרט הפתיחה של הפסטיבל, "תיאוריית האפס" - גם כאן הגיבור הראשי עוסק במחקר על מנת להוכיח כי אין משמעות לקיום או תכנון אלוהי. הוא מנסה להראות כי העין האנושית היא לא פרי של "מתכנת-על" (כלומר, אלוהים) אלא תוצאה של תהליך אבולוציוני. אבל… להמשך קריאה
תגובות אחרונות