20 באוקטובר 2024 מאת עופר ליברגל
"הזמן שלנו" (We Live in Time) הוא סרט על מערכת יחסים רומנטית. כפי שנובע משמו, וכמו סרטים רבים על מערכת יחסים, הוא מציג אותה לאורך פרק זמן ארוך. הסרט לא אומר זאת בדיוק, אבל זה משהו כמו 10 שנים, כולל ילדה שנולדת לזוג באמצע ציר הזמן. זה לא ספוילר כי הסרט לא מסופר באופן כרונולוגי ולמעשה קופץ בין התקופות השונות… להמשך קריאה
26 בינואר 2024 מאת עופר ליברגל
בעולם מקביל, ייתכן והעלייה לאקרנים של הסרט "שושנה" (Shoshana) הייתה גוררת שיח נרחב בארץ. סרט של במאי בינלאומי ידוע (לפחות לסינפילים) שעלילתו מתרחשת בארץ ישראל בימי המנדט הבריטי, ומבוססת על דמויות אמיתיות וסיפורים שלרבים כאן יש עדיין מטען רגשי כלפיהם. בתפקיד מרכזי אך לא ראשי ניצבת דמות שיש על שמה רחובות ומוסדות בארץ, ומאידך הייתה מאוד שנויה במחלוקת בחייה ובמידה… להמשך קריאה
5 בינואר 2024 מאת לירון סיני
יש סוג של חלוקה גסה, אם תרצו, בין יצירות שהן "חשובות" לבין יצירות שהן "מבדרות". הראשונות ניכרות, על פניו, ברצינות ובמסר שהן מבקשות להעביר, ואלו נחשבות כמו קולנוע (ואמנות בכלל) עם ערך. משהו מעבר לבידור ולהנאה שבצפייה במשהו יפה מאוד, או עשוי לעילא, או מוזר, או מצחיק, או מפחיד, או מסעיר וכן הלאה. יצירות שמעבר לכך שהן גורמות לנו להרגיש… להמשך קריאה
16 בדצמבר 2023 מאת אורון שמיר
כשהוכרז על הפקת ״ברבי״, הסרט בהובלת גרטה גרוויג ונואה באומבך ובכיכובם של מרגו רובי וריאן גוסלינג, לא כולם חשבו שזה רעיון טוב. אם להתנסח בעדינות וסליחה שאני מזכיר אמת שהאינטרנט או דעת הקהל קצת שכחה מאז שהסרט הפך לתופעת השנה בקולנוע. שמחתי בדיעבד להימצא בצד השני, המאמין ולא הספקן, גם בשלבים המוקדמים של השיווק וגם כאשר נודע כי הסרט ייצא… להמשך קריאה
27 בנובמבר 2023 מאת אורון שמיר
פסטיבל סאנדנס שפתח את השנה הקולנועית והלועזית הוא אמנם זיכרון רחוק, אבל סרטים מן הקטלוג שלו עדיין ממשיכים להגיע לישראל ודווקא לקראת סוף לוח השנה. זכינו כבר לראות שניים מתוך שלושת הזוכים המרכזיים שלו, בזכות פסטיבלים מקומיים: ״הזיכרון הנצחי״ (דוקאביב) שקטף את פרס הסרט התיעודי-הבינלאומי הטוב ביותר, ו״אלף ואחד״ (ירושלים) שניצח בתחרות האמריקאית-עלילתית. אליהם מתווסף סרט שזכה בתחרות שהיא בעצם… להמשך קריאה
7 במאי 2023 מאת עופר ליברגל
את הסקירה הזו חייבים לפתוח בהתנצלות: לא כתבנו על "אמילי" (Emily), סרטה של פרנסס או'קונור, כאשר הוא יצא להקרנות מסחריות בישראל באוקטובר שנה שעברה. יש לכך סיבות שאת חלקן אמנה, אבל הדבר כואב מכיוון שצפייה בסרט, שזמין כעת ב-VOD (יס, הוט, סלקום), חושפת כי הוא אכן אחד מן הסרטים הכי טובים של 2022 בעיניי. ברמה של כניסה ודאית לעשרת סרטי… להמשך קריאה
24 בפברואר 2023 מאת עופר ליברגל
איני אוהב לפתוח טקסט עם אמירה נחרצת מדי, אולם עבורי סרטו של אקירה קורוסאווה משנת 1952, "איקירו" (Ikiru), הוא אולי אחד מן הסרטים הכי גדולים בתולדות הקולנוע. אמנם לא בחרתי בו לאחרונה כאחד מעשרת הסרטים הכי טובים אי-פעם בדירוג הלא-מחייב שעשיתי, אבל בהחלט שקלתי אותו. זאת למרות שהוא לא בטוח הסרט הכי גדול של קורוסאווה, במאי יפני שעבד שבז'אנרים שונים… להמשך קריאה
24 בדצמבר 2022 מאת אורון שמיר
בסוף שנת 2013, או תחילת 2014 בישראל, אחד השמות הקבועים בעונת הפרסים היה ״פילומנה״ (Philomena). במבט ראשון הוא נראה מתקתק ומתנחמד, סיפור על עיתונאי סרקסטי וספקן (סטיב קוגן) שנדרש לכתוב על עניינים אנושיים ומתלווה אל אישה מבוגרת (ג׳ודי דנץ׳) המנסה לפתור את עברה שבמרכזו תעלומה. בן האליטה שפוגש אישה עממית המלמדת אותו להתחבר לרגשותיו, או שמא גברת חובבת רומנים זולים… להמשך קריאה
25 באוקטובר 2022 מאת עופר ליברגל
מחר (יום רביעי, ה-26.10) בסינמטק הרצליה אני מתארח בסדרת ההקרנות "קולנוע זמיר: מועדון סרטים מלוכלכים" של הפודקאסאט "טראשטוק" בהניית גלי פורת ושני קיניסו. במהלך הערב, למן השעה 20:30, ננהל דיון/הקדמה לפני הסרט ״ריטה, סו ובוב גם הוא״ (Rita, Sue and Bob Too), ובפוסט זה אני מבקש לעורר סקרנות לקראת האירוע, אך גם להשאיר דברים לדיון עצמו. לכן, הכתיבה שלי על… להמשך קריאה
28 במאי 2022 מאת לירון סיני
הכותרת לראיון עם אלכס גארלנד במגזין Indiewire מציינת שהבמאי יודע שהסרט החדש שלו שגם כתב, "רדופה" (Men), הוא הקשה ביותר לפענוח. משיחות עם חברי סריטה ששיטטו בסקרנות ברחבי האינטרנט לראות מה עוד חשבו על הסרט של מי שאחראי בין היתר ל"העולם שאחרי: הכחדה", "אקס מאכינה" ולתסריטים של "השופט דראד" ו"החוף" - הצוות במגזין המוערך לא לבד. יש אי אלו קולות… להמשך קריאה
את הסקירה הזו חייבים לפתוח בהתנצלות: לא כתבנו על "אמילי" (Emily), סרטה של פרנסס או'קונור, כאשר הוא יצא להקרנות מסחריות בישראל באוקטובר שנה שעברה. יש לכך סיבות שאת חלקן אמנה, אבל הדבר כואב מכיוון שצפייה בסרט, שזמין כעת ב-VOD (יס, הוט, סלקום), חושפת כי הוא אכן אחד מן הסרטים הכי טובים של 2022 בעיניי. ברמה של כניסה ודאית לעשרת סרטי… להמשך קריאה
איני אוהב לפתוח טקסט עם אמירה נחרצת מדי, אולם עבורי סרטו של אקירה קורוסאווה משנת 1952, "איקירו" (Ikiru), הוא אולי אחד מן הסרטים הכי גדולים בתולדות הקולנוע. אמנם לא בחרתי בו לאחרונה כאחד מעשרת הסרטים הכי טובים אי-פעם בדירוג הלא-מחייב שעשיתי, אבל בהחלט שקלתי אותו. זאת למרות שהוא לא בטוח הסרט הכי גדול של קורוסאווה, במאי יפני שעבד שבז'אנרים שונים… להמשך קריאה
בסוף שנת 2013, או תחילת 2014 בישראל, אחד השמות הקבועים בעונת הפרסים היה ״פילומנה״ (Philomena). במבט ראשון הוא נראה מתקתק ומתנחמד, סיפור על עיתונאי סרקסטי וספקן (סטיב קוגן) שנדרש לכתוב על עניינים אנושיים ומתלווה אל אישה מבוגרת (ג׳ודי דנץ׳) המנסה לפתור את עברה שבמרכזו תעלומה. בן האליטה שפוגש אישה עממית המלמדת אותו להתחבר לרגשותיו, או שמא גברת חובבת רומנים זולים… להמשך קריאה
מחר (יום רביעי, ה-26.10) בסינמטק הרצליה אני מתארח בסדרת ההקרנות "קולנוע זמיר: מועדון סרטים מלוכלכים" של הפודקאסאט "טראשטוק" בהניית גלי פורת ושני קיניסו. במהלך הערב, למן השעה 20:30, ננהל דיון/הקדמה לפני הסרט ״ריטה, סו ובוב גם הוא״ (Rita, Sue and Bob Too), ובפוסט זה אני מבקש לעורר סקרנות לקראת האירוע, אך גם להשאיר דברים לדיון עצמו. לכן, הכתיבה שלי על… להמשך קריאה
הכותרת לראיון עם אלכס גארלנד במגזין Indiewire מציינת שהבמאי יודע שהסרט החדש שלו שגם כתב, "רדופה" (Men), הוא הקשה ביותר לפענוח. משיחות עם חברי סריטה ששיטטו בסקרנות ברחבי האינטרנט לראות מה עוד חשבו על הסרט של מי שאחראי בין היתר ל"העולם שאחרי: הכחדה", "אקס מאכינה" ולתסריטים של "השופט דראד" ו"החוף" - הצוות במגזין המוערך לא לבד. יש אי אלו קולות… להמשך קריאה
תגובות אחרונות