13 בנובמבר 2012 מאת פבלו אוטין
סרטו התיעודי החדש של רן טל ("ילדי השמש") הוא פואמה יפהפייה על אובדן וגעגוע. הסרט בנוי כפסיפס היסטוריות של אנשים הפוקדים את גן השלושה, הידוע בתור "הסחנה". "גן עדן" מתחיל עם סצנה של אחד מעובדי הסחנה מתרחץ כאשר בפס-הקול אנחנו שומעים אותו בוויס-אובר מגולל את סיפורו האישי, סיפור על בדידות ואבדן המשפחה. המקום ריק ונוצרת תחושה של שקט, רוגע, מדיטציה,… להמשך קריאה
20 ביוני 2012 מאת אור סיגולי
חוויות הצפייה שלי בסרטים נוטות להתחלק לשניים. הראשונה - והשכיחה יותר - היא חווית צפייה של סינפיל ובלוגר. כאחד שכבר שנים רבות מעביר את מיטב שעותיו בצפייה בסרטים, אני יכול לראות סרט לראשונה תוך כדי שאני כבר מצליח לזהות את מה לדעתי עובד בו, את חלקיו החלשים, לעלות על מוטיבים, לפרק אותו למערכות ולהתייחס בו זמנית לצילום, לעריכה, לליהוק ולסאונד.… להמשך קריאה
5 בינואר 2011 מאת אורון שמיר
שנת 2010 אמנם נגמרה, אבל החיפוש אחר תימות ומוטיבים השזורים והחוזרים בה רק מתחיל. מי שקצת מכיר אותי יודע מה דעתי על קולנוע תיעודי. בקצרה, זה לא קולנוע ובטח שלא תיעודי (יש גם באריכות יתר לכל המעוניין). אולם, אני לא אנטי עד הסוף. מבט מהיר בלפחות שלושה מן הסרטים התיעודיים המדוברים של השנה החולפת, חושף דמיון משותף בעובדה ששלושתם הכילו… להמשך קריאה
תגובות אחרונות