22 במרץ 2024 מאת לירון סיני
"בקרבות אף אחד לא מנצח" - משיב דלטון (פטריק סווייזי המנוח), נטול חולצה וחבול, לרופאה אליזבט (קלי לינץ') שתוקעת בו סיכות כדי לסגור חתך טרי, כשזו שואלת אם הוא ניצח בעימות שהוביל אותו אל חדר המיון לפנות בוקר. בזמן שהם מנהלים שיחה עמוקה יחסית לשעה ולזווית הצילום - הוא מדבר אליה פחות או יותר דרך בית השחי שלו, כי הפצע… להמשך קריאה
2 במרץ 2024 מאת אורון שמיר
מבין כל הסרטים המוזיקליים של 2024 עד כה, ויש יותר מהרגיל לעונה (״המנצחים״, ״הצבע הארגמן״, ״דיקס: המיוזיקל״), הכי סיקרן אותי ״ילדות רעות״ (Mean Girls). בתור מי שמאוהב עד עמקי נשמתו בסרט המקורי, ולא מוכן לשמוע שהוא חוגג השנה 20 שנה לבכורתו כי למה שהזמן יהיה כל-כך חסר רחמים, כמובן שהלכתי לראות גם את העיבוד המוזיקלי שמוצג על במות ברודווי מאז… להמשך קריאה
23 בפברואר 2024 מאת עופר ליברגל
לסרט "מעשייה אמריקאית" (American Fiction) יש נקודת מוצא ברורה שקל לשווק: סאטירה על תרבות התקינות הפוליטית בעת העכשווית, באופן ספציפי על הצפייה לגיוון באמנות ולנקודת מבט אותנטית של החוויה של בני מיעוטים. הסאטירה בנויה בצורה שפונה בצורה ישירה לאנשים שהם חלק מן התרבות שזוכה לביקורת, ודומה כי הם שמחים לקבל ביקרות פנימית, דרך ישירות ושנינות. מימד זה של היצירה יקסום… להמשך קריאה
19 בפברואר 2024 מאת אורון שמיר
יש הרבה תופעות לוואי בלתי חשובות לאירועי אוקטובר 2023 בישראל, וזו שקשורה לקולנוע ומעצבנת אותי מעבר לכל פרופורציה היא ״מי בעדנו ומי נגדנו״. כי הרי מה שחשוב לזכור אחרי טבח שלא נראה כמוהו בתולדות מדינת ישראל, שהוביל להרס והרג שהצד הישראלי מכחיש אקטיבית מדי יום, לצד התגייסות ציבורית מרגשת במשך חודשים וציניות בלתי נתפסת של המערכת הפוליטית שממשיכה להפקיר ולהפקיר… להמשך קריאה
10 בפברואר 2024 מאת עופר ליברגל
שנות השבעים בקולנוע האמריקאי נחשבים לסוג של תור זהב, בעיקר בעיני סינפילים. זה העשור בו הוליווד יצרה סרטים אמנותיים יותר, ריאליסטיים יותר, בהם דומה כי סוף טוב היה דבר נדיר והמראה שהוצבה כנגד המציאות הייתה קשוחה יותר. התקופה הזו כונתה בין היתר "הוליווד החדשה" הודות קבוצה גדולה של במאים צעירים או צעירים יחסית שפרצו אז, ויצרו את הסרטים המאפיינים שלה.… להמשך קריאה
16 בינואר 2024 מאת עופר ליברגל
היו הרבה סיבות להוריד ציפיות לפני הצפייה בסרט "רק לא אתה" (Anyone But You). אחת העיקריות שבהן הוא דעת יתר המבקרים הישראלים, כאשר דומה כי כל טקסט שפורסם בעברית נכון לרגע כתיבת השורות אלו קטל את הסרט במידה זו או אחרת. לצד זאת, הציפיות עלו בגלל הרעב לצפייה בקומדיה רומנטית שמיועדת לקהל צעיר (ממני) בבית הקולנוע, דבר שנראה שחלף מן… להמשך קריאה
5 בינואר 2024 מאת לירון סיני
יש סוג של חלוקה גסה, אם תרצו, בין יצירות שהן "חשובות" לבין יצירות שהן "מבדרות". הראשונות ניכרות, על פניו, ברצינות ובמסר שהן מבקשות להעביר, ואלו נחשבות כמו קולנוע (ואמנות בכלל) עם ערך. משהו מעבר לבידור ולהנאה שבצפייה במשהו יפה מאוד, או עשוי לעילא, או מוזר, או מצחיק, או מפחיד, או מסעיר וכן הלאה. יצירות שמעבר לכך שהן גורמות לנו להרגיש… להמשך קריאה
16 בדצמבר 2023 מאת אורון שמיר
כשהוכרז על הפקת ״ברבי״, הסרט בהובלת גרטה גרוויג ונואה באומבך ובכיכובם של מרגו רובי וריאן גוסלינג, לא כולם חשבו שזה רעיון טוב. אם להתנסח בעדינות וסליחה שאני מזכיר אמת שהאינטרנט או דעת הקהל קצת שכחה מאז שהסרט הפך לתופעת השנה בקולנוע. שמחתי בדיעבד להימצא בצד השני, המאמין ולא הספקן, גם בשלבים המוקדמים של השיווק וגם כאשר נודע כי הסרט ייצא… להמשך קריאה
6 בדצמבר 2023 מאת עופר ליברגל
אחרי המתנה ארוכה ובעיתוי שמקשה על להתרכז בצפייה בסרטים, הגיע סוף סוף "רוצחי פרח הירח" (Killers of the Flower Moon) של מרטין סקורסזה להקרנות בבתי הקולנוע בארץ. הוא גם זמין לצפייה ביתית באפל TV+ לקנייה או השכרה, בתשלום נוסף דרך שירות הסטרימינג. לכל מי שמתלבט לגבי צפייה בקולנוע או בבית, אני יכול רק להפנות לסקר לא רשמי שאני עורך בלי הפסקה… להמשך קריאה
24 בנובמבר 2023 מאת עופר ליברגל
אשליה של שגרה, מראית עין של חזרה לחיים. לא רק שרוב בתי הקולנוע בארץ נפתחו, גם מפיצים בארץ בקולנוע סרטים כמו "הצצה ליחסים" (May December) - סרט שהוא יצירה קולנועית מאגתרת ומרתקת, כזו שלא פונה לכל טעם ודורשת דיון. סרט שלא יהיה הצלחה עבור כל צופה, אבל עבור הצופים שישדרו עמו על אותו הגל, יישאר בתודעה הרבה זמן. סרט שכדאי… להמשך קריאה
תגובות אחרונות